הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ב"ל 53195-02-18

25 ינואר 2019

לפני:

כב' השופטת רחל בר"ג-הירשברג
נציג ציבור (עובדים) מר אבינועם גבריאל
נציג ציבור (מעסיקים) גב' דגנית ישראלי
התובע
עוזי עזרא אסייג
ע"י ב"כ: עו"ד חזי צוריאל
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ויויאן קליין-בנימין
פסק דין

1. התובע, מר עוזי אסייג, הגיש תביעה זו כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא להכיר באירוע דום לב עמו התמודד כנובע מפגיעה בעבודה.
רקע עובדתי כפי שהתברר לפנינו
2. התובע הוא יליד 1969 . בתקופה הרלבנטית שימש התובע כסוכן מכירות שטח בחברה שעיסוקה באספקת מכשירי כתיבה וציוד משרדי ( אטלס מכשירי כתיבה ומחשוב בע"מ). על פי התובע הוא עבד בחברה ברציפות משנת 1988 בהיקף משרה מלא ומעלה ( נ/1, עמ' 1, בשורות 4-1).
ביום 18.5.2017 הגיש התובע לנתבע ( להלן: המוסד) תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין אירוע דום לב שחווה בשעות אחר הצהריים המוקדמות של יום 9.3.2017 ( להלן: האירוע). על פי התובע סמוך לפני קרות האירוע הוא סיים פעילות מכירה בישוב קרית ספר ופניו היו מועדות למודיעין ( עמ' 3, בשורות 18-17). בין לבין החליט להחליף בלון גז בכפר ערבי השוכן קרוב לקרית ספר. מיד לאחר רכישת בלון הגז ובעודו מעמיס אותו על רכבו התמוטט ואיבד את הכרתו. תושב הכפר פינה את התובע ברכבו למחסום הקרוב למודיעין ומשם הוא פונה לבית החולים תל השומר בו אושפז ביחידה לטיפול נמרץ משך כמה ימים ( נ/1, מעמ' 1 בשורה 20 עד עמ' 2 בשורה 27). בתביעתו למוסד טען התובע כי " האירוע הלבבי" הוא תוצאה של לחץ בעבודה.
3. המוסד החל בבירור התביעה ובמהלכה נגבתה עדות התובע ( נ/1). במכתבה מיום 25.9.2017 הודיעה פקידת התביעות לתובע כי הוחלט לדחות את תביעתו מן הטעם שלא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע לתובע תוך כדי ועקב עבודתו ואשר הביא לדום הלב; התאונה אירעה בעת שעסק בעבודה שאינה קשורה לעבודתו או מטעם מעסיקו; מאמץ או מתח ממושך המשתרע על פרק זמן ממושך אינו בבחינת אירוע תאונתי. נגד החלטת המוסד האמורה הוגשה התביעה שלפנינו.
4. טענת התובע בתמצית היא כי הליקוי בלבו, שהוא הפרעת קצב חמורה שהובילה למצב של דום לב, נגרם עקב תנאי עבודתו שהיו כרוכים בלחץ ובמתח מתמיד.
דיון והכרעה
5. המסגרת הנורמטיבית: בהתאם לפסיקה על מנת שאירוע לבבי יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח כי הוא התרחש על רקע אירוע חריג בעבודה ( ראו למשל: עב"ל ( ארצי) 42735-08-13 רפפורט – המוסד לביטוח לאומי (18.1.2015)). המונח אירוע חריג נבחן הן מנקודת מבט אובייקטיבית והן מנקודת מבטו הסובייקטיבית של המבוטח. בפסיקה הוגדר המונח כך:
" 'ארוע חריג' על מנת שיבוא בגדר ' תאונת עבודה' צריך להיות מוגדר בזמן ומקום. אלא שאין הכרח כי אותו ארוע חריג יהיה רגעי וקצר, ויכול כי אותו ארוע יתקיים " במהלך יממה או ימים אחדים", ובלבד שמשכו אינו עולה כדי ' מתח מתמשך'" ( עב"ל ( ארצי) 26029-09-11 המוסד לביטוח לאומי – תשתש (9.10.2012)).
בהתאם נקבע כי נקודת ' שיא' של לחץ או מתח שמתרחשת במהלך מתח מתמשך יכולה להוות ' אירוע חריג' בעבודה.
6. יישום ההלכה במקרה שלפנינו: על יסוד החומר שהונח לפנינו ובפרט עדותו האמינה של התובע הגענו למסקנה כי לתובע לא אירע אירוע חריג בעבודה כמשמעו בפסיקה.
בתצהיר עדותו הראשית טען התובע כי תנאי עבודתו היו כרוכים בלחץ מתמיד בשל אופיו התחרותי של השוק שבו פעל ובעיקר בימים שקדמו לאירוע ( סעיף 3). בחקירתו הנגדית הבהיר התובע כי " העבודה במכירות היא עבודה לחוצה" אולם הוא עבד בתחום זה 22 שנים שבהן היה מרוצה מעבודתו ( עמ' 4 לפרוטוקול, בשורות 27-24). לדבריו בתהליך מתמשך של כשנתיים החברה שבה עבד עברה שינויים ותהליכי התייעלות כך שהלחץ החמיר אט-אט, עד שהגיע לשיא במהלך החודשיים שקדמו לאירוע שאז החליטה החברה " לצמצם בלוגיסטיקה" (עמ' 4, שורה 29) ולהתקין אמצעי מעקב אחר העובדים ( עמ' 5, שורה 13). שינויים אלו הובילו לשירות ירוד ללקוחות שמצדם התלוננו לתובע ( עמ' 2, שורה 21 עד עמ' 3 שורה 9; עמ' 4, שורה 16; עמ' 5, שורות 4-3) ולחיכוכים חוזרים ונשנים שלו מול גורמים בחברה ובכלל זה מנהליו ( עמ' 3, שורות 11-10; עמ' 4, שורות 18-17). אלא שכאשר התובע התבקש להצביע על אירוע מוגדר או מיוחד שאירע בחודש שקדם לאירוע הלבבי, הוא הודה בהגינותו שלא קרה " משהו ספציפי" (עמ' 4, שורה 16). דברים דומים השמיע גם בהודעתו למוסד עת אמר כי אינו זוכר ".. משהו ספציפי אלא ויכוחים על רקע עבודה, לא זכור לי משהו חריג" (נ/1, עמ' 2, בשורה 55) ובהמשך כי מדובר " בלחצים כללים של אופי העבודה" (נ/1 עמ' 3, בשורה 84). למעשה, לפנינו טען התובע כי " בחודש האחרון לפני המקרה זו הייתה שגרה של עצבים ומריבות" (עמ' 4, שורה 14).
הנה כי כן מעדותו של התובע עולה כי תנאי העבודה שלשיטתו הובילו למצבו הם לחץ מתמשך בעבודה בעצימות שהלכה והחמירה והגיעה לשיאה במהלך החודש שקדם לאירוע, ומבלי שאירע באותו חודש אירוע מוגדר במקום ובזמן שעליו הוא יכול להצביע. כאמור, הפסיקה הכירה בכך שאירוע חריג יכול להימשך גם ' ימים בודדים'. אלא שבענייננו מדובר על מתח שנמשך למצער חודש שלם באותה עצימות. ערים אנו לטענת התובע בסיכומיו כי הלחץ המתמשך במהלך החודשיים שקדמו לאירוע היה כזה משום שבכל פעם אירע ' אירוע חריג' או ' פיק' בלשונו שבהצטברם גרמו לאירוע. אלא שהתובע בעדותו לא פירט את האירועים החריגים שלהם הוא מכוון, אלא תיאר את הלחץ המתמשך בלבד. לא כל שכן הוכיח אותם. עם כל ההבנה למצבו של התובע הרי שאין בתשתית העובדתית המשכנעת שהניח לפנינו ' אירוע חריג' בעבודה שמאפשר למנות מומחה בעניינו ואין לחרוג מהוראות הדין.
7. מעבר לדרוש נוסיף כי במהלך ברור ההליך ביקש התובע להבחין בין אירוע דום הלב עמו התמודד לבין אירועים לבביים אחרים ובעיקר ' התקף לב' שאליו מתייחסת הפסיקה באופן נרחב ושבהקשר אליו אומץ מבחן ' הארוע החריג'. משמע שלנוכח ייחודו של דום הלב אותו חווה אין להחיל עליו את הכללים הנוגעים ל'ארוע חריג'. דין הטענה דחייה. מלבד העובדה שמדובר בטענות שהן רפואיות במהותן ואינן צריכות לשלב הזה הרי שמן הפן העובדתי התובע הודה לפנינו כי " ימים טרם הארוע חשתי מיחושים ולחצים בחזה..." (סעיף 6 לתצהיר עדותו הראשית). לאמור מדובר בתאונה שנגרמה מגורם שאינו נראה לעין ועל כן לפני קרות הארוע צריך היה שיתרחש לתובע ארוע בלתי שגרתי או מתח יוצא דופן שהעובד אינו מורגל בו בחיי העבודה היומיומיים. אלא שכפי שהראנו לא זה מצב הדברים. זאת ועוד מפסיקת בית הדין הארצי נמצאנו למדים כי ההתייחסות בה ל"דום לב" נעשית על פי המבחנים של אוטם שריר הלב ( ראו והשוו: דב"ע ( ארצי) נב/ 0-41 דומיביץ - המוסד לביטוח לאומי ( לא פורסם); דב"ע ( ארצי) נב/ 0-9 סטורבילסקי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כה 17 ( 1992)).
8. סוף דבר – התובע לא הוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודה שקדם לדום הלב שבו לקה. אשר על כן אין מנוס מדחיית התביעה.
בשים לב להערות בית הדין בישיבתו המקדמית כמו גם בסוף הישיבה להוכחות מיום 23.1.2019 דומה שהיה מקום לחייב את התובע בהוצאות לטובת הנתבע. אלא שמתוך התחשבות במצבו של התובע החלטנו שלא לעשות כן.
9. זכות ערעור: לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ט שבט תשע"ט, (25 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .
פסק הדין נחתם בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בית הדין, לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופטת לבדה.

נציג ציבור עובדים מר אבינועם גבריאל

רחל בר"ג-הירשברג, שופטת

נציגת ציבור מעסיקים גב' דגנית ישראלי