הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ב"ל 14698-01-19

25 יולי 2019

לפני:

כב' השופטת יפה שטיין

המערערת
צביה רוזוליו

ע"י ב"כ: עו"ד יוסי גיתאי
-
המשיבה
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד אלי מושונוב

פסק דין

לפני ערעור על החלטת הוועדה לעררים ( שירותים מיוחדים) מיום 13.12.18, אשר קבעה כי המערערת צברה 11 נקודות ( להלן – " הוועדה" או " הוועדה לעררים").
הרקע לערעור:
א. המערערת ילידת 1956.
ב. למערערת, אשר חולה בין היתר במחלת הסרטן וסובלת מסיבוכים הנובעים ממנה, נקבעו
100% נכות רפואית ( נכות כללית) ו- 100% אי כושר.
ג. בהערכת התלות, שבוצעה למערערת ביום 19.8.18 ניתנו לה 17 נקודות (12 נקודות ADL ו- 5 נקודות IADL). על החלטה זו ערערה המערערת ובוועדה לעררים, אשר בפניה הופיעה בלוויית בעלה, ניתנו לה 11 נקודות (8 נקודות ADL ו- 3 נקודות IADL).
ד. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני.
ה. בהתאם להסכמת הצדדים, כפי שמופיעה בפרוטוקול הישיבה המקדמית, שהתקיימה בפני רשם בית הדין, עמי רוטמן, פסק הדין יינתן על יסוד טיעוניהם בדיון והחומר המצוי בתיק.

3. דיון והכרעה
א. לטענת ב"כ המערערת נפלו פגמים בהחלטת הוועדה לעררים ב- 6 מבין הפעולות שנבדקו על ידה. המשיב טוען מנגד, כי לא נפלה טעות בהחלטת הוועדה ומשכך יש לדחות את הערעור.
ב. ראשית, המערערת העלתה טענה כללית לפיה, כחלק מתופעת הנויטרופניה, ממנה היא סובלת, לעיתים היא אינה יכולה לצאת מן המיטה וכל תפקודי היום יום שלה נפגעים בצורה דרסטית. לטענת המערערת, עניין זה לא נלקח בחשבון על ידי הוועדה. המשיב לא התייחס בתשובתו לטענה זו, אולם מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הטענה בדבר קיומה של נויטרופניה הועלתה בפניה ולא זכתה להתייחסות, ובכך טעתה הוועדה טעות משפטית. נבחן אפוא, אחת לאחת, את הטענות לעניין קביעת הוועדה בפרמטרים השונים.
ג. ניידות בתוך הבית – לטענת ב"כ המערערת טעתה הוועדה בכך שלא התייחסה לטענתה לפיה לעיתים קרובות היא סובלת מתשישות וחולשה וזקוקה לעזרה בניידות אף בתוך הבית וכי היא מתקשה לצאת מהמיטה ואף קרה שאיבדה את הכרתה ונפלה. לעניין זה, המערערת הפנתה גם למכתבה של ד"ר גולדשמידט מיום 7.10.18, שבו תוארו אירועי אובדן הכרה. המשיב טוען מנגד, כי המערערת לא התלוננה בתחום זה בפני הוועדה וכי אף ציינה בפני הוועדה כי היא מלווה את הילדים לקניות. עוד טוען המשיב, כי נוכח העובדה שבפרוטוקול הוועדה נכתב גם כי "נכנסה לחדר בדיקה באופן עצמאי ללא שימוש באביזרי עזר, קמה והתיישבה ללא עזרה", החלטת הוועדה לפיה אינה זקוקה לסיוע בתחום זה מנומקת דיו והולמת את מצבה.
דין טענת המערערת להתקבל. אכן, הוועדה התרשמה מניידותה של המערערת בעת הבדיקה, אולם הוועדה לא התייחסה לטענות המערערת בכל הנוגע לאיבודי ההכרה מהם היא סובלת, כפי שהועלו בפני הוועדה ואף תועדו במכתבה של ד"ר גולדשמידט כאמור. בכך טעתה הוועדה טעות משפטית.
ד. רחצה – לטענת ב"כ המערערת, החלטת הוועדה לפיה היא זקוקה לסיוע מועט ברכיב זה, אינה תואמת את מצבה. לטענתה, היא תיארה בפני הוועדה כיצד היא מתרחצת כשהיא ישובה על כיסא, מתקשה לשטוף את עצמה וחייבת שבעלה יהיה עימה כל זמן הרחצה ויסייע לה. עוד לטענת המערערת היא סובלת מתשישות גדולה לעיתים קרובות ובמקרים אלה חייבת להיעזר בבעלה גם בפעולות הסיבון והרחצה.
המשיב טוען מנגד, כי קביעת הוועדה מפורטת ועומדת בהלימה למצבה של המערערת, כפי שתואר על ידה בפני הוועדה.
דין טענת המערערת להידחות. המערערת טענה כי היא מתרחצת הישיבה וכי קשה לה לשטוף את עצמה. בהדגמה שביצעה המערערת בפני הוועדה נמצא כי היא "מתרחצת בישיבה על פי תנועות ידיו עצמאי (כך במקור, י.ש.) ברחצת פלג גוף עליון, תחתון. בשל התקפי סחרחורות וחשד נפילות זקוקה להשגחה בזמן הרחצה". בנסיבות אלה ומשממצאי הוועדה תואמים את הטענות שהועלו בפניה, לא מצאתי כי נפלה טעות בהחלטת הוועדה לעניין זה.
ה. היגיינה אישית – לטענת ב"כ המערערת, טעתה הוועדה שקבעה כי המערערת עצמאית גם נוכח הכתוב בפרוטוקול הוועדה עצמה לפיו "סובלת מבריחת שתן ולפעמים משלשולים. בלילה לדבריה משתמשת בחיתול. עצמאית בניידות לשירותים, היגיינה אישית ורחצה". עוד טוענת המערערת כי, בשל החשש מהתעלפויות היא אינה נכנסת לבד לחדר השירותים, אלא רק בליווי בעלה ולעיתים מרטיבה עצמה מבלי להרגיש וזקוקה לעזרה על מנת להחליף בגדיה ולהתנקות.
המשיב טוען מנגד, כי בריחת שתן כשלעצמה אינה מקנה ניקוד בתחום זה וכי המבחן הוא אם המערערת מסתדרת בעצמה, וכי הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית טרם קבלת ההחלטה.
דין טענת המערערת להידחות. העובדה כי המערערת סובלת " מבריחת שתן ולעיתים משלשולים" אין בה כשלעצמה כדי להעניק לה ניקוד ברכיב ההיגיינה האישית. הטענה לפיה המערערת אינה נכנסת לשירותים לבדה, אלא בליווי בעלה, הועלתה לראשונה במסגרת הערעור שבפניי ומשכך הוועדה, אשר מצאה כי המערערת " עצמאית בניידות לשירותים" לא נדרשה להתייחס אליו.
ו. הכנת מזון – לעניין זה טוען ב"כ המערערת כי המערערת סיפרה לוועדה שעוזרים לה לבשל וכי כיום כבר אינה מבשלת, בין היתר בשל העובדה שהיא מתקשה מאוד לאחוז ולהשתמש בסכין לחיתוך ירקות וכי דברים נופלים לה מהידיים בשל הירדמותן. בנסיבות אלה טוענת המערערת כי לעניין זה היא תלויה בזולת במידה רבה מאוד, ולא במידה מועטה, כפי שקבעה הוועדה. מנגד, טוען המשיב כי החלטת הוועדה עומדת בהלימה לדברי המערערת לפיהם עוזרים לה לבשל, וכי בהתאם לכך קבעה הוועדה שהיא זקוקה לסיוע מועט בסעיף זה.
דין טענת המערערת להתקבל. בשונה מטענת המשיב, המערערת תיארה בפני הוועדה את מצבה כלהלן – "עוזרים לבשל בבית אני לא מבשלת כיום". בנסיבות אלה, קביעת הוועדה לפיה המערערת "מסוגלת להכין ארוחה שאינה מורכבת ולתכנן" לכאורה אינה תואמת את מצבה של המערערת, כפי שהיא תיארה אותו ועל הוועדה ובכך טעתה הוועדה טעות משפטית.
ז. עריכת קניות – לטענת המערערת היא דיווחה לוועדה כי אינה יוצאת כלל מהבית לבדה, אלא רק מלווה את הילדים לקניות וכי תופעת התשישות והחשש ליפול, בצירוף הקושי לאחוז דברים בידיה, גורמים לה להימנע לחלוטין מלצאת לקניות לבדה. בנסיבות אלה טוענת המערערת כי טעתה הוועדה בכך שקבעה שהיא זקוקה לסיוע מועט בלבד. לטענת המשיב, המערערת מתארת מצב שבו היא מלווה את הילדים לקניות וכי בהיעדר בעיית קוגניציה קיבלה נקודה אחת עבור הליווי. בנסיבות אלה טוען המשיב כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה.
דין טענת המערערת להידחות. לא נמצא פער בין המצב שתואר על ידי המערערת לפיו היא מלווה את ילדיה לקניות לבין החלטת הוועדה, אשר גם ציינה כי היא "לא מסוגלת לבצע קניות שבועיות. מסוגלת לבצע קנייה של מספר מועט של פריטים" משכך לא נמצאה טעות בהחלטת הוועדה לעניין זה.
ח. סידורים מוסדיים וכספיים – המערערת טוענת כי קביעת הוועדה לפיה היא עצמאית בתחום זה אינה תואמת את מצבה, שכן היא תלויה מאוד בעזרת הזולת וכמעט שאינה יוצאת לבד מהבית, במיוחד לאחר טיפולים. המשיב טוען מנגד, כי החלטת הוועדה עומדת בהלימה מלאה למצבה הקוגנטי של המערערת.
דין טענת המערערת להידחות. הוועדה לעררים קבעה כי המערערת "מעורבת ומטפלת באופן עצמאי בהתחייבויות למוסדות". בנסיבות אלה מקובלת עלי עמדת המשיב לפיה הבדיקה המבוצעת על ידי הוועדה היא קוגניטיבית, נוכח העובדה שכיום טיפול בסידורים מוסדיים וכספיים אינו דורש בהכרח הגעה פיזית לאותם מוסדות. בנסיבות אלה לא מצאתי פגם בהחלטת הוועדה.

סוף דבר
על יסוד כל האמור לעיל, דין הערעור להתקבל חלקית.
עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים ( שירותים מיוחדים) באותו הרכב, אשר תשקול את החלטתה בנוגע לניקוד שניתן למערערת בהתייחס ל -

טענת המערערת בדבר השפעת הנויטרופניה ממנה היא סובלת על תיפקודה.
טענת המערערת בדבר השפעת התשישות והחולשה שמהן היא סובלת וכן אירועי אובדן ההכרה שאירעו לה על ניידותה בתוך הבית. לעניין זה הוועדה תתייחס גם לאמור במכתבה של ד"ר גולדשמידט מיום 7.10.18 בנוגע לחולשה ולאובדן ההכרה.
טענת המערערת לפיה כיום היא כבר אינה מבשלת.

המערערת תוזמן להופיע בפני הוועדה ולטעון בנושאים שבעטיים עניינה הוחזר כאמור. החלטת הוועדה תהיה מנומקת.
משהמערערת יוצגה על ידי הלשכה לסיוע משפטי, לא ייעשה צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים מיום שיומצא לצדדים.

ניתן היום, כ"ב תמוז תשע"ט, (25 יולי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .