הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בירושלים ב"ל 10478-09-18

13 פברואר 2019

לפני:

כב' השופט עמיצור איתם

המערער
א.ז

ע"י ב"כ: עו"ד מנחם בוזנה
-
המשיבים
המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דדו

פסק דין

ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים מן הימים 15.5.18 ו- 14.8.18. ברקע, בתמצית המערער נפגע בשנת 2016 בשתי תאונות דרכים שהוכרו כתאונות עבודה. בגינן נקבעה לו נכות בגב ובצוואר. המערער ערר על אחוזי הנכות שנקבעו לו בדרג ראשון ובפרט על ההחלטה לנכות מצב קודם בגין תלונות על כאבים והגבלות בגב ובצוואר מן השנים 2011-2012 אשר נרשמו בתיקו הרפואי. כמו כן ביקש לקבוע לו נכות בגין מגרנה.
המערער צירף בפני הוועדה לעררים חוות דעת של מומחה אורתופד מטעמו, ד"ר סרחאן, אשר קבע כי אין לנכות מצב קודם בגין תלונות על כאבים בגב ובצוואר זאת בהעדר ממצאים של הגבלות תנועה בגב ובהיות המגבלות המתועדות בצוואר הגבלות על רקע "אנטלגי" לשיטתו.
הוועדה התכנסה לראשונה כאמור ביום 15.5.18 ולאחר שפירטה את ממצאי בדיקות ההדמיה קבעה: "...מתהלך בחלק מהזמן באיטיות ומתנשף ובחלק מהזמן בחופשיות מוחלטת... ע.ש.צ ללא ספאזם בכיפוף לפנים נצפה מגע סנטר בחזה...ללא רגישות חולייתית... ללא ספאזם או רגישות לורדוזיס שמור. בכיפוף לפנים נמדדה התארכות ע.ש.צ לפי מבחן סרט מידה...מעל 8 ס"מ ולפי שובר מעל 6 ס"מ. הטיות קרוב ל 40 מעלות לכל צד ורוטציות 90 מעלות לכל כיוון SCR שלילי . אין דלדול שרירים....
מיגרנה:... מכתב המתעד אבחנה זו לראשונה הוא של ד"ר וירוזוב 17.10.17 היינו מעל שנה לאחר התאונה...ביקור הבא 16.1.18 גם אז בדיקה נוירולוגית תקינה עם המלצה על טיפול בריזלט... התובע ביקש להעביר לעיון הוועדה תיעוד רפואי על תלונות על כאבי ראש סמוך...לתאונה וגם ממצאי EMG.
הקרנת כאב ממקור צווארי ליד שמ(אל):...בבדיקה לא נמצאו סימנים שורשיים והפרעת התחושה לא התאימה להפרעה ממקור צווארי...
אותרופד: הוועדה עיינה בחוות דעת ד"ר סרחאן ... בבדיקה כיום נמצאה מגבלה מזערית בצוואר ומזערית בגב התחתון. לגבי מצב קודם נמצאו מספר תיעודים על תלונות טרם החבלות הנדונות: 8.7.12 כאבי צוואר בהקשר לתאונת עבודה, 22.5.12 כאבי צוואר וגב לאחר נפילה...3.5.12 כאבי צוואר וגב אחרי תנועה חדה רגישות והגבלה. 26.5.11 כאב גב תחתון רגישות. לאור זאת הוועדה קובעת הייתה מגבלה מזערית קודמת בצוואר ובגב התחתון וקובעת נכות טרם החבלות הנדונות בשיעור 5%. לעניין הנכות העכשווית למרות ההגבלות המזעריות ייתכן ולעתים מוגבל אף יותר הוועדה מסתפקת בדחיית הערר ".
המערער המציא מסמכים נוספים ובהם סיכומי ביקור משנת 2016 ובדיקת EMG . הוועדה התכנסה פעם נוספת וקבעה: "הוועדה עיינה במכתב ד"ר וירוזוב מיום 17.10.17 מכתב זה כבר קיבל התייחסות בישיבת הוועדה מיום 15.5.18 ומתייחס לקופה של כמעט שנה לאחר התאונה ועל כן הוועדה קובעת שתלונות על מגרנה אינם קשורים לתאונה... בדיקת הולכה עצבית... מדגימה הולכה תקינה...הוועדה קובעת שאין נכות נוירולוגית מהתאונה הנדונה".
לאחא שעיינתי בטענות הצדדים בכתב וכן בדיון המוקדם להלן מסקנתי:
באשר לנכות האורתופדית, הוועדה ניכתה מצב קודם בהתייחס למספר מסמכים אשר מעידים על תלונות בגין כאב בגב ובצוואר. אין חולק כי המדובר במסמכים אשר האחרון שבהם כ- 4 שנים לפני מועד התאונה. מסמכים אלו מעידים על כאבים ורגישות אך לא על הגבלת תנועות בגב. אשר לצוואר נרשמה אבחנה של "רגישות הגבלה" במסמ ך מיום 3.5.12 אולם במסמכים אחרים ומאוחרים לו 22.5.12 וכן תעודה לנפגע בעבודה מיום 8.7.12 נרשם לכאורה כי הטווח מלא ואין הגבלת תנועה נכון למועד הבדיקה . התלונות מ-8.7.12 הם תוצאה של תאונת עבודה אולם ככל הנראה לא נקבעה נכות לאותו אירוע (מכל מקום המשיב לא טען כן).
לטעמי, הנמקת הוועדה בעניי ננו אינה תואמת את שנקבע בפסיקה (בהלכת מרגוליס ואילך) כי בניכוי מצב קודם על הוועדה לקבוע את מצבו הקודם של מבוטח בהתחשב בשאלה האם היו נקבעים לו אחוזי נכות אילו עמד באותו מועד בפני הוועדה. כך, הוועדה לא התייחסה לאמור בחוות דעתו של ד"ר סרחאן לפי מדובר בהגבלות תנועה בצוואר על רקע של כאבים חולפים. כמו כן הוועדה לא פירטה מספיק מדוע לשיטתה היו מגבלות תנועה ולו "מזעריות" בגב בעוד שהדבר אינו עולה מהתיעוד הרפואי לכאורה. בנוסף, יש להזכיר כי לכאורה מבחינה מעשית לא נקבעה נכות בגין האירוע משנת 2012 אף שדובר בתאונת עבודה.
על הוועדה אפוא לנמק ביתר פירוט עניין זה. על הוועדה להתייחס בפורש לתיעוד בעניין הגבלות ככל שקיים בעניין הגב וכן לעובדה כי על אף הממצא של מגבלות תנועה בצוואר ,לכאורה ת יעוד מאוחר יותר אינו מציין קיומן של הגבלות. בהקשר זה על הוועדה להתייחס לחוות דעתו של ד"ר סרחאן ולהערכתו את המקור להגבלות. ככל שהוועדה תמצא כי מצבו של התובע בשנת 2012 חייב קביעה של נכות תנמק זאת כאמור בפירוט.
עם זאת, נכונה הערת המשיב לפיה הוועדה קבעה את הנכות הבסיסית של המערער על 10% בגין הגב והצוואר אולם קבעה כי מדובר בהגבלה "מזערית". פריטי הליקוי הרלוונטיים קובעים כרף תחתון "הגבלה קלה" בשיעור 10% ואילו הגבלה מזערית, גם לקביעת הוועדה אמורה לזכות את המבוטח בסעיף מותאם ובשיעור של 5%. הנמקת הוועדה לפיה נקבע אחוז נכות גבוה יותר בשל העובדה כי "ייתכן ולעתים מוגבל אף יותר", אינה ברורה ואינה עולה בקנה אחד עם ממצאי בדיקתה הקלינית ועם הנמקותיה. בהקשר זה מאחר והעניין חוזר לוועדה, על הוועדה לנמק קביעתה ביתר פירוט. ככל שהוועדה תמצא לנכון לחזור על קביעה זו עליה לנמק את הממצאים שהובילו למסקנה כי ייתכן ולעתים מוגבל אף יותר.
אשר למיגרנה: צודק המערער כי הוועדה לא התייחסה במסגרת נימוקיה למסמכים אותם אפשרה לו להגיש והמעידים על תלונות בדבר כאבי ראש מן הימים 18.4.16 ו- 23.11.16. האמור במסמכים אלו מצביע לכאורה על כך שהיו תלונות על כאבי ראש עוד קודם למועד אותו קבעה הוועדה. נימוקה היחיד של הוועדה בעניין זה נוגע לפער הזמנים בין התאונות ובין התלונות לכאורה.
לא נכונה טענת המשיב כי הוועדה שללה פוזיטיבית קשר בין כאבי הראש ובין הצוואר מנימוקים אחרים. קביעת הוועדה בעניין זה לכאורה לא נגעה לכאבי הראש אלא לתלונות בדבר זרמים וכאב ביד שמאל.
בנסיבות אלו מוחזר עניינו של המערער לוועדה על מנת שתנמק מחדש את קביעותיה לעניין האורתופדי כאמור בסעיפים 7-9 לעיל ולעניין המיגרנה כאמור בסעיף 10 לעיל.
בנסיבות העניין ולאחר שהבאתי בחשבון את טענות המשיב לעניין קביעת הוועדה את אחוז הנכות לפנים משורת הדין, מצאתי לנכון לפסוק הוצאות על הצד הנמוך בסך 1000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום.
בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, ח' אדר א' תשע"ט, (13 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .