הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה פ"ה 36445-09-19

לפני: כב' השופטת סאוסן אלקאסם
נציג ציבור (עובדים) מר יהודה פיגורה
נציג ציבור (מעסיקים) מר יעקב בן עמי

המבקש:
ארז כהן
ע"י ב"כ עוה"ד ע. סולומונוב , ג. סולומונוב

-
המשיב:
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
ע"י ב"כ עוה"ד י. הדני, ש. הופמן

החלטה
לפניי בקשה במסגרתה עותר המבקש להורות כי פיטוריו מיום 2.9.19 לא ייכנסו לתוקף עד להכרעה בתביעה העיקרית.
ביום 3.10.19 נערך דיון בבקשה לסעד זמני אליו התייצבו הצדדים לבקשה והעדים נחקרו לגבי תצהיריהם. בתום שמיעת העדויות סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.
התשתית העובדתית הלכאורית:
מאחר ומדובר בהחלטה לגבי סעד זמני, יודגש כי העובדות שיפורטו להלן הינן אך ורק העובדות הרלוונטיות לביסוס החלטת נו זו והנן ברמת הלכאוריות בלבד. קרי, אין כל וודאות כי אלו העובדות שאכן ייקבעו במסגרת פסק הדין הסופי בתובענה. להלן העובדות כפי שהוצגו לפנ ינו:
המבקש התחיל לעבוד אצל המשיב בשמירה במעבדה לקרקע ודרכים. בשנת 2002 התחיל לעבוד במכינה הקדם אקדמאית בטכניון ( להלן: "המכינה") כמורה למקצועות המתמטיקה, גאומטריה ואלגברה עד לפיטור יו ביום 2.9.19.
במקביל לעבודתו זו, פעל המבקש במסגרת חברת " המרתון- ארז בע"מ ", חברה בבעלותו ועיסוקה הוראה ופתוח עזרי לימוד במתמטיקה ופיזיקה (להלן: "חברת המרתון") . החברה יוסדה בשנת 2000 עוד קודם לעבודתו כמורה אצל המשיב. שותפו של המבקש בחברה זו הינו עידו מורבך.
המבקש הוחתם על כתב מינוי להוראה / הדרכה ביחידה ללימודים קדם אקדמאיים- מכינה.
ביום 20.1.19 קיים שותפו העסקי של המבקש, מר עידו מרבך, מרתון פיזיקה לקראת הבחינה של המכינה בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון. המבקש הוא שהזמין את החדר בו התקיים המרתון בבית הסטודנט.
ביום 3.4.19 פנה המבקש לגב' אילנה לוסטיג, מנהלת המכינה (להלן:" המנהלת") בחדר המורים של המכינה ובדק איתה אפשרות לפתוח קורס ללימוד מתמטיקה לתלמידים אשר נשרו מהמכינה. המנהלת סברה כי זה לא המקום לנהל בו שיחה זו וקבעה אתו פגישה לדיון בנושא.
ביום 4.4.19 נפגש המבקש עם המנהלת לדיון בהצעתו כאמור לפתוח קורס ללימודי מתמטיקה. המנהלת דחתה את הרעיון מטעמי אתיקה. לדעתה אין זה אתי שתלמיד ששילם למכינה ונשר מחמת חוסר הצלחה יוזמן לעשות קורס נוסף, בהוראת מורה שמלמד במכינה, בתשלום נוסף. תוך כדי השיחה, המבקש בירר ענין שיבוצו בכיתת קדם הישגים בקיץ, המנהלת השיבה כי הרישום עדיין לא סגור. המנהלת העלתה לראשונה סוגיית " אי נוחות וניגוד עניינים" בין עבודת המבקש במכינה לבין עבודתו בחברת המרתון. כעולה משיחת השימוע המנהלת ציינה כי היו בעבר שיחות על נושא העיסוקים האחרים של המבקש והובהר שההנהלה לא רואה זאת בעין יפה. המבקש עצמו התייחס בשיחה מיום 28.5.19 לשיחות שהיו בינו לבין ראש המרכז הקודם סביב פרסום שיעורים באינטרנט תחת שם המכינה.
ביום 26.5.19 משלא קיבל המבקש תשובה בענין שיבוצו לכיתת קדם הישגים נפגש בשנית מיוזמתו עם המנהלת. בשיחה זו נודע לו כי המכינה העסיקה מורה חדש חיצוני בכיתת הישגים. עוד עלתה בשיחה סוגית שיבוץ המבקש לשנת הלימודים הקרובה החל מאוקטובר 2019 והובהר למבקש כי טרם שובץ. כמו כן, המנהלת העלתה בפני המבקש את ספקותיה שלה ושל פרופ' סוקר לגבי המשך שיבוצו כמרצה במכינה.

ביום 28.5.19, התקיימה פגישה בין המבקש לבין פרופ' סוקר והמנהלת. בפגישה זו עלו טענות המשיב לאופן התנהגות המבקש כלפי הממונים עליו, עמיתיו, התלמידים והמזכירות. בסיום השיחה נקבע כי הצדדים יפגשו חודש לאחר מכן.
ביום 5.6.19 שלחה המנהלת למבקש סיכומי שיחות מהימים 26.5.19 ו- 28.5.19 (נספחים 1 ו-2 לתצהיר המנהלת) .
ביום 25.6.19 שלח המבקש מכתב מטעמו הנושא כותרת " ארז כהן- סיכום פגישה מיום 28.5.19", בו שטח על פני שישה עמודים את תשובותיו לטענות שהועלו כלפיו בפגישות עד לאותו המועד בנושא התנהלותו במכינה . בסיום פירט גם את תגובותיהם של המורים האחרים במכינה לטענות שהועלו כנגדו.
ביום 23.7.19 קיבל התובע זימון לשימוע ליום 25.7.19 מהנימוקים:
" 1. התנהגותך מבטאת חוסר לויאליות לארגון.
2. אתה מתבטא באופן בוטה ולא מכבד כלפי הממונים עליך, כלפי עמיתך ובעלי תפקידים אחרים.
3. עיסוקיך הנוספים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם עבודתך במכינה."
ביום 25.7.19 ביקש המבקש באמצעות בא כוחו לקבל פרטים מלאים לסיבות זימונו לשימוע ולדחות מועד עריכת שיחת השימוע על מנת לאפשר למבקש להיערך באופן ראוי ונכון.
ביום 25.7.19 השיב המבקש באמצעות בא כוחו למכתבו הנ"ל של המבקש. המשיב הפנה את המבקש לפירוט טענותיו כלפיו בסיכומי השיחות שהתקיימו עמו בימים 26.5.19 ו- 28.5.19 ולמכתבו של המבקש שנשלח למנהלת בעקבות השיחות. התובע הוזמן לעיין בתיקו האישי.
ביום 28.7.19 שוב ביקש המבקש לדחות את שיחת השימוע.
ביום 19.8.19 התקיימה שיחת השימוע, השיחה הוקלטה בהסכמת הצדדים ותמלילה צורף לתצהיר המבקש.
ביום 21.8.19 שלח המשיב למבקש פרוטוקול שימוע שנערך על ידו, עם מתן זכות להשלמת טענות עד יום 25.8.19.
ביום 26.8.19 שלח המבקש השלמת טיעונים בה הביע נכונות לשיתוף פעולה עם המנהלת בכל אופן שזו תמצא לנכון, גם העלה השגות על אופן עריכת השימוע.
ביום 2.9.19 נשלח למבקש מכתב החלטה על סיום העסקתו. במכתב פורטו הנימוקים הבאים:
"1. לצד כישוריך המקצועיים הטובים בתחום ההוראה ונכונותך לאיין את ניגוד העניינים הגלום בעיסוקיך הנוספים עם עבודתך במכינה, נוכחנו שאינך מפנים את ההיררכיה הארגונית במכינה וכי אין בכוונתך לשנות מיחסך כלפי הממונים עליך.
2. מכלול ההתנהגויות כפי שפורטו בישיבת השימוע אינן מתאימות לארגון ."
עבור תרומתו המקצועית הרבה למכינה, החל יט המשיב לתת למבקש חלף הודעה מוקדמת מוארכת בת חודשיים, כאשר העסקתו במשיב תסתיים באופן מידי.
ביום 15.9.19, הגיש המבקש בקשה עסקינן ובה ביקש סעד זמני של השהיית ההחלטה על פיטוריו והשבתו לעבודה עד להכרעה הסופית בתביעה העיקרית.
ביום 23.9.19 המשיב הגיש תגובתו לבקשה דנן, אליה צורף תצהיר המנהלת ומסמכים התומכים בעמדתו.
ביום 26.9.19 הגיש המבקש תביעה עיקרית בה עתר להשבתו לעבודה ומתן סעד הצהרתי לתשלום שכר ותנאים נלווים לו. ייאמר כי הסעד ההצהרתי אינו מפורט ולא ברור מה הסכומים בגינם עותר המבקש למתן סעד הצהרתי.
טענות הצדדים בתמצית
טענות המבקש
לטענת המבקש פיטוריו נעשו שלא כדין בחוסר תום לב ומשיקולים זרים.
המבקש טוען כי נשללה ממנו הזכות להליך שימוע תקין. לטענתו המשיב החליט לפטרו בטרם נערך השימוע, לא הומצאו לו מלוא הפרטים והמסמכים קודם לקיום השימוע או במהלכו וטענותיו שהועלו בשימוע לא נשקלו כראוי. זאת ועוד, טוען המבקש כי נמנעה ממנו האפשרות להשמיע עדים שבאו לתמוך בו במועד השימוע.
המבקש טוען כי נוכח הימצאותו בתקופת חלף הודעה מוקדמת, אין מניעה מהגשת בקשתו לצו מניעה גם אין שיהוי בפנייתו לבית הדין .
המבקש טוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. המבקש מועסק במכינה כמורה מזה 15 שנה, מורה מוערך, שתיקו האישי נקי מכל רבב. פיטוריו נעשו סמוך לתחילת שנת הלימודים באוקטובר 2019. המבקש אוהב את תלמידיו ואת לימודי ההוראה וכל רצונו להמשיך ללמד. ככל שלא ינתן צו להשבת המבקש לעבודתו הוא לא ישובץ לשנת הלימודים הקרובה דבר שיפגע בו פגיעה שלא ניתן לתקנה בעתיד. מנגד המשיב לא יפגע ממתן הצו שכן מדובר במורה מקצועי ומוערך שרק יתרום למערכת.
טענות המשיב
המשיב טוען כי פיטורי המבקש נעשו משיקולים ענייניים הקשורים בטיב יחסי העבודה. יחסי העבודה של המבקש עם הממונים עליו ועם עמיתיו אינם תקינים.
המבקש לא פירט כדין את טענותיו להפרת הוראות הדין וקיומם של מניעים פסולים בפיטוריו.
לטענת המשיב המבקש זומן לשימוע כדין, התקיימה ישיבת שימוע בה נשמעו מלוא טענותיו, הועברה למבקש תרשומת של שיחת השימוע עם קובץ אודיו של ההקלטה שנעשתה במהלך השימוע וניתנה למבקש זכות להגיב או להוסיף על האמור בו. החלטה מנומקת נמסרה למבקש בכתב.
המשיב טוען כי בית הדין אינו מתערב בשיקול הדעת של המעסיק. ככל שהמבקש ישכנע את בית הדין כי קמה לו זכות אז הכלל שניתן לפסוק למבקש פיצויים תחת החזרתו לעבודה.
לטענת המשיב, המבקש השתהה בהגשת הבקשה במשך שבועיים מהמועד בו נודע לו על פיטוריו. רק מטעם זה יש לדחות את הבקשה.
מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב ואי החזרת המבקש לעבודה. המבקש עבד במכינה במשרה חלקית. לימד כיתה אחת מתוך עשר כיתות. למבקש עיסוקם אחרים המניבים לו הכנסה רבה יותר מזו לה הוא זוכה במכינה.
דיון והכרעה
היריעה המשפטית:
תקנה 362 ל תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, אשר חלה בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969, קובעת כדלקמן:
"(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.
(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לעניין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:
הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;
האם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".
כאשר מוגשת בקשה למתן סעד זמני עלינו לבחון את קיומם של שני תנאים מצטברים עיקריים: האחד – קיומה של זכות לכאורה, הנבחנת באמצעות בדיקתם של סיכויי התביעה העיקרית. השני – הצדקה למתן סעד טרם בירור התביעה לגופה, הנבחנת באמצעות מאזן הנוחות. בין שני התנאים קיימת "מקבילית כוחות" לפיה - ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייו של מבקש לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עימו בדרישות מאזן הנוחות ולהיפך.
שאלות משנה המסייעות להכרעה בהליך הזמני נוגעות להתנהגותם של בעלי הדין, תום ליבם, מועד הפניה לבית הדין והאם היא לוקה בשיהוי, ניקיון כפיים של המבקש והאם מתן סעד זמני הינו צודק ומידתי בהתחשב במכלול נסיבות העניין. מבחנים אלו רלוונטיים לא רק לצו מניעה זמני אלא גם לצו עשה זמני (ע"ע (ארצי) 30914-04-10 שמחה בוסי - רשת הגנים של אגודת ישראל, [פורסם בנבו] ניתן ביום 12.9.2012) ראה גם (דב"ע 3-77/98 אבו עראר – המועצה המקומית ערערה בנגב ( פורסם בנבו, ניתן ביום 21.5.1998).
הנה כי כן, השאלה הטעונה הכרעה בבקשה בשלב זה, על סמך הראיות לכאורה היא, האם המבקש הוכיח זכות לכאורה, לבטל את החלטת המשיב לפיטוריו ו מתן צו המורה להשבת ו לעבודה, במידה כזו שתצדיק הענקת סעד זמני כבר בשלב זה ועוד בטרם הוכרעה התביעה העיקרית .
ככל שתמצא הצדקה למתן סעד זמני כבר בשלב זה, יהיה מקום לבחון האם התקיימו יתר התנאים המצדיקים היענות לסעד זמני זה.
לגבי הליך הפיטורים והשימוע -
הלכה היא כי החלטה לסיים העסקתו של עובד צריך שתהא מבוססת על שיקולים ענייניים בלבד, כי "פיטורין ללא נימוק ענייני רלוונטי מוכח על ידי המעביד הם פיטורין לא חוקיים, פיטורין שלא כדין". בצד אלה אין חולק כי במסגרת בחינת חוקיות הפיטורים לא ישים בית הדין את שיקול דעתו תחת שיקול הדעת של המעביד (ע"ע 36316-06-12 עיריית רמת השרון - איילת שושני ג'ינו, [פורסם בנבו], 24.2.15 ; ע"ע 375/99 החברה הכלכלית לפיתוח כפר מנדא (1997) בע"מ - ג'אבר, [פורסם בנבו], פד"ע לה (2000) 245 (להלן: " עניין כפר מנדא") ; בג"צ 4284/08 שמואל קלפנר נ' חברת דואר ישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע סג(3) 766 (2010) (להלן: "בג"צ קלפנר") ; ע"ע 300178/98 ביבס - שופרסל בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע לו 481 (2001).
בית הדין לא יתערב בהחלטה אלא אם נמצא כי היא ניתנה בחריגה מסמכות או כי יש בה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כי היא נגועה בשיקולים זרים או באי סבירות קיצונית היורדת לשורשו של עניין. (ראו עוד ע"ע 1123/01 ביה"ס כי"ח בת"א – צויזנר, פד"ע לו 457 (2001)). בדיקה זו תיעשה לפי עקרונות המשפטי המנהלי – בהקשר זה, ראו למשל הלכת אבו עראר שצוינה לעיל, כמו גם ע"ע (ארצי) 382/08 בן מנחם – מדינת ישראל , [פורסם בנבו, (ניתן ביום 9.7.2009) והאזכורים שם.
משכך, נוסף לחובת המעביד לשקול שיקולים ענייניים והגונים, נדרש המעסיק ליתן לעובד את הזכות לשימוע, המבוססת על כללי הצדק הטבעי והמחייבת את המעסיק למתן הזדמנות הוגנת וראויה לעובד להשמיע את טענותיו בטרם יוכרע גורלו התעסוקתי ( ע"ע 231/99 אורי חייק - שירות התעסוקה, [פורסם בנבו], 29.5.01).
מן הכלל אל הפרט:
נקדים ונאמר כבר עתה - לאחר שבחנו את כתבי הטענות והראיות שהובאו לפני נו, הגענו לכלל מסקנה כי לא נפל, לכאורה, פגם בהחלטת המשיב המצדיק את התערבותנו בשלב זה. לאור כל זאת אנו קובע ים כי, נכון למועד זה, אין מקום להתערב בהחלטת הפיטורים – וזאת מהטעמים ש נפרט להלן:
כאמור, אין חולק כי למעסיק נתונה פררוגטיבה לנהל את עסקו לפי ראות עיניו. ובמסגרת פררוגטיבה זו נתונה לו הזכות לערוך שינויים אשר למיטב הבנתו ישפרו את תפקוד מפעלו. יחד עם זאת, שינויים החורגים ממתחם הסבירות אינם באים בגדרה של הפררוגטיבה הניהולית ובפרט כאשר המעסיק הינו גוף ציבורי החלים עליו חובות המשפט המנהלי, כבענייננו.
שיקולים זרים
טענת המבקש באשר לקיומו של חשד סביר לשקילת שיקולים זרים לא נתמכה בתשתית ראייתית לכאורית. מה גם שהנימוקים שהביא המבקש לתמיכה בטענתו, אינ ם מוכיח ים, לכאורה , כי ביסוד ההחלטה לפטר את המבקש עמדו שיקולים זרים ו נפרט -
בהזמנה לשימוע פורטו נימוקי המשיב לזימון המבקש לשיחת השימוע. הנימוקים סביב התנהגות המבקש וצורת התבטאויותיו עם צוות העובדים במכינה והממונים עליו. נוסף טען המשיב לניגוד עניינים בין עבודת המבקש במכינה ועיסוקיו האחרים.
בשיחות שקדמו לזימון לשימוע מהחודשים אפריל ומאי 2019 התייחסה המנהלת למרתון שהתקיים בחודש ינואר 2019 וכן לבעיה אתית בלימוד תלמידים שנשרו מהמכללה. בשיחה האחרונה שהתקיימה גם עם דיקן המכינה, עלתה סוגיית התנהגות המבקש עם עמיתיו וצוות המכינה.
המנהלת העלתה בפני המבקש אירועים שקרו ותלונות שהובאו בפניה מטעם מרצים והמבקש התייחס לטענות גם במכתב ששלח ביום 25.6.19. ייאמר כי בתשובתו התנסח המבקש בצורה שלא הייתה מקובלת על הממונים עליו והם העלו בפניו בשימוע דוגמאות להתבטאויות שהושמעו נגד המנהלת והדיקן.
לטענת המבקש תיקו האישי נקי מכל רבב ובמשך כל שנות עבודתו לא העלו בפניו שום טענה הקשורה ליחסו לעמיתיו או לאי קבלת מרות הממונים עליו, אישרה המנהלת בחקירתה הנגדית כי לא שוחחה עם המבקש על הבעיות בהתנהלותו עד לאפריל 2019 משום שהייתה נבוכה מכך.
ייאמר כי גם פרופסור סוקר וגם המנהלת יחסית חדשים במכינה (המנהלת משנת 2016 ופרופסור סוקר כשנה אחריה – עמ' 40 לתמליל שיחת השימוע ), פרופסור סוקר הסביר בשימוע כי, האקלים השתנה (עמ' 40-41 לתמליל). מורים צעירים החליפו מורים וותיקים שלא היו נרתעים מהערותיו של המבקש. כאשר כיום התנהלותו של המבקש, פוגעת בצוות העובדים ובתפקוד המכינה מחמת אופיו הדומיננטי של המבקש.
עוד יצויין כי מפרוטוקול השימוע עולה כי המבקש, באמצעות ב"כ , מבין כי העניין הוא בפן ההתנהגותי שזה למעשה לבו של השימוע ומודה כי למבקש אופי צבעוני ולפעמים יש לו התבטאויות שאינן במקום (עמ' 32 ש' 17-18 ועמ ' 31 ש' 1-2 לתמליל) .
לגבי כך שהמנהלת לא העלתה מול המבקש טרוניות על התנהגותו, לפחות עד לחודש אפריל 2019. אנו בדעה שאין לזקוף לכך משמעות רבה. חזקה כי אדם אמור להיות מודע להתנהלותו. אין חולק כי המנהלת לא שטחה את מלוא טרוניותיה מול המבקש , אלא רק בנקודות שגדשו את הסאה כגון המרתון שהמבקש הזמין לו חדר, או הבחינה בפיזיקה שהמבקש פרסם את הטופס והפתרון שלא כמקובל. אלא שאין להשליך מכך כי התנהלות המשיב לא הייתה תקינה. הרי עד לחודש אפריל 2019, לפחות כעולה לכאורה מהראיות, לא התגבשה כוונה לפטר את המבקש. שברגע בו הנושא עלה על הפרק, המבקש שלח מכתב עם התבטאויות שלכאורה נראות לא במקומן כגון – "הבהרתי למנהלים שהם במו ידם גרמו להגברת ה"ווליום" במכינה עקב החלטות לא נכונות שהם ביצעו בנושא בחינות עם טעויות"; "אני מוסיף ואומר למנהלים שלא ייתכן שייקח שנתיים להשתפר!!"; "אני מבהיר לנועם שאני לא מקבל את "ההמצאות" שלו עלי" . נוסף על כך, המבקש תיאר באותו המכתב כיצד 'התסיס' את צוות ההוראה במכינה.
המבקש אינו יכול לטעון כנגד המנהלת כי לא יידעה אותו שהתנהגותו בעייתית ובד בבד לפנות ולעשות בדיוק את אותה התנהלות בעייתית. אף הצבת 'עדים' רבים בסמוך לחדר בו נעשה השימוע ודרישה כי ישמעו את כולם, לא נראית הולמת להליך שימוע פנימי ודיסקרטי. עצם העובדה כי המבקש שיתף את כל המכינה בהליך ולא ראה בכך בעייתיות, מעידה, לפחות לכאורה, כי היו דברים בגו. כמו גם, המבוכה של המנהלת להציף את הנושא קודם לכן, נראית לכאורה מובנת נוכח מעמדו ואישיותו של המבקש מחד ואישיותה העדינה של המנהלת כפי שהעידה על עצמה מאידך. המנהלת העידה כי באה מתחום של ניהול בתי ספר לעבודה חדשה בטריטוריה אחרת ו זה הצריך זמן למידה של התפקיד.
אם כן, לאחר שבחנו את הראיות שהוצגו בפנינו, שוכנענו, בשלב ראשוני זה של ההליך שבו הוצגו לפנינו ראיות לכאורה, כי קמו למשיב טעמים עניינים לפיטורי המבקש.
זכות טיעון בשימוע
מהראיות שהוצגו בפנינו, אין בידינו לקבל את טענת המבקש כי לא ניתנה לו זכות מלאה להעלות טענותיו בשימוע. המבקש הוזמן לשימוע במכתב המפרט את הנימוקים לזימונו לשימוע. אין לנתק מכתב זה מסיכומי הישיבות שקיבל המבקש ביום 5.6.19 בהם יש פירוט לטענות המשיב ואשר אליהן התייחס המבקש בהרחבה במכתבו מיום 25.6.19. מסקנתנו הלכאורית מהאמור כי המבקש ידע לאיזו התנהגויות מתכוון המשיב אליהן הוא התייחס כאמור במכתבו.
לעניין פגם בהליך השימוע מחמת שלא אפשרו למבקש להעיד את עדיו באותו המועד, נעיר כי אין אנו סמוכים ובטוחים כי ראוי להפוך הליך שימוע לאירוע כהליך משפטי בו יופיעו עדים לאופיו הטוב של המבקש. הרי מטרתו הייתה מושגת טוב יותר אילו היה מגיש מכתבים מאת אותם 'ממליצים' מבלי להפוך את הליך השימוע לאירוע המשותף לכל צוות ההוראה.
עוד ייאמר כי בזמן אמת, המבקש ויתר על זכותו לשמוע את ה'עדים' אותם 'זימן' להעיד בשימוע – ראה תמל יל עמ' 32, שורות 16.
הלכה פסוקה כי לא כל פגם בשימוע מבטל בהכרח את הליך השימוע ומקנה סעד של השבה לעבודה. הסעד הנכון ככל שיוכח קיומו של פגם שאינו יורד לשורשו של עניין אינו אכיפת יחסי עבודה אלא זיכוי העובד בפיצוי כספי.
מסקנתנו מהאמור כ י פיטוריו של המבקש, לכאורה ועל סמך הראיות שהוצגו לפנינו עד כה, לא היו בעלמא או מתוך שרירות לב. המגעים בין הצדדים והחיכוכים אודות התנהלותו של המבקש החלו בחודש אפריל 2019 ובסופו של דבר ארבעה חודשים לאחר מכן, המבקש עבר הליך שימוע ופוטר .
כמו כן שמנו לב לכך שהנימוקים על בסיסם זומן לשימוע – חוסר לויאליות לארגון, בעייתיות בהתבטאויות וניגוד עניינים עם עיסוק אחר לא היו זהים לנימוקים שפורטו בהחלטה על פיטוריו. שכן, בסופו של יום, החלטה על פיטורי המבקש הוכרעה, לפחות כפי שהדבר עולה מהמסמכים והתצהירים, בשל התנהגותו של המבקש וחוסר יכולתו לקבל את ההיררכיה הארגונית . עוד נוסיף, כי עד למועד זה, המבקש לא פירט לפנינו את ה'שיקולים הזרים' שטען כי בגינם פוטר.
מהאמור עולה כי ברמה הלכאורית, מוטלת בספק בעינינו, ולעת הנוכחית, טענתו של המבקש כי פיטוריו נבעו משיקולים זרים ופסולים וכי נפלו פגמים היורדים לשורשו של עניין , אשר מצדיקים, בשלב זה, מתן סעד זמני ואכיפת יחסי עבודה.
שיהוי:
לענין השיהוי יש לשים לב כי עצם הגשת הבקשה לסעד זמני בשיהוי, יוצר סתירה פנימית בין העיכוב לבין הטענה כי דרוש סעד זמני עד להכרעה המרכזית כאשר, התמהמהות בעל הדין בהגשת הבקשה למתן סעד זמני מצביעה על כך שאין דחיפות לתיתו. יפים הדברים שנאמרו לענין זה ברע"א 5841/11 אקסלרוד נ' בנק מזרחי (פורסם בנבו, 20.9.2011) - "הגשת בקשה למתן סעד זמני בשיהוי, חותרת תחת הטענה בדבר הדחיפות במתן הסעד והיא יכולה לשמש כראיה לסתירת טענות מבקש הסעד בדבר חיוניותו ונחיצותו המיידית. לעניין זה עשויה להיות השלכה אף על מאזן הנוחות". ראו גם דב"ע 3-77/98 אבו עראר הנ"ל.
במקרה דנן, פיטוריו של המבקש נמסרו לו ביום 2.9.19. שנת הלימודים האקדמאית עתידה להתחיל ביום 23.10.19. הליכי השימוע החלו עוד בחודש יולי 2019, כך שהמבקש ידע כי מעל ראשו מונפת חרב הפיטורים. יוזכר כי המבקש היה מיוצג עוד קודם לקיום השימוע על ידי בא כוחו.
אנו סבורים כי אכן יש שיהוי קל, אולם אין בו כדי לגרום לדחיה של הבקשה. יוזכר כי המבקש פוטר סמוך לפתיחת שנת הלימודים. לכך נוסיף כי המשיב עצמו ביקש לדחות את מועד הדיון בבקשה ובכך דחה עוד את ההליך. כמו כן, המשיב לא חזר על טענותיו לגבי השיהוי בסיכומיו.
זהות סעדים:
ככלל בית הדין יימנע מלתת סעד זמני שעה שהסעד המבוקש זהה לסעד הסופי – זהות בפועל, ולאו דווקא בניסוח (דב"ע לא/ 9-9 תבור - אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ פד"ע ב 130 (1971)). עם זאת, בפיטורי עובד אין בית הדין מקפיד על כלל זה ובמקומו משמש הכלל של "איזון אינטרסים", דהיינו מניעת מצב בו מצד אחד ירוקנו מתוכן את ההליך העיקרי, כך אם יזכה התובע לא תהיה משמעות לזכייה ומצד שני- מניעת מצב שבו הרשות הציבורית כמעבידה לא תוכל לפעול באופן סדיר. (דב"ע מה/ 3-71 מדינת ישראל - בנימין גור אריה פד"ע טז 264 (1985)).
נציין כי מכתב התביעה שהוגש מטעם המבקש לא ברור אם ישנם סעדים כספיים נוספים מעבר לתביעתו להשבתו לעבודה, שהרי הסעד ה'הצהרתי' לגבי זכויות כספיות ושכר עבודה, לא פורט.
מקריאת כתב התביעה נראה כי, ככל הנראה, ישנה זהות בין הסעד הזמני והעיקרי. אומנם אין בטענת זהות הסעדים כשלעצמה די לדחיית הבקשה, אולם ברי צירוף נימוק זה ליתר הנימוקים שפורטו לעיל תומך ומחזק את המסקנה לדחות הבקשה למתן הצו.
מאזן הנוחות:
לאחר ששקלנו בעניין אנ ו קובע ים כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב, באשר אם יינתן הסעד הזמני ייכפה על המשיב מצב אשר יש בו פוטנציאל גבוה לפגיעה בתפקוד התקין שלו. מעבר לכך, אנו סבורים כי נזק אפשרי זה עולה על הנזק האפשרי שיגרם למבקש אם לא יינתן הצו הזמני. למבקש מקור הכנסה אחר וככל שתביעתו תאושר בסופו של דבר נזקו ניתן לפיצוי כספי.
עוד נציין בקצרה, כי על אף הוותק המכובד של המבקש, אין לו זכות קנויה לתפקידו. מטבע הדברים ניתנת למשיב כמעסיק פררוגטיבה ניהולית לקבל החלטות בנוגע לצוות עובדיו ולבצע שינויים נדרשים לשמירה על ניהולו ותפקודו התקין .
לסיכום:
לאור האמור לעיל, לא שוכנענו ולו לכאורה, כי סיכויי התביעה מצדיקים מתן סעד זמני וכי מאזן ה נוחות נוטה לטובת המבקש ועל כן הרינו דו חים את בקשת ו לסעד זמני. קביעות ינו כאמור הן לכאוריות ולשלב זה של ההליך בלבד.
המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה, אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה ועד מועד התשלום בפועל .

ניתנה היום, ט' תשרי תש"פ, (08 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר יהודה פיגורה נציג עובדים

סאוסן אלקאסם,
שופטת

מר יעקב בן עמי
נציג מעסיקים