הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ק"ג 37690-05-16

06 נובמבר 2019

לפני:

כב' השופטת דניה דרורי
נציג ציבור (עובדים) מר יהודה פיגורה
נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף ורובל

התובע
ג'וזיף אבו חדרה
ע"י ב"כ: עו"ד דניאל ברק
-
הנתבעים
1. מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד אבנר בן חיון

2. מדינת ישראל – משרד האוצר
ע"י ב"כ: עו"ד מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)

פסק דין

בהליך זה עלינו לקבוע כיצד תחושב המשכורת הקובעת לעניין גובה פנסיית נכות ושאירים על פי תקנון הקרן, והאם יש לכלול במסגרת תחשיב זה גם שכר ששולם בגין חודש עבודה חלקי.

רקע עובדתי
1. ביום 11.9.13 התחיל התובע לעבוד אצל המעסיקה, וידר - המומחים למיטות ומזרנים בע"מ.
ביום 1.10.13 הצטרף התובע כעמית בקרן הפנסיה מגדל מקפת אישית (להלן – הקרן), המנוהלת בידי הנתבעת. הקרן היא קופת גמל משלמת לקצבה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה – 2005.
ההצטרפות היתה על דרך של משלוח רשימות עובדים מצטרפים (העתק הרשימות צורף להודעת הקרן מיום 10.6.19). הקרן הגישה העתק מדו"ח גביה עבור המעסיקה לחודש 10/13. לא הוגש דו"ח כאמור בגין הפקדות לחודש 9/13.
מיום 1.10.13 יש לתובע כיסוי ביטוחי בקרן.

2. בחודש 9/13, חודש ההעסקה הראשון, הועסק העובד כ- 11 ימים ושכרו עמד על סך 3,782 ₪. דמי הגמולים בגין חודש 9/13 הועברו לקרן ביום 13.10.13.
בחודש 10/13 עבד התובע חודש עבודה מלא והשתכר סך 8,064 ₪. דמי הגמולים בגין חודש 10/13 התקבלו בקרן ביום 12.11.13.

3. התובע נפגע ביום 8.11.13 בתאונת דרכים. בחודש 11/13, חודש הפגיעה, עבד התובע בפועל כ- 5 ימים ושכרו עמד על סך 1,728 ₪.
התובע הוכר על-ידי רופא הקרן כמי שעונה על הגדרת המונח "נכה" בשיעור 100% לתקופה שמיום 8.11.13 – 31.12.15, ובשיעור 50% לתקופה שמיום 1.1.16 ועד ליום 30.6.16.

4. על-פי תחשיב הקרן, המשכורת הקובעת של התובע לצורך חישוב פנסיית הנכות היא 5,365.71 ₪, סכום המתקבל כממוצע אריתמטי של השכר לחודשים שקדמו לחודש הפגיעה, היינו חודשים 9/13 ו- 10/13. פנסיית הנכות המלאה עומדת לכן, על-פי תחשיבי הקרן, על סך 4,024.28 ₪, המהווים 75% מהמשכורת הקובעת.

בתמצית, הצדדים חלוקים בשאלה האם יש לכלול את שכר חודש 9/13 במסגרת המשכורת הקובעת לחישוב פנסיית הנכות, וזאת על אף שהתובע עבד בחודש זה רק באופן חלקי, ואם כן – באיזה אופן.

ההוראות הרלוונטיות בתקנון הקרן
5. אין מחלוקת שתקנון הקרן הרלוונטי לעניינו הוא התקנון בנוסחו מחודש 7/13 (להלן – התקנון).

6. הגדרת "משכורת מבוטחת" בתקנון היא:
"הסכום המתקבל מחלוקת רכיבי התגמולים (עובד ומעביד) מתוך דמי הגמולים המשולמים לתכנית שעל שם המבוטח בקרן בגין חודש נתון, למעט תשלומים המשולמים על פי סעיף 10.4, בשיעור רכיב התגמולים (עובד ומעביד) (להלן בהגדרה זו- "שיעור חלוקה"). בכל מקרה, לצורך חישוב המשכורת המבוטחת כאמור, שיעור החלוקה לא יפחת מ 10%- (למבוטח שכיר או למבוטח עצמאי) ולא יעלה על 14.5% למבוטח שכיר או 20.5% למבוטח עצמאי.
..."

7. הגדרת "משכורת קובעת לפנסיות נכות ושאירים" בתקנון היא:
"הממוצע האריתמטי, בכל תכנית שעל שם המבוטח בקרן, של 3 המשכורות המבוטחות המעודכנות שקדמו לחודש בו אירעו מועד הנכות או הפטירה, לפני העניין (להלן בהגדרה זו: "חודש האירוע"), ובאין 3 אלא פחות מכך – הממוצע האריתמטי של המשכורות המבוטחות המעודכנות מאז הצטרפות המבוטח או חידוש הביטוח לאחרונה, לפי העניין, עד לחודש שקדם לחודש האירוע. במקרה בו השתכרות המבוטח בתקופה הנ"ל פחתה ריאלית, כתוצאה מהרעה במצב בריאותו שחלה בתקופה של 12 החודשים הסמוכים לפני החודש בו אירעו מועד הנכות או הפטירה, כפי שנקבע על ידי רופא מטעם הקרן, יחושב ממוצע המשכורות המבוטחות המעודכנות, של 3 החודשים שקדמו לתחילתה של ירידה זו.
בכל מקרה לא יפחת הממוצע כאמור לעיל מהממוצע האריתמטי של 12 המשכורות המבוטחות המעודכנות שקדמו לחודש האירוע, לפני העניין ובאין 12 חודשים אלא פחות מכך – הממוצע האריתמטי של המשכורות המבוטחות המעודכנות מאז הצטרפות המבוטח או חידושו הביטוח בקרן לאחרונה, לפי העניין, עד לחודש שקדם לחודש האירוע.
ככל שחודש האירוע הינו חודש תשלום דמי גמולים ראשון, תהא המשכורת המבוטחת המעודכנת בחודש האירוע כמשכורת הקובעת לפנסיית נכות ושאירים.
ולעניין הגדרה זו – דמי גמולים בגין תשלומים חד פעמיים במשכורות המבוטחות הנ"ל ו/או דמי גמולים ששולמו בתשלום חד פעמי בגין חודשים אחדים, שלא על-פי סעיף 10.4 – ייזקפו לחודשים בגינם שולמו, לפי הוראת המשלם, ובהיעדר הוראה – בחלוקה שווה."

טענות הצדדים
8. לגישת התובע יש לחשב את המשכורת הקובעת לפנסיית נכות בהתאם לשכר החודשים 9/13 ו- 10/13 באופן יחסי לתקופת ההעסקה בפועל, ולא לראות בשכר חודש 9/13 כאילו שולם בגין חודש עבודה מלא.
התובע טען שיש לפרש את הוראות התקנון בדבר חישוב ממוצע המשכורות המבוטחות באופן שיביא ל"נירמול" של חודש 9/13 בו עבד, והשתכר, באופן חלקי בלבד. לפיכך, יש לחשב את המשכורת הקובעת כסכום המשכורות שהתקבלו בגין החודשים 9/13 ו- 10/13 בחלוקה ל- 1.66 ולא בחלוקה ל- 2, כפי שנעשה בפועל.
לחילופין, טען התובע שאין להביא בכלל חשבון את נתוני השכר לחודש 9/13, חודש בגינו כלל לא נחשב כעמית בקרן ולא היה זכאי לכיסוי ביטוחי.

9. הקרן ביקשה להסתמך על הוראות התקנון הקובעות שהמשכורת המבוטחת תעמוד על הסכום המתקבל מחלוקת רכיבי התגמולים (עובד ומעסיק) מתוך דמי הגמולים המשולמים בפועל לקרן בגין חודש נתון, בשיעור ההפקדות לרכיב הגמולים באותו החודש. המשכורת הקובעת תחושב כממוצע אריתמטי של המשכורת המבוטחת.
הקרן טענה שיש להיצמד להוראות התקנון, לפיו המשכורת הקובעת תיקבע בהתאם למשכורת המבוטחת, המחושבת על בסיס הסכום המתקבל בפועל בקופת הקרן, ללא קשר למספר ימי העבודה בחודש בגינו מתקבלים דמי הגמולים. לקרן אין אפשרות לדעת האם דמי הגמולים שהועברו אליה משקפים חודש עבודה מלא או חלקי.
הקרן טענה שבעניינו של התובע, החישוב נעשה כדין ובהתאם להוראות התקנון, והמשכורת הקובעת חושבה כממוצע אריתמטי של המשכורות המבוטחות לחודשים שקדמו לחודש הפגיעה, חודשים 9/13 ו- 10/13. לא ניתן לערוך חישוב משוקלל המתחשב בימי העבודה בפועל בחודש 9/13, שכן התקנון קובע, ובמפורש, שהחישוב יהיה "אריתמטי".
אשר לטענתו החלופית של התובע בדבר השמטת חודש 9/13 מהחישובים שכן באותו חודש לא היה לתובע כיסוי ביטוחי, טענה הקרן שהיא מנכה דמי כיסוי ביטוחי רק מרגע ההצטרפות לקרן, ובנסיבות העניין כאן הכיסוי הביטוחי חל מחודש 10/13.
הקרן טענה שקבלת הפרשנות לה חותר התובע תביא למצב שבו התובע נהנה מזכויות ביטוחיות שהוא אינו זכאי לקבלן וזאת על חשבון יתר העמיתים בקרן, וכי יש לתת עדיפות לפרשנות של הקרן, הנתמכת בעמדת המאסדר – הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

10. עמדתה של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (הוגשה ביום 4.3.18) תומכת בעמדת הקרן.
על-פי עמדת המדינה, הוראות התקנון אינן מבחינות בין עמית שעבד בכל ימי החודש לבין עמית שעבד באופן חלקי.
הטעם לכך הוא שלקרן אין יכולת לבחון האם דמי הגמולים שהועברו לקופתה משקפים שכר בגין חודש עבודה מלא או חלקי. הרציונל העומד ביסוד העיקרון של חישוב המשכורת הקובעת כממוצע של המשכורות המבוטחות האחרונות הוא לנסות ולמזער את ההשפעה של אירועים חריגים על היקף השכר הקובע.
לפיכך, אין מקום לבצע חישוב משוקלל של השכר באפן שיקח בחשבון שבחודש 913 התובע עבד רק בחלק מהחודש, וחישוב כאמור מנוגד להוראות התקנון בו נקבע שיש לחשב את המשכורת הקובעת כממוצע אריתמטי של שלושת המשכורות המבוטחות הנגזרות מדמי הגמולים שהתקבלו בקרן בפועל, ובאין שלוש משכורות – יש לבצע את החישוב כממוצע האריתמטי של המשכורות המבוטחת מאז הצטרפות העמית לקרן – הכל כפי שנעשה בפועל.
פרשנות שתכיר בחודש 9/13 כחודש עבודה שלם תגרום לכך שהתובע ינהה מזכויות ביטוחיות שהוא אינו זכאי להן, וזאת על חשבון יתר העמיתים בקרן.

דיון והכרעה
11. על פעילותה של הקרן יחולו ההוראות המסדירות את פעילותה של קופת גמל כאמור בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן - חוק הפיקוח).
לקרן מאפיינים יחודיים, כפי שנקבע בע"ע (ארצי) 28489-06-12 סוהייל אבו נסאר - מנורה מבטחים פנסיה בע"מ (1.3.2015) להלן- עניין אבו נאסר):
"קרן פנסיה, לרבות קרן פנסיה חדשה, הינה בעלת שלושה מאפיינים עיקריים. האחד, לקרן תכלית סוציאלית באשר היא נוסדה על מנת שלעמית או לשאיריו יהיו לאחר סיום עבודת העמית, בשל אירוע מזכה של נכות, מוות (חו"ח) ופרישה מטעמי גיל, מקור הכנסה, ככל הניתן דומה לזה שהיה ערב הפרישה מהעבודה. השני, הקרן פועלת על פי עקרון השוויון ולפיו כל חבר יהא זכאי, בהתרחש האירוע המזכה, לקבל גמלה בהתאם להוראות התקנון שיהיה בתוקף באותו מועד. השלישי, בקרן קיימת ערבות הדדית בין חבריה, בעיקר בתחום הנכות והשאירים, שכן כל החברים מפרישים יחדיו כספים לקרן במהלך תקופת עבודתם מתוך מטרה שכל אחד מהם יזכה בעתיד לקבל גמלה מאותם הכספים שנצברו.

אשר למעמדו של תקנון הקרן נקבע בעניין נסאר שמדובר "במעין חוקה", בה נקבעות הזכויות והחובות של העמיתים, והקרן תהא מנועה מליתן לחברים זכויות שונות מאלה שנקבעו בתקנון, שכן סטיה מהוראותיו תוביל לפגיעה בעקרון השוויון המונח ביסוד פעילות הקרן.
תקנון הקרן יפורש בהתאם לתכליתו הסוציאלית, תוך איזון בין טובת כלל העמיתים לזו של העמית הבודד. בעניין נסאר נפסק:
"...פרשנות תקנות 'מבטחים', ככל תקנון של קרן פנסיה, תיעשה כדי להשיג את המטרה הסוציאלית הנובעת ממהותו של הביטוח הסוציאלי בקרן פנסיה, וכל מקרה של ספק יש לפרשו לטובת המבוטח ושאיריו'. יחד עם זאת נקבע כי את תקנון הקרן יש לפרש בשלמותו ועל פי מטרתו – שאינה רק הגנה על המבוטח הבודד אלא על כלל המבוטחים, תוך התחשבות בעקרונות השוויון וההדדיות העומדים בבסיס פעילות קרנות הפנסיה. דהיינו, 'אין לדבר על פירוש 'לטובת' מישהו, אלא פירוש המתחשב באיזון שנקבע בתקנות בין טובת הכלל לטובת הפרט."

הלכה היא שאין לראות בתקנון כחוזה אחיד כמשמעות המונח בחוק החוזים האחידים, תשמ"ג – 1983. הדרך הראויה לפירוש תקנון של קרן פנסיה היא "ככל מסמך משפטי, יש לקרוא כשלמות ו"העובדה שפסקה כל שהיא בתקנות, כשלעצמה, עשויה להביא למסקנה שונה, אינה יכולה להביא לשינוי התוצאה" (ע"ע (ארצי) 218/03 נתיב – קרן הפנסיה נ' מרים שינדלר (16.2.2004)).

12. כמפורט לעיל, הצדדים חלוקים בשאלה כיצד יש לחשב את המשכורת הקובעת לפנסיית הנכות לה זכאי העובד: האם, כטענת הקרן והמדינה, יש לחשב את פנסיית הנכות על פי הממוצע אריתמטי של דמי הגמולים שהתקבלו בקרן בגין חודשים 9/13 – 10/13 כחודשים מלאים ומבלי שניתן משקל לכך שבחודש 9/13 התובע עבד רק חלק מהחודש, או שמא כטענת התובע - יש להתחשב בכך שהחל לעבוד רק ביום 11.9.13 ולפיכך יש להתחשב בעניין זה בביצוע ממוצע השכר עד חודש הפגיעה, או לחילופין להתעלם מהשכר החלקי שהתקבל בגין חודש 9/13.

נקדים ונציין שלאחר ששקלנו את טענות הצדדים, מצאנו לקבל את התביעה בהתאם לטענתו החלופית של התובע לפיה אין להתחשב כלל במשכורת המבוטחת לחודש 9/13, וזאת על יסוד הנימוקים המצטברים שיפורטו להלן.

13. פירוש תכליתי של הוראות התקנון בעניין החודשים שילקחו בחשבון לצורך חישוב המשכורת הקובעת מוביל למסקנה שאין להתחשב במשכורת ששולמה בגין חודש שבו העמית לא עבד שכן טרם החל את תקופת העסקתו.

לפי תקנון הקרן, חודש הפגיעה עצמו לא ילקח בחשבון הממוצע לצורך חישוב המשכורת הקובעת.
הגב' נילי בלושטיין מטעם הקרן העידה (פרו: 15; ש: 13 – 15) שחודש הפגיעה לא יובא בחשבון משני טעמים, האחד – מכיווון שאין מדובר בחודש עבודה מלא, והשני – כדי להימנע מביצוע מניפולציות שישפיעו על השכר בגין אותו חודש ויבוצעו לאחר מועד הנכות.
לשיטת הקרן, אין להתחשב במשכורת או בדמי הגמולים ששולמו בגין חודש הפגיעה מכיוון שאין מדובר בחודש עבודה מלא. מהאמור יש ללמוד כי מטרתה של הוראה זו היא לבסס את המשכורת הקובעת על יסוד נתונים המשקפים את השתכרותו האמיתית של העמית.
לאותה תכלית קובע תקנון הקרן שלא יובאו בכלל חישוב המשכורת הקובעת המשכורות המבוטחות בגין אותם חודשים בהם נפגעה משכורתו של המבוטח כתוצאה מהרעה במצב בריאותו, כאמור בהגדרת המשכורת הקובעת כמפורט לעיל.
לשם הגשמת אותה התכלית יש לקבוע שמשכורת חלקית ששולמה בגין חודש העבודה הראשון בו העמית לא הועסק באופן מלא - לא תילקח בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת.

14. פרשנות כאמור, במסגרתה לא יכלל בחישוב הממוצע האריתמטי חודש ההצטרפות לקרן מקום בו מדובר בהצטרפות באמצע החודש, אינה עומדת בסתירה ללשון הוראות הקרן.
הוראות התקנון אינן מתייחסות באופן מפורש למצב בו התקבלו דמי גמולים חלקיים עקב תחילת העסקת העובד באמצע החודש כפי שאירע בנסיבות העניין. בנסיבות אלה יש מקום ליישם כללי פרשנות המתיישבים עם התכלית הסוציאלית של התקנון.

פרשנות זו מתיישבת עם קריאת יתר ההוראות הרלוונטיות כמכלול. בהגדרת המשכורת הקובעת נקבע שיש לחשבה כממותע אריתמטי ל-3 המשכורות המבוטחות שקדמו לחודש האירוע, ובאין 3 משכורות אלא פחות מכך – ילקחו בחשבונות המשכורות המבוטחות "מאז הצטרפות המבוטח". בנסיבות המקרה כאן, אין מחלוקת שהתובע לא היה מבוטח בגין חודש 9/13, חודש העבודה הראשון והצטרפותו לקרן נקבעה ליום 1.10.13 בהתאם לרשימות שהעסיק המעסיק. מכאן שיש לראות ביום 1.10.13 כמועד בו הצטרף התובע לקרן, וגם מטעם זה אין להתחשב במשכורת חודש 9/13 במסגרת הממוצע לחישוב המשכורת הקובעת.

התייחסות למשכורת המבוטחת בגינה התקבלו דמי הגמולים בקרן בגין חודש 9/13, חודש ההעסקה הראשון בו עבד וקיבל שכר בגין כ- 11 ימים בלבד, כמשכורת שהתקבלה בגין חודש עבודה מלא, וחישוב פנסיית הנכות בהתאם לכך, תוביל לקיפוח שלא כדין של זכויות המבוטח. פרשנות שכזו נוגדת את התכלית הסוציאלית של התקנון.

15. המדינה טענה שהוראות התקנון אינן מבחינות בין עמית שהחל את עבודתו ביום הראשון לחודש לבין עמית שהחל עבודתו במועד מאוחר יותר בחודש. הטעם לכך נעוץ בכך שלקרן אין יכולת לדעת אם דמי הגמולים משקפים חודש מלא או חלקי, והטלת דרישה כזו על הקרן במהלך עבודתה השוטפת יש בה להטיל נטל כבד על קרן הפנסיה.
טענה זו אין בידינו לקבל.
ראשית, הקרן לא טענה, וממילא לא הוכיחה, שהמעסיק לא מעביר אליה מידע בנוגע למועד תחילת ההעסקה. במסגרת רשימות ההצטרפות שהגישה הקרן ואשר מכולם הצטרף התובע כעמית – לא צורף דו"ח הגביה עבור חודש 9/13, חודש העבודה הראשון ולא הוברר בפנינו מהו המידע שהועבר לקרן בגין חודש העבודה הראשון.
שנית, בנסיבות המקרה כאן הוכחה טענת התובע שהעסקתו החלה ביום 11.9.13 ולא בראשית חודש 9/13.
שלישית, גם אם מידע הנוגע לתחילת תקופת ההעסקה לא הועבר מבעוד מועד על-ידי המעסיק, לא מצאנו שמדובר במידע שבירורו מטיל על הקרן נטל בלתי סביר. בעניין זה יש להבחין בין טענה אפשרית של העמית שלא עבד בחלק מימי חודש כלשהוא במהלך תקופת עבודתו. בנסיבות שכאלה לא יהיה מקום להטיל על הקרן חובה לברר מה הנסיבות שהצדיקו השתכרות חלקית בחלק מחודשי העבודה, אלא בנסיבות המנויות התקנון. אלא שבנסיבות המקרה כאן – מדובר בחודש העבודה הראשון, טענת העובד בעניין מועד תחילת העסקתו לא נסתרה, ולא הוכח שיש קושי של ממש לברר מה מועד תחילת ההעסקה.
הקרן אינה נמנעת מעריכת בירורים עבודתיים מורכבים יותר מכפי שנדרש כאן על מנת להגיע ל"נתוני האמת" הנוגעים להשתכרות של העמית. כך, לדוגמא, תקנון הקרן מאפשר סטיה מחישוב אריתמטי גרידא של המשכורות המבוטחות בנסיבות של הרעה במצב בריאותו של העמית. גם נסיבות של הרעה במצב בריאות אינן פשוטות לבירור, ובדוואי שמדובר במידע מורכב יותר מזה הנוגע למועד תחילת העסקה. מכאן, שאין הצדקה לפטור את קהרן מבירור פרט עובדתי פעוט יחסית הנוגע למועד תחילת העסקה, כפי שנדרש במקרה כאן.

16. עמדת המאסדר, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון תומכת בעמדת הקרן. ככלל, יש ליתן משקל נכבד לעמדת המאסדר שהוא הגוף בעל המומחיות בתחום הביטוח הפנסיוני, שהוא תחום הנתון לרגולציה. לפיכך, נפסק שיש ככלל ליתן עדיפות לפרשנות העלה בקנה אחד עם עמדת הרשות המאסדרת על פני זו הסוטה ממנה. יחד עם זאת, בנסיבות המתאימות אין לשלול את האפשרות שתופעל ביקורת שיפוטית על מדיניות המאסדר (ע"ע (ארצי) 21605-12-17‏ ‏ שמואל איבגי - מדינת ישראל- משרד החינוך והתרבות‏ ( 19.6.19)).
בנסיבות המקרה כאן, הפרשנות בה תומכת המדינה אינה מתחייבת מלשון התקנון, אינה מתיישבת עם הוראות אחרות שבתקנון, והיא עומדת בניגוד למטרה הסוציאלית של הביטוח בקרן. נסיבות אלה מצדיקות את דחיית עמדת המדינה.

17. על יסוד האמור והמפורט עד כה – התביעה מתקבלת.
על הנתבעת לערוך חישוב של המשכורת הקובעת לפנסיית הנכות על יסוד המשכורת המבוטחת לחודש 10/13 בלבד, ולשלם לידי התובע, תוך 30 ימים מיום שיומצא לה פסק-דין זה, את יתרת פנסית הנכות בהתאם לחישוב המתוקן.

18. הנתבעת תישא בשכ"ט ב"כ התובע בסך 8,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מהמועד שפסק הדין יומצא לצדדים, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק-הדין ועד התשלום המלא בפועל.

19. לצדדים מוקנית זכות ערעור לבית הדין הארצי בירושלים תוך 30 ימים מהמועד שפסק-הדין יומצא להם.

ניתן היום, ח' חשוון תש"פ, (06 נובמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג עובדים
מר יהודה פיגורה

דניה דרורי,
שופטת

נציג מעסיקים
מר יוסף ורובל