בית דין אזורי לעבודה בירושלים ד"מ 23163-02-15

13 יוני 2016
לפני:
כב' הרשם טארק חסנין

התובע:
המשיב
יאסר סמיראת
ע"י ב"כ: עו"ד אברהים אגבאריה

-

הנתבעת:
המבקשת
כמיארט אריאל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד יאיר שחורי
החלטה

לפני בקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעת.
טענת הנתבעת הינה כי מדובר בתביעה מופרכת וחסרת כל בסיס ביחס לכל רכיבי התביעה. בנוסף, התובע חייב לנתבעת כספים אשר אין הוא משיבם, התנהגותו של התובע לאחר התפטרותו אשר כללה ניסיון גניבת קניין רוחני ממפעלה של הנתבעת לטובת מתחרתה, שהייתה באותו זמן מעסיקתו של התובע והעובדה שלתובע אין נכסים בישראל אשר ניתן להיפרע מהם בעת הצורך כי הינו תושב הרשות הפלסטינית, כל זה יש בו כדי להעיד על סיכוייה הנמוכים של הנתבעת לפירעון התשלומים המגיעים לה, עת התוצאה הצפויה של דחיית התובענה.
התובע מתנגד לבקשה. התובע טוען כי עסקינן בתביעה לתשלום זכויות סוציאליות. כאשר שני רכיבים (חופשה שנתית ודמי חגים) אינם "תלויי עובדה" וכי הנטל להוכחת עצם התשלום מוטל כול כולו על הנתבעת. אשר לרכיבים הנוספים (הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין) הרי הם רכיבים "תלויי עובדות" ודורשים בירור על ידי שמיעת עדי הצדדים. התובע טוען כי אין המדובר בתביעה שהיא מופרכת על פניה, ועל כן דין הבקשה להידחות.
לאחר עיון בבקשה (אשר הוגשה ללא תצהיר תומך), בתגובה ובכתבי הטענות, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.
ראשית, בהתאם להלכה הפסוקה, עובדת היותו של התובע תושב הרשות הפלסטינית אין בה כשלעצמה כדי לחייב בהפקדת ערובה.
באשר לסיכויי התביעה, לא שוכנעתי כי התביעה הינה "מופרכת על פניה" וכי ניתן לומר כי מדובר בתביעת סרק אשר סיכוייה קלושים שזהו המבחן אשר נקבע על ידי בית הדין הארצי בפרשת אבו נאסר (ע"ע 1424/02 אבו נאסר – Saint Peter In Gallicantu (פורסם בנבו)).
טענות הצדדים טעונות בירור עובדתי ולא ניתן לקבוע בשלב זה כי מדובר בתביעת סרק.
מדובר בתביעה (או חלק ממנה) לזכויות קוגנטיות המוגנות בחוקי המגן כגון: תשלום דמי חגים, פדיון חופשה, ופיצויי פיטורים.
בנסיבות הענין, הבקשה נדחית.
אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ו, (13 יוני 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.