הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ב"ל 19586-11-14

לפני:

כב' השופטת שרה שדיאור
נציג ציבור (עובדים) מר רמי אלקנה
נציג ציבור (מעסיקים) מר נמרוד משאלי
התובע
שלמה כהן

ע"י ב"כ: עו"ד ש. קוחלי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ע. וידנה

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובע להכיר לו בעבודתו , ככזו שגרמה לו לפגיעה בעבודה במסגרת מיקרוטראומה , אף ברמת החמרה.

העובדות
התובע נולד ביום 30.10.53 עובד במחלקת חקירות במוסד לביטוח לאומי כ-31 שנה, העבודה היא 8-9 שעות ביום, 5 ימים בשבוע.
התובע סובל בעברו מתסמונת התעלה הקרפלית בידו הימנית. תסמונת זו התפתחה עקב כך שבעבודתו נדרש לכתוב שעות רבות בכל יום בכתיבה ידנית, לפיכך הוכרה תסמונת זו על ידי המ וסד לביטוח לאומי כמחלת מקצוע ונקבע לתובע נכות צמיתה בשיעור 20% החל מתאריך 1.6.2000. לאחר הפעלת תקנה 15 הועמדה הנכות על 27% לצמיתות.
התובע המשיך בעבודתו כחוקר על אף תסמונת התעלה הקרפלית, שגרמה לו לקושי ניכר בכתיבה ידנית. באמצע שנת 2012 התחיל לסבול גם מכאבים במרפק ימין, שהלכו והחמירו, בהמשך אובחן כי התובע סובל מאפינקודיליטיס – מרפק טניס ( lateral Epicondylitis) ביד ימין (להלן: מרפק טניס).
להלן תיאור העבודה אותה מבצע התובע:
א. כתיבה ידנית – התובע עוסק בכתיבת עדויות, דוחות, זכרונות דברים, וסיכומי חקירה הן בשטח והן במשרד. בעבודה מתבצעת ידנית, בידו הימנית הדומיננטית עד לפני כחמש שש שנים וזאת הייתה עיקר העבודה, ובוצעה במרבית שעות העבודה.
עבודת הכתיבה מתבצעת בעמידה או בישיבה, ואם אין מקום ישיבה- התובע מאלתר מקום ישיבה, כמו גדר אבן, פגוש מכונית וכדומה. תוך כדי האזנה הוא כותב בידו הימנית במהירות את דברי הנחקרים.
עקב הכאבים בשורש כף היד בשל תסמונת התעלה הקרפלית, התובע כותב כשכף ידו הימנית קשיחה ולא נעה בחופשיות וכתוצאה מכך המרפק נע כל הזמן ימינה ושמאלה ועיקר המאמץ נופל על המרפק והכתף.
הכתיבה בתנוחה זו של הגוף גורמת לתובע לכאבים בעיקר במרפק.

ב. הקלדה על מחשב – התובע מקליד בידו הימנית בלבד, תוך הקשה באצבע על אות אות.
עקב תנאי עבודה לא נוחים בעבודת ההקלדה, אין לתובע מקום להניח את היד הימנית על השולחן והיד נמצאת בעת ההקלדה במצב כמעט מיושר ותלויה באוויר.
בשל תסמונת התעלה הק רפלית התובע אינו מניע את שורש כף היד בחופשות בעת ההקלה.
ג. עד לפני כחמש –שש שנים ההקלדה היהת כשעה ביום. בחמש- שש השנים האחרונות חל שינוי בהיקף העבודות הנ"ל, התובע מקליד מעל שעה ביום ובשאר הזמן בכתיבה ידנית כאמור לעיל.

3. הצדדים הסכימו על מינוי מומחה רפואי בדיון מיום 9/9/15 ואל המומחה הופנו שאלות.
א. מהן הפגימות מהן סובל התובע בידו הימנית.
ב. האם יש קשר סיבתי בין עבודתו כמתואר בעובדות לבין פגימות אלה. לעניין זה האם יש גם קשר של החמרה.

הכרעת הדין
נוכח השאלות שהופנו אליו השיב המומחה ביום 6/3/16 כי לא ניתן למצוא קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין הליקוי בכתפו הימנית ובמרפקו הימני , אף לא בדרך של החמרה.
למומחה נשלחו שאלות הבהרה, עליהם ענה בחוו"ד מיום 25/8/16:
בתשובתו מיום 22/02/16 כותב ד"ר דיויד יפה כך: "על פי מאמר הסקירה... המקצועות שבהם חשופים למרפק טניס כולל קצבים, פועלי בניין, נגרים ומקצועות נוספים שלכולם אופי עבודה דומה, עבודה מאומצת, רפיטאטיבית ותנוחה גפה המביאים לעומס על הגידים המיישרים.
בנוגע לתסמונת תפס הכתף וקרע בשרוול המסובב, על פי הספרות הרפואית... מצוין כי גיד הסופראספיטנאטוס נמצא פגום ב-40% מאלה שאינם בני 40. אולם נמצא קשר בין חשיפה למאמץ ותסמונת תפס הכתף המהווה גורם סיכון לקרע בשרוול המסובב וכולל הפעלה של 10% מכוח הכיווץ המקסימאלי של השריר והרמת משאות מעל 20 ק"ג, מעל 10 פעמים ביום. עבודות המתאפיינות בהפעלה ממושכת ונבנית של הזרוע, בעיקר הריחוק או סיבוב, או עבודה, כאשר הידיים נמצאות זמן ממושך מעל גובה הראש, תורמות לעליה בשכיחות התסמונת.
בהתבסס על הספרות הרפואית והתיאור העבודתי המציין כי מר כהן נדרש במסגרת עבודתו במחלקת החקירות במוסד לביטוח לאומי בכתיבת עדויות בכתב, וכשעה עד שעתיים ביום בהקלדה, לא ניתן, לא ניתן למצוא קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין הליקוי בכתפו הימנית ומרפקו הימני בסבירות של מעל 50%, וגם לא בדרך של החמרה."
בחוו"ד זו מרחיב ומפרט תוך שהוא מתייחס לחוו"ד ד"ר גודקין מיום 17/8/14 ולספרות המקצועית בה ומציין כי עומד על דעתו בדבר העדק קש"ס אף לא להחמרה. בחוות דעתו מתייחס למלאכות בהן יש קשר כגון בנאים, נגרים ועוד. חוות הדעת מנומקת היטב.
התובע טוען כי דבריו של המומחה בדבר קשר סיבתי במרפק טניס לעבודה מאומצת רפיטיאטיבית מקובלת על התובע ומתוארת גם בחוות הדעת של ד"ר גודקין מטעם התובע. התובע טען כי עובדתית השאלה היא האם תנוחת ידו הימנית של התובע בעבודתו היא בגדר עבודה מאומצת בתנוחת גפה המביאה עומס על הגידים. בהקשר זה טען כי אדם שיש לו יד בריאה יתפעל את היד באופן שונה מאדם הסובל באותה יד מקרע מסיבי של השרוול המסובב ובכתף ומתסמונת התעלה הקרפלית בשורש כף היד. העובדות הועברו למומחה ע"י בית הדין ואליהן הוא מתייחס לרבות התנוחה של התובע ולפגימות אשר יש לו בכתף ובמרפק. על כן יש לדחות טענה זו.
עוד טען התובע כי המומחה לא התייחס ל"השפעת הסבל שיש לתובע בשורש כף היד" על ההכרעה בשאלה האם תנוחת היד מביאה לעומס על הגידים המיישרים.
לעניין זה יאמר כי התובע ביקש עוד ועוד שאלות הבהרה וניתנה לו הרשות לעשות כן. כפי שנפרט מטה, המומחה ענה לכל השאלות, לרבות לכאבים בשורש כף היד, שכן כתב שאינו סבור שהתסמונת הפריעה לתובע בעבודת הכתיבה, חרף קביעת בית הדין על כאבים. קביעה זו היא קביעה רפואית מובהקת, אשר מתייחסת לתוצאה הרפואית. לא למותר לציין כי כאב כשלעצמו אינו מזכה בנכות על פי הפסיקה, וודאי שאינו מבסס קשר סיבתי.
בתאריך 16/10/17, ניתנה רשות להעברת שאלות הבהרה נוספות למומחה.
בתאריך 05/11/18 הוגשה חוו"ד נוספת בה נכתב כי מדובר בבעיה רפואית שכיחה שאין לייחס אותה לעבודת התובע. וכלשונו:
"תשובה 2 א: אינני חושב כי תסמונת התעלה הקרפלית הפריעה בכתיבה ועובדה היא כי התובע המשיך בעבודתו והמשיך בכתיבה. מתפקידי לייצג בספרות הרפואית ובהתבסס על הספרות הרפואית לא ניתן להגיע לקביעה כי פעולת הכתיבה מביאה לעומס על הגידים המיישרים ומהווה גורם סיכון לבעיה רפואית שכיחה זו.
