הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה פ"ה 21921-07-17

לפני:

כב' השופט נוהאד חסן
נציגת ציבור (עובדים) גב' דגנית הכט פומן
נציג ציבור (מעסיקים) מר יונה לוי

התובעים

  1. עמותת אלמוסטפא לאיכות השלטון המקומי
  2. מוחמד חסן תלס מחאגנה

ע"י ב"כ עו"ד חוסין מחאמיד
-
הנתבעים
1. עיריית אום אל פחם
ע"י ב" כ עו"ד מוסטפא קבלאווי
2. עו"ד יוסף אבו חפידה אגבארייה
ת.ד. 429, אום אל פחם, 3001006
3. מדינת ישראל / משרד הפנים
ע"י ב"כ עו"ד רים כלדאווי סרוג'י
ו/או עו"ד למא קאסם
מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)

פסק דין

השאלה העומדת להכרעתנו בתיק זה, הינה, האם הנתבע 2 עמד בתנאי הסף לתפקיד מנהל מחלקת הגביה בעירית אום אל פחם, בדבר הניסיון המקצועי ו/או הניהולי, והאם בחירתו לתפקיד זה נעשתה כדין.

עובדות והליכים

הנתבע 2 הינו עורך דין במקצועו.

העיריה פרסמה תחילה בשנת 2012 מכרז לאיוש משרת מנהל מחלקת גביה, מכרז אליו לא ניגש הנתבע 2 ולא נמצא בסופו של יום מועמד מתאים לאיוש משרה זו.

בשנת 2015 פרסמה העיריה מכרז שני לאיוש המשרה (מכרז מס' 1/15), ואשר בוטל בסופו של יום ע"י בית הדין במסגרת הליך משפטי שהתנהל בתיק פ"ה 28291-02-15 ואשר במסגרתו הוסכם כדלקמן:

"בהמלצת בית הדין, מוסכם עלינו, כי המכרז נשוא הבקשה שמספרו 1/15 יבוטל והמשיבה 1 תפעל אל מול משרד הפנים בדרכים המקובלות על מנת לאשר, אם בכלל, קיום מכרז חדש בהתאם לתנאים הקבועים בחוק או בתקנות והכל בהתאם להחלטת משרד הפנים."

בעקבות פסק הדין הנ"ל פרסמה העיריה מכרז שלישי במספר לאיוש המשרה (מכרז 5/15) ואשר בסופו של הליך זה, המשרה לא אוישה מאחר והמועמדת היחידה שנטלה בו חלק ויתרה בסופו של יום.

ביום 7.2.16, הגיש הנתבע 2 תביעה לבית הדין במסגרת תיק פ"ה 11141-01-16 ובמסגרתה עתר להצהיר עליו כזוכה במכרז מס' 1/15 ו-5/15, וכן להצהיר כי הוא היה רשאי להשתתף במכרז.

בדיון שהתקיים ביום 11.1.17, בנוכחות נציגת המדינה, הגיעו הצדדים לידי הסכמה כדלקמן:

"הנתבע 2 (משרד הפנים) יפרסם בתוך חודשיים מהיום את תנאי הסף הנדרשים לתפקיד של מנהל יחידת הגביה והארנונה. הנתבעת 1 תפרסם בתוך 3 חודשים מהיום מכרז חדש למנהל מחלקת גביה בעיריה, לפי תנאי הסף שיהיו במועד הפרסום."

בהמשך לפסק הדין פרסם משרד הפנים את קובץ תיאור התפקיד של מנהל יחידת גביה, שבמסגרתו נקבעו תנאי הסף לתפקיד זה, כדלקמן:

השכלה: תואר אקדמי שנרכש במוסד המוכר ע"י המל"ג, או שקיבל הכרה מהמחלקה להערכת תארים אקדמיים בחוץ לארץ, באחד מהתחומים הבאים: כלכלה, מנהל עסקים, חשבונאות, משפטים או סטטיסטיקה, או בעל תעודת רואה חשבון בתוקף.
הכשרה: המנהל יחויב לסיים בהצלחה קורס מנהלי גביה, לא יאוחר משנתיים מתחילת מינויו. עדכון שכרו מותנה בסיום הקורס כאמור, ככל שהוא מועסק באמצעות חוזה אישי.
רישום מקצועי: עבור בעל תואר במשפטים, רישיון ישראלי לעריכת דין וחברות בלשכת עורכי הדין.
ניסיון מקצועי : ניסיון מקצועי של 4 שנים לפחות, שנרכש במהלך 7 השנים האחרונות שקדמו למועד האחרון להגשת הצעות המכרז, בתחום ניהול מערכות גביה, הכספים והגזברות.
ניסיון ניהולי: 3 שנות ניסיון לפחות בניהול צוות עובדים בכפיפות ישירה.

בחודש 1/17 פרסמה העיריה את המכרז הרביעי לאיוש המשרה (מכרז 2/17) ואשר בעטיו נפסלה מועמדותו של הנתבע 2 והוחלט שלא לזמנו לוועדת הבחינה, בנימוק כי הנתבע 2 לא עמד בתנאי הסף של ניסיון מקצועי של 4 שנים לפחות בתחום ניהול מערכות גביה, כספים וגזברות.

בעקבות פסילתו של הנתבע 2, עתר ביום 26.3.17 לבית הדין בבקשה לסעדים זמניים, במסגרת תיק פ"ה 55116-03-17, הליך אשר בסופו הגיעו בעלי הדין להסכמה כדלקמן:

"מבלי להודות בטענה כלשהיא מהטענות שהועלו ע"י מי מהצדדים, יועבר עניינו של המבקש להכרעתה של ועדת הבוחנים בעירית אום אל פחם, על מנת לבחון את התאמתו של המבקש לתפקיד מנהל יחידת הגביה והארנונה בעיריה, בהתאם למסמכים שהוגשו על ידו."

בעקבות פסק הדין הנ"ל, התכנסה ועדת הבחינה ביום 23.5.17 והחליטה לבחור בנתבע 2 כזוכה במשרה זו.

בעקבות ועדת הבחינה והבחירה בנתבע 2 לאיוש משרת מנהל מחלקת הגביה, עתרו התובעים לבית דין זה בבקשה לסעדים זמניים, במסגרת התיק נשוא פסק דין זה.

בתיק זה נוהלו מספר ישיבות, הן במסגרת ההליך הזמני והן במסגרת התביעה העיקרית, נשמעו עדויות מטעם הצדדים, כאשר מטעם התובעים העידו מר ג'אבר ג'בארין והתובע 2; מטעם העיריה העיד עו"ד מוחמד מחא ג'נה מהמחלקה המשפטית; וכן העיד הנתבע 2.

להלן עיקר טענות הצדדים :

טענות התובעים:

המדובר במינוי בלתי חוקי בעליל של הנתבע 2 לתפקיד מנהל מחלקת הגביה בעירית אום אל פחם, מינוי שקדמה לו בחירה בלתי חוקית אף היא לתפקיד ואף קדם לה ניסיון לקבל את המשרה אגב מעשה תרמית, וכי הראיות מצביעות כי העיריה היתה שותפה לניסיון זה עקב שיקולים פוליטיים זרים.

השיקול שהביא למינויו של הנתבע 2 לתפקיד הינו שיקול פוליטי, שכן הנתבע 2 היה מועמד ברשימת נור אל מוסתקבל אשר התמודדה למועצת העיריה בבחירות המוניציפליות אשר התקיימו בשלהי שנת 2013, ותמכה במועמדותו של שיח' חאלד חמדאן לרשות העיריה, ואשר נבחר בסופו של יום לכהן כראש העיר בקדנציה שבין שנת 2013 ועד 2018, והעיריה נוהלה ע"י הסיעה השלטת דאז, נור אל מוסתקבל.

לאחר בחירתו של מר חמדאן לרשות העיר נעשו ניסיונות למנות את הנתבע 2 לתפקיד יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובניה עירון, ניסיונות אשר לא צלחו, ועל כן ועל מנת לפצות את הנתבע 2, ניסו למנותו לתפקיד מנהל הגביה העירונית אך מאחר והנתבע 2 לא עמד בתנאי הסף של משרה זו, תפרו לו מכרז שהוא לפי מידותיו, ועל כן פרסמה העיריה מכרז עוד בתחילת שנת 2015, בו הוסיפה תנאי השכלה שלא היה קיים בחוזר המנכ"ל וכל זאת על מנת למנותו לתפקיד זה, ניסיון אשר נבלם בעקבות פסק הדין שניתן בתיק פ"ה 28291-02-15.

העיריה לא נואשה, והמשיכה בניסיון הפוליטי למנות את הנתבע 2 לתפקיד מנהל הגביה, וכך היה, שהעיריה עקב שיתוף פעולה בלתי חוקי הוליכה את פרקליטות המחוז שולל והביאה למינויו המוגבל בזמן של הנתבע 2, בתפקיד מנהל הגביה, דבר אשר נעשה במסגרת הליך משפטי שהתנהל בתיק שמספרו פ"ה 11141-01-16 וזאת תוך הצגת מצג עובדתי בלתי נכון והגשת תצהירים שאין בהם אמת, ועל כן בסופו של יום בוטלה ההחלטה בעקבות הליך משפטי נוסף שנקטו התובעים ואחרים, במסגרת תיק פ"ה 56550-01-17.

הנתבעים 1 ו-2 רקמו בצוותא חדא קנוניה שלא חסו בה על ניסיון הטעיית בית הדין, הטעיית הפרקליטות והטעיית ועדת הבחינה לתפקיד מנהל הגביה העירונית, שכן הנתבע 2 הגיש קורות חיים וטופס מועמדות למשרה נשוא תיק זה, ובהם ציין שהוא בעל ניסיון ניהולי ובעל ניסיון מקצועי כפי שנדרש במכרז, והוא אף ציין, כי העסיק לכל הפחות צוות של מזכירות ב-5 השנים האחרונות שקדמו למכרז, וטען כי הוא בעל ניסיון מקצועי בעבודת גביה וזאת בהתאם לדרישות המכרז, וגיבה את טענותיו בתצהירים שהוגשו לבית הדין, הן בתיק זה והן בתיק פ"ה 55116-03-17, אך העיריה פסלה את מועמדותו של הנתבע 2 לתפקיד עקב אי עמידתו בתנאי הניסיון המקצועי.

הנתבע 2 עתר לבית דין זה כנגד פסילתו ע"י העיריה, ושם שודרגה הקנוניה בין הנתבעים 1 ו-2, בכך שהעלימו מעיני בית הדין את תוכניתם שהם ינצלו את ההסדר שיושג בפניו כדי לעשות בו שימוש למינויו הבלתי חוקי של הנתבע 2 לתפקיד (פסק הדין שניתן בתיק פ"ה 55116-03-17).

בעקבות פסק הדין הנ"ל, זימנה העיריה את ועדת הבחינה ובה נטלו חלק היועץ המשפטי של העיריה, גזבר העיריה וסגן ראש העיריה, ואשר היו שותפים להחלטה בלתי חוקית שהושגה בפני כב' השופטת מזרחי, בהליך שהוזכר לעיל, ואשר במסגרתו הגישו תצהירים בהם העלימו נתון מהותי זה מעיני הפרקליטות ומעיני בית הדין, כפי שהעלימו שמי שאינו עומד בתנאי הסף של המכרז לא יכול לכהן אפילו כממלא מקום בתפקיד, ובסופו של יום אף אחד מהם לא מצא לנכון לפסול את עצמו מיוזמתו, מהשתתפות בדיוני הוועדה, בהיותו נעול מראש בנעילה בלתי חוקית על קליטתו של הנתבע 2 לתפקיד מנהל הגביה העירונית.

עיון בפרוטוקול ועדת הבחינה מלמד, כי לא נערך דיון בעמידת הנתבע 2 בתנאי הסף של המכרז, וכי הפרוטוקול כולל בתוכו דברי הבל שטחיים שמרוחקים מהיסוד שהינו בחינת עמידתו של הנתבע 2 בתנאי הניסיון של המכרז; יודגש שהמצהיר מטעם העיריה, עו"ד מוחמד פתחי, העיד בבית הדין באומרו שלא ניתנו הנחיות כלשהן ע"י המחלקה המשפטית של העיריה לחברי ועדת הבחינה, ואותו מצהיר העיד כי העיריה פעלה בכפיפות למשרד הפנים גם בעבר וגם לאחר קליטתו לתפקידו בעיריה, אך לא היה לו הסבר, מדוע העיריה נמנעת במקרה דנן מלפעול בהתאם להוראות הרגולטור, אשר קבע חד משמעית כי הנתבע מס' 2 איננו עומד בתנאי הסף של המכרז.

הפרקליטות הגישה תגובה בה היא מפרטת ומנמקת את אי עמידתו של הנתבע 2 בתנאי הסף של הניסיון המקצועי ושל הניסיון הניהולי. יודגש, כי חקירתו הנגדית של הנתבע 2 איששה שמלכתחילה לא היה לו ניסיון מקצועי ולא ניסיון ניהולי; דא עקא, כי הנתבע 2 הודה בהצהרתו בפני בית הדין, כי תצהיריו שהגיש קודם לכן בדבר עמידתו בתנאי הסף הניהולי, אינם נכונים, כי הוא מעולם לא העסיק צוות מזכירות. יוצא איפוא, כי למעשה הנתבע 2 הגיש בקשה לקבלת משרה כאשר בקשתו מלווה בהצהרות שאינן אמת, ואין צורך להכביר מילים אודות החומרה בהתנהלות זו, כפי שלא צריך להכביר מילים אודות קלות הראש של הנתבעת 1 אשר היתה שותפה לגזילת משרה ציבורית.

יש לזכור, כי הנתבעים נמנעו מהזמנת עדים שיתמכו בגרסאותיהם בכל אחת מ-3 השאלות הנתונות להכרעתו של בית הדין, כך שראש העיר לא הוזמן למתן עדות, גם הגזבר לא הוזמן וגם סגן ראש העיר אשר היה אחראי על מחלקת הכספים, וכך גם ביחס לעורך פרוטוקול ועדת הבחינה ושאר המעורבים.

תשומת הלב לעובדה, כי הנתבע מס' 2, ואשר מילא תפקיד של ראש ועדת הערר על ארנונה, והיה נציג העיריה בוועדת התכנון והבניה, השכיר לעיריה מבנה וכל זאת בניגוד להוראות פקודת העיריות, והעיריה אף נמנעה מלגבות ממנו ארנונה במשך תקופה ניכרת, וזאת גם בתקופה בה כיהן שלא כדין בתפקיד מנהל הגביה, וכפי שהוברר בישיבת ההוכחות האחרונה.

הוכח בפנינו, כי חברי ועדת הבחינה, שהרכבה כלל בתוכו חברים שהיו נגועים במשוא פנים, הוטעו וידעו למעשה כי מגמת כינוסם ע"י ראש העיריה היא לשמש עלה תאנה להסתרת מינוי פוליטי בלתי חוקי באופן מובהק.

עמדת המדינה:

בית הדין התבקש לקבוע כי הנתבע 2 אינו עומד בתנאי הסף בדבר ניסיון מקצועי ו/או ניהולי, כפי שאלה נקבעו במכרז.

בנסיבות העניין, וכפי שעולה מהמסמכים שהגיש הנתבע 2, הרי שהוא אינו עומד בתנאי הסף שנקבעו במכרז שכן לתיק המועמדות צירף הנתבע 2, בין היתר, קורות חייו שבמסגרתם פירט, בין היתר, את הניסיון המקצועי והניהולי הנטען על ידו; פירוט הניסיון המקצועי והניהולי במסגרת מסמך קורות החיים, אין בו די, שכן על המועמד לתמוך טענותיו אלו באסמכתאות חיצוניות, כגון אישור מעסיק, המעידים על עמידה כביכול בתנאי הסף המחייבים ובדיקת אותן אסמכתאות.

לתיק מועמדותו צירף הנתבע 2 מסמך מיום 8.2.15, שהודפס על נייר לוגו של מוחמד ג'בארין, קבלן לעבודות צבע ושיפוצים. על פניו, מסמך זה מתייחס לניסיון המקצועי והניהולי הנטען וממנו עולה כי בכל הנוגע לפן המקצועי הנטען, המדובר לכל היותר במתן שירותים משפטיים לאותו קבלן עבודות צבע; במסמך זה נרשם מפורשות, כי הנתבע 2 היה היועץ המשפטי של אותו קבלן צבע אשר טיפל עבורו בנושאים משפטיים, ועל כן אין במסמך זה כל עדות ולו ברמז, לניסיון מקצועי בתחום הגביה, הכספים והגזברות, כנדרש על פי תנאי הסף.

גם בנוגע לניסיון הניהולי הנטען במסמך זה, כלל לא ברור מה הוא הניסיון הניהולי של הנתבע אצל אותו קבלן צבע, וכי כל שרשום בעניין זה במסגרת המסמך הוא משפט לקוני, לפיו הנתבע 2 ניהל באופן ישיר את עניינם של עובדי הקבלן, ולא ברור מתוך אותו מסמך, כיצד אותו ניהול בא לידי ביטוי וכיצד התבצע וגם לא ניתן להבין, מה הוא היקף משרתו של הנתבע 2 והאם ניהל צוות עובדים באופן קבוע, כמה עובדים היו כפופים לניהולו ובאיזה היבטים אותו ניהול בא לידי ביטוי.

מסמך נוסף שצירף הנתבע 2 לתיק המועמדות, הינו מיום 22.2.17, שהודפס על נייר הלוגו של מוסך אבו חפיזה בע"מ, וממנו עולה כי מדובר בעסק משפחתי וכי הנתבע 2 הינו אחיהם של בעלי המניות בחברה. גם ממסמך זה לא ניתן להבין כיצד הפן הניהולי הנטען ע"י הנתבע 2, בא לידי ביטוי, וכן לא ברור מה הוא היקף משרתו של הנתבע 2, כמה פעמים בשבוע היה מתייצב במקום העבודה לצורך ניהולו, כמה עובדים היו כפופים לו, האם משרת הניהול היתה קבועה או שמא מעורבותו היתה בעניינים נקודתיים בלבד. הדברים נכונים גם בכל הנוגע לפן המקצועי הנטען; תיאור הניסיון המקצועי במסמך זה הינו כללי ביותר ולא ניתן לחלץ ממסמך זה את היקף הניסיון המקצועי הנדרש בתחום הגביה.

כעולה מחקירתו של הנתבע 2 בבית הדין, בעניין עסק משפחתי זה, הרי שלאותו עסק היה רואה חשבון שאינו הנתבע 2, והנתבע 2 מעולם לא הכין ו/או הגיש דו"ח מס הכנסה בעניין אותו עסק משפחתי וגם לא הגיש דו"ח רבעוני כלשהוא וגם לא הכין תלוש שכר למי מהעובדים, ולמעשה וכפי שעולה מחקירתו בעניין זה, "מעורבותו" של הנתבע 2 היתה לצורך טיפול בתיקי ההוצאה לפועל והתביעות הקטנות כנגד חייבים (עמ' 80 לפרוטוקול, ש' 24-32).

אין חולק, כי טיפול משפחתי בעקבות הגשת תביעות כספיות ו/או נקיטה בהליכים משפטיים בעקבות חובות כספיים, אינו מקיים דרישת הניסיון בכל הנוגע לניסיון מקצועי בתחום הכספי, כפי שזה נקבע בתנאי הסף של המכרז נשוא התיק. כמו כן, גם המסמכים הנוספים שצירף הנתבע 2 לתיק המועמדות, הינם במרביתם מסמכים שמעידים על טיפול משפטי בעניינם של חייבים שונים בבתי משפט ומול רשויות המס, בכובעו כעורך דין, וזאת להבדיל מטיפול בפועל בהליכי גביה עצמם מול מנגנוני הגביה השונים, כנדרש בהתאם לתנאי הסף הרלבנטיים למכרז.

תשומת הלב לעובדה, כי גם העיריה היתה בדעה כי הנתבע 2 אינו עומד בתנאי הסף של המכרז בכל הנוגע לדרישת הניסיון המקצועי ו/או הניהולי הנדרש, ולעניין זה מפנים לעדותו של העד מטעם העיריה, שאישר בחקירתו הנגדית כי לאחר שבדק את מועמדותו של הנתבע 2, הוא הגיע למסקנה שהוא אכן אינו מקיים את תנאי הסף (עמ' 60 לפרוטוקול, ש' 31; עמ' 61, ש' 1-6).

בית הדין מופנה גם להצהרתו של הנתבע 2 בעצמו, בישיבה שהתקיימה ביום 3.10.17 (עמ' 9, ש' 17-20), ואשר לפיה הצהיר הנתבע 2, כי "... אני חוזר על זה עוד פעם. לא העסקתי צוות עובדים במשרדי מעולם. נכון שציינתי בקורות החיים שלי שהעסקתי מספר מזכירות, בעבר הרחוק, אבל לא כצוות עובדים. כל אחת מהן העסקתי לחוד...". זאת גם אישר הנתבע 2 מספר פעמים במסגרת חקירתו הנגדית בעניין זה (עמ' 77, ש' 3; ש' 7-8; ש' 11-12).

די בהצהרתו זו של הנתבע 2 בעצמו, כדי להעיד על שני דברים: האחד – העובדה לפיה הנתבע מס' 2 רשם בקורות החיים שלו דברים שאינ ם נכונים, ובעניין זה הרי שמי שבוחר "לייפות" במסגרת קורות החיים נתון זה או אחר, לא מן הנמנע כי הוא יעשה זאת גם ביחס לנתונים אחרים שאותם יש לקחת בחשבון לצורך בחינת התאמתו למשרה אשר עומדת על הפרק; השני – למעשה הנתבע 2 מודה בפה מלא בפני בית הדין, כי הוא אינו עומד בתנאי הסף של המכרז בכל הנוגע לתנאי בדבר ניסיון ניהולי.

באשר להליך המשפטי שהתנהל בפני בית הדין במסגרת תיק פ"ה 55116-03-17, יודגש תחילה, כי משרד הפנים לא היה צד להליך זה וכי במסגרת הדיון שהתקיים ביום 18.4.17, ניתן תוקף של פסק דין להסכמות שגובשו בין הצדדים ואשר לפיהן הועבר עניינו של המבקש להכרעת ועדת הבוחנים, לצורך בחינת התאמתו של הנתבע 2 לתפקיד מנהל יחידת הגביה והארנונה בעיריה, בהתאם למסמכים שהוגשו על-ידו. בעניין זה, מפנים לעדותו של העד מטעם העיריה, בעמ' 62, ש' 21-31, שם הסכים העד, כי על בסיס ההסכמות שגובשו בין הצדדים לאותו הליך, בית הדין המליץ לצדדים בסוף הדיון לזמן את שני המועמדים לדיון בפני ועדת המכרזים, והעד אף הסכים במהלך חקירתו הנגדית, כי לא כתוב בהחלטת בית הדין, כי הנתבע מס' 2 עומד בתנאי הסף של המכרז.

מחובתה של וועדת הבחינה לבחון בראש ובראשונה עמידה בתנאי הסף של כל מועמד שמופיע בפניה, אך בפועל, וועדת הבחינה לא טרחה לבחון את שאלת עמידתו של הנתבע 2 בתנאי הסף, זאת למרות שקודם לכן העיריה פסלה, על הסף, את מועמדותו של הנתבע 2, מאחר ולשיטתה הוא אינו עומד בתנאי הסף בכל הנוגע לדרישת הניסיון; למעשה, עיון בפרוטוקול ועדת הבחינה מיום 23.5.17, מלמד, שוועדת הבחינה כלל לא בדקה באופן אמיתי את שאלת עמידתו של הנתבע 2 בתנאי הסף, כפי שגם אישר העד מטעם העיריה במהלך חקירתו הנגדית: "לאחר שקראתי את כל הפרוטוקול, לא מצאתי שכתוב במקום כלשהוא שנציג המחלקה המשפטית או מחלקת כח אדם הפנו תשומת לב הוועדה לעובדה שבית הדין לא הכריע בשאלת עמידתו של הנתבע 2 בתנאי הסף."

הרשות המקומית רשאית לפסול על הסף מועמד שאינו עומד בתנאי הסף, באופן כזה שמועמד כאמור לא יגיע לשלב הראיון בפני ועדת הבחינה, זאת כאשר אותו מועמד אינו מקיים בצורה ברורה, מובהקת ושאינו משתמע לשתי פנים, את אחד מתנאי הסף הרלבנטיים, למשל העדר ניסיון ניהולי רלבנטי מבחינת תחום הניסיון. בנסיבות כאמור, אין לוועדת הבחינה מקום לבחון את שאלת העמידה בתנאי הסף, לרבות לא בכל הנוגע לאותו תנאי חיצוני, שברור שאינו מתקיים. לעומת זאת, כאשר ישנה אי בהירות לגבי היקף התקיימותו של אחד מתנאי הסף, למשל היקף הניסיון הנדרש (להבדיל מתחום הניסיון הנדרש), הרי שבמקרה כזה אי הבהירות נוגעת לתנאי פנימי, ומועמד כזה יוזמן לוועדת הבחינה על מנת שזו תעמוד על היקף הניסיון הנטען ע"י המועמד (בג"צ 614/83 סעדיאן נ' עירית אשדוד, פד"י ל"ז (4)).

נראה על פניו, כי על בסיס ההלכה הנ"ל כפי שנקבעה בבג"צ סעדיאן, גובשו ההסכמות במסגרת תיק פ"ה 55116-03-17, זאת עת שהוחלט כי מועמדותו של הנתבע 2 לצורך העניין לא תיפסל על הסף, אלא שעניינו ייבחן ע"י ועדת הבחינה שאמורה לבחון את היקף הניסיון המקצועי ו/או הניהולי הנדרש (תנאי פנימי), דבר שכאמור ועדת הבחינה, באופן תמוה, כלל לא עשתה.

באשר למשמעות העובדה לפיה הנתבע 2 שימש בתור יו"ר ועדת ערר בעיריה, הרי שלפי חוזר מנכ"ל 1/12, חבר ועדת ערר יחדל לכהן כחבר הוועדה לפני תום תקופת כהונתו, אם התפטר באמצעות הגשה של כתב התפטרות למועצה וכהונתו תיפסק בתום 3 חודשים מהגשת כתב ההתפטרות, אלא אם כן, קבעה המועצה מועד מוקדם יותר. בנסיבות העניין, הנתבע 2 הגיש התפטרותו מתפקידו כיו"ר ועדת הערר רק ביום 1.7.17, וזאת לאחר שנבחר במכרז נשוא דיוננו. דהיינו, וכמתחייב על פי החוזר הנ"ל, התפטרותו מתפקידו כיו"ר הוועדה, תיכנס לתוקף רק ביום 1.10.17. בעניין זה, מופנה בית הדין להוראות הבאות שבחוזר המנכ"ל הנ"ל, שם נקבע כי: "... לא יתמנה ולא יכהן כחבר ועדת ערר מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת הערר לבין עניין אחר שלו."

מהאמור לעיל עולה, כי כל עוד התפטרותו של הנתבע 2 מתפקידו כיו"ר ועדת הערר לא נכנסה לתוקפה, אזי בוודאי שמתקיים ניגוד עניינים בין שני התפקידים הנ"ל, וכי ניגוד עניינים זה ימשיך להתקיים גם לאחר שהתפטרותו של הנתבע 2 נכנסה לתוקף ביום 1.10.17 וזאת בהתחשב בטיבו של תפקידו זה של הנתבע 2, לבין מהות התפקיד אליו נבחר במסגרת המכרז, ועל כן, נדרשת תקופת צינון משמעותית במעבר בין שני התפקידים.

טענות העיריה:

ניסיונות העיריה לגייס מנהל מחלקה קדמו לבחירות שנערכו בשנת 2013, שבמהלכן, על פי הנטען ע"י התובעים, נרקם הדיל הפוליטי, דבר המצביע על צורך אמיתי באיוש המשרה ללא קשר לבחירות או לפוליטיקה כלשהיא. לו היתה העיריה נעולה על מינויו של הנתבע 2 למשרה, כנטען, לא היתה מפרסמת את המכרז השלישי, שהנתבע 2 לא עמד בתנאי ושבו לא השתתף.

השתייכותו הפוליטית של הנתבע 2, שמן הסתם לא היתה כה בולטת, היוותה גורם ניטרלי בבחירתו למשרה, כאשר מנגד התובעים או חלקם ניסו למנף את השתייכותו הפוליטית של הנתבע 2 לטובתם, ע"י תקיפת הליכי המינוי בטענה של שיקולים פוליטיים.

הליך מינויו של הנתבע 2 לתפקיד נשוא תיק זה, נעדר שיקולים פוליטיים, כאשר התובעים הם אלה שפעלו לפוליטיזציה של המינוי, מה גם שמבחינה ראייתית התובעים לא עמדו בנטל הנדרש להוכחת קיומו של שיקול פוליטי במינוי זה, ולא הגיעו לכדי יצירת ספק מהותי שיסודו בחשד סביר וממשי.

בחינת הליך מינוי הנתבע 2 מראה כי העיריה פעלה כדין, כאשר הנתבע 2 והמועמד האחר זומנו לראיונות בפני הוועדה, ואין חולק כי פסק הדין שניתן במסגרת תיק פ"ה 55116-03-17, אשר הורה לזמן את הנתבע 2 והמועמד האחר בפני ועדת המכרזים, לא חייב בדיקת תנאי הסף ע"י הוועדה וחזקה שמי שהוזמן לוועדת המכרזים, הוא עומד בתנאי הסף של המכרז והוועדה צריכה לבדוק היבטים שונים להתאמתו לתפקיד, היבטים ורשמים שניתן לדלות רק מהתרשמות ישירה ובלתי אמצעית במהלך הראיון; גם אם קיימת עמדה משפטית אחרת, דוגמת עמדת המדינה, אין מקום לפסול את מועמדותו של הנתבע 2 לתפקיד ויש להחזיר את הדיון בפני ועדת המכרזים אשר תדון בעניינו, תבדוק את עמידתו בתנאי הסף וכל זאת ע"י ועדה בהרכב חדש.

העיריה מצטרפת לטענותיו של הנתבע 2 בכל הנוגע לדחיית התביעה בשל התקיימות עילות סף של חוסר יריבות, שיהוי, ניקיון כפיים, מעשה בי-דין ומעשה עשוי, ושאר הטענות לגבי העדר קיומו של דיל פוליטי.

התובעים מלינים בסיכומיהם על כך שהעיריה לא הביאה לעדות את ראש העיר ואורגנים אחרים בעיריה, לצורך הוכחת הטענה בדבר העדר קיומו של מינוי פוליטי, טענה זו מתעלמת מהמבחן הראייתי שנקבע בפסיקה, שכן התובעים לא עברו את המשוכה הראייתית המוטלת עליהם לצורך העברת הנטל אל העיריה.

מכל האמור, יש לדחות את התביעה. ולחילופין, ככל שבית הדין יגיע למסקנה כי נפלה טעות בהחלטת ועדת המכרזים, מתבקש בית הדין להורות על החזרת הדיון לוועדה בהרכב חדש, אשר תבדוק התקיימות תנאי הסף תוך מתן הוראות מתאימות לוועדה. ככל שבית הדין יורה על ביטול מינויו של הנתבע 2 למשרה, יתבקש בית הדין לדחות את ביצוע ההחלטה בזמן סביר וזאת לצורך התארגנות העיריה ובמיוחד הקושי בגיוס מועמד מתאים למשרה זו.

טיעוני הנתבע 2:

יש לדחות את התביעה בשל חוסר יריבות, שיהוי, אי ניקיון כפיים, מעשה בי-דין ומעשה עשוי. מדובר בתביעה לסעד מן היושר וחלים עליה הכללים שחלים על עתירה מינהלית המוגשת כנגד החלטה של רשות.

התובעים לא הוכיחו כי קיימת להם הזכות לקבל את הסעדים המבוקשים, הם לא הגישו מועמדות למכרז ולא הוכיחו זיקה ו/או אינטרס ישיר בביטול זכייתו של הנתבע 2 במכרז.

התובעים טענו בכתב התביעה כי המכרז שפורסם ע"י העיריה הינו למעשה תולדה של דיל פוליטי באמצעותו ראש העיר ביקש לתגמל את הנתבע 2 על פועלו במסגרת הקמפיין הפוליטי בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו בשנת 2013, וזאת במנותק מטענתם בעניין אי עמידה בתנאי המכרז. טענה זו נטענה ע"י התובעים גם בהליכים המשפטיים הקודמים, כאשר הראשון שבהם היה בתחילת שנת 2015 בעקבות פרסום מכרז 1/15, ובמהלך החקירה הנגדית של נציג העיריה, הגיש הנתבע 2 מכתב של ב"כ התובעים מחודש 2/17 ואשר הופנה לעיריה ובו נטען כי העיריה מייעדת לנתבע 2 את תפקיד מנהל מחלקת הגביה וארנונה, כך שהתובעים ידעו על פרסום המכרז כבר בחודש 2/17 וישבו בחיבוק ידיים ולא פנו לבית הדין בבקשה לבטלו, וזה התאריך הראשון הקובע לעניין השיהוי.

יש לדחות את התביעה בשל היותה טורדנית וקנטרנית והוגשה בחוסר תום לב ונגועה באי ניקיון כפיים, שכן העמותה וחברי האופוזיציה חברו יחדיו כדי להפעיל לחץ על העיריה ובמיוחד על ראש העיר, ומשיקולים פוליטיים בלבד כדי להטות את תוצאות המכרז באופן שהנתבע 2 לא יבחר.

הנתבע 2 מציין כי ראש העיר לשעבר פסל את מועמדותו במכרז נשוא התביעה, וכי לאחר הפסילה, כאמור, הנתבע 2 פנה לבית הדין וביקש לבטל את הפסילה ולהעביר בחינת מועמדותו לוועדת הבחינה, וזאת במסגרת תיק פ"ה 55116-03-17, ואשר במסגרתו ולאחר קיום דיון המליץ בית הדין להעביר את ההכרעה בעניין התאמתו של הנתבע 2 לתפקיד, לוועדת הבחינה, שהיא הגוף המוסמך להחליט בעניין זה. פסק הדין שניתן בתיק זה מהווה מעשה בי-דין גם כלפי כל חברי המועצה, מאחר והם חלק בלתי נפרד מהעיריה, וגם כלפי העמותה. קיים עוד מעשה בי-דין שיש לקחת אותו בחשבון שהיה במסגרת פסק דין שניתן בתיק פ"ה 11141-01-16 מיום 11.1.17, ואשר לפיו הוסכם כי הנתבע 2 מכהן כממלא מקום מנהל מחלקת הגביה והארנונה לתקופה של 3 חודשים, וניתן להאריך תקופה זו ב-3 חודשים נוספים עד לפרסום תנאי המכרז החדשים והוספת תואר במשפטים לתנאי המכרז. למעשה גם העיריה וגם המדינה הודו כי נתבע 2 מקיים תנאי הסף של המכרז לאחר הוספת תואר משפטים, וזאת לאור הוראות חוזר מנכ"ל בעניין מינוי ממלא מקום, ואשר קובע באופן חד משמעי, כי לא ימונה ממלא מקום ברשות מקומית, אלא אם המועמד מקיים תנאי הסף של התפקיד.

התובעים לא עמדו בנטל ההוכחה הנדרש בכל הנוגע לטענה שהמכרז היה תפור ומיועד לנתבע 2, וכי מדובר בדיל פוליטי וגם אם בית הדין יגיע למסקנה שהם עמדו בנטל הנדרש, הרי שנתבע 2 הרים את נטל ההוכחה והוכיח ההיפך.

לטענת הנתבע 2 הוא קיים כל תנאי הסף של המכרז, הן תנאי ההשכלה, הן התנאי המקצועי והן הניהולי. בית הדין לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של הרשות המינהלית המוסמכת, אשר בעניינו הינה ועדת הבוחנים, וזאת כל עוד לא נפל פגם היורד לשורשו של עניין, וכל עוד ההחלטה עומדת בדרישות המשפט המינהלי, ביניהן דרישת הסבירות והמידתיות.

הנתבע 2 הוכיח כי הוא עומד בכל תנאי הסף של המכרז, שכן הוא הוכיח ניסיון מקצועי בגביה, בכספים ובגזברות, וזאת במסגרת עבודתו בניהול משרד עורכי דין במשך יותר מ-17 שנה ובמסגרת ניהול תיקי הוצאה לפועל. יודגש, כי במסגרת הטיפול בתיקי ההוצאה לפועל הכין הנתבע 2 דו"חות בכל התיקים בעניין הכנסות, הוצאות, אגרות ושכ"ט עו"ד, ניהול כרטסת וחשבון נאמנות והוא אף ייצג נתבעים וחייבים כנגדם ננקטו הליכי גביה מינהליים מצד רשויות מינהליות, כגון רשות המיסים, המשרד למיסוי מקרקעין, רשויות מקומיות בעניין דו"חות חניה, מגן דוד אדום וכו'. הנתבע 2 הוכיח כי השתתף בניהול חברה משפחתית "מוסך אבו חפיזה בע"מ", החל משנת 1997 ולמשך יותר מ-3 שנים, חברה העוסקת ביבוא ושיווק צמיגים, ובמסגרת זו עסק הנתבע 2 בניהול צוות עובדים שכלל מעל 4 עובדים, וכן ניהול כספי החברה. אמנם לחברה היה רואה חשבון אשר הכין והגיש דו"חות כספיים והוציא תלושי שכר לעובדים, אך הוא עשה זאת בהסתמך על הוראות שהנתבע 2 היה שותף להן ועל סמך נתונים, מידע ומסמכים שסיפק לו הנתבע 2. תשומת הלב לעובדה, כי על פי תנאי המכרז, די אם המועמד מוכיח ניסיון ניהולי למשך 3 שנים מבלי להגביל זאת לא בתחום המכרז ולא בתקופה מסוימת לפני המכרז, ולו משרד הפנים היה מעוניין להגביל את הניסיון הניהולי כאמור לעיל, הרי שהיה דורש זאת מפורשות בתנאי המכרז שפורסמו.

בית הדין מתבקש ליתן פרשנות מקילה לתנאי המכרז ולאשר מינויו של הנתבע 2 וזאת מהנימוקים שלהלן:
העיריה פרסמה 4 מכרזים, שבמסגרתם לא נמצאו מועמדים מתאימים העונים על תנאי המכרז.
תנאי המכרז בעניין הניסיון הניהולי בתחום הספציפי של המכרז בוטל ותוקן באופן שמשרד הפנים ביקש ניסיון ניהולי כללי.
אחרי פרסום שני מכרזים בשנת 2015 פנתה העיריה למשרד הפנים וביקשה שינוי תנאי ומשרד הפנים הסכים לבטל את הניסיון הניהולי.
מדובר במשרה שהשכר בגינה אינו עולה על 7,000 ₪ נטו, ואין זה הגיוני שעורך דין או כלכלן או רואה חשבון, שמנהל משרד ובו צוות עובדים, יעזוב את משרדו ויגיש מועמדות לתפקיד זה.
אין זה הגיוני לדרוש ניסיון בגזברות מעורך דין, כמו שמבקשים מרואה חשבון, ואין זה הגיוני לבקש ניסיון בגביה מרואה חשבון כפי שמבקשים מעורך דין, ועל כן יש לפרש את תנאי הסף באופן הגיוני וסביר, בשים לב למועמד, להשכלתו ולסוג עבודתו.
החלטת ועדת הבחינה הינה סבירה, מידתית ומתועדת בפרוטוקול תקין ונהנית מחזקת תקינות, ולא הוכח אחרת במהלך המשפט. חברי הוועדה היו מודעים להליכים המשפטיים שהתנהלו קודם למתן ההחלטה וניתנה להם ההזדמנות להפנות שאלות לנתבע 2, התנהל דיון פנימי בין חברי הוועדה לפני ואחרי הראיון, שכלל גם דיון סביב תנאי המכרז, וזה צוין מפורשות בפרוטוקול. תשומת הלב לעובדה, כי חברי הוועדה לא ביקשו מהנתבע 2 להמציא מסמכים נוספים מעבר למה שצורף לקורות החיים והם קיימו את הוראות פסק הדין של בית הדין שניתן במסגרת תיק פ"ה 55116-03-17 ובחנו את מועמדותו של הנתבע 2 ומצאו אותו מתאים לתפקיד ברוב קולות.
הוכח כי ראש העיר לא השתתף ולא התערב בהליכי המכרז, מלבד חתימתו על מכתב הפוסל את מועמדותו של הנתבע 2 למכרז.

בניגוד לטענת התובעים, נטל ההוכחה בעניין הדיל הפוליטי ובעניין אי קיום תנאי הסף מוטל על כתפי התובעים ולא על הנתבעים, ומי שהיה אמור להזמין עדים בעניין זה, הם התובעים, ואשר ויתרו על תצהירו של התובע מס' 3 מר מוסא ג'בארין, אשר היה חבר בוועדת הבחינה מטעם האופוזיציה והיה יכול לתרום ולספק אינפורמציה אודות התנהלות הדיונים בפני ועדת הבחינה.

יש לדחות טענת התובעים בעניין ניגוד העניינים בתקופת הצינון, מאחר וטענה זו נזנחה במסגרת הסיכומים. לחילופין, טוען הנתבע כי התובעים לא הוכיחו את החובה לתקופת צינון והם לא הצליחו להצביע על הוראת חוק, או תקנה, או חוזר מנכ"ל, או נוהל האוסרים על חבר ועדת ערר מלהגיש מועמדות למכרז נשוא התובענה.

לאור כל האמור יש לקבוע כי החלטת ועדת הבחינה הינה סבירה ומידתית, ואין להתערב בה. לחילופין, ככל שבית הדין יקבע כי נפל פגם מהותי בהחלטת ועדת הבחינה, מתבקש בית הדין שלא לבטל את המינוי אלא להורות לוועדת הבחינה להתכנס ולבחון שוב את תנאי הסף הפנימיים של נתבע 2, וכפי שימצא לנכון.

דיון והכרעה

לצורך ההכרעה בתיק זה, נדון תחילה בטענות שהעלה הנתבע 2 ביחס להליך המשפטי האחרון שהתנהל במסגרת תיק פ"ה 55116-03-17, ואשר לטענתו הליך זה הכשיר את תנאי הסף שלו.

אין לקבל טענתו של הנתבע 2, לפיה פסק הדין בתיק זה מהווה מעשה בי-דין, שכן פסק הדין שניתן בתיק זה, ניתן לאור הסכמת הצדדים להעביר את עניינו של הנתבע 2 להכרעת ועדת הבוחנים, לצורך בחינת התאמתו לתפקיד מנהל מחלקת הגביה והארנונה בעיריה, וכל זאת בהתאם למסמכים שהוגשו על ידו, שכן היתה מחלוקת בין הצדדים באשר לעמידתו של הנתבע 2 בתנאי הסף של הניסיון, ולאחר קיום דיון ושמיעת הנתבע 2, כמו גם המצהיר מטעם העיריה, הגיעו הצדדים לאותה הסכמה דיונית להעברת העניין להכרעתה של ועדת הבוחנים, הסכמה אשר קיבלה תוקף של פסק דין.

חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בעדותו של העד מטעם העיריה, בעמ' 62 לפרוטוקול, ש' 21-31, שם הסכים העד, כי על בסיס ההסכמות שגובשו בין הצדדים במסגרת אותו הליך, המליץ בית הדין לצדדים לזמן את שני המועמדים לדיון בפני הוועדה, והעד אף הסכים במהלך חקירתו הנגדית, כי לא כתוב בהחלטת בית הדין, כי הנתבע 2 עומד בתנאי הסף של המכרז.

לאחר עיון בכל כתבי הטענות וכן בסיכומי הצדדים, ולאחר שמיעת עדויות מטעם בעלי הדין, הגענו למסקנה, כי בחירתו של הנתבע 2 לתפקיד מנהל מחלקת הגביה בעירית אום אל פחם נעשתה שלא כדין, וכי הנתבע 2 אינו עומד בכל תנאי הסף שנקבעו בתנאי המכרז שפורסם ע"י העיריה, וכל זאת מהנימוקים שלהלן:

הוכח בפנינו, כי הנתבע 2 אינו עומד בתנאי הסף שנקבעו במכרז, שכן הנתבע צירף לתיק המועמדות, בין היתר, קורות חיים שבמסגרתם פירט את הניסיון המקצועי והניהולי הנטען על ידו, פירוט אשר אין בו די שכן היה עליו לתמוך טענותיו אלו באסמכתאות חיצוניות, כגון אישור המעסיק, המעידים על עמידה בתנאי הסף המחייבים ובדיקת אותן אסמכתאות.

הנתבע 2 צירף לתיק המועמדות מסמך מיום 8.2.15, שהודפס על נייר לוגו של מוחמד ג'בארין, קבלן לעבודות צבע ושיפוצים, מסמך אשר מתייחס לניסיון המקצועי והניהולי הנטען וממנו עולה, כי המדובר לכל היותר במתן שירותים משפטיים לאותו קבלן, ואף נרשם, כי הנתבע 2 היה היועץ המשפטי אשר טיפל עבור הקבלן בנושאים משפטיים, ועל כן, אין במסמך זה כל עדות לניסיון מקצועי בתחום הגביה, הכספים והגזברות, כנדרש על פי תנאי הסף.

בכל הקשור לעניין הניסיון הניהולי, לא עלה בידי הנתבע להוכיח בפנינו כי הוא עומד בתנאי זה, שכן אין זה ברור מה הוא הניסיון הניהולי של הנתבע 2 אצל אותו קבלן צבע, וכל אשר רשום באותו מסמך, שהנתבע 2 ניהל באופן ישיר את עניינם של עובדי הקבלן, וזאת ללא פירוט אופן הניהול, היקף המשרה, והאם ניהל צוות עובדים קבוע וכן מספר העובדים אשר היו כפופים לניהולו.

הנתבע 2 אף צירף לתיק המועמדות מסמך נוסף מיום 22.2.17, שהודפס על נייר הלוגו של מוסך אבו חפיזה בע"מ, ואשר ממנו עולה, כי המדובר בעסק משפחתי של אחיו של הנתבע 2, וכי גם ממסמך זה לא ברור היקף משרתו של הנתבע 2, תדירות העבודה, מספר העובדים הכפופים לו, האם משרת הניהול היתה קבועה. מסמך זה גם אינו מוכיח את הפן המקצועי הנטען ע"י הנתבע 2 בכל הקשור לתיאור הניסיון המקצועי והיקפו, בכל הקשור לתחום הגביה.

הנתבע 2 אף העיד בבית הדין בעניין העסק המשפחתי, ומחקירתו עולה, כי לעסק היה רואה חשבון וכי הנתבע 2 מעולם לא הכין או הגיש דו"חות למס הכנסה, וגם לא דו"חות רבעוניים כלשהם, לא הכין תלושי שכר למי מהעובדים, וכי מעורבותו היתה לצורך טיפול בתיקי הוצאה לפועל והתביעות הקטנות כנגד חייבים (עמ' 80 לפרוטוקול, ש' 24-32).

צודקת המדינה בטענה כי טיפול משפחתי בעקבות הגשת תביעות כספיות ו/או נקיטת הליכים משפטיים בעקבות חובות כספיים, אינו מקיים דרישת הניסיון בכל הנוגע לניסיון המקצועי בתחום הכספי, כפי שזה נקבע בתנאי הסף של המכרז, וכי המסמכים שצירף הנתבע 2 לתיק המועמדות הינם במרביתם מסמכים המעידים על טיפול משפטי בעניינם של חייבים שונים בטריבונלים משפטיים ומול רשויות המס, בכובעו כעורך דין, וזאת להבדיל מטיפול בהליכי גביה מול מנגנוני הגביה השונים, בהתאם לתנאי הסף של המכרז.

במסגרת הדיונים שהתקיימו בתיק זה וחקירת העדים, אישר העד מטעם העיריה בחקירתו הנגדית, כי לאחר שבדק את מועמדותו של הנתבע 2, הגיע למסקנה כי הוא אכן אינו מקיים את תנאי הסף (עמ' 60 לפרוטוקול, ש' 31; עמ' 61, ש' 1-6).

חיזוק לאמור לעיל ניתן למצוא מהצהרתו של הנתבע 2 בדיון שהתקיים ביום 3.10.17 (עמ' 9, ש' 17-20) , ואשר לפיה הצהיר באופן מפורש, כי: "...לא העסקתי צוות עובדים במשרדי מעולם. נכון שציינתי בקורות החיים שלי שהעסקתי מספר מזכירות, בעבר הרחוק, אבל לא כצוות עובדים...", והנתבע 2 אף אישר הצהרה זו גם במסגרת חקירתו הנגדית.

מהצהרת הנתבע 2 לעיל, ניתן להגיע לשתי מסקנות: האחת – שהנתבע 2 רשם בקורות החיים דברים שאינם נכונים, דבר אשר יש לקחת אותו בחשבון בבחינת התאמתו למשרה נשוא המכרז; השניה – הנתבע 2 מודה מפורשות לפני בית הדין, כי הוא אינו עומד בתנאי הסף של המכרז בכל הקשור לניסיון הניהולי. מסקנה זו יש בה כדי לבטל את בחירתו לתפקיד.

עיון בפרוטוקול ועדת הבחינה מלמד, כי הוועדה לא בחנה את שאלת עמידתו של הנתבע 2 בתנאי הסף, וזאת גם אישר העד מטעם העיריה במהלך חקירתו הנגדית.

צודקת המדינה בטענתה, כי מתקיים ניגוד עניינים בין תפקידו של הנתבע 2 כיו"ר ועדת ערר בעיריה, לבין תפקידו כמנהל מחלקת הגביה, וכי נדרשת תקופת צינון משמעותית במעבר בין שני התפקידים, וכל זאת בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל 1/12 ואשר קובע מפורשות, כי חבר ועדת ערר יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, אם התפטר באמצעות הגשה של כתב התפטרות למועצה, וכהונתו תיפסק בתום 3 חודשים מהגשת כתב ההתפטרות, וכי בכל הקשור לנתבע 2, כאשר הגיש התפטרותו מתפקידו כיו"ר ועדת הערר ביום 1.7.17, הרי שהתפטרותו מתפקידו כיו"ר ועדת ערר תיכנס לתוקף רק ביום 1.10.17, ועל כן, קיים ניגוד עניינים בין שני התפקידים ונדרשת אפוא תקופת צינון לצורך מעבר בין התפקידים.

הוכח בפנינו, כי הנתבע 2 היה מועמד ברשימת נור אל מוסתקבל אשר התמודדה למועצת העיריה בבחירות שהתקיימו בשלהי שנת 2013, רשימה אשר תמכה במועמדותו של שיח' חאלד חמדאן לרשות העיריה, ואשר נבחר בסופו של יום לכהן כראש העיר בקדנציה שבין 2013 עד 2018, וכי העיריה נוהלה ע"י הסיעה השלטת דאז, נור אל מוסתקבל.

תשומת הלב לעובדה, כי על אף הטענות שהעלו התובעים באשר לשיקולים הפוליטיים שהביאו לבחירתו של הנתבע 2 לתפקיד, לא טרחה העיריה לזמן למתן עדות את ראש העיריה דאז, או גורמים אחרים הבקיאים בעניינים אלה, דבר אשר מהווה חיזוק לטענת התובעים, אך לאור העובדה, כי הגענו למסקנה חד משמעית, על סמך הראיות שהובאו בפנינו, לרבות עדותו של הנתבע 2, כמו גם עדותו של העד מטעם העיריה, כי הנתבע 2 אינו עונה על תנאי הסף של המכרז באשר לניסיון המקצועי ו/או הניהולי, אין אנו נדרשים להכריע בעניין הטענה באשר למעורבות הפוליטית, ואנו מסתפקים באמור בסעיף זה, והיה מצופה מוועדת הבחינה להביא בחשבון במסגרת דיוניה, גם עניין מעורבותו הפוליטית של הנתבע 2.

אין צורך להכביר מילים בצורך בקיום הליכים תקינים וראויים ע"י רשויות ציבוריות דוגמת הנתבעת 1, בכל הקשור לקליטת עובדים ראויים, ואשר עומדים בכל הדרישות בהתאם לתנאי הסף של המכרזים שהיא מפרסמת, שכן המדובר בכספי ציבור וניהולם, ומצופה היה מהנתבעת 1 והעומדים בראשה לפעול בדרך ראויה, נאותה, עניינית וחוקית, והכל על מנת לבחור באנשים הכי ראויים לאיוש אותן משרות .

נוכח האמור לעיל - תביעת התובעים מתקבלת.

החלטת ועדת הבחינה מיום 23.5.17, אודות בחירתו של הנתבע 2 לתפקיד מנהל מחלקת הגביה והארנונה בעירית אום אל פחם – בטלה.

על העיריה לפעול כדלקמן:
להפסיק לאלתר את העסקתו של הנתבע 2 בתפקיד מנהל מחלקת הגביה והארנונה בעיריית אום אל פחם, ולפרסם מכרז חדש לאיוש משרה זו בתוך 30 ימים, וכל זאת בתיאום ואישור הגורמים המוסמכים במשרד הפנים ובפיקוח פרקליטות המחוז.

בנסיבות העניין, ולאור התוצאה אליה הגענו, החלטנו שלא למצות את הדין עם הנתבע 2 בכל הקשור לעניין ההוצאות, אך לאור העובדה כי התנהלותה הלא ראויה של העיריה גרמה בסופו של יום לבחירת אדם שאינו עונה על דרישות המכרז לתפקיד זה, וכי היה עליה לפעול כרשות ציבורית סבירה לצורך איוש משרה זו, תשלם הנתבעת 1 לתובעים הוצאות בסך של 10,000 ₪, וזאת בתוך 30 ימים.

לכל צד הזכות להגיש ערעור על פסק הדין לבית דין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ט, (07 יולי 2019),בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גב' דגנית הכט פומן
נציגת ציבור עובדים

נוהאד חסן, שופט
אב"ד

מר יונה לוי
נציג ציבור מעסיקים