הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ב"ל 13450-11-14

09 אפריל 2019
לפני:
כב' השופט כאמל אבו קאעוד - סגן נשיא
התובע:
נמר אבו גוש קנדי
ע"י ב"כ עו"ד ח'לאילי עאדל

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד דנה תמר פרבר

החלטה

לפניי בקשת התובע להפנות שאלות הבהרה למומחה הרפואי שמונה על ידי בית-הדין, ד"ר דוד אנג'ל ( להלן: "המומחה הרפואי" או " המומחה").

הרקע לבקשה
בעניינו של התובע מונה מומחה רפואי על-מנת שיחווה דעתו בדבר פגיעתו של התובע.
העובדות שנקבעו בעניינו של התובע הן, בקצרה, כדלקמן:
התובע, יליד 1973, עבד בחברת יוסף אופנהיימר 1986 בע"מ (להלן: "בית העסק"), כסבל בשוק הסיטונאי "רמלה-לוד", בין השנים 2004 עד 2014. בית העסק הוא חנות לסיטונאים אשר שימשה כמעין " מחסן" המספק סחורה לסיטונאים לבעלי עסקים אחרים ולא ליחידים.
התובע עבד בבית העסק 6 ימים בשבוע, 9 שעות לפחות מדי לילה ממוצ"ש עד יום חמישי.
עבודתו של התובע הייתה כרוכה בנשיאה, פירוק והעמסת סחורה של ארגזי פירות וירקות במשקלים משתנים המגיעים עד לכדי משקל של 40 ק"ג לארגז. התובע הרים בממוצע 300 ארגזים ביום במשקלים שנעו בין 20 ל- 40 ק"ג.
התובע היה מרים, פורק וטוען את הארגזים תוך כיפוף, מתיחה והשטת הגוף, פעולות שחזרו על עצמן מאות פעמים לאורך כל יום העבודה.
המומחה התבקש להשיב לשאלות הבאות:
מה הליקוי של התובע במפרק ירך שמאל.
האם ניתן לקבוע בסבירות שמעל 50 אחוז קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל (גם החמרת מצב הליקוי משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים).
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר קרות הליקוי: האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי הליקוי של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת הסבה לו נזק בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה לליקוי.
ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים. דהיינו האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית הינה בשיעור 20 אחוז ומעלה).
ביום 19.12.2018 התקבלה בבית-הדין חוות-דעת המומחה, בה השיב לשאלות בית-הדין, כדלקמן:
הליקויים שנמצאו במפרק הירך השמאלי היו שינויים ניווניים וכן עיוות בצורת ראש וצוואר מפרק הירך, וכן דיספלסיה ( כיסוי מופחת) בגג מפרק הירך. מהמסמכים עולה שהתובע סבל בילדותו מנקיעה מולדת של מפרק הירך והוא עבר ניתוח להחזרת מפרק הירך למקומו ואוסטאוטומיה של האגן באזור מפרק הירך. כלומר, מדובר כאן על שינויים ניווניים שהתפתחו על רקע בעיה שהייתה כבר בילדות והצריכה טיפול ניתוחי.
אפשר בעקרון להגיד שכל צעד שאנו עושים במשך החיים ( ובוודאי כשאנו נושאים משאות), תורם תרומה כלשהי לבלאי שקורה בהדרגה במפרקים במשך השנים. ניתן לכן להגיד שבעבודתו נגרמים נזקים כלשהם גם למפרק הירך השמאלי.
תרומת נזקים אלה היא במנגנון נזקים זעירים ובלתי הפיכים, שמצטברים בהדרגה לכדי תרומה לבלאי במפרק.
מדובר במקרה זה בברור על שינויים ניווניים משניים למחלה בילדות ולניתוחים בילדות. השפעת העבודה פחותה בהרבה מאד מ-20% יחסית להשפעת גורמים אחרים כמו בלאי טבעי ובעיקר תרומת המחלה מתקופת ילדותו.

דיון והכרעה
כפי שצוין בפתח הדברים, במסגרת הבקשה שלפניי ביקש התובע להפנות אל המומחה שאלות הבהרה.
הנתבע התנגד למרבית השאלות, מהנימוקים המפורטים בתגובתו, זאת למעט שאלה 1 ג ( תוך הסתייגות מאופן ניסוח חלקה השני של השאלה) ושאלה 1 ח.
בפסק-הדין בעניין בן חמו, נפסק כי:
"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית-הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה ( דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון ( דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות " בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא " באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא ( שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית-הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי...". [ההדגשות הוספו – כא"ק].
עוד נפסק, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות, שהינן תיאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה; כי אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו; וכי אין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית-הדין.
כמו-כן נפסק, כי המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על-פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאי העבודה.
לאחר שעיינתי בכל החומר המונח בפני בית-הדין, בחוות-הדעת, בבקשת התובע ובתגובת הנתבע, החלטתי כי יש מקום להעברת מרבית שאלות ההבהרה למומחה הרפואי, תוך שינוי נוסחן של חלק מהשאלות. זאת, בשים לב לכך כי עיון בשאלות ההבהרה בכללן מעלה כי התובע ביקש לחדד סוגיות מסויימות בחוות-דעת המומחה, כך שיובהר האם ישנם גורמים נוספים לליקויים מהם הוא סובל, זולת הבעיה המולדת ממנה סבל התובע והניתוח שעבר בילדותו; ומהי מידת תרומתם של גורמים אלה לליקויים ביחס לתרומת הבעיה המולדת והניתוח. והכל כפי שיפורט להלן:
הדיון בשאלה 1 א:
שאלה 1 א
"האם כל הפגימות והשינויים הניווניים מהם סובל התובע במפרק ירך שמאל עשויים ממקשה אחת והאם ניתן לקשור הרקע להתפתחותם של כולם על-פי הגורמים ומשקלם כמתואר בחוות-הדעת. כלומר האם קיימים פגימות ושינויים ניווניים שניתן לקשור אותם יותר לגורם אחד מאשר לגורם אחר?"
לטענת הנתבע השאלה אינה מובנת ולכן אין מקום להעברתה למומחה. אכן, השאלה מנוסחת באופן מסורבל מעט, אך עיקר מטרתה היא להבהיר האם כלל הליקויים מהם סובל התובע נגרמו בשל הנקיעה המולדת של מפרק הירך, או שמא ייתכן וחלק מן הליקויים התפתחו על רקע גורם אחר.
מדובר בשאלה רלוונטית, אולם המומחה כבר ענה על שאלה זו במסגרת חוות-הדעת, כאשר ציין שהשינויים הניווניים התפתחו על רקע בעיה שהייתה לתובע בילדות ולא ציין כי קיימים גורמים נוספים לליקויים מהם סובל התובע ( ראו סעיף א לחוות-דעת המומחה לעיל). לפיכך, לוּ שאלה זו הייתה עומדת לבדה, לא הייתי סבור כי יש טעם בהעברתה למומחה. עם זאת, בשים לב להסכמת הנתבע להעביר למומחה את חלקה הראשון של שאלת ההבהרה שבסעיף 1 ג וכן את חלקה השני בכפוף לשינוי בניסוח השאלה ( כפי שיפורט להלן), הרי שיש מקום אף להבהרת הסוגיה הנ"ל.
