הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה פ"ה 19316-05-15

21 אוקטובר 2018

לפני:

כב' השופטת איריס רש
נציג ציבור (עובדים) מר יעקב גרינשטיין
נציג ציבור (מעסיקים) גב' מרים נשר

התובע
דניאל משיח
ע"י ב"כ: עו"ד עמוס
-
הנתבעת
עיריית חיפה
ע"י ב"כ: עו"ד שטינברג ואח'

פסק דין

1. מונחת לפנינו תביעה לסעד הצהרתי להורות על ביטול החלטת הנתבעת (להלן – העירייה) להעברת התובע מתפקידו כמנהל חוף בת גלים .

ואלו העובדות הרלוונטיות:

2. העירייה מפעילה חופי רחצה בשטח שיפוטה.

3. בראש מערך החופים עומד מנהל החופים העירוניים במעמד של מנהל אגף. תפקידו של מנהל חופי הרחצה כולל אחריות על המערך הלוגיסטי והארגוני של כל חופי הרחצה והוא אינו נדרש להכשרה כמציל.

4. בחופי הרחצה העירוניים 14 מגדלי הצלה, כאשר כל מגדל מאויש בשלושה עד ארבעה מצילים הכפופים למנהל התחנה האחראי על המגדל ועובדיו. בחלק מהחופים קיימות מספר תחנות הצלה.

5. התובע החל את עבודתה בעירייה בשנת 1974 כמציל בחופי הרחצה העירוניים.

6. בשנת 1988 ניגש התובע למכרז פנימי לאיוש משרת מנהל חוף קריית חיים במחלקה לחופי רחצה בעירייה . תיאור תפקידו של מנהל חוף כולל, על-פי המכרז את התפקידים הבאים:

"1. אחראי לניהול שוטף של חוף הרחצה.
2. מרכז דיווחים יום יומיים של האירועים השונים בתחנות ומעבירם לממונים (מקרי הצלה, מתן עזרה ראשונה וכו').
3. דואג למתן פתרונות לבעיות בטחון תוך תיאום עם המשטרה וגורמי הביטחון השונים.
4. דואג לדיווח שוטף על נוכחות המצילים ועובדי החוף.
5. מתאם ומפקח על עבודות האחזקה המבוצעות על החוף".

ותנאי הסף למכרז כללו את הדרישות הבאות:

"1. מציל מוסמך בעל השכלה של 10 שנות לימד לפחות עם ניסיון מעשי של 8 שנים כמציל בחוף ציבורי.
2. כושר ניהול צוות עובדים.
3. כושר קיום מגע נאות עם קהל וצוות עובדים.
4. ידע טכני בעבודות פיתוח ואחזקת חופים.
5. ידיעת השפה העברית על בוריה, ידע שפה נוספת רצויה".

7. התובע נבחר כזוכה במכרז למשרת מנהל חוף קריית חיים ומאז שנת 1988 הוא שימש ב תפקיד מנהל חוף. בתקופה הרלוונטית לתביעה התובע היה מוצב בחוף בת גלים.

8. במסגרת תפקידו כמנהל חוף בת גלים, התובע היה אחראי על שתי תחנות הצלה (תחנה רגילה ותחנת לגונה), כאשר כל תחנה מאוישת על-ידי מנהל תחנה, מציל אחראי ועוזר מציל.

9. תנאי העסקתו של התובע נקבעו בהתאם להסכמים הקיבוציים החלים על מצילי הים בעיריית חיפה. בהסכם הקיבוצי המיוחד של מצילי הים בעירייה מיום 21.05.2001 (להלן –ההסכם הקיבוצי משנת 2001) סווג התובע כ"מציל ותיק" ובהתאם לכך נקבעו תנאי העסקתו .
10. בסעיף 11 להסכם הקיבוצי משנת 2001 נקבע כי כל מצילי הים הוותיקים והקיימים, יעברו בדיקות רפואיות לפני כל עונת הרחצה, בהתאם לקביעת רופא המנגנון. ד"ר מיכאל קפקא (להלן –ד"ר קפקא), מומחה ברפואה פנימית וברפואה דחופה המשמש כרופא המנגנון בודק מידי שנה בשנה, לפני פתיחת עונת הרחצה, את מצבם הבריאותי של המצילים ומעביר למחלקת המנגנון את החלטותיו בעניין כשירותם.

11. התובע סובל מסוכרת, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה (עודף שומנים בדם) והיפר כולסטרולמיה (עודף חריג של כולסטרול בדם) . מאז שנת 2006 לערך התובע סובל מבעיות בלב ובשנת 2010 חלה החמרה במצבו הבריאותי.

12. בעקבות בדיקת מאמץ שבוצעה ביום 4.3.2010 במסