הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה פ"ה 21293-02-17

14 פברואר 2017

לפני: כב' השופטת אביטל רימון-קפלן

המבקשים:

  1. עמית בן צור
  2. ארגון עובדי חברת החשמל - מרחב צפון

שניהם ע"י ב"כ: עו"ד טל קרת ועו"ד קובי חתן
-
המשיבה:
חברת החשמל לישראל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד חגי ורד ועו"ד רועי נפתלי

החלטה
(בבקשת המבקשים למתן צו ארעי או להקדמת מועד הדיון בבקשה לסעדים זמניים)

1. ביום 9/2/17 הגישו המבקשים בקשה למתן צו זמני המונע מן המשיבה לנכות סכום כלשהו משכרם של עובדי המשיבה במרחב הצפון בגין חריגות שכר, על פי ההסכם הקיבוצי המיוחד מיום מיום 11/12/16 - וזאת עד למתן הכרעה בהליך העיקרי שהוגש בד בבד עם הגשת הבקשה הנ"ל, או עד למתן פירוט תחשיב מפורט ביחס להשבת כספים של כל עובד, לפי המוקדם. ודוק, במסגרת ההליך העיקרי עתרו המבקשים לחייב את המשיבה להעביר לכל עובד תחשיב פרטני ומפורט של סכום הניכוי אותו עליו להשיב למשיבה בגין חריגות שכר, מכח ההסכם הקיבוצי הנ"ל, לבטא כיאות בתלושי השכר של העובדים את פירוט התשלומים בגין ניכויי השכר, וכן להורות למשיבה להפסיק את הניכויים משכר העובדים ולחדשם רק כחלוף 21 יום ממועד העברת התחשיב הפרטני כדי לאפשר לעובדים לבדוק את הסכומים.

2. לאחר עיון בבקשה ונספחיה קבעתי בהחלטתי מאותו יום, דיון בבקשה במעמד הצדדים לפני מותב בראשותי, ליום 21/2/17. כמו כן נדרשה המשיבה להגיש תגיש תצהיר/י תשובה לבקשה לסעדים זמניים, עד לא יאוחר מיום 19/2/17.

3. יצוין כי בבקשה לסעדים זמניים נאמר כי ביום 20/1/17 ניכתה המשיבה את התשלום הראשון מבין 36 התשלומים במסגרתם אמור להיות מבוצע הניכוי מן העובדים, אך לא נאמר מתי צפוי לחול מועד הניכוי הבא; לא התבקש סעד ארעי במסגרת הבקשה לסעדים זמניים; ואף לא התבקש דיון דחוף בבקשה לסעדים זמניים או ולא התבקש לקבוע מועד דיון עד לתאריך מסוים.

4. ביום 13/2/17 (כחלוף 4 ימים ממועד ההחלטה שהומצאה לב"כ המבקשים כבר ביום 9/2/17) הוגשה בקשת המבקשים שבנדון אשר נתמכה בתצהירו של יו"ר המבקש 2.
במסגרת בקשה זו עתרו המבקשים ליתן סעד ארעי לפיו עד למועד הדיון או עד למסירת הפירוט המבוקש, לא יבוצע ניכוי כלשהו משכר העובדים. לחילופין, עתרו המבקשים להקדים את מועד הדיון שנקבע בבקשה לסעדים זמניים, כך שיתקיים לפני ה-19/2/17, תוך הקדמת המועד להגשת תצהירי תשובה מטעם המשיבה.

המבקשים נימקו בקשתם זו בכך שהמועד לביצוע הניכוי הקרוב לעובדים הרלוונטיים, יחול ביום 20/2/17, ולנוכח המועד שנקבע לדיון יתאפשר למשיבה לבצע עוד ניכוי משכר העובדים, בטרם הדיון.

5. הבקשה הועברה לתגובת המשיבה עד היום בשעה 14:00, אשר מתנגדת למבוקש על שתי חלופותיו.
כעולה מתגובת המשיבה שנתמכה בתצהיר מנהל אגף משאבי אנוש במשיבה, מכח ההסכם הקיבוצי נשוא הבקשה שנחתם לפני כחודשיים, כבר נוכה משכרם של העובדים התשלום הראשון מתוך 36 תשלומים, כאשר לעובדים הקבועים בוצע הניכוי ביום 20/1/17 ולעובדים הארעיים בוצע הניכוי ביום 9/2/17 ; חרף זאת, כל אותו זמן לא פנו המבקשים לבית הדין בבקשה כלשהי; הניכוי שאמור להתבצע משכרם של העובדים הקבועים ביום 20/2/17 הוא הניכוי השני שאינו שונה כהוא זה מהניכוי שכבר בוצע בחודש ינואר 2017, כך שאין כל יסוד לדרישה להקדמת הדיון או למתן סעד ארעי עד למועד הדיון; מעבר לכך המדובר בעניין שהוא ביסודו עניין כספי, הרי שגם אם יימצא כי בחישוב ההחזר בו מחויב עובד זה או אחר נפלה טעות, ניתן יהיה לתקנה בשים לב לעובדה שכאמור, בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי מבוצע הניכוי משכרם של העובדים ב-36 תשלומים ולפיכך לא רק שאין כל מקום למתן סעד זמני בנסיבות העניין, מקל וחומר שאין מקום ליתן סעד ארעי עד למועד הדיון, בפרט כך שעצירת התשלומים במערכת שכר של כ-12,000 עובדים איננה פעולה טכנית המתבצעת בלחיצת כפתור, אלא פעולה הדורשת היערכות מקצועית, טעונה הקצאת משאבים ודורשת זמן; ומה גם, ש תהליך הפקת המשכורות לעובדים הקבועים בחברת החשמל נמצא בשלביו האחרונים ומתן סעד כלשהו בשלב זה עלול להוביל לעיכוב בתשלום המשכורות שאמורות להיות משולמות ביום 20/2/17.

6. לאחר שעיינתי בבקשת המבקשים ובתגובת המשיבה, החלטתי לדחות את בקשת המשיבה על שני ראשיה, ואבאר.

ראשית, אם וכלל שכוונת המבקשים היתה למנוע כל ניכוי שהוא משכר העובדים עד להכרעה בבקשתם, הרי שלנוכח השתהות המבקשים, הן בהגשת הבקשה המקורית לסעדים זמניים, ולא כל שכן בהגשת הבקשה שבנדון – דין בקשתם על שני ראשיה להידחות על הסף מפאת שיהוי.

ולגופם של דברים – אקדים ואומר כי לעת הזו, לא שוכנעתי במוצדקות העתירה להתנות כל ניכוי נוסף משכר העובדים בקבלת הפירוט הנדרש (ככל שייקבע שיש לתתו), ולשם כך בדיוק נועד הדיון במעמד הצדדים, כך שיתאפשר לשני הצדדים להבהיר עמדתם בעניין זה.
משאלו הם פני הדברים, ברי כי אין מקום ליתן צו ארעי המשנה את המצב הקיים, עוד לפני שהובהרו הדברים.

לא זו אף זו, לנוכח העובדה (שהתבררה לי רק כעת מתשובת המשיבה) לפיה שכרם של העובדים הקבועים במשיבה משולם כבר ב-20 לחודש, הרי שהיענות למבוקש, משמעה הוא אחת מהשניים: או קביעת דיון דחוף ביומיים הקרובים לכל המאוחר , תוך שלילת האפשרות מהמשיבה להתגונן כדבעי מפני הבקשה לסעדים זמניים לגופה, או קביעת דיון ב-19 לחודש תוך שיבוש מערך הפקת המשכורות לכלל העובדים.
בהתחשב במספר התשלומים שעוד צפויים להיות מנוכים משכר העובדים, נזקן של שתי החלופות כאמור , עולה לאין ערוך, על הנזק שייגרם למבקשים ולעובדים אם תדחה בקשת המבקשים שבנדון ויתקיים דיון מסודר וממצה במועד שנקבע לכך.

7. סיכומם של דברים.
לאחר שנתתי דעתי להשתהות המבקשים עד הלום, למחדליהם המצטברים ובכלל זה הימנעותם מלציין בבקשתם המקורית מתי צפוי לחול מועד הניכוי הבא, הימנעותם מלבקש סעד ארעי עד לדיון במעמד הצדדים כבר במסגרת הבקשה המקורית לסעדים זמניים, ואף הימנעותם מלבקש מלכתחילה לקיים דיון דחוף בבקשה לסעדים זמניים, כמו גם לעתירה לגופה ולנזק שעשוי להיגרם עקב היענות למבוקש - נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות.

8. אי לכך בקשת המבקשים שבנדון למתן צו ארעי ולחלופין להקדמת מועד הדיון בבקשה לסעדים זמניים – נדחית, על שני ראשיה.
הוצאות הבקשה שבנדון יילקחו בחשבון במסגרת ההכרעה בבקשה לסעדים זמניים.

המזכירות תמציא את ההחלטה לב"כ הצדדים באמצעות הפקס.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ז, (14 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.