הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה פ"ה 52428-06-16

20 אוגוסט 2019

לפני

כב' השופטת מיכל פריימן
נציגת ציבור (עובדים) גב' מלכה טל
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' נירה גרין

התובעת
עורכי דין לקידום מנהל תקין (ע"ר)
ע"י ב"כ עו"ד נדאל חאיק
-
הנתבעים
1. מועצה מקומית פקיעין
ע"י ב"כ עו"ד נח'לה מחול

2. מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד ואלא קסיס

3. סוהיל ביטאר
ע"י ב"כ עו"ד ויקטור מנסור

פסק דין

כללי

1. מועצה מקומית פקיעין (להלן המועצה) פרסמה ביום 10.11.15 מכרז חיצוני למשרת מבקר פנים למועצה ב-50% משרה (נספח 1 לתצהיר ראש המועצה נ/8).
מר סוהיל ביטאר (להלן - הנתבע ) הגיש מועמדותו למשרה, והופיע בפני ועדת הבחינה ביום 23.12.15 וביום 27.1.16.
ביום 28.2.16 הודיעה לו המועצה על זכייתו במכרז ( נספח 8 לתצהיר נ/8).

2. עמותת עורכי דין לקידום מנהל תקין (להלן – התובעת או העמותה) היא עמותה הפועלת לאכיפת כללי המנהל התקין וטוהר המידות בשירות הציבורי.

3. לטענת העמותה, לאחר שקיבלה לידיה את מסמכי המכרז והמועמדים השונים, ולאחר התכתבויות שערכה עם המועצה, נמצא כי הנתבע אינו עומד בתנאי הסף שנקבעו במכרז ויש לבטל את מינויו.

המועצה דחתה את טענות העמותה ובגין כך הגישה העמותה את התביעה שלפנינו.

5. עם התביעה הוגשה בקשה לצו מניעה שיאסור את העסקתו של הנתבע במועצה. בהסכמת הצדדים אוחד הדיון בבקשה עם הדיון בתביעה העיקרית.

6. המחלוקת הצריכה הכרעה היא בשאלה, האם הנתבע עמד בתנאי הסף הנדרשים לתפקיד מבקר הפנים במועצה, אם לאו.

7. לטענת העמותה, הנתבע לא עמד בתנאי הסף ויש ליתן על כן פסק דין המצהיר על בטלות בחירתו לתפקיד מבקר הפנים במועצה ולהורות למועצה לפרסם מכרז פומבי חדש למשרת מבקר פנים.

8. בראשית ההליך סברה המדינה - הנתבעת 2 - כי לא נפל פגם בבחירת הנתבע לתפקיד אולם, בשלב הסיכומים, הודיעה המדינה כי לאחר בחינה חוזרת של הנתונים, הראיות והסיכומים, עמדתה היא כי הנתבע אינו עומד בתנאי הסף הדרושים לתפקיד.

9. מנגד, המועצה והנתבע בדעה כי הנתבע עומד בתנאי הסף וכי לא נפל פגם במינויו למשרת מבקר הפנים.

תפקיד המבקר ברשות מקומית

10. לאחרונה עמד בית הדין הארצי על חשיבות תפקידו של המבקר ברשות המקומית ועל דרישות הסף הנדרשות לתפקיד וזאת בע"ע 19152-09-16 נפתלי דוד – מועצה איזורית גדרה, מיום 10.03.19 ( להלן – "עניין דוד"). להלן נביא מדברי בית הדין הארצי הרלוונטיים לענייננו:

"תפקיד מבקר הרשות – כללי:
בטרם נדון בטענות הצדדים בעניין ההחלטה לביטול מינויו של העובד לתפקיד מבקר המועצה, יש מקום להציג את תפקיד מבקר הרשות המקומית וחשיבותו, שכן בחינת ההחלטה מושא הליך זה היא בהתייחס למינויו של העובד לתפקיד הקונקרטי – מבקר המועצה, עת למהותו ולחשיבותו השלכות על שיקול הדעת בהפעלת הסמכות לאישור או לביטול מינויו של העובד.

הביקורת הפנימית ברשויות המקומיות מושתתת על החובה שנקבעה בפקודת העיריות להעסיק בכל עירייה מבקר עירייה. הוראות פקודת העיריות מסדירות את מעמד המבקר ברשות המקומית ואת תפקידיו. העיריות חויבו למנות מבקר עירייה במשרה חלקית לראשונה בשנת 1971. בתחילה חלה החובה רק על עיריות שמספר תושביהן עולה על 30,000, ובשנת 1978 הוחלה החובה על כל העיריות. מאז שנת 1995 כל עירייה חייבת - על פי הוראות סעיף 167(ב) לפקודת העיריות - להעסיק מבקר עירייה במשרה מלאה.
ראו: ע"ע (ארצי) 2146-04-12 איגוד מבקרי הרשויות המקומיות – הרציג ועיריית אילת [פורסם בנבו] (30.6.2013); (להלן- עניין איגוד המבקרים).

הוראות אלה בשינויים מסוימים הוחלו גם במועצות מקומיות (ראו תיקון מס' 47 (התשס"ז) לפקודת המועצות המקומיות שתוקפו מינואר 2008).

מכוח התיקון, על פי סעיף 13ה לפקודת המועצות המקומיות -

הוראות סעיפים 167(ב) עד (ד), 167א, 170א(א) עד (ד), 170ב, 170ג, 170ג1 ו-334א לפקודת העיריות, יחולו לענין מבקר מועצה מקומית (בסעיף זה – מבקר), בשינויים המחויבים, ואולם השר רשאי לקבוע בצו הכינון כי מבקר יכהן במשרה חלקית בהתחשב במספר התושבים והיישובים במועצה המקומית, ובהיקף תקציבה של אותה מועצה מקומית; השלמת משרה תהיה בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).

זאת ועוד. לא זו בלבד שהמחוקק חייב את הרשות המקומית למנות מבקר, אלא ככל שאינה עושה כן, העניק המחוקק לממונה על המחוז במשרד הפנים סמכות לדרוש מן המועצה בהודעה למלא חובתה למינוי מבקר פנים, ואם לא מילאה המועצה אחר הוראתו במועד שנקבע בהודעה, "רשאי הממונה על המחוז למנות מבקר למועצה" [סעיף 145ג ל צו המועצות המקומיות תשי"א – 1950; הוראה דומה מצויה בסעיף 167א ל פקודת העיריות וסעיף 13ה ל פקודת המועצות המקומיות, שהחיל את סעיף 167א לפקודת העיריות].

כפי שנפסק בעניין איגוד המבקרים –

"במהלך השנים הוכנסו תיקונים בפקודת העיריות שתכליתם הייתה לבצר את מעמד הביקורת ברשויות המקומיות, לחזק את מעמדו של המבקר ולהבטיח ביקורת סדירה ואפקטיבית ויישום המלצותיה. הדברים חוזקו אף בהוראות של חוזרי מנכ"ל משרד הפנים.
על פי פקודת העיריות מבקר הרשות המקומית נדרש לערוך ביקורת על פעילות הרשות ולהגיש לעומד בראשה ולוועדה לענייני ביקורת של הרשות המקומית את ממצאיו. תפקידיו וסמכויותיו של המבקר נקבעו בחוק. ( סעיפים 170-171 ל פקודת העיריות).
עוד נקבע בחקיקה כי בכל רשות מקומית תוקם ועדה לענייני ביקורת (להלן - ועדת הביקורת) שמתפקידה לדון בדו"חות הביקורת על הרשות, ולעקוב אחר תיקון הליקויים שהעלתה הביקורת. הרכב הוועדה יהיה תואם, ככל שניתן, את ההרכב הסיעתי של המועצה, וראש העירייה, סגניו וחברי ועדת ההנהלה לא יהיו חברים בוועדת הביקורת; יושב ראש ועדת הביקורת יהיה מהאופוזיציה, ולא יכהן כדירקטור בהנהלת גוף עירוני מבוקר (סעיף 149(ג) לפקודה).
המודל הסטטוטורי של הביקורת ברשויות המקומיות נועד להבטיח ביקורת מיטבית ויעילה. החיזוק הסטטוטורי של מעמד המבקר נעשה בחקיקה באמצעות עצם חובת המינוי של מבקר, קביעת דרכי מינויו וכשירותו, קביעת תקציבו ותקני כוח האדם שיועמד לרשותו, הבטחת גישתו למידע, הוראות מיוחדות הנוגעות לעובדי ביקורת, קביעת מנגנון פיטורים של מבקר כדי למנוע פיטורים שרירותיים, וכן מנגנון שימנע פיטוריהם של עובדיו, עצמאות כמעט מוחלטת בקביעת תכנית העבודה השנתית ועוד".

על חשיבות הביקורת ברשויות המקומיות עמד בית המשפט העליון בבג"צ אלוני:

"המגזר המקומי מרכז בידיו כיום כוחות פוליטיים, כלכליים וחברתיים רבי עוצמה שהשפעתם על חיי האדם בישראל היא עמוקה ביותר. מציאות זו הביאה להכרה בדבר חשיבותם הגדולה של אמצעי הביקורת החיצונית והפנימית כאחד על המתרחש ברשויות המקומיות. המגמה המשתקפת בחקיקה ובמדיניות הציבורית הלכה למעשה היא כי יש לעשות כל שניתן על-מנת לחזק את אמצעי הביקורת והפיקוח ברשויות המקומיות כדי להבטיח את פעולתן התקינה. פעולת הביקורת ברשויות המקומיות היא משולבת: ביקורת חיצונית על-ידי מבקר המדינה העוסקת בנושאים כלליים בחתך רוחב רחב ובמחזוריות המשתרעת על פני שנים. ביקורת זו, מעצם טיבה, אינה עוסקת בדרך-כלל בעניינים פרטניים של רשות מקומית זו או אחרת, אלא מתמקדת בעניינים שיש בהם ממד ציבורי כללי. בצדה – ביקורת פנים ברשות המקומית המקיימת ביקורת רציפה ופרטנית על פעולות הרשות. שלא בדומה לביקורת מבקר המדינה המתאפיינת בהיותה חיצונית לרשות המקומית ועצמאית לחלוטין, ביקורת הפנים ברשות המקומית היא אורגן של הרשות המקומית, והדבר מעמיד למבחן יומיומי את עצמאותה מהמנגנון שהיא אמורה לבקר ואת אי-תלותה בו (דוח מבקר המדינה – דוחות על הביקורת בשלטון המקומי, באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה (להלן – דוח הביקורת על השלטון המקומי [27], בעמ' 85). בצד חובתה למנות מבקר פנים על עירייה למנות ועדת ביקורת שתפקידיה העיקריים הם לדון בדוחות הביקורת ולעקוב אחר תיקון הליקויים שהעלתה הביקורת ולהגיש למועצת העירייה את המלצותיה (סעיף 149ג לפקודת העיריות [נוסח חדש] וכן פרשת דואק [2], שם, בעמ' 416)".

וראו גם: בג"צ 5743/99 דואק נ' ראש עיריית קרית ביאליק , פ"ד נד(3) 410 (2000)."

11. נמצא כי תפקידו של מבקר הפנים ברשות המקומית הוא חשוב ביותר; כי מהות עבודתו של מבקר הפנים היא לבקר את עבודת הרשות על כלל אגפיה; וכי התפקיד חיוני להבטחת פעילות תקנית של הרשות המקומית.

משכך, חשובה עד מאוד ההקפדה על כך שמי שמבקש להתמנות כמבקר פנים ברשות מקומית יעמוד בדרישות הסף הנדרשות לתפקיד.

12. בעניין דוד לעיל, דן בית הדין הארצי גם בסוגיית תנאי הסף לתפקיד, ומה הדין כאשר המועמד שמונה אינו עומד בהן:

"פסילת מינוי העובד בשל אי עמידה בתנאי הסף:

כאמור, סעיף 13ה לפקודת המועצות המקומיות החיל את סעיף 167(ג) עד 167(ד) לפקודת העיריות, שבו נקבעו תנאי הסף לתפקיד מבקר הרשות:
(ג) לא ימונה ולא יכהן אדם כמבקר עיריה אלא אם כן נתקיימו בו אלה:
(1) הוא יחיד;
(2) הוא תושב ישראל;
(3) הוא לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
(4) הוא בעל תואר אקדמי מאת מוסד להשכלה גבוהה בישראל או מוסד להשכלה גבוהה בחוץ־לארץ שהכיר בו, לענין זה, מוסד להשכלה גבוהה בישראל, או שהוא עורך דין או רואה חשבון;
(5) הוא רכש נסיון במשך שנתיים בעבודת ביקורת;
....

בחוזר מנכ"ל 4/2009 מיום 15.3.2009 הובהרה משמעות תנאי הסף של ניסיון בעבודת ביקורת:

"הגדרת הביקורת לצורך עמידה בתנאי הסף בעניין
ניסיון

ביקורת הינה הערכה עצמאית ובלתי תלויה בפעילות מנהלית שבוצעה, דרכי ביצועה ותוצאותיה. ההערכה נעשית על-פי כללים מקובלים של מינהל תקין, הנבחנים על פי תקנים של התנהגות נורמטיבית. הביקורת משווה בין התהליכים המזהים את ביצועה של פעולה מסוימת, לבין הנורמה הסבירה שהמבקר רשאי לצפות כי אכן בוצעה לפיה. המבקר משווה את הפעולה שבוצעה על-ידי המבוקר לנורמה, לתקן או למודל. התקנים השכיחים שעל-פיהם פועלים גופי הביקורת הם חוקיות וסדירות, חיסכון, יעילות, אפקטיביות וטוהר המידות.

יודגש כי ביקורת נעשית לאחר מעשה על-ידי גורם שאינו שותף לפעולה עצמה (בין אם הוא מבקר חיצוני או מבקר פנים), ובסיומה מוגש דו"ח לגורם הממונה על הגוף המבוקר.

לפיכך, בעת פרסום מכרז למשרת מבקר פנימי יש לדרוש מהמועמד להוכיח כי עיקר עיסוקו משך שנתיים לפחות, היה עריכת ביקורת על עבודתו של אחר, לאחר מעשה, וכי דו"ח הביקורת שערך הוגש לגורם הממונה על המבוקר ומתוך מטרה להפיק לקחים לעתיד שיביאו לתיקון הליקויים, במידה ונמצאו כאלה.

לנוכח האמור לעיל, ניסיון רלוונטי עשוי להיות עבודה ביחידת מבקר של רשות מקומית בעבודת ביקורת, יחידת מבקר פנים של גוף ציבורי, משרד מבקר המדינה כעובד ביקורת וכיו"ב.

יודגש כי עיסוק כיועץ משפטי, גזבר, עובד ביחידת גזבר, ראיית חשבון או עריכת דין וכיו"ב, לא ייחשב, כשלעצמו, כניסיון לצורך עמידה בתנאי הכשירות למשרת מבקר ברשות מקומית".

(ההדגשה במקור- ל.ג.)

למעמדם של חוזרי והנחיות משרד הפנים ראו: ע"ע (ארצי) 266/99 המועצה המקומית ירכא – תקתוק, [פורסם בנבו] פד"ע לז 105 (5.12.2001); ע"ע (ארצי) 47795-06-11 אסתר דהן- סאמי אבו שרקייה [פורסם בנבו] (16.7.2014); ס"ע (חי) 57942-03-11 אבו שרקייה ואח' – מועצה מקומית ערערה [פורסם בנבו] (11.3.2012)".

13. הנה כי כן, לשם בחינת העמידה בתנאי הסף יש לפנות להוראות הפקודה וכן לחוזר המנכ"ל, על פיו, לשם עמידה בתנאי הסף לתפקיד מבקר הפנים, נדרש המועמד להוכיח כי צבר ניסיון בתחום ה"ביקורת על עבודתו של אחר לאחר מעשה", ובאופן הבא:

בבחינת מהות התפקיד על המועמד להראות כי בצע ביקורת על עבודתו של אחר לאחר מעשה, והגשת הדו"ח לגורם הממונה על המבוקר לשם הפקת לקחים עתידית.

בבחינת משך זמן הניסיון הדרוש עליו להראות כי עסק בכך שנתיים לפחות, כאשר עבודה זו הייתה בהיקף שהיווה את עיקר עיסוקו.

החוזר מדגיש כי ניסיון כ"יועץ משפטי, גזבר, עובד ביחידת גזבר, ראיית חשבון או עריכת דין וכיו"ב, לא ייחשב, כשלעצמו, כניסיון לצורך עמידה בתנאי הכשירות למשרת מבקר ברשות מקומית". היינו, אין זה מספיק שמועמד מצביע על היותו רואה חשבון או עורך דין אלא עליו להוכיח כי עיקר עיסוקו היה בביקורת על עבודת אחר במשך שנתיים לפחות.

רקע עובדתי

14. טרם הכרעתנו במחלוקת שלפנינו בשאלת עמידתו של הנתבע בתנאי הסף, להלן העובדות כפי שהוצגו והוכחו בפנינו.

15. במסגרת הצגת מועמדותו למכרז, צרף הנתבע שאלון אישי (נספח 2 לתצהיר נ/8 מטעם המועצה) שם ציין כי עבד בביקורת במשרד רו"ח גרייף וכן במשרד רו"ח דכואר.
הנתבע גם צרף קורות חיים בהם פרט את השכלתו וצרף תעודות תואמות (תואר בוגר כלכלה וחשבונאות מאונ' חיפה משנת 1989, רשיון לראיית חשבון משנת 2002, תואר בוגר במשפטים ממכללת שערי משפט משנת 2006, תעודת השתתפות בקורס חשבים מלווים ברשויות מקומיות משנת 2006, תעודת השתתפות בקורס ביקורת דוחות כספיים ברשויות מקומיות משנת 2005).

יצוין כבר עתה, כי המחלוקת בענייננו אינה בשאלת השכלתו של הנתבע אלא בשאלת ניסיונו של הנתבע בעבודת ביקורת.

בפרק הניסיון התעסוקתי שבקורות החיים ציין הנתבע, בין היתר, ולעניין המחלוקת שלפנינו, כי משנת 91 עד 2002 עבד כשכיר במשרדו של רו"ח חיים גרייף, תוך פירוט מגוון התפקידים שביצע – שאין למעשה חולק שהם בגדר עבודה חשבונאית ולא עבודת ביקורת.

עוד ציין, כי משנת 2003 פתח משרד ראיית חשבון וביקורת כעצמאי.

בנוסף נרשם בקורות החיים, כי בשנים 2003-2015 שימש ראש צוות ביקורת מטעם משרד הפנים "ביקורת דוחות כספיים ברשויות מקומיות" למועצות מבואות חרמון, בועיינה נוג'ידאת ועילוט במשרד רו"ח סמואל דכואר.

הנתבע צרף אישורי המעסיקים – אישור רו"ח גרייף חיים לתקופה 3/91 עד 4/02 ואישור של רו"ח סמואל דכואר כי הנתבע עבד במשרדו משנת 2003 עד מועד המכתב 11/15, וכי היה אחראי על עבודת הביקורת החיצונית ברשויות המקומיות מטעם משרד הפנים במועצות מבואות חרמון (2003-2007), בועינה נוג'ידאת (2007-2012) ועילוט (2011 ואילך).
כמו כן צורף אישור משרד מבקר המדינה מיום 9.9.13 ולפיו משרדו של רו"ח דכואר נכלל במאגר רואי החשבון של משרד מבקר המדינה.

16. הנתבע זומן לישיבת ועדת בחינה שהתקיימה ביום 23.12.15 (להלן: "הישיבה הראשונה").
חברי ועדת הבחינה היו ד"ר סויד סויד – יו"ר המועצה ונציגה, גב' שלומית יפתח – נציגת מינהל השירות ומר איהאב גרה – נציג ועדת מינהל השירות.

פרוטוקול מלא של הריאיון, שהוקלט, לא הוצג בפנינו.
17. בהחלטת הועדה נרשם, כי חברי הועדה מר גרה וד"ר סויד הציעו לזמן את הנתבע ומועמד נוסף בשם אלי יוספין לריאיון נוסף על מנת לבחור בין שניהם כיון שהיו הטובים מבין המועמדים.

גב' שלומית יפתח התנגדה לעמדת יתר חברי הועדה.
גב' יפתח טענה כי מר יוספין הציג מסמכים על ניסיונו כמבקר פנים אולם לא הרשים בתשובותיו ובמקצועיותו.
מועמד נוסף בשם ענאן חיר לא המציא אישור הכולל היקף העסקה ולכן לא ניתן לעמוד על ניסיון של שנתיים בביקורת פנים וכן לא נמצא מקצועית ראוי על ידה לתפקיד.
לגבי מועמד נוסף בשם ראמי עטוה טענה כי "מתשובותיו לא התרשמתי כי עיקר ניסיונו במשך שנתיים היה ביקורת, כן אני רואה בעייתיות שהינו מועסק בחברה שנותנת שירותים בהנה"ח למועצה מקומית פקיעין, וכן לא חתום על דוחות הביקורת שהוא עשה".

ביחס לנתבע ציינה כי לא התרשמה שהניסיון שלו בביקורת דו"ח מפורט של רשות מקומית אחת בשנה תואם לדרישות הניסיון כפי שפורסם במכרז, כי על המועמד להוכיח כי עיקר עיסוקיו במשך שנתיים לפחות היה עריכת ביקורת על עבודתו של אחר לאחר מעשה. כמו כן לא התרשמה ממקצועיות תשובותיו שהיו "ארוכות ולא ממוקדות".

18. על דעת רוב חברי הועדה, זומנו הנתבע ומר יוספין לריאיון נוסף ביום 27.1.16.

על פי הפרוטוקול שהוצג לפנינו, מר יוספין רואיין וכן הציג לועדה דו"ח ביקורת שעשה.

הנתבע נשאל על ידי גב' יפתח באשר לחתימה על דוחות הביקורת והשיב כי מי שחותם הוא רו"ח דכואר, אם כי הוא זה שעושה את העבודה מול משרד הפנים.
הנתבע נשאל והשיב על אופן עריכת הדוחות.

מהעדויות עולה, ואין חולק על כך , כי הנתבע לא הציג בפני הועדה דוחות ביקורת שלטענתו נעשו על ידו (חתומים ע"י רו"ח דכואר, ובכלל).

19. בפרק הדיון נרשם:

"התעוררה מחלוקת בין חברי הועדה בעניין עמידת המועמד סוהיל ביטאר בתנאי הסף ולעניין חובתם ואי חובתם לדון ולהחליט או מתן שיקול דעת בניסיון. במהלך הדיון התקשרנו לעו"ד מרגלית בוטרמן אשר השיבה שבהחלט חובתם של חברי הועדה לתת את הדעת בעניין עמידתם בתנאי הסף."

20. מפיה של גב' יפתח נרשם:

"לאחר שראיינו פעמיים ולאחר ששאלתי שוב את מר סוהיל לעניין הניסיון שלו הניסיון שלו מתבטא בעבודות במשרד עו"ד סמואל דכואר במשך 13 שנה, ערכו ביקורת ברשויות במסגרת הסכם עם משרד הפנים כאשר הביקורת כוללת ביקורת על דוחות כספיים – דוח מפורט אשר רק העניין של הדוח המפורט נוגע לביקורת פנים.
זאת ועוד ההתקשרות עם משרד הפנים הייתה עם עו"ד סמואל דכואר אשר הוא חתום על הדוחות וכן לא ניתן להסיק מביקורת על דוחות כספיים- גם אם במשך 13 שנה, היה עיקר עיסוקו על עבודות של האחר במשך שנתיים לפחות לכן אני סבורה שהמועמד אינו עומד בתנאי הסף ובנוסף לא התרשמתי מתשובותיו..."

21. חבר הוועדה מר גרה בחר בנתבע בכפוף לקבלת חוות דעת משפטית בשאלת עמידתו בתנאי הסף.

22. חבר הוועדה ד"ר סויד היה בדיעה כי מבחינת ניסיון יש לנתבע ניסיון מספיק בעבודת ביקורת, הוא עבד שנים בעבודות ביקורת וכי מבחינה מקצועית היה מקצועי וממוקד, ובחר בו לתפקיד.
(הפרוטוקול נספח 5 לתצהיר המועצה נ/8)

23. הועדה פנתה ליועמ"ש של המועצה, עו"ד נח'לה מחול, לקבלת חוות דעת משפטית בעניין העמידה בתנאי הסף וזה, במכתב מיום 29.1.16, קבע כי לאחר שפנה וקיבל התייחסות מרו"ח דכואר בצירוף שעות עבודתו של הנתבע בעבודת ביקורת, כי אין דרישה כי עבודת הביקורת הנדרשת תהיה דווקא ביקורת פנימית, כי לנתבע ניסיון "משוקלל" של 2.5 שנים בעבודת ביקורת וכי הוא עומד בדרישות הסף לתפקיד.

למכתבו של עו"ד נחלה צורף מכתבו של רו"ח דכואר מיום 29.1.16 ובו פירוט עבודתו של הנתבע במסגרת משרדו בעבודת ביקורת ושעות הביקורת שבוצעו על ידי המשרד, המסתכמות ב- 3,369 שעות, מתוכן העריך רוח דכואר כי 2/3 הינן שעות המושקעות בדוח המפורט, וכי הנתבע השקיע 20% מעבר לשעות שהוקצבו ע"י משרד הפנים, כך, שסה"כ השקיע 2,695 שעות בעבודת בקורת.
רוח דכואר ציין, שבהתחשב בכך שמדובר במשרת מבקר בהיקף חצי משרה, 90 שעות בחודש, מדובר בניסיון מצטבר של 2.5 שנים (2695/90 =30 חודש = 2.5 שנים), או, ללא התוספת של 20%, 25 חודש, סה"כ מעל שנתיים ניסיון.
(נספח 6 ל- נ/8).

24. בטופס פרוטוקול והחלטת ועדת הבחינה נרשם כי הועדה החליטה לבחור למשרה את הנתבע לאחר קבלת חוות דעת משפטית בעמידתו בתנאי הסף (נספח 7 לתצהיר המועצה נ/8).

25. ביום 25.5.16 אישר מר משה בן נון – מרכז בכיר (הון אנושי ברשויות המקומיות) במשרד הפנים את עמידת הנתבע בתנאי הסף וציין כי "ניתן להתקדם בנושא".

26. הנתבע החל עבודתו במועצה ביום 11.6.16.

ניהול ההליך

27. במסגרת ההליכים המקדמיים בתביעה, נדרשה הכרעה במחלוקת שהתעוררה בשאלת גילוי מסמכים בנוגע לאופן ומסגרת העסקתו של הנתבע במשרדו של רו"ח דכואר והיקפה.
לטענת העמותה, הנתבע לא הועסק כשכיר אלא כעצמאי, קבלן משנה, וככזה, לא יכול היה לבצע את הביקורת לנוכח איסור מפורש בהנחיות משרד הפנים למשרדי רוה"ח.
עוד בקשה העמותה לקבל נתוני שכר – תלושי שכר וטופסי 106 לבחינת המחלוקת האם עבודת הביקורת הייתה עיקר עיסוקו של הנתבע.
ביום 22.11.16 ניתנה החלטה המורה על גילוי מסמכים ולאחריה הוגשו תצהירי עדויות ראשיות מטעם הצדדים.

28. במסגרת ההוכחות, שנפרסו על פני מספר ישיבות, נשמעו בפנינו העדויות הבאות:

מטעם העמותה העידה עו"ד ראניה נקארה סאיג בתמיכה למסמכים שהוגשו ע"י העמותה.
עוד הוזמנה ונחקרה, כעדת העמותה, חברת ועדת הבחינה נציגת משרד הפנים גב' שלומית יפתח.

מטעם המועצה העידו מר שכיב עלי, גזבר המועצה, וראש המועצה, ד"ר סויד סויד.

מטעם הנתבע נחקרו על תצהיריהם הנתבע בעצמו, מר מרואן דלאשה – גזבר המועצה המקומית בועינה נוג'ידאת, מר סברי אבו ראס - גזבר המועצה המקומית עילוט, רו"ח יוסף עבדו שטען כי הנתבע עבד אצלו ועסק בביקורת בשנים 2003-2005, רו"ח שלום מיימון שטען כי הנתבע עבד במשרדו בביקורת דוחות כספיים של מועצה מקומית חצור הגלילית בתקופה 6/2010-2/2011, וכן רו"ח (עו"ד) סמואל דכואר.

עיקר טענות הצדדים

תמצית טענות העמותה:

29. העמותה טוענת כי הנתבע אינו עומד בתנאי הסף שקבע המכרז, משלא הוכיח כי יש לו את הניסיון הנדרש הן מבחינת מהות העבודה שבוצעה על ידו והן בהעדר תקופת ניסיון של שנתיים לפחות בהן עבודת הביקורת הנדרשת הייתה עיקר עיסוקו.

30. לטענת העמותה, הנתבע כלל לא הציג בפני הועדה דו"חות ביקורת שלטענתו
הכין. אי הצגת הדו"חות מנעה מהוועדה לבחון את תנאי הסף שכן הם
מתבססים על הדו"חות לדוגמא שערך המועמד; תכלית חוזר המנכ"ל מחייבת
בחינה של דו"ח שערך המועמד, וזאת על מנת להבטיח את בחירתו של המועמד
הטוב והמתאים ביותר; על המועמד להוכיח לוועדה את ניסיונו ואין לצפות
ממנה שתבקש מעצמה את האסמכתאות לניסיונו המקצועי של המועמד; כפי
שמועמדים אחרים היו מחויבים להציג דו"ח לדוגמא כך היה גם על הנתבע,
מכוח עיקרון השוויון.

31. זאת ועוד. הכנת דו"חות תפעוליים אינה מקנה ניסיון בביקורת – הנתבע הציג ניסיון בביקורת חיצונית, ולא בביקורת פנימית; הביקורת שערך הנתבע הותאמה לצרכיו של משרד הפנים, לא הייתה ביקורת עומק, הייתה במהותה ביקורת כספית-חשבונאית, ואינה דומה לעבודתו של מבקר פנימי שעובד בתוך הרשות; אף הניסיון שצבר הנתבע נצבר בצורה לא חוקית, שכן משרד הפנים אינו מתיר לרואה חשבון חיצוני מטעמה להעביר את עבודתו לאחר. בענייננו, מי שזכה במכרז של משרד הפנים היה רו"ח דכואר, ולא הנתבע עצמו; הביקורת לא הוגשה לממונה על הגורם המבוקר (ראש המועצה) אלא למשרד הפנים, וזאת בניגוד לניסיון שניתן להכיר בו כעונה על תנאי המכרז.

32. הנתבע גם לא עמד בתנאי של "עיקר עיסוקו במשך שנתיים לפחות".
הנתבע הציג אישור העסקה בכ-10% משרה בלבד; יש לפרש את משמעות
המונח "עיקר עיסוקו במשך שנתיים, כפי שנקבע בתנאי המכרז ובחוזר מנכ"ל
משרד הפנים, באופן שיתיישב לשונית בצורה הגיונית; כן יש לפרשו באופן
שיגשים את תכלית הנוהל שנקבע בחוזר, שהיא לבחור את המועמד הטוב
והמתאים ביותר; בנוסף יש לפרש את החוזר באופן שיגשים את הפרשנות
הנוהגת של משרד הפנים כפי שזו באה לידי ביטוי בהליכים אחרים ולפיה אין
לראות בעבודה של יומיים בשבוע כ"עיקר עיסוק" של מועמד; קבלת פרשנות
המונח "עיקר עיסוקו במשך שנתיים" כך שבמצטבר יהיו באמתחת המועמד
שנתיים של עבודה בביקורת – תרוקן את הנוהל מתוכן; גם מכוח עיקרון
השוויון יש לפרש את הנוהל על דרך ההיגיון והסבירות;

33. לנוכח האמור, העמותה סבורה כי נגרמה פגיעה במועמדים אפשריים אחרים ובאינטרס הציבורי, וכי החובה לשמור על טוהר המידות ועל הליכי מינוי תקינים לא קוימה במקרה זה. משכך ה עמותה סבורה כי בהחלטת הוועדה נפל פגם היורד לשורשו של עניין, ובהתאם לכך – יש לבטל את המינוי ולהורות למועצה לצאת במכרז חדש לאיוש המשרה.

עיקר טענות המדינה

34. בפתח ההליך טענה המדינה כי לאור העובדה שהנתבע עבד במשך שנים רבות בעבודת ביקורת של הרשויות המקומיות הרי שאין מקום להתערב בהחלטה של הוועדה הבוחנת.

35. ואולם, לאחר שלב הראיות וסיכומי הצדדים הודיעה המדינה בסיכומיה כי לאחר דיון ההוכחות, ולאחר עיון במסמכים שהוגשו בעניינו של הנתבע במהלך ניהול הליך זה בשאלת מינויו למשרת מבקר הפנים במועצה, לא ניתן לראות בניסיונו של הנתבע כ"עיקר עיסוקו" בהתאם לדרישות הנוהל. לכן, לשיטת המדינה, הנתבע אינו עומד בתנאי הסף שנקבעו לתפקיד ויש להורות על ביטול מינויו.

עיקר טענות המועצה

36. המועצה טוענת כי הנתבע עומד בתנאי הסף שנקבעו הן במכרז והן בחוזר מנכ"ל משרד הפנים.
המועצה טוענת כי לחוזר המנכ"ל מעמד נורמטיבי מנחה ולא מחייב, הוא לא מבחין בין סוגי הביקורת השונים ולדעת המועצה כל סוג של ביקורת עונה על תנאי הסף של ניסיון בביקורת; שעות העבודה של הנתבע בפועל היו מעבר למה שצוין באישורים הרשמיים שהוא הגיש; המועצה פנתה למשרד הפנים וביקשה את אישורו למינויו של הנתבע למבקר הפנים של המועצה, וזאת עוד בטרם התבצע בפועל. רק לאחר קבלת אישור מהמחלקה המשפטית של משרד הפנים מונה הנתבע למשרה. מכאן יש ללמוד על תום הלב בו התנהל הליך המינוי; לדעת המועצה, אין צורך שהמועמד יחתום על דו"ח הביקורת, אלא די בכך ששכנע את הוועדה כי הוא זה שהכין את הדו"ח; הנתבע ומעסיקיו העידו בפני בית הדין כי הנתבע צבר את הניסיון הדרוש בתנאי הסף של התפקיד, כפי שנקבע בחוזר המנכ"ל; לא הוכח כי הנתבע לא עומד בדרישת הניסיון ואין להסתמך על חוזר המנכ"ל כ"רשימה סגורה" אלא המצוטט שם הוא בבחינת דוגמא לניסיון רלוונטי; משהוכח בפני הוועדה כי לנתבע ניסיון רלוונטי ומעשי בתחום הנדרש – היא בחרה בו; החלטתה נמצאת במתחם הסבירות ועל כן – בית הדין לא יתערב בה, ויש לדחות את התביעה.

עיקר טענות הנתבע

37. הנתבע טוען כי הוא עומד בתנאי הסף שנקבעו במכרז, ויש להורות על דחיית התביעה על הסף ואף לגופה.
הנתבע מוסיף וטוען כי התובעת הגישה את התביעה בשיהוי ומשתמשת בהליך המשפטי בחוסר תום לב. עוד הוא טוען כי התביעה מיוסדת על שיקולים זרים, ואף מסיבה זו יש לדחותה על הסף.

38. עוד טוען הנתבע כי הסמכות לקבוע אם עבודת הביקורת שביצע עונה על תנאי המכרז או לא - מצויה בידי הוועדה, ואין בית הדין שם את שיקול דעתו במקומה.
לא הוכחה חריגה מכללי המנהל התקין ועל כן אין הצדקה להתערב בהחלטת ועדת הבחינה.

39. הנתבע מעיד על עצמו כאדם מנוסה ומקצועי. הוא טועם כי הגורמים הרלוונטיים הן במועצה והן במשרד הפנים קבעו כי הוא מתאים לתפקיד מבקר הפנים של המועצה וכי הוא עומד בתנאי הסף למכרז ומשכך אין סיבה לשנות מקביעתם.

40. ביחס למעמדו של חוזר המנכ"ל עליו מתבססת התובעת בתביעתה טען הנתבע כי מטרתו של חוזר מנכ"ל הוא להנחות את הרשות המקומית ואין הוא מתווה נורמה משפטית לכלל הציבור. לכן, אין בסמכות חוזר המנכ"ל להוסיף על התנאים שנקבעו בחוק הביקורת הפנימית. חוק הביקורת הפנימית בדרישת הניסיון המקצועי אינו מבחין בין ביקורת פנימית לביקורת חיצונית, וכאמור, לטענת התובע חוזר המנכ"ל בא אך להנחות ואין ללמוד ממנו, ובוודאי אין לקבוע על פיו נורמות מחייבות יותר משנקבעו בדבר חקיקה ראשי ו/או משני. כמו כן, אין ללמוד ממנו על דרישת עיקר עיסוקו כמחייבת, שכן דרישה זו לא בא זכרה בחוק הביקורת הפנימית.

41. לטענת הנתבע, על בית הדין לבחון את סבירות ההחלטה שנתקבלה על ידי ועדת הבחינה. בקשר לכך הנתבע טוען כי ההחלטה הייתה סבירה, כי הוועדה פעלה כפי שנדרש ממנה, וכי לא נפל כל פגם בהחלטתה.

דיון והכרעה

האם עמד הנתבע בדרישות הניסיון לתפקיד מבקר פנים ברשות מקומית?

42. לאחר ששקלנו את כלל טיעוני הצדדים, ועל יסוד הראיות שבאו בפנינו מסקנתנו היא כי דין מינויו של הנתבע להתבטל הואיל ובמסגרת המכרז והנתונים שעמדו בפני ועדת הבחינה לא הראה הנתבע כי עמד בתנאי הסף הנדרשים לשם הוכחת הניסיון המקצועי בותק הנדרש לתפקיד מבקר פנים, וכן, כי הניסיון הנטען על ידו אינו עומד בדרישה של "עיקר עיסוקו" במשך שנתיים לפחות .
להלן נפרט טעמינו.

43. בפתח דברינו נבהיר, כי אין זה מתפקידו של בית הדין לעשות מלאכתה של ועדת הבחינה, ואין ההליך המשפטי מהווה מקצה שיפורים למסמכים ולנתונים שהיה על המועמד, בענייננו הנתבע, להגיש ולהביא בפני הוועדה.

44. הנתבע כלל לא ציין בטופס המועמדות ובקורות החיים ניסיון מקצועי רלוונטי בעבודה אצל רו"ח שלום מיימון, שפיר או עבדו, וטענותיו בעניין זה, שהועלו לראשונה במסגרת ההליך כלל לא נבחנו ולא יכולות היו להבחן ע"י ועדת הבחינה (ר' עדותו בעניין זה בעמ' 16 לפרוטוקול).

לטענות חדשות אלו אין ליתן על כן משקל בבחינת ההחלטה על מינויו של הנתבע.

45. עוד אין חולק, כי הנתבע לא הביא בפני ועדת הבחינה דוחות ביקורת שלטענתו נערכו על ידו (ונחתמו ע"י רו"ח דכואר) (ר' עדותו בעמ' 17 לפרוטוקול).

46. כפי שנפסק בעניין דוד לעיל, "על מנת שניתן היה לבחון אם העובד בא בגדרו של הפתח, היה עליו להעמיד תשתית עובדתית מפורטת לרבות בעניין היקף עבודתו ותוכן עבודתו, קרי האם נעשו כחלק מפעולות בקרה במסגרת עבודתו השוטפת בתפקידיו השונים, או כבקורת חיצונית לאחר מעשה של אחר, וזאת בפני הרשות המנהלית בטרם מתן החלטתה. בענייננו, לעניין היקף עבודתו, נטען באופן סתמי כי הכנת כל דו"ח בקורת הייתה "עיקר עיסוקו" במשך תקופה בת מספר חודשים. מעבר לכך, ובאופן תמוה, למכתב המפורט משרד הפנים...לא צורפו דוחות הביקורת הנטענים לעיון הרשות המנהלית לפני מתן החלטתה...רק בשלב הערעור בקש העובד להגיש כראייה נוספת דו"ח בקורת אחד בלבד אלא שדו"ח בקורת אחד ודאי אינו עונה על תנאי הסף של ניסיון תעסוקתי בן שנתיים.."

47. בענייננו, כאמור, לא הוצג בפני הועדה כל דו"ח, ורק במסגרת התביעה צרף הנתבע לתצהירו דו"ח ביקורת אחד, לשנת 2014, למועצה המקומית עילוט, חתום ע"י רו"ח דכואר.

48. בעניין זה מקובלים עלינו דבריה של גב' שלומית יפתח אשר אישרה כי מי שלא הגיש דו"ח לא ניתן לבדוק אם עמד בתנאי הסף (עמ' 8-9 לפרוטוקול) וכי יש להקפיד שמי שמציג את הדו"ח הוא מי שחתום עליו.
עוד העידה, כי גם מניסיונה, עיקר העבודה בביקורת החיצונית של רו"ח הינה בדו"ח הכספי, עבודה שאינה מקנה את הניסיון הנדרש ממבקר פנים בהתאם לנוהל.

משלא הוצגו הדוחות עצמם, ולנוכח הניסיון הנטען, כאשר רו"ח דכואר הוא שחתום על הדוחו"ת כפי שאישר הנתבע בפני הועדה, מובנים דבריה של גב' יפתח עוד במעמד הישיבה כי " הניסיון שלו מתבטא בעבודות במשרד עו"ד סמואל דכואר במשך 13 שנה, ערכו ביקורת ברשויות במסגרת הסכם עם משרד הפנים כאשר הביקורת כוללת ביקורת על דוחות כספיים – דוח מפורט אשר רק העניין של הדוח המפורט נוגע לביקורת פנים.
זאת ועוד ההתקשרות עם משרד הפנים הייתה עם עו"ד סמואל דכואר אשר הוא חתום על הדוחות וכן לא ניתן להסיק מביקורת על דוחות כספיים- גם אם במשך 13 שנה, היה עיקר עיסוקו על עבודות של האחר במשך שנתיים לפחות לכן אני סבורה שהמועמד אינו עומד בתנאי הסף ובנוסף לא התרשמתי מתשובותיו..."

49. בפנינו עלה עניין נוסף, שכלל לא נדון על ידי הועדה, והוא מעמדו של הנתבע בעבודתו אצל רו"ח דכואר.
התברר, כי לאורך התקופה ועד שנת 2014 היה הנתבע במעמד של עצמאי והיה מגיש חשבוניות לרו"ח דכואר. במקביל היה לו משרד פרטי משל עצמו. ההסכם עם רו ה"ח העוסקים בביקורת חוץ אוסר להעביר את העבודה לקבלן משנה ועל כן, לשאלת מעמדו של הנתבע באותה תקופה, יחד עם העובדה שאינו חתום על הדוחות, יכול שתהיה השפעה על השאלה האם הדוחות הם פרי עבודתו של הנתבע, וזאת עוד טרם בחינתם לגופם ובחינת השאלה האם יש בהם כדי להוות ביקורת פנים היכולה להיחשב כניסיון נדרש לצורך התפקיד.

50. לאחר ששמענו ראיות הצדדים, שוכנענו כי הנתבע אכן עסק בעבודת ביקורת במסגרת התקשרותו עם רו"ח דכואר.

עם זאת, עבודת הביקורת, בכללותה, הינה ביקורת חוץ, כאשר הנתבע ביקר את המועצות במסגרת עבודתו כרו"ח חיצוני. בעניין זה אף העידה גב' שלומית יפתח בעמ' 11 לפרוטוקול: "כשאנו אומרים ביקורת פנים הגורם צריך להיות מתוך המערכת ופה הגורם הוא חיצוני. רו"ח אינו עובד במערכת".
כעולה גם מעדותה של גב' יפתח, ככלל, עבודה כרואה חשבון במשרד שנתן לרשויות מקומיות שירותי ראיית חשבון לא מקנה ולא תיחשב כניסיון בביקורת פנים, כהגדרתה בחוזר.

על מנת לבחון האם הביקורת הקנתה גם ניסיון בביקורת שהיא מעבר לעבודה חשבונאית גרידא, ואת טיבה, מהותה והיקפה של עבודת ביקורת זו ניתן לבחון ולהעריך מתוך הדוחות עצמם שיכולים להצביע, בחלקם, על בקורת תפעולית, ברמות עומק שונות.
אולם, כפי שצוין, הנתבע לא הציג לוועדה דוחות אלו.
51. גם באשר להיקף הניסיון הנדרש, הנתבע לא הוכיח כי במשך לפחות שנתיים עיקר עיסוקו היה בעבודת ביקורת.

52. היקף עבודתו של הנתבע בהתקשרותו עם רו"ח דכואר אף הוא לא נבחן בשלב ראשון ע"י הועדה.

לאור עמדתה של גב' יפתח כי הנתבע אינו עומד בתנאי הסף התבקשה חוות דעת משפטית והיועץ המשפטי פנה לרו"ח דכואר וקיבל התייחסותו בנוגע להיקף השעות שעבד הנתבע, תוך שרו"ח דכואר, שהוא אף עו"ד, נותן למעשה חוות דעת משפטית מטעמו כיצד יש למנות את הניסיון ואת היקף המשרה בעניינו של הנתבע.

רו"ח דכוואר הגיש דו"ח שעות שלפיו הושקעו בעבודת הביקורת במהלך השנים 2003 עד 2014 3,369 שעות.
מתוכן, להערכתו, דו"ח מפורט מהווה כ-2/3 משעות הביקורת, היינו 2,246 שעות, אם כי הנתבע השקיע לטענתו 20% מעבר לשעות אלו שהוקצבו כך, שהנתבע עסק בביקורת, במשך כל תקופת העבודה, כ- 2,695 שעות.

53. אף על סמך הנתונים של רו"ח דכואר, מתקבלת תוצאה כי הנתבע עסק בביקורת כ- 220 שעות בממוצע לשנה בלבד , או כ-20 שעות לחודש.
יצוין, כי גם בהתאם לנתונים שמסר רו"ח מימון בתצהירו, אף שתקופת עבודת הנתבע אצלו כלל לא הובאה בפני הועדה, המדובר בכ-20 שעות חודשיות בלבד.

54. זאת ועוד, מתוך נספחי תצהיר התובע ניתן ללמוד כי לא רק שמדובר בעבודה חלקית אלא שקיימים חודשים שלמים על פני השנה בהם לא מבוצעת כל עבודת ביקורת. גם נתון זה אינו עולה בקנה אחד עם הדרישה כי עבודת הביקורת תהיה עיקר עיסוקו של המועמד.

55. לפיכך, לא ניתן לראות בהיקף ובאופי עבודה כזה שהוצג לפנינו כהיקף שעונה לדרישה של "עיקר עיסוקו" בהתאם לחוזר.

56. הניסיון לצרף את כלל התקופות כך, שבמצטבר יביאו לרף הנדרש של שנתיים נ יסיון אינו מתיישב עם דרישת הניסיון שבחוק ושבחוזר ועם תכליתה .
הדבר הוסבר היטב בעדותה של גב' יפתח כי לזמן יש משמעות לעניין עומק הדוחות או, במילים אחרות, כי הכמות מלמדת גם על האיכות (עמ' 12 לעדותה).

כן העידה (בעמ' 13):

"הרבה ממבקרי הפנים עובדים בחלקיות משרה של חצי משרה והיה צריך לשקול אפשהו. השאלה איפה הגבול. האם מישהו שעובד 30 שנה ב-10% משרה יש לו את היכולת והעומק של עבודת הביקורת? אני לא משוכנעת בכך. לא נראה לי שאפשר לעשות עבודה של מבקר פנים לעומק בפחות מרבע משרה. לא פחות. לא נראה לי סביר שמבקר יהיה פחות מיום וחצי בשבוע בתוך מועצה וגם זה פחות מאד...
ש. מה המשקל שצריך לתת לעבודות רו"ח בביקורת במשך תקופה ארוכה?
ת. מגיעים שני מועמדים: האחד עשה את עבודתו כמבקר פנים 50% משרה במשך שנתיים ויגיע אחד שעשה שליש משרה 6 שנים. לדעתי מי שעשה את ה-50% משרה יתאים יותר כי הצליח להגיע לבדיקה מעמיקה יותר בביקורת פנים".

57. בענייננו, עבודת הביקורת הנטענת, ומבלי להיכנס לשאלת מהות הביקורת שנעשתה, וכמה ממנה היא אכן "בקורת פנים", מצביעה על היקף עיסוק זניח ולא משמעותי ביחס ליתר עבודתו של הנתבע, ואינה עולה כדי עיקר עיסוקו במשך שנתיים לפחות.

הדרישה ב"עיקר העיסוק" באה להבטיח שהמועמד לתפקיד מבקר פנים ברשות המקומית הינו בעל ניסיון ועסק בעברו בביקורת פנים באופן מעמיק וממצה, ולא באופן מזדמן.
עיקר עיסוק משמעו – זו עבודתו של המועמד. המועמד לא עסק בביקורת כעיסוק אגבי, ואפילו כזה שמתמשך שנים רבות, כתוספת למגוון עיסוקים נוספים.

כאמור, במקרה זה לא הי יתה העבודה בביקורת "עיקר עיסוקו" של הנתבע ועל כן הוא אינו עונה על תנאי הסף הנדרש של הניסיון.

58. בסופו של יום, גם המדינה הסכימה עם גישת נציגתה, גב' יפתח, וציינה בסיכומיה כי:

"במסגרת ההליך עלה כי עבודת הביקורת שביצע הנתבע 3, כוללת בחלקה מרכיב גדול של ביקורת חשבונאית, בעוד ביקורת חשבונאית אינה מובאת בחשבון לצרכי עמידה בתנאי הסף".

וכן ציינה המדינה כי:

"ברי כי אין בכמות השעות ובאופן בו הן בוצעו בכדי לעמוד בתנאי לפיו "עיקר עיסוקו" הינו בביקורת".

59. נוכח קביעתנו לעיל כי הנתבע אינו עומד בתנאי הסף הנדרשים לתפקיד מבקר פנים – דין החלטת המינוי להתבטל.
המועצה תצא במכרז חדש לצורך איוש המשרה תוך 30 יום.

60. אשר להוצאות.

בנסיבות העניין, הואיל והמדינה אישרה מלכתחילה את המינוי בניגוד לעמדת נציגתה, בראשית ההליך עמדה על עמדתה ואף ביקשה לפטור אותה מהתייצבות לישיבות ההוכחות, ורק בסיום ההליך שינתה עמדתה והודיעה כי הנתבע אינו עומד בתנאי הסף, כקביעתנו הסופית בהליך זה, הננו מחייבים אותה לשלם לעמותה התובעת הוצאות בסך 1500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 7500 ש"ח תוך 30 יום.

61. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 ימים מיום קבלתו.

ניתן היום, י"ט אב תשע"ט, (20 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גב' מלכה טל
נציגת עובדים

מיכל פריימן
שופטת

גב' נירה גרין
נציגת מעסיקים