תשובה 2 ב: מדובר בבעיה רפואית שכיחה ואינני מייחס את הבעיה הרפואית למרכיב התעסוקתי.
תשובה 3: להבנתי עצם העובדה כי התובע המשיך בעבודתו לא החמירה מצבו. עובדה היא כי בתיק הרפואי מתאריך 16/08/13 מצוין כאב כרוני במרפק ימין ובדיקה על קולית המתאימה למרפק טניס ובבדיקה קלינית מצוינת רגישות נקודתית ניכרת במרפק, לה אין כל אזכור בתיק הרפואי, הן בשנת 2014 והן בשנת 2015 בנוגע לתלונות התובע בגין כאב במרפק.
תשובה 4 א: כשם שציינתי בשאלות ההבהרה מתאריך 09/08/16 וכמצוין בחוות הדעת מטעמי מתאריך 22/02/16 כאשר הנני מתבסס על מאמר סקירה... ובהתבסס על מאמרים אשר צורפו לחוות הדעת הערוכה ע"י ד"ר גודקין מתאריך 17/08/14, אין אפשרות לשייך בעיה רפואית זו לאופי עבודת התובע וגם לא בדרך של החמרה.
תשובה 5 א: אינני מסכים עם קביעתו של ד"ר גודקין.
תשובה 5 ב: הנני מייצג הספרות הרפואית ובהתבסס על הספרות הרפואית לא ניתן להגיע לקביעה כי פעולת הכתיבה מביא לעומס על הגידים המיישרים ומהווה גורם סיכון לבעיה רפואית שכיחה זו. אין מניעה מלזמן התובע לבדיקה במרפאתי, אולם הדבר לא ישנה את העובדה כי אין תימוכין בספרות הרפואית בנוגע לקשר סיבתי בין כתיבה למרפק טניס, וכן בתיק הרפואי משנת 2014 ומשנת 2015 אין אזכור בנוגע לתלונות התובע בגין כאב במרפק."
כל חוות הדעת של המומחה, מפורטות, מנומקות ועונות היטב לנשאל. יש לדחות את טענת התובע כי המומחה ננעל על דעתו, או כי הספרות הרפואית מתייחסת לאנשים עם יד בריאה. המומחה התייחס אף לכך.
חרף זאת הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף. בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 29/7/18 ופורטו הנימוקים.
התובע ציטט מפסק דין בעניין בית הדין הארצי לעבודה בגין פגיעה נפשית עקב אירועים בעבודה, אשר הצדיקה מינוי מומחה נוסף. לא למותר לציין כי בעניין של בדיקה נפשית יש כללים מיוחדים המחייבים בדיקה ואין להקיש כלל מהדוגמא שהביא ב"כ התובע. יש לאבחן לחלוטין את נסיבות פסקי הדין שהובאו. על כן גם טענה זו דינה להידחות.
זאת ועוד, בית הדין אינו צריך להעדיף את אחת משתי חוות הדעת של המומחה או של ד"ר גודקין. בית הדין הפנה את ההליך למומ חה על מנת שיחווה דעתו באופן אובייקטיבי ובלתי תלוי. זו מהותה של הפנייה למומחה בית הדין.
לאחר ששקלתי נימוקי התובע בסיכומיו, ובסיכומי הנתבע וקראתי היטב את חוות הדעת מצאתי כי יש ליישם את הפסיקה הנותנת משקל ממשי לחוות דעת רפואית. הגם שבית הדין אינו כבול בחוות הדעת על פי הפסיקה, מכל מקום לא מצאתי כל סיבה לסטות מחוות דעת ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה. לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן או בכלל לעשות כן (דב"ע נ"ה/ 0-79 קלמן סעדה נ' המוסד לביטוח לאומי (עבודה ארצי כ"ח (2) 205, עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו)).
המומחה ד"ר יפה דיויד, סקר בחוות הדעת את הספרות והתייחס ספציפית לכל שאלה.
משכך ומשקבע כי אין קשר סיבתי בין הליקויים מהם סובל התובע כמפורט לעיל לבין עבודת התובע, אף לא בדרך של החמרה, התביעה נדחית.
בהליך זה מצאתי הצדקה של ממש להשית הוצאות על התובע, אולם מאחר והתובע הוא עובד של המוסד לביטוח לאומי, בנסיבות חריגות אלה, כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתן היום, י"ג כסלו תשע"ט, (21 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .
החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.

,
נציג ציבור עובדים

,
נציג ציבור מעסיקים

שרה שדיאור,
שופטת