הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ב"ל 54825-06-17

29 יולי 2019

לפני:

כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה – סגנית נשיא
נציג ציבור (עובדים) גב' דרורה נבון
נציג ציבור (מעסיקים) מר אמנון אמיר
התובע
אמיל קמר

ע"י ב"כ: עו"ד א. שאמא
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ה. מארק

פסק דין

תושבותו של התובע בשנים 2012-2015 (להלן: התקופה) היא הדורשת הכרעתנו בהליך זה.

רקע נדרש
התובע נשוי לתושבת שטחים ואב ליל ד .
התובע התחתן באוקטובר 2014.
אין מחלוקת כי התובע התגורר בבירעונה שבתחום והוכר כתושב החל מיום 1.1.2016.
בחודש אפריל 2015 הגיש התובע לנתבע דו"ח רב שנתי- מוצג נ/1. (להלן: דו"ח 2015). בדו"ח 2015 דווח התובע כי הוא מתגורר עם אשתו בבית הוריו בבית צפאפא 986, שם התגורר מאז לידתו.
בהמשך לכך פנה אליו הנתבע מספר פעמים בחודשים יוני עד נובמבר 2015 בדרישות להשלמת פרטים (נ/2, נ/4,נ/5)
אין חולק כי התובע לא פעל על פי המכתבים האמורים.
עקב כך, ביום 20.12.115 נשלחה לתובע הודעה בדבר הפסקת טיפול (נ/6)
התובע הגיש טופס הודעה על שינוי כתובת בצירוף מסמכים לנתבע ביום 31.1.17.

המחלוקת
כאמורהצדדים חלוקים בשאלה האם היה התובע תושב במשך התקופה.
אליבא דנתבע התובע לא התגורר דרך קבע בתחום השיפוט במהלך התקופה, כך עלה גם מנסיונות לאתרו וכך אף נובע מכך שלמרות שנדרש להשלים מידע בהמשך לדו"ח מ2015 לא עשה כן עד 2017. בהמנעות זו, יש, כך אליבא דמשיב, בכל אופן משום שיהוי שמשליך על זכאותו לבחינת תושבותו לשנים שבמחלוקת.
אליבא דתובע הוא התגורר בבית צפאפא בכל התקופה, כאשר בחלקה הראשון ועד 2013 התגורר בבית אבו מוסא עליאן (להלן: עליאן) ואח"כ התגורר בבית סעיד נדים (להלן : נדים) שהוא בן משפחתו (דודו). לטענת התובע, הוא התגורר בכ ל התקופה שבמחלוקת ביחד עם הוריו (גם לאחר נישואיו).

הכרעה
לאחר שעמדנו על טענות הצדדים ועל הראיות שלפנינו הגענו לכלל המסקנות הבאות:

אשר ל מגורי התובע אצל נדים
התנהלות התובע עם הגשת דו"ח 2015 ובסמוך לאחר מכן היתה מטעה ומתחמקת ודומה שלא בכדי. בדוח 2015 ציין התובע כי הוא מתגורר באותו מקום – בית צפפה 986 מאז ילדותו וכי המקום שייך למשפחתו. אלא, שכפי שהתברר, התובע עצמו אינו טוען כי התגורר באותו מקום במשך כל השנים (עד למעבר לבירעונה), אלא , לדבריו, במהלך התקופה התגורר בשני מקומות שונים, כדלעיל. אם כן הצהרתו בדוח 2015 היתה לא נכונה ואף מטעה.
התובע אישר כי הבית בבית צפפה 986 (בשכונת טנטור) הוא הבית ששיך לעליאן (ר' עדותו בעמ' 6 ש' 27 ואילך), אלא שדוח 2015 הוגש בשנת 2015 (אפריל), כאשר התובע עצמו טוען שבאותה עת כבר התגורר אצל נדים. (ואף צרף לתצהיריו חוזים המתיחסים לתקופות השונות, עם נדים ועם עליאן). יש לתמוה על כך שהתובע מצא לנכון למסור גרסה לא נכונה ביודעין ביחס למקום מגוריו בעת הגשת הדו"ח.
ואכן, בהתאם לדווח של התובע עצמו ביקר חוקר הנתבע מר דרור קדם בשנת 2015 בבית עליאן, אך לא מצא שם את התובע או מי ממשפחתו. הדבר תואם את מה שטוען התובע עצמו.
ב"כ התובע מלינה בסכומיה על החוקר מר קדם, אשר למרות שהיא מסרה לו טלפונית כי התובע מסר לה שהתובע התגורר בבית נדים נכון למועד הגשת דוח 2015 (באפריל- מאי 2015), לא טרח זה לפנות ולבחון נתון זה. (ס' 13 לדוח החוקר- נ/3). איננו מקבלים טענות אלה. בזמן אמת דווח התובע לנתבע באשר למגוריו נתון אחר והחוקר אינו נדרש לקבל הסברים בדיעבד על מקום מגורים חלופי השונה מזה שעליו הצהיר התובע, ושב"כ התובע היא שמחליטה למסור אותם באקראי וגם זאת אינה עושה מיידית אלא לאחר מספר שיחות טלפון.
העובדה שהתובע נמנע מלפעול בהתאם לפניות הנתבע אליו כאמור בנ/2,4,5 כדלעיל וזאת על אף שאישר שנשלחו לכתובת תא הדואר שלו, מצביעה על נסיון להתחמק מלמסור מידע נכון ,שככל הנראה לא היה תומך בטענתו. ודוק, כאשר נשאל על קבלת המכתב נ/2 (ע' 6 ש' 25) טען בצורה מתחמקת כי "אינו יודע" אם קבלו.
ואכן ,ורק בדיעבד, בניגוד להצהרתו בדוח 2015, טוען התובע כי בין 2013 ל2015 התגורר אצל נדים. עצם הסתירה בין גרסה זו לבין הגרסה המקורית ועצם העובדה שהגרסה הועלתה רק בדיעבד ובחלוף זמן רב במסגרת הליך זה , יש בהן כדי להטיל ספק רב גם במהימנות גרסה מאוחרת זו.
הקושי בקבלת גרסה זו מתחזק גם נוכח שלושת אלה:
א. הגורם היחיד שתמך בגרסת התובע שבעבר היותר רחוק התגורר אצל עליאן, היה בנה של הספרית ז'קלין שמספרתה ממוקמת באותו בנין של עליאן. לפי דוח החוקר קדם נ/3 ס'4 , הבן אישר כי בעבר התגורר התובע בבית עליאן. (זאת בניגוד לגרסת אמו ג'קלין וסבתו שכלל לא הכירו את התובע ). התובע תולה בדברים אלה ששמע החוקר את יהבו כדי לשכנע כי אכן התגורר התובע בעבר אצל עליאן. ואולם אם מבקש התובע כי נאמץ דברי אותו אדם , הרי שיש מקום לקבל גם חלק אחר של גרסתו ולפיה כבר בחודש ביצוע החקירה, 9/15, ידע לומר שהתובע עבר לגור ל אזור בית לחם לבירעונה (זאת בניגוד לגרסת התובע עצמו שאושרה גם ע"י הנתבע, לפיה התגורר בבירעונה רק מראשית 2016, וכך כעולה גם מהחוזה ביחס לנכס זה). אם כן, גם אותו אדם יודע לומר שהתובע אינו מתגורר בפועל בבית צפפה למעשה בכל 2015.
ב. הטענה שהועלתה באיחור ובניגוד לדוח 2015, כי התובע התגורר אצל נדים שהוא דודו מעוררת קושי אמתי ויש לחשוש שניתן היה לבנות גרסה שכזו בדיעבד רק כיון שמדובר בבן משפחה. לא זו אף זו מחד מציין התובע שהוא מתגורר בבית המשפחה ומאידך מציין ששולמו דמי שכירות.
ג. התובע גם אינו עקבי ביחס לשאלה מתי בפועל התקימו המגורים בבית נדים ובכך נשמטת הקרקע תחת הטענה למגורים שם בכללותה. כך: בתצהירו שהוגש לאחר קדם המשפט , מיום 14.2.18 הוא טוען (ס' 7) וללא כל הסתיגות, שאשת נדים העידה שהתגורר שם בכל השנים מ2012-2015, היינו בתקופה עצמה במלואה; בסעיף 4 לתצהיר העדות הראשית הוא מציין שהתגורר בבית נדים מחודש 6/13 ועד חודש 12/15 ולשם כך הוא מצרף חוזה שכירות ותדפיס ארנונה (הכל ע"ש הוריו שלטענתו גר עמם כאמור); לעומת אלה ,עולים שני נתונים שונים (וסותרים) מחקירותיו של חוקר הנתבע שאדי אבו גוש (נ/11): בסעיף 9 לחקירה מוזכרים דבריו של נדים עצמו, אשר טוען שהורי התובע הגיעו לגור בביתו (ס' 8ב') בסוף 2013 ועזבו במחצית 2015 (בסכומיה טענה ב"כ התובע שמדובר ב"טעות" ואולם התמלול שהוגש ב9.1.19 בענין זה( ע' 3 לשיחה עם נדים) מדבר בעד עצמו ), ואילו תשאול של אבי התובע עצמו (סעיף7ה' לנ/11 ) מעלה גרסה רביעית- לפיה המשפחה עברה לבית נדים בשנת 2014. לא למותר להוסיף כי נדים בדבריו (ע' 2 לתמלול) טוען שהתובע התגורר אצלו בלי ילדים, בעוד התובע בחקירתו שלו טוען שבנו טוני נולד בינואר 2015 (ע' 3 לתמלול השיחה עמו). אם אכן התגורר התובע אצל נדים בשנת 2015, הכיצד זה אין נדים דודו יודע שהוא מתגורר שם עם ילד?
אם כן, ריבוי הגרסאות, הסתרת הגרסה של מגורים בבית הדוד לכתחילה , והעובדה שעסקינן בדוד (שיוער כי החוקר אבו גוש מתרשם כי הוא "מגויס" לטובת התובע, כמצוין בנ/11)- מחזקים המסקנה כי התובע כלל לא התגורר בבית נדים בשנים 2013-2015.
כיון שלא התגורר שם וגם לא בבית עליאן , כדבריו הוא בעדותו, הרי שלא הוכיח כי התגורר בתחום ואף הוכח כי ישנו חוסר מהימנות בגרסאות לענין זה.
נתוני צריכת החשמל בנכסי המשפחה בבית ג'אלה (נ/9) מצביעים על צריכת חשמל (ובעיקר בנכס שהשעון שלו רשום ע"ש דוד התובע בולוס שאין חולק כי מתגורר בנצרת) בסכומים של כ300 ₪ לחשבון (שאינה יכולה להסביר- מעבר לצריכה שוטפת נוספת ביחידות האחרות) מגורים של סבו של התובע לבדו כטענת התובע. נתונים אלה תומכים בכך שלא בכדי לא הצליח התובע להוכיח מגורים בתחום בתקופת השנים 2013-2015.
אם כן, ביחס לכל התקופה שמאז 1.6.13-31.12.15- התקופה שאליבא דתובע התגורר בבית נדים, מוצאים אנו לדחות תביעתו.

האם יש לקבל טענת התובע למגורים בתחום בחלק התקופה שעד 30.5.13?
עצם הצורך "ליצר" חוזה עם נדים בדיעבד וחוסר המהימנות המשמעותי שבגרסת התובע ביחס למגורים אצל נדים- מעלה ספק בלבנו שמא יש מקום ליתן אמון גם ב"חצי השני" של הגרסה שבפיו.
עם זאת מצאנו בכל זאת שיש לקבל גרסת התובע בענין זה מהטעמים הבאים:
א. כאמור לעיל, בנה של ז'קלין (שהוא בן גילו לערך של התובע ועל כן גם טבעי שיזהה אותו), מאשר כי בעבר התובע התגורר בבית עליאן.
ב. גם עליאן עצמו אישר מגורים. אף אם אמנם התרשם החוקר מר אבו גוש כי גם הלה ניסה לסייע בידי התובע בשיחתו עמו (עם החוקר), ואף אם הלה לא זכר את תקופות המגורים, עדיין הוצג חוזה שכירות משנת 2009 ואף רישום הארנונה בהתאם. אין טענה כי עליאן הוא קרוב משפחה של התובע (ועל כן, יתכן, גם בעל ענין לסייע לו)- זאת בניגוד לנדים. גם רישום הארנונה משנת 2009 ואילך ע"ש הורי התובע מתיישב עם כך וכך אף הגרסה המקורית שבפי התובע בדוח 2015.

סוף דבר- אנו קובעים כי התובע הוכיח תושבותו בתקופה שמראשית 2012 ועד 30.5.2013 בלבד. טענתו למגורים בתחום בתקופה שמאז ה1.6.13 ועד סוף 2015- נדחית.
אין צו להוצאות

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ט, (29 יולי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

דרורה נבון, עובדים

שרה ברוינר ישרזדה, שופטת

אמנון אמיר, מעסיקים