הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ב"ל 41604-05-14

06 ספטמבר 2016
לפני:
כב' השופט דניאל גולדברג
התובע:
יוסף עמדי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

בית הדין מורה בזאת לד"ר אריה באואר, המומחה הרפואי לבית הדין בהליך זה, להשיב לשאלות הבהרה (13 שאלות ראשונות מטעם הנתבע ושאלה אחת נוספת מטעם בית הדין) בקשר לחוות דעתו הרפואית מיום 29.1.16, כמפורט להלן.
בנוגע לאבחנה- סעיף א' לתשובתך (קריטריון C וקריטריון D)- האם כוונתך שהאבחנה היא מחלה סכיזואפקטיבית?
התייחסת לכך שהמחלה מולטיפקטוריאלית, דהיינו, שקיימים גורמים שונים המעודדים את המועדות הגנטית לבוא לידי ביטוי. לא התייחסת לכך שלתובע אירועים בקטגוריה של "יתמות מוקדמת" (Early Parental Loss): בגיל 11 אמו עברה אירוע מוחי ונשארה לא מתפקדת; בגיל 13 אביו נפטר. האם נכון שאירועים בקטגוריה זו מעלים את הסיכון להתפרצות מחלת נפש בגיל המבוגר יותר?
לא התייחסת לדיווחי התובע על שבועות שבהם היה "עצוב" בתיכון; האם אפיזודות אלו יכולות להוות אפיזודות של דיכאון מג'ורי שהיוו חלק ממהלך מחלתי שבהמשך נקרא מחלה סכיזואפקטיבית?
האם תוכל להעריך את מידת תרומתם היחסית של האירועים המתוארים בסעיפים 2,3 לפרוץ המחלה?
האם לעובדה שלאחות התובע מחלה ביפולרית יש משמעות להבנת הרקע הגנטי של מחלת התובע? האם על סמך עובדה זו ניתן לקבוע מה חומרת המועדות הגנטית של התובע?
האם נכון שלמחלה סכיזואפקטיבית קיימת תקופה בה המחלה "מקננת" (Prodrom) וקיימים תסמינים קלים שאינם מביאים אדם לטיפול? האם נכון שתקופה זו יכולה להימשך חודשים עד שנים טרם התפרצות המחלה?
האם סביר להניח שלתובע היתה תקופת פרודרום?
האם תיאור התובע כ"עצבני ומפוחד" (שהזכרת בחוות דעתך) בתקופת העבודה כפקח עירוני, יכול להעיד על תקופת פרודרום?
בהנחה שהתובע היה בתקופת הפרודרום בעת האירוע, האם נכון לומר שתרומת האירוע לפרוץ המחלה הייתה זניחה או מזערית?
כתבת בסעיף ג' לחוות דעתך כי התורשה הגנטית של התובע ואורח החיים הסטרסוגני, היו גורמים בסופו של דבר להתפרצות מצב פסיכוטי גם ללא האירוע משנת 1990; האם תוכל להעריך את מידת תרומתם היחסית של הגורמים השונים לפרוץ המחלה? בעניין זה- מידת התרומה של המועדות הגנטית ושל אירועי היתמות בגיל צעיר, אל מול מידת התרומה של אירוע התקיפה.
בסעיף ב' לחוות דעתך, בעמוד 2 למטה, כתבת "מנסיוני כקלינאי אני יודע כי תיתכן התפרצות הפרעה פסיכוטית גם ללא טריגר ולכן תשובתי לשאלה ב' חיובית ואכן קיים קשר סיבתי בין אירוע התקיפה לבין מצבו של התובע"- אמירה הכוללת סתירה: כיצד האפשרות שתיתכן התפרצות ללא טריגר, תומכת בקביעת הקשר הסיבתי בין האירוע לפרוץ המחלה של התובע?
לא התייחסת בחוות דעתך לחוות דעתם של פרופסור קוטלר ופרופסור דוידסון, המסתמכת על מידע עדכני מבוסס מחקרית ומקובל בקרב הקהילה המחקרית והטיפולית היום בעולם, ושלפיה אין תמיכה בהשערה כי טראומה או דחק הקשור לאירוע טראומתי, עלול לגרום להתפרצות מחלת הסכיזופרניה בקרבפרטים בעלי נטיה מולדת למחלה; מאידך, לחוות דעתך לא צרפת מקורות מידע או מאמרי סקירה עליהם הסתמכת (למעט עניין משפטי מבית הדין בחיפה, שאינו רלוונטי וממילא אינו בבחינת ספרות רפואית מדעית). האם תוכל לבסס את חוות דעתך מחקרית או ספרותית?
כיצד מסקנתך מתיישבת עם סקירת הספרות והמידע העדכני המובא בחוות דעתו של פרופסור קוטלר?
שאלת הבהרה מטעם בית הדין- כיצד אתה מיישב את קביעתך כי "האירוע הטראומתי היווה כנראה את הטריגר להתפרצות המחלה" עם קביעתך כי ש"לא נכון יהיה לקבוע כי לולא האירוע האמור, התובע לא היה סובל מהנזקים הנפשיים מהם סבל במועד בו סבל מהם?
בשים לב להבהרה המתבקשת, נא התייחס שוב לשאלה 3(ג) להחלטה מיום 21.12.15 וחווה דעתך בנוגע לשאלה האם סביר יותר לקבוע כי לאירוע הטראומתי הייתה השפעה כלשהי על מועד הופעת הנזקים הנפשיים מהם סבל התובע או כי הוא גרם, החמיר או האיץ את ההתדרדרות במצבו, מאשר קביעה הפוכה, לפיה סביר יותר שלאירוע הטראומתי לא הייתה השפעה כלשהי על מועד ההופעה של הנזקים הנפשיים, החמרתם או האצת ההתדרדרות במצבו".
לצורך מענה על שאלות ההבהרה מועברים למומחה הרפואי תיקיו הרפואיים של התובע כמפורט בסעיף 4 להחלטת בית הדין מיום 21.12.15, חוות הדעת של פרופ' קוטלר ופרופ' דוידסון שצורפו להודעת הנתבע מיום 18.3.15 וכן חוות הדעת של ד"ר בן דור שצורפה להודעת התובע מיום 24.11.15.
המומחה הרפואי מתבקש להשיב לשאלות ההבהרה בתוך 21 יום מיום שהחלטה זו, בצירוף החומר הרפואי המפורט בה יומצאו אליו.

ניתנה היום, ג' אלול תשע"ו (06 ספטמבר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.