הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ב"ל 48016-08-18

04 נובמבר 2019
לפני:
כב' השופטת יפה שטיין
התובע:
חיים מאיר הגר

ע"י ב"כ: עו"ד יוסי גיתאי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד יפה רוטשילד

החלטה

בתיק זה הוגשה תביעה מטעם התובע להכיר באירוע שארע לו לטענתו ביום 8/3/17 – כתאונת עבודה. השאלה בשלב זה של הדיון הינה האם יש מקום להכיר בתאונת העבודה של התובע וככל שכן – האם יש מקום להעביר את עניינו למומחה לבחינת הקשר הסיבתי בין מצבו ברגלו לבין התאונה.
העובדות הרלבנטיות בתיק:
א. התובע יליד 1973 עובד הוראה בבי"ס יסודי בבית"ר עלית.
ב. התובע פנה לטיפול רפואי לראשונה ביום 22.3.17 (כשבועיים לאחר מכן).
ג. התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ביום 17.9.17.
ד. התובע לא שהה בחופשת מחלה כתוצאה מהתאונה.
המחלקות כפי שנרשמה בדיון המוקדם:
א. האם ארע לתובע אירוע תאונתי ביום 8.3.17?
ב. ככל שארע, האם קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הנזק לברכו השמאלית של
התובע?
דיון:
א. אציין כבר עתה כי עדותו של התובע הייתה אמינה עלי, וכך גם של עדיו. ביום הדיון מיום 6/6/19 נרשם כי :
"אף שהתגלעו מס' סתירות בגרסאות שוכנעתי כי התובע אכן נפל ברידתו מהמדרגות האחרונות במהלך יום העבודה. זאת גם לאור עדויותיהם של שני העדים הנוספים. לאור זאת, ימליץ בית הדין כי הנתבע יסכים להעביר את עניינו של התובע למומחה, וכי הצדדים יסכמו ביניהם את המוסכמות והפלוגתאות להעברה למומחה".
ב. ב"כ הנתבע הודיע לבית הדין כי "הנתבע שקל את המלצת בית הדין אך לאור הסתירות הרבות לא ניתן לדלות מנגנון תאונה לצורך מינוי מומחה רפואי". עוד נאמר בהודעה כי "נערכה בדיקה נוספת גם מההיבט הרפואי כדי לראות שמא יש ממצא של נזק חבלתי שישמש כנתון לביסוס התביעה, אלא שגם ממצא כזה אינו בנמצא. התובע עבר ב- 18/6/17 בדיקת MRI שממצאיה הם שינוי ניווני – ציסטה קטנה ע"ש בייקר. בנוסף – אין לתובע תעודות אי כושר בכלל ". לאור זאת ביקשה ב"כ הנתבע לקבוע את התיק לסיכומים. לאחר עיון במלוא החומר ובסיכומי הצדדים ניתנת החלטה זו.
ג. התובע הגיש לבית הדין תצהיר וכן תצהירים של שני עדים שנכחו בזמן הנפילה.
וכך הצהיר התובע בתצהירו:
"ביום י' אדר התשע"ז -8/3/17 בסביבות השעה 13:00 בצהרים, בעת שירדתי במדרגות בית הספר בו אני עובד ... נפלתי קדימה ונחבלתי בברך שמאל.
מספר מורים סייעו לי להתיישב על המדרגות שם נשארתי לשבת עוד מספר דקות עד אשר הרגשתי ביטחון לקום ולצעוד בצליעה חזרה לכיתתי כדי לפקח על ארוחת הצהרים. אחרי ארוחת הצהרים הלכתי היבתה. הייתי אמור לחזור ללמד בשעה 14:00 אבל נשארתי לנוח בבית מחמת הנפיחות ברגל והתקשתי לבקש שיחליף אותי משיו כתבה".
בהמשך הסביר התובע כי למחרת היה יום תענית אסתר ולימדו רק עד השעה 12:00 ולכן הגיע ללמד ולאחר מכן נח בבית עם רגל מורמת. ביום שלאחר מכן – היה יום שישי שגם אז הסתיימו הלימודים מוקדם (11:30), בשבת נח, וכן בימי הפורים. רק לאחר פורים, ביום שלישי, כשהנפיחות לא ירדה קבע תור לאורטופד, אלא שהתור נקבע לו רק ל-22/3/17. לדבריו בטופס התביעה לביטוח לאומי כתב בטעות תאריך פגיעה -8/4/17, כיוון שרגיל ללוח העברי והתבלבל לגבי הלוח הלועזי. לדבריו אכן מדובר בטעות שהרי יום ה-8/4/17 חל בשבת חוה"מ פסח, וברור שלא היה מגיש תביעה על פגיעה בעבודה אם התאונה הייתה מתרחשת בשבת חוה"מ , ולא היה טוען על נפילה במדרגות ביה"ס ביום זה.
ד. כאמור, מטעם התובע הצהירו והעידו שני מורים שנכחו במקום בזמן הנפילה.
מר יחיאל שפר הצהיר כי:
"זכור לי בסביבות פורים שנת 2017 הרב חיים מאיר ירד במדרגות בית הספר מקומה ראשונה לקומת הקרקע ובמהלך הירידה נפל קדימה ונחבל בברכיו.
עמדתי סמוך מאוד למקום הנפילה ומייד סייעתי לו להתיישב על המדרגות בעזרת מורה נוסף – הרב יעקב קרשבסקי.
הרב חיים מאיר נשאר לשבת על המדרגות עוד מספר דקות ואז עלה בצליעה חזרה לכיתה".
יעקב קרשבסקי הצהיר כדלקמן:
"זכור לי כי קצת פחות משנתיים יצאתי מהמשרד שנמצא ממול למדרגות בית הספר, וראיתי את הרב חיים מאיר יורד ומעד על ברכיו במדרגות בית הספר.
מייד ניגשתי לראות מה קרה וסייעתי לו להתיישב על המדרגות בעזרת מורה נוסף – הרב יחיאל שפר.
הצעתי לו שתייה וסרב, הוא נשאר לשבת על המדרגות עוד מספר דקות והיה ניכר עליו שכואב לו. לאחר מספר דקות עזבתי את המקום והוא עדיין נשאר לשבת".
ה. לעניין מועד התאונה – ברור שמדובר אך בטעות דפוס כאשר גם עדי התובע העידו כי נפל בזמן הלימודים – ותאריך ה-8/4/19 היה שבת חוה"מ. מכל מקום שני העדים הנוספים, יחיאל שפר ויעקב קרשבסקי היו עדים לנפילה, והצהירו כי סייעו לו לשבת לאחר הנפילה. לכן מקובלת עלי טענתו כי טעה בתאריך וכי מועד הנפילה היה ב-8/3/17, בזמן הלימודים.
ו. כאמור , היו מעט סתירות בתיאור הנפילה, אולם דווקא סתירות מינוריות אלו לימדו כי העדים לא תיאמו גירסאות. יצויין כי לעיתים קיים קושי בתיאור מצב טראומטי כלשהו, כאשר בשל האירוע מתקשים העדים (כולל התובע עצמו) לזכור פרטים מדוייקים על אופן האירוע. מכל מקום, ולמרות סתירות מסויימות בתיאוריהם – עדויותיהם אמינות עלי כפי שציינתי בסיום הדיון להוכחות.
ז. המסמכים הרפואיים:
אין חולק כי בפועל התובע ראה לראשונה את האורטופד כשבועיים לאחר האירוע, כאשר ע"פ עדותו סבר בתחילה שדי יהיה במנוחה על מנת שהכאב והנפיחות יחלפו, ורק לאחר חג הפורים התפנה להתקשר לאורטופד אך התור נקבע למספר ימים מאוחר יותר. אמנם נראה כיום, בדיעבד, שנכון היה לו היה פונה ל"טרם" במקום להמתין לתור לרופא אורטופד. יחד עם זאת, וגם אם התובע שגה בשיקול דעתו והחליט להמתין לתור שלו אצל האורטופד – אין מדובר בהמתנה בלתי סבירה.
ח. השאלה היחידה שעומדת בפנינו הינה שאלת המסמכים הרפואיים, כאשר במסמך הראשון נכתב על ידי הרופא "ללא חבלה". כידוע, בית הדין מייחס חשיבות רבה לאנמנזה הראשונה של נפגע, כאשר ברור שכאשר אדם נפל – הדבר הראשון שייעשה בבואו לרופא המומחה הוא לספר לו מה אירע. לדברי התובע – כן אמר לרופא שנפל ומשום מה הדבר לא נרשם, וכי כאשר פנה אליו וביקש שיתקן את הרישום המוטעה, לא זכר הרופא את פרטי המקרה. לפיכך רשם הרופא את מכתב התיקון כשלדבריו התיקון נעשה "כיוון שלטענת החולה לא נחבל מגורם אחר אבל כן נפל ממדרגות ועיקם את הרגל".
ט. ברור אפוא כי הרופא (שלא הובא לעדות) לא זכר (וסביר להניח שלא יכול היה לזכור) מדוע כתב בחוות הדעת הראשונית ש"אין חבלה". לפיכך כתב בחוות דעתו המתוקנת את הדברים כפי שביקש ממנו התובע. בעניין זה יצויין, כי לו היה מדובר באירוע ללא עדים אמינים, לא ניתן היה לקבל את הודעת התיקון, שנכתבה בדיעבד אחרי מספר חודשים. אולם בענייננו, משהיו עדים לאירוע הנפילה, יש לקבל את טענת התובע כי אכן הרישום הראשוני לא היה מדוייק וכי גם אם השיב שלא הייתה חבלה, הכוונה הייתה לחבלה מגורם חיצוני, ולא לנפילה עצמה. יצויין כי אף שבד"כ מקבל בית הדין את הרשום בתעודה הרפואית הראשונה כנכונה ומחייבת, כבר קרו מקרים בהם רופא – מפאת העומס הרב או מסיבות אחרות – לא דייק ב-100% בדברים שכתב (כשנפגע לא תמיד רואה בזמן אמת או לא ער דיו למה שכתב הרופא, כאשר בשלב זה מעניין אותו הריפוי ומניעת הכאב ולא בדיקה דקדקנית של הרישום של הרופא בעניין תלונותיו). לכן בנסיבות אלו, ולמרות הספק שמתעורר – יפעל הספק לטובת התובע, ובית הדין ימנה מומחה לבדיקת הקשר הסיבתי בין נפילתו של התובע שתיים- שלוש מדרגות לפני סיום המדרגות, ביום 8/3/17 - כשנפל קדימה ונחבל ברגל שמאל - לבין מצבו הרפואי ברגל שמאל
י. ונקודה נוספת – לטענת ב"כ הנתבע כי בבדיקת ה-MRI נקבע שאין עדות לחבלה – וכי גם מסיבה זו אין מקום למנות מומחה. אלא שעניין זה יילקח בחשבון מן הסתם על ידי המומחה, יחד עם שאר החומר שבתיק, על מנת שישקול את שאלת הקשר הסיבתי . כך גם העובדה שלא נעדר מהעבודה - תישקל ע"י המומחה לעניין חומרת הנזק. ודוק: כיוון שמדובר בתאונת עבודה, גם אם התובע לא יקבל כיום דמי פגיעה כלל, ייתכן ותהיה לקביעת המומחה (ככל שייקבע שיש קשר בין הנפילה לפגיעה ברגלו) – השלכות עתידיות למקרה של החמרת מצב. לכן בשלב זה יש מקום לקבל את בקשת התובע להעביר את עניינו למומחה רפואי (אוטופד) על מנת שייקבע האם יש קשר סיבתי בין הנפילה במדרגות - כאשר נפל קדימה משתיים שלוש מדרגות אחרונות על המשטח שבתחתית המדרגות, והישטתח על הריצפה - לבין מצבו הרפואי ברגלו השמאלית (כאשר הרופא יחווה דעתו גם בשאלה ממה סובל התובע ברגלו השמאלית, והאם נגרם לו נזק כתוצאה מהנפילה (בין בדרך של גרימה ובין בדרך של החמרה).
יא. הצדדים יודיעו תוך 14 יום מהיכן יש להזמין חומר רפואי ולאחר מכן יועבר עניינו של התובע למומחה רפואי.
ניתנה היום, ו' חשוון תש"פ, (04 נובמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.