הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ק"ג 63329-05-19

11 יולי 2019

לפני: כב' הרשמת אימאן נסראלדין

המבקשת/התובעת:
ראניה פרו
ע"י ב"כ: עו"ד דינציס

-
המשיבה/הנתבעת:
מנורה מבטחים לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד וייס

החלטה

לפני בקשת המבקשת, הגב' ראניה פרו, לפטר ה מתשלום אגרת בית הדין בסך 142 ₪ בתביעה שהגיש ה כנגד המשיבה (להלן: " הבקשה").
הטעמים לבקשה כפי שפורטו בבקשה ובתצהיר הנלווה לה הם כדלקמן:
המבקשת הוכרה כנכה בשיעור 100% והיא מתקיימת מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.
המבקשת סובלת ממחלת דלקת פרקים משנת 2009 ובנוסף היא סובלת מבעיות פסיכיאטריות ואינה מסוגלת לעבוד.
המבקשת קיבלה מהמשיבה עד לחודש מרץ 2019 פיצוי חודשי בסך 1,065 ₪ בגין אובדן כושר עבודה מוחלט, ובהתאם להחלטת המשיבה מיום 10.3.19 שצורפה לבקשה – למבקשת אושר פיצוי בגין אובדן כושר עבודה חלקי בלבד, לתקופה מיום 1.5.19 ועד ליום 30.4.20 – החלטה שבעטיה הוגשה התביעה.
המבקשת אינה מסוגלת לעבוד ומצבה הכלכלי רע, היא זקוקה לעזרת צד שלישי כמפורט בכתב התביעה ואין ביכולתה לשלם את אגרת בית הדין. לא ייגרם למשיבה כל נזק , ככל שבית הדין ייעתר לבקשה.
בא-כח המבקש ת הסכים לדחות את מועד תשלום שכר טרחתו לסוף ההליך.
למבקשת עילת תביעה טובה.
למבקשת אין כל הכנסות נוספות מלבד קצבת הנכות המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי.
הבקשה נתמכה בתצהיר המבקשת וצורף לה תדפיס חשבון בנק לתאריכים 1.2.19 ועד ליום 30.4.19, העתק החלטת המשיבה מיום 10.3.19 ו אישורים מהמוסד לביטוח לאומי בדבר זכאות המבקשת לקצבת נכות חודשית בסכומים הנעים בין 4,207 ₪ ל- 4,734 ₪.
בתגובתה מהיום, הותירה המשיבה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית הדין.
הכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, על כל נספחיה ובתצהיר שצורף לה, בתגובת המשיבה ובחומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות. להלן אפרט טעמיי.
הכלל הוא, כי פתיחת הליך בבית הדין לעבודה טעונה תשלום אגרה, כאשר בענייננו מדובר באגרת מינימום בסך 142 ₪.
תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 קובעת כדלקמן:
"12. בקשה לפטור מאגרה
(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד..."

כעולה מלשון תקנה 12(ב) לתקנות, המצוטטת לעיל, בית הדין רשאי לפטור את המבקש מתשלום אגרה בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, שההליך מגלה עילה; והשני, הוכחת חוסר יכולת כלכלית.
באשר לעילת התביעה – שוכנעתי שהמבקש ת עומד ת בנטל להוכיח, כי מדובר לכאורה בתביעה המגלה עילה, מבלי שיהא באמור להביע דעה לגבי סיכויי הצלחת התביעה לגופה , אלא הכוונה היא שאין המדובר בתביעה טרדנית או קנטרנית. למקרא כתב התביעה למדים, כי עניינו השגה על החלטת המשיבה מיום 10.3.19 בעניין גובה הקצבה, טענות שדינן להתברר במסגרת ההליך.
באשר ליכולת הכלכלית – לתצהיר המבקשת צורפו אישורים מהמוסד לביטוח לאומי בדבר זכאות המבקשת ל קצבת נכות חודשית בסך 4,734 ₪ - כפי שניתן גם לראות בתדפיס חשבון הבנק לתאריכים 1.2.19 עד 30.4.19 שצורף לבקשה; עוד עולה מתדפיס חשבון הבנק, כי למבקשת שולם סכום נוסף על ידי המשיבה (עד לחודש אפריל 2019 כולל), בסך 1,065 ₪ לחודש ובניגוד למצוין בכותרת תדפיס חשבון הבנק, כי ה תדפיס מתייחס לכאורה לתקופה מיום 1.2.19 ועד ליום 26.5.19, הרי שהמבקשת צירפה תדפיס חשבון עד ליום 30.4.19 בלבד ולא ניתן היה להתחקות אחר הסכום החודשי המשולם לה על ידי המשיבה לאחר חודש אפריל 2019.
בנסיבות אלה, ובשים לב להכנסת המבקשת מקצבת הנכות החודשית מהמוסד לביטוח לאומי בסך 4,734 ₪ ועת לא הבהירה המבקשת אם בבעלותה רכב ו/או דירה ו/או כל רכוש אחר ולא הבהירה אילו ניסיונות נעשו על ידה לצורך מימון האגרה, ואם בכלל נעשו מאמצים כלשהם לגי וס סכום האגרה באמצעות הבנק או מקרובי משפחה – מצאתי, כי המבקשת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח, כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר תשלום האגרה העומדת על סך 142 ₪.
סוף דבר
לאור כל האמור, הבקשה נדחית.
המבקשת תשלם את האגרה בתוך 30 ימים מהיום.
אין צו להוצאות.
מזכירות בית הדין תשלח העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ט, (11 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.