הדיון בשאלה 1 ב:
שאלה 1 ב
"המומחה הרפואי קבע בחוות-דעתו כי הפגימות והשינויים הניווניים קשורים יותר לבעיה שהייתה לתובע בילדות והצריכה טיפול ניתוחי. המומחה מתבקש להבהיר מהי הפרוצדורה הניתוחית שעבר התובע בילדותו והאם הייתה בה תרומה משמעותית לטיפול וריפוי בפגימות".
המומחה הסביר מהי הפרוצדורה הניתוחית שעבר התובע בסעיף א לחוות-דעתו. לכן, אין בית-הדין סבור כי יש מקום להבהיר עניין זה. לצד זאת, השאלה הנ"ל נועדה להבהיר אם התובע סבל מפגימות כלשהן עוד טרם הניתוח שעבר בילדותו והאם הניתוח הוביל לריפוי הפגימות. בשים לב לכך שהשאלה דומה לחלקה השני של שאלה 1 ג, אשר הנתבע הסכים כי יש מקום להעברתה למומחה, הרי שאין לשלול אף העברת שאלה זו למומחה. והכל כפי שיפורט להלן.
הדיון בשאלה 1 ג:
שאלה 1 ג
"המומחה מתבקש להבהיר מדוע הוא סבור כי הפגימות והשינויים הניווניים קשורים יותר למחלה ולניתוחים בילדות שעבר התובע ( מאשר לגורמים אחרים), בהינתן כי הנקיעה במפרק ירך שמאל שסבל ממנה התובע הייתה לפני מספר רב של שנים בהיותו ילד בן שנתיים ..... ..... מה גם הפגימות טופלו בזכות פרוצדורה ניתוחית שעבר בשעתו התובע ( כטענת התובע). כלומר ( לטענת התובע) הפרוצדורה הניתוחית שעבר לפני מספר רב של שנים הייתה גורם מרפא ומשקם לפגימות ולשינויים הניווניים מאשר גורם היוצר אותם. כך שכלל לא ברור מדוע הפרוצדורה הניתוחית גרמה לפגימות ולשינויים הניווניים".
הנתבע הסכים להפנות את החלק הראשון לשאלה 1 ג למומחה הרפואי. יצוין, כי כיוון שברישא לשאלה 1 ג מבקש התובע כי המומחה הרפואי יבהיר מדוע הוא סבור כי הפגיעות והשינויים הניווניים קשורים יותר לפגיעה המולדת ולניתוחים בילדות שעבר התובע מאשר לגורמים אחרים, ולשאלה זו, כאמור, הסכים הנתבע, הרי שיש מקום אף למתן מענה לשאלה 1 א לעיל, אשר, כאמור, במסגרתה התבקש התובע להבהיר האם ייתכן וחלק מן הליקויים מהם סובל התובע התפתחו על רקע גורם אחר לבד מפגיעתו המולדת.
אשר לחלקה השני של שאלה 1 ג, הנתבע הסכים כי יש להעבירו למומחה ככל שינוסח כשאלה ולא כעובדה. אכן, על שאלות ההבהרה להיות מנוסחות כשאלות ולא כעובדות, ולפיכך יועבר אף חלק זה של השאלה למומחה בשינויים המבוקשים. בשים לב לכך, וכיוון שמדובר בהבהרה דומה לזו המופיעה בשאלה 1 ב לעיל, הרי שלא ראיתי לשלול אף את העברת שאלה 1 ב למומחה.
הדיון השאלה 1 ד:
עיון בסעיף 1 ד מעלה כי אכן, כטענת הנתבע, אין המדובר בשאלה כי אם בקביעת עובדות אשר ליכולת התפקוד של התובע לאורך חייו. נוכח האמור, ובשים לב לכך שהעובדות הרלוונטיות כבר נפרשו בפני המומחה בהחלטת בית-הדין מיום 20.11.2018, אין מקום להעברת סעיף זה לעיון המומחה הרפואי.
הדיון בשאלה 1 ה:
שאלה 1 ה
"המומחה מתבקש להבהיר האם קיימים אמצעים וכלים רפואיים להבחנה בנזקים במפרק ירך שמאל בין אלה שנגרמו לתובע בעבודתו לבין אלה שנגרמו לו על רקע הנקיעה המולדת במפרק הירך. ככל שהתשובה לשאלה זו חיובית, המומחה מתבקש לחוות-דעתו לגבי היקף ושיעור הנזקים שנגרמו בעבודה לעומת הנקיעה המולדת".
בית-הדין סבור כי בשאלה זו יש כדי להבהיר את חוות הדעת ולהשלימה, ולכן מתיר את העברתה למומחה.
הדיון בשאלה 1 ו:
שאלה 1 ו
"בחוות דעתו קבע המומחה כי בעבודתו של התובע נגרמו נזקים כלשהם למפרק הירך השמאלי. המומחה הרפואי מתבקש להבהיר מה טיבם ומהותם של נזקים אלה ובאם הוא יכול להצביע על מועד או תקופה בהם נזקים אלה החלו להתפתח. כמו-כן, האם ניתן לומר כי עבודת התובע ותנאיה, בדגש על עבודה בהיקף ובמשך זמן רב, גרמה להחמרה בפגימות ובשינויים הניווניים במפרק ירך שמאל עד כדי תרומה מצטברת או משמעותית לבלאי במפרק".
בית-הדין סבור כי בחלק הראשון לשאלה זו יש כדי להבהיר את חוות-הדעת ולהשלימה, ובכך לתרום לבירור המחלוקת, ולכן מתיר את העברתה למומחה. עם זאת, על החלק השני לשאלה ניתן מענה מפורש זה מכבר במסגרת סעיף ד לחוות-הדעת.
הדיון בשאלה 1 ז:
שאלה 1 ז
"המומחה מתבקש להבהיר בכלים ובהסברים המובנים להדיוט, מדוע הוא סבור כי השפעת העבודה על יצירת הפגימות במפרק ירך שמאל פחותה מאד מ-20%; כיצד הגיע למסקנה זו; האם קיימים כלים אמפיריים לקביעה כזו; ומדוע השפעה זו פחותה ביחס לגורמים אחרים כמו בלאי טבעי ותרומת הנקיעה מתקופת הילדות".
יצוין כי בהמשך השאלה ביקש התובע כי המומחה יבהיר את האמור בשים לב לכך שבספרות שנסקרה על-ידי התובע נמצא כי שימוש בעודף מפרקים עקב עבודה בהיקף רב הוא מהגורמים המרכזיים להיווצרות פגימות במפרק הירך.
בית-הדין סבור כי בחלק הראשון לשאלה זו יש כדי להבהיר את חוות הדעת ולהשלימה, ולכן מתיר את העברתה למומחה. עם זאת, בחלקה השני של השאלה למעשה מתבקש המומחה להתייחס לספרות מקצועית שכלל לא הוצגה לפניו ולהבהיר מדוע דעתו שונה מן העולה מספרות זו. כמפורט בפסיקה שהובאה לעיל לא ניתן להציג למומחה שאלות כלליות המבקשות לבחון את מומחיותו ואין מקום להפנות אליו שאלה כללית האם מאמר או פרסום מחקרי מסוים משפיע על חוות-הדעת. לפיכך, בית-הדין אינו מאשר להעביר למומחה חלק זה של השאלה.
הדיון בשאלה 1 ח:
שאלה 1 ח
"...המומחה מתבקש לחוות דעתו מהם הגורמים של הבלאי הטבעי ובאם יש תיעוד במסמכים הרפואיים לקיומם של גורמים אלה".
בית-הדין סבור כי בשאלה זו יש כדי להבהיר את חוות הדעת ולהשלימה, ולכן מתיר את העברתה למומחה.

סוף דבר
ממכלול הטעמים המפורטים לעיל, אני רואה לקבל את בקשת התובע להעברת שאלות ההבהרה למומחה בחלקה, בכפוף לאמור לעיל, זאת תוך ניסוחן מחדש ואיחודן של חלק מהשאלות לצורך בהירות הדברים.
לצד החלטה זו תינתן החלטה נפרדת אשר תועבר למומחה.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ט, (09 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.