הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ס"ע 25512-10-17

26 דצמבר 2018

לפני:

כב' השופט עמיצור איתם
נציג ציבור מר יוחנן בכלר
נציג ציבור מר צבי גל

התובעת
יעלה טקו כהן

-
הנתבעים
1. היועץ המשפטי, אגף הרווחה בעיריית ירושלים

2. תיגבור-מאגר כח אדם מקצועי זמני בע"מ

פסק דין

תביעה אשר מהותה הפסד השתכרות כתוצאה מהפרת התחייבות נטענת להעסקה. סכום התביעה צומצם והועמד על 7550 ₪ אשר מהווה פיצוי בגין 25 ימי אבטלה ופיצוי בגין ההפרש בין משכורתה של התובעת במקום עבודתה החדש ובין שכרה כעובדת הנתבעות. מטעם הצדדים הוגשו תצהירים. דיון הוכחות התקיים לפנינו היום ובסיומו נדרשנו להכרעה זו. מטעם התובעת העידה היא עצמה, מטעם העירייה הגב' רותי עמיר ומטעם תיגבור, מר אילן שדה.
על עובדות הבסיס כמעט שאין מחלוקת:
התובעת פנתה לעירייה לאחר ששמעה שזו מחפשת מנהל חשבונות במשרה זמנית. לאחר שעברה ראיון אצל גב' רות עמיר המשמשת כאחראית הדרכה וביקורת כספים במנח"י, הופנתה לחברת תיגבור על מנת להסדיר את העסקתה הזמנית באמצעות החברה.
ביום 11.6.17 חתמה התובעת באמצעות תיגבור על הסכם העסקה זמני לשלושה חודשים. העסקת הנתבעת נמשכה בפועל גם זמן מה לאחר תאריך סיום ההסכם. ביום 17.9.17 שלחה הגב' עמיר מסרון לתובעת בזו הלשון " שלמה העביר לי הודעה שהחוזה עד 31.12 בינתיים". בניגוד לכך, התובעת הוזמנה אל הגב' עמיר ביום 24.9.18 ונאמר לה כי העסקתה בעירייה תסתיים ביום 1.10.17.
בעקבות החלטת העירייה הוזמנה התובעת לשימוע במשרדי תיגבור ביום 1.10.17. תיעוד של פרוטוקול השימוע שלא הוכחש מעלה כי התובעת סירבה לשמוע או לשקול כל הצעת עבודה אחרת מתיגבור זאת בטענה כי הם מהווים אך " צינור" להעסקתה בעירייה.
התובעת מצאה עבודה חדשה ביום 25.10.18 זאת בשכר נמוך אך גם בשעות עבודה מופחתות מאלו שעבדה בעירייה.
התביעה כאמור נועדה לפצות את התובעת על הפסד ההשתכרות שעד ליום 31.12.18 הוא היום בו לשיטת התובעת מסתיימת תקופת ההתחייבות להעסיקה.
לאחר ששקלנו בדבר- מצאנו כי דין התביעה להידחות:
ראשית, עילות לא הוגדרו לטעמינו במדויק לכך יש חשיבות בשאלה האם ניתן להושיט סעד. התובעת שבה וטענה כי מעסיקתה הייתה העירייה וכי תיגבור שימשה רק כצינור להעברת כספים. כמו כן נטען כי פיטוריה נבעו ממניעים זרים- כעס על העובדה שהעזה לפנות לראש העיר בנוגע לתנאי העסקתה. עם זאת, הסעדים המבוקשים אינם נוגעים לטענות אלו לכאורה. כל מה שמבוקש הוא פיצוי בגין הפרת ההתחייבות להוסיף ולהעסיק אותה.
אשר לשאלה מי הייתה המעסיקה, לא מצאנו כי התובעת הרימה את הנטל להראות שנפל פסול בצורת העסקתה. לא נסתרה טענת העירייה כי התובעת נבחרה לפרק זמן קצר וכדי למלא חסר שנוצר בעובדת שמילאה את התפקיד קודם לכן, באמצעות עמותה חיצונית. מאחר ודובר מראש בהעסקה זמנית למספר חודשים, לא מצאנו פגם בבחירת העירייה להעסיק את התובעת דרך חברת כוח אדם. דומה כי במקרה זה אכן מדובר בהעסקה אותנטית לטווח אשר ממילא אמור היה להיות קצר לכל השיטות. במקרה כזה זכותה של העירייה לבחור להעסיק עובדת דרך חברת כוח אדם. לא מצאנו כי העובדה שהתובעת הקדימה ופנתה לעירייה ולא לחברה- יש בה כדי להעלות או להוריד לעניין זה. תיגבור אכן הייתה " צינור" אולם זה טיבה וטבעה של חברת כוח אדם, השמת עובדים אצל מזמיני עבודה חיצוניים.
לעניין זה לא מצאנו לנכון להכריע האם הגב' עמיר התחייבה לתובעת כי תקלוט אותה כעובדת עירייה שכן, לכוליה עלמא התובעת הייתה מודעת לכך שהדבר אינו בסמכותה של הגב' עמיר וידעה שהעסקתה זמנית. התובעת הודתה כי הייתה מודעת לכך שקיים סיכוי שלא יימצא לה תקן קבוע ( סע' 14 לתצהירה).
גם שאלת המניעים הזרים בפיטורים לא הוכחה על ידי התובעת. משעה שקבענו כי הכוונה המקורית הייתה ממילא להעסיקה לזמן קצר, הרי ששיקולי העירייה בעניין זה יכולים להיות מגוונים ולא הוכחה גם ראשית ראייה כי אף בעל תפקיד שקל שיקולים זרים בעניין זה. הראייה, עדות הגב' עמיר המקובלת עלינו כי עד היום לא מועסקת עובדת אחרת במשרה הזמנית האמורה. היינו סיום העסקה במשרה הזמנית לא כוון לכאורה כלפי התובעת באופן ספציפי אלא נגע לעצם איוש המשרה האמורה.
כאמור, להכרעה בעניינים אלו לטעמינו גם אין צורך גדול שכן לא התבקש כל סעד רלוונטי אליהם.
הטענה היחידה של התובעת נוגעת לכאורה לעובדה שהמסרון מיום 17.9.17 הוא בבחינת התחייבות חוזית המחייבת את העירייה. גם בעניין זה אין בידינו לקבל את טענות התובעת. הגב' עמיר העידה כי טעתה בניסוח המסרון. עם זאת, עד שלא נחתמה עם התובעת באמצעות תיגבור הארכת העסקה מסודרת, התובעת לא הייתה אמורה לראות במסרון אשר נשלח אליה מטעם עובדת זוטרה יחסית אשר כלל לא הייתה ממונה עליה ואין מחלוקת כי אין לה כל סמכות בעניינים אלו, משום הבטחה מחייבת או התחייבות בת תוקף משפטי.
גם אם כך, אנו בדעה כי התובעת לא עשתה די על מנת להקטין את נזקיה. אין חולק כי תיגבור הייתה מוכנה להציע לתובעת עבודת חלופיות. מטעם תיגבור העיד מר אילן שדה, אשר אף ציין כי ייתכן שהיו עבודות בשכר גבוה יותר ( עמ' 11 שורה 3). התובעת כלל לא הייתה מוכנה לשקול אפילו לקבל הצעות מתיגבור- זאת מנימוקים משפטיים שונים. בכך שמטה התובעת את הקרקע מתחת טענה לגרימת נזק. התובעת העידה כי לא מצאה עבודה במשרה מלאה ונאלצה להתפשר על עבודה במספר שעות נמוך יותר. ממילא הועסקה זמן לא ארוך בעבודה החדשה שמצאה. לא ברור אפוא מדוע סירבה לשמוע הצעות עבודה אשר ייתכן שהיו טובות יותר מטעם תיגבור.
לאור כל האמור, לא מצאנו בחומר הראיות או בטענות הצדדים כל עילה לחייב את העירייה בתשלום פיצוי לתובעת. ייתכן שהיה מוטל על העירייה להיות שקופה יותר באשר לכוונותיה במיוחד משעה שתקופת החוזה המקורי הסתיימה ולהאריך את ההתקשרות באופן מסודר, אולם כאמור התובעת לא הייתה רשאית להסתמך על אמירות מטעמה של גב' עמיר.
אשר לנתבעת 2, הפכנו והפכנו בטענות התובעת ולא מצאנו עילה נגדה אפילו לכאורה. התובעת עצמה טענה בתצהירה ( סעיף 16) כי לטעמה אין כל צורך בנוכחותה של תיגבור כצד להליך ודי אם העירייה תקבל אחריות על תוצאות ההליך " ומבחינתי בהחלט יש מקום למחוק את נתבעת 2 מהתיק". עם זאת, תיגבור נשארה כצד לתיק עד להכרעה בו חרף בקשה לסילוק על הסף שהגישה. למעשה גם בסיכומי התובעת לא מצאנו רמז לטענה של ממש כנגד הנתבעת 2. הנתבעת 2 פעלה כפי שמצופה מכל חברת כוח אדם אשר מזמין העבודה מודיע על הפסקתה. הזמינה את התובעת לצורך הצעת עבודות נוספות. לא ברור מה מצופה ממנה לעשות אחרת. לא מקובל עלינו כי ניתן להשאיר בתיק נתבע אשר אין נגדו כל עילה רק משום שנתבע אחר סירב לקחת אחריות על תוצאות ההליך. העירייה לא הגישה כל הודעת צד שלישי נגד תיגבור ולא היא שאחראית על כך שתיגבור נכללה בתביעה מעיקרא.
בנסיבות העניין, התביעה נדחית כאמור .
לאור התנהלות העירייה כפי שמצאנו למעלה, אין צו להוצאות לטובתה. בהקשר זה נציין כי לא מצאנו לנכון לקבוע כי התובעת התנהלה שלא בתום לב. זכותה לפנות לראש העיר, זכותה גם לקבל משרה זמנית מתוך מטרה וציפייה להתקבל לבסוף כעובדת קבועה בעירייה. התובעת לא הסתירה כוונה לגיטימית זו מאיש. אשר לנתבעת 2, על אף שמדובר בתביעה אשר לא הייתה צריכה להיות מוגשת, לפנים משורת הדין ולאור העובדה שבקשה לסילוק על הסף הוגשה רק ברגע האחרון, תשלם התובעת הוצאות מופחתות בסך 1500 ₪. ההוצאות ישולמו בתוך 30 יום.

ערעור על פסק הדין ניתן להגיש בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, י"ח טבת תשע"ט, (26 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".
נ.צ חתמו ביום 28.12

נציג ציבור

נציג ציבור

עמיצור איתם, שופט