הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ד"מ 34945-12-18

28 פברואר 2019
לפני:
כב' הרשמת אסתר שחור
התובע:
יצחק מינה

ע"י ב"כ: עו"ד עדיאל גלס

-
הנתבעות:
1. תכלית מזון מוכן בע"מ

2. ש.ב.א. מזון 2013

ע"י ב"כ: עו"ד דרור שאול

החלטה

בפניי בקשת התובע להגיש כתב תביעה מתוקן, תגובת הנתבעות המתנגדות לבקשה, וכן תשובת התובע ותגובת הנתבעת לה .
טרם הוגש כתב הגנה, וניתנה ארכה להגשתו של 30 יום שיימנו ממועד ההכרעה בבקשה לתיקון כתב התביעה או מועד הגשת כתב התביעה המתוקן ככל שתיקונו יותר. יצוין כי הנתבעת ביקשה ארכה של 60 יום, החל מיום הבקשה שהוגשה ביום 28.1.19, כאשר כתב התביעה המקורי הומצא לה לדבריה ביום 17.1.19. הארכה שניתנה היתה בת 30 יום, הואיל והבקשה הוגשה ללא ציון עמדת התובע ומדובר בהליך דיון מהיר.
ביום 10.2.19 ביקש התובע לתקן תביעתו הואיל והגישה כשלא היה מיוצג, כתב התביעה אינו ערוך בצורך ברורה ואינו כולל את כל ועילות התביעה להן הוא זכאי בגין תקופת עבודתו בנתבעת וסיומה. התובע ביקש להתיר לו לתקן כתב התביעה קודם להגשת כתב הגנה מטעם הנתבעות, בשים לב לארכה שנתבקשה.
הנתבעות בתגובתן מיום 24.2.19 התנגדו לבקשה וטענו כי לא צורפו לה תצהיר וטיוטת כתב תביעה מתוקן כנדרש. כן טענו כי אין להתיר לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן הכולל עילות תביעה חדשות, כי הנתבעות נערכו ו למדו את עניינו של התובע בשים לב לכתב התביעה המקורי וכעת תידרש להוציא הוצאות נוספות בשל הצורך בלימוד עניינו בשים לב לעילות החדשות. העדר ייצוג אינו מקים עילה לתיקון התביעה ואין ליתן לתובע להגיש תביעתו בחלקים. הנתבע ות טענו כי אין לאפשר מקצה שיפורים ושיטת מצליח ויש לחייב התובע בהוצאות.
התובע נדרש להגיש תשובה ולצרף אליה את טיוטת כתב התביעה המתוקן אותו הוא מבקש להגיש לתיק בית הדין. התובע צירף טיוטת כתב התביעה המתוקן וטען כי העבירה לעיון הנתבעות כבר ביום 18.2.19 לצורך מו"מ. התובע טען כי פסיקת בית הדין מתירה תיקון כתב התביעה במקרים דומים לנוכח פרשנות תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה וכי אין סיבה אמיתית שלא להתיר התיקון במקרה זה.
הנתבעות טענו בתשובה כי התובע צירף שלא כדין את הטיוטה ורק בתור תיקון לבקשה המקורית והלקונית. כמו כן לא צירף את הנספחים לכתב התביעה המתוקן, אף שנרשם בהם כי הם חלק בלתי נפרד מהתביעה. ב"כ הנתבעת מנה כחמש עילות ותריסר עובדות חדשות שלא צוינו בכתב התביעה המקורי, ללא תצהיר ואסמכתאות וכן הצביעה על השינוי המהותי בסכום התביעה – כאשר סכום התביעה המקורי עמד על 26,472 ₪ בעוד התביעה המתוקנת עומדת על 88,705 ₪. סכום התביעה המתוקן לא צוין בבקשה וממילא לא כל תיקון תביעה טומן בחובו גם הגדלת הסכום ויש לבקש ולקבל לשם כך רשות מפורשת. כמו כן הלינו הנתבעות על כי התביעה המתוקנת לא הוגשה בהתאם לתקנות בטופס 2 ובטופס 3.
בבתי הדין לעבודה נהוג להתיר תיקון כתבי טענות בשלב המקדמי, על מנת שהתמונה המלאה של המחלוקת בין הצדדים תהיה לנגד בית הדין (ע"ע (ארצי) 657/09 ZHAO - אסטראטק (ניתן ביום 25.3.10) להלן: "עניין אסטראטק" ; ע"א 3092/90 אגמון נ' פלדבוי פ"ד מו(3) 214 (1992), רע"א 330/85 אלבו נ' רבינטקס תעשיות פ"ד לט(2) 556; רע"א 2345/98 סלים דנגור - חנוך ליבנה פ"ד נב(3), 427, 431-432 (1998) ; ע"ע 405/05 אלבה סוריאנו - כלפון (ניתן ביום 23.7.06); יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה פרק 9 עמ' 3- 10 (הוצאת ניצן מהדורת 2011)).
התובע דנן לא היה מיוצג בעת הגשת התביעה ומדובר בתביעה שהוגשה לפני זמן לא רב – באמצע חודש דצמבר 2018 . עצם קבלת הייצוג אינה מקנה זכות לתיקון, אולם ודאי שעדיף לאפשר לתובע מיוצג לשטוח טענותיו בשפה משפטית ברורה ונהירה, בשים לב לשלב המקדמי ביותר בו מצוי ההליך. לא ברורה טענת הנתבעות כי התקנות מחייבות דווקא הגשת התביעה בטפסים נפרדים ושונים לשכר עבודה ולפיצויי פיטורים, כאשר נראה כי התקנות ביקשו להקל על מי שמבקש להגיש תביעה באופן שיוכל להגיש באמצעות הטופס שיש בו כדי לוודא מילוי כל הפרטים הנדרשים, ולא כחוסמות מי שמבקש להגיש תביעה מוקלדת ומודפסת באמצעות עורך דין.
אכן, הבקשה הוגשה שלא בצירוף טיוטת כתב התביעה המתוקן וגם כשהוגש היה זה ללא הנספחים. יחד עם זאת, רשמנו בפנינו הודעת התובע כי העביר לעיון הנתבעות את הטיוטה כשבוע לאחר הגשת הבקשה. כמו כן הטיוטה הוגשה בצירוף לתשובה, בהוראת בית הדין (וממילא בהיתר) , וזאת על מנת שניתן יהיה לבחון את העילות שתיקונן מבוקש. העובדה שהעובדות ששונו והסכום המבוקש לא צוינו בבקשה המקורית, אולם עלו בכתב התביעה המתוקן שצורף לתשובה, אין בה כדי לחסום מתן היתר כאמור. פשיטא שדרך כלל תיקון כתב תביעה גורר עילות נוספות וסכום מתוקן, גם אם לא צוינו מפורשות, אלא עולים הם מכתב התביעה המתוקן שצורף לתשובה, והועבר בדיוק בשל כך לתגובת הנתבעות.
הנתבעות טענו כי אין להתיר תיקון כתב התביעה הואיל ונטענו עילות חדשות רבות ועובדות חדשות שלא פורטו בכתב התביעה המקורי. כמו כן סכום התביעה בהקשר זה הפנתה הנתבעת לאמור בבר"ע (ארצי) 49977-11-11 חן – אל-מור חשמל (ניתן ביום 6.12.11), להלן: "עניין חן – אל מור ". אינו דומה העניין שנדון בעניין חן- אל מור בו נדחה ערעור על החלטה שלא להתיר תיקון כתב תביעה, לענייננו. באותו עניין דובר בהוספת עילת תביעה שהתיישנה, ואשר סתרה ועמדה בניגוד לנטען בכתב התביעה המקורי. כמו כן הבקשה שם הוגשה לאחר הדיון המוקדם ובסמוך לדיון ההוכחות. כל אלו נסיבות שונות לחלוטין מהנסיבות בתיק זה, כמפורט לעיל.
בענייננו כאמור לא הוגש עדיין כתב ההגנה של הנתבעות והתובע הסכים למתן ארכה להגשתו. נראה אפוא כי אין ליתן משקל רב לטענת הנתבעות בדבר הוצאות שהוציאו לשם לימוד עניינו של התובע, כאשר טרם הוגש כתב הגנה. בטח שטרחת הנתבעת בלימוד עניינו של התובע על פי כתב התביעה המקורי אינה מצדיקה מניעת אפשרות של תיקון התביעה כפי שביקשה הנתבעת . בעניין אסטראטק שהוזכר לעיל ציין בית הדין הארצי במפורש מקרה דומה בו כתב ההגנה הוגש לאחר כתב התביעה המתוקן וסבר כי בנסיבות אלו לא הוטרחה הנתבעת טרחה רבה בלימוד כתב התביעה המתוקן.
מכל מקום כדי לענות על הצורך של הנתבעות בלימוד עניינו של התובע ראוי ליתן ארכה מעט יותר ארוכה מהמקובל להגשת כתב הגנה, וכך ייעשה.
תיקון כתב התביעה מותר בזאת.
התובע יגיש כתב התביעה המתוקן (דוגמת זה שצורף לתשובת התובע) בצירוף מלוא הנספחים עד ליום 10.3.19, וישלם הפרשי האגרה.
מזכירות בית הדין תכין לתובע שובר לתשלום הפרשי אגרה. כמו כן יתוקן סיווג ההליך בהתאם לכתב התביעה המתוקן, שכן מדובר בסכסוך עבודה בסמכות שופט.
כתב הגנה יוגש בתוך 45 יום מיום קבלת כתב התביעה המתוקן.
שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליך ובהתאם לתוצאתו.

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשע"ט, (28 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.