הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ב"ל 4702-10-17

28 אוגוסט 2019

לפני:

כב' השופטת יפה שטיין

התובע
אברהם בזק-בן זקרי

ע"י ב"כ: עו"ד נאוה אילון – הלשכה לסיוע משפטי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ענבל לש

פסק דין

בתיק זה התעוררה השאלה האם יש קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע במיתרי הקול לבין תנאי עבודתו כמורה, ע"פ תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע.

הרקע לתביעה:
התובע מורה במקצועו, עובד כמורה במשרד החינוך בבית הספר במעלה אדומים. אין חולק כי התובע עבד ועובד כמורה משנת 1998 ועד היום.
מוסכם כי משנת 1991 ועד לשנת 1998 עבד התובע בהוראה אולם לא ברור באיזה היקף משרה ומול כמה תלמידים, לרבות עבודה פרטנית.
היקף משרתו כפי שעולה מנ/1 להודעת התובע מיום 05.07.2018 (מסמך מיום 25.02.2018 מעיריית מעלה אדומים ומסמך אורט מיום 28.01.2018).
התובע עבד כמורה ללשון בעיקר (בהתחלה גם לימד היסטוריה), בבית ספר תיכון בכיתות רגילות במבנה של כ- 35 תלמידים בכיתה.
בדיון שקויים בבית הדין הוסכם להעביר את עניינו של התובע למומחה רפואי, על סמך העובודת דלעיל והשאלות שגובשו על ידי הצדדים, וכך נעשה.

3. המומחה שמונה, ד"ר בנדט ארז התבקש להשיב על שאלות אלו:
מה הליקוי ממנו סובל התובע במיתרי הקול?
האם יש קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו כמפורט לעיל בין על דרך של מחלת מקצוע ובין על דרך של מיקרוטראומה?
האם יש בפרטים הנוספים בדבר מהות והיקף עבודת התובע בין השנים 1991-1998 כדי להשפיע או לשנות את חוות דעתך?

4. תשובות המומחה:
המומחה השיב כי התובע סובל -MTD בדרגה חמורה.
המומחה הסביר כי MTD" הוא מונח המתאר שיבוש בקואורדינציה של השרירים והנשימה שנדרשים לצורך הפקת קול ו/או צרידות הנגרמים עקב מתח מוגבר של השרירים בלרינקס (תיבת הקול). הפעלה לא נכונה ומאומצת של השרירים המניעים את מיתרי הקול וסחוסי הלקינקס מבוילה לקול להישמע צרוד/"סדוק"/"שבור" ולעייפות קולית ".
לשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין תנאי עבודתו (בין על דרך של מחלת מקצוע ובין על דרך של מיקרוטראומה) השיב המומחה:
"זוהי שאלת הביצה והתרנגולת: האם מלכתחילה הייתה לתובע נטייה לשימוש לא נכון בקולו והשימוש הממושך והמאומץ החמיר את המצב? האם המצב נוצר עקב הצורך לדבר בקול רם מאומץ וסמכותי מול כיתה על רקע רעשי רקע והפרעות תלמידים? אני מעריך בסבירות של למעלה מ-50% שעבודתו היא זו שהובילה אותו למצב הנוכחי. חלק ממקרי ה MTD הם משניים ומתפתחים כקומפנסציה לצרידות שנגרמת עקב בעיה מבנית במיתרים (יבלות, ציסטה, מחלה ויראלית או ריפלוקס) ולחלופין MTD יכולה להוביל לשינויים מבניים (יבלות) במיתרי הקול. מכל מקום אני מעריך שלעבודתו הייתה השפעה משמעותי של למעלה מ-20% על התפתחות או החמרה במצב" (ההדגשות לא במקור – י.ש).

בהמשך הסביר המומחה כי אין בפניו את תיקו של התובע במשרד החינוך , ממנו ניתן היה ללמוד האם ערך בדיקות רפואית בטרם תחילת עבודתו, וכי רק אם תימצא בדיקה כזו ניתן יהיה לדעת האם סבל מבעיה מבנית (לדוגמא – יבלות) במיתרי הקול או MTD בדרגה מסויימת לפני תחילת עבדותו במשרד החינוך. יחד עם זאת, לדעתו , גם אם יימצא כי סבל מבעיה כזו לפני תחילת עבודתו במשרד החינוך – סביר שלמע לה מ-20 שנות הוראה השפיעו משמעותי (מעל 20% ) על הצרידות ועל התפתחות MTD חמורה.
המומחה הוסיף וציין כי נכון לדעתו להכיר במצבו כמחלת מקצוע, להחזיר את עניינו לביטוח לאומי על מנת שיפנה אותו למרפאות חוץ לרינגולוגיה בבית חולים להערכה משולבת על ידי רינגולוג + קלינאי תקשורת, לקבל הערכת מצב עכשווי ולהחזיר את עניינו לוועדה הרפואית לצורך קביעת נכות – קבועה או זמנית .

דיון והכרעה:

א. האם יש קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי, בין ע"פ תורת המיקרוטראומה ובין ע"פ מחלת מקצוע?
ב. ע"פ חוות דעת המומחה, מעריך המומחה בסבירות של למעלה מ-50% שעבודתו היא שהובילה אותו למצב הנוכחי, וכי לעבודתו הייתה השפעה משמעותית, של למעלה מ-20% על התפתחות או החמרת מצבו.
המומחה ציין כי אין בפניו את מלוא הנתונים , וכי "אם יאותר תיקו במשרד החינוך, והתיעוד של בדיקת מיצרי הקול, ניתן יהיה לדעת האם סבל מבעיה עובר לתחילת עבודתו במשרד החינוך". יחד עם זאת, וכפי שצויין לעיל, לדעתו, לאחר 20 שנות עבודה, וגם אם יימצא שהייתה יבלת על מיתרי הקול כבר אז -"סביר שלמעלה מ-20 שנות הוראה השפיעו משמעותית (מעל 20%) על הצרידות ועל התפתחות או החמרת מצב ".
לאור זאת טוענת ב"כ התובע כי יש לקבל את התביעה במלואה (לא רק לעניין החמרה אלא גם לעניין גרימה).
ג. מנגד, לדעת ב"כ הנתבע – אין וודאות ע"פ חוות הדעת שיש קשר סיבתי בין גרימת המחלה לבין מצבו הרפואי (בניגוד להחמרת מצב), כשהמומחה עצמו הבהיר כי קיימת כאן שאלת הביצה והתרנגולת – מבלי שהוא עצמו הכריע בדבר. המומחה הוסיף כי עניין זה אינו בידיעתו לאור העובדה שאין בפניו את הבדיקות שסביר להניח שהתובע עשה בטרם כניסתו לעבודה במשרד החינו ך בנושא זה. לכן לדעת ב"כ הנתבע – לא ניתן לקבל קשר סיבתי לעניין גרימת המחלה אלא לכל היותר לעניין ההחמרה.
ד. מעיון במלוא חוות דעתו של המומחה עולה כי למרות שאין בפני המומחה את התיק האישי של התובע מתחילת עבודתו במשרד החינוך, סבור המומחה כי גם אם יתברר היום כי הייתה לו יבלת במיתרי הקול לפני תחילת עבודתו - "סביר שלמעלה מ-20 שנות הוראה השפיעו משמעותית (מעל 20%) על הצרידות ועל התפתחות או החמרת מצב ".
בהמשך אף הוסיף וציין ה מומחה כי " הדבר הנכון ביותר לדעתי להכיר בפגיעה כמחלת מקצוע" , ולפיכך אף המליץ להעביר את עניינו לוועדה רפואית. משמע, שלמרות שאלת "הביצה והתרנגולת", הרי שלאור שנות עבודתו הרבות של התובע ותנאי עבודתו וחומרת מחלתו, רואה המומחה קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לבין הצרידות ממנה סובל, וממליץ לראות במצבו הרפואי כמחלת מקצוע, ואין סיבה לסטות מקביעתו זו.
ה. בכל מקרה ציין המומחה כי למרות שסבור שמדובר במחלת מקצוע, לדעתו, מצבו הרפואי של התובע אינו בלתי הפיך , וכי ניתן לדעתו לשפר את מצבו הרפואי עם טיפולים מתאימים. לפיכך ממליץ המומחה להעביר את עניינו לוועדה רפואית על מנת שתשקול האם זכאי לאחוזי נכות זמניים או לצמיתות.

לאור זאת ומשאין סיבה לסטות מחוות דעתו של המומחה – מקובל עלי כי יש לקבל את תביעתו של התובע במלואה , ולהעביר את עניינו לוועדה רפואית.

סוף דבר:
התביעה מתקבלת.
משהתובע מיוצג על ידי הסיוע המשפטי – אין צו להוצאות.

בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פס"ד זה לידי הצד המבקש לערער.

נציג ציבור(ע)
יוסי קשי

נציג ציבור(מ)
אסתר סלנט

יפה שטיין, שופטת
אב"ד

ניתן היום, כ"ז אב תשע"ט, (28 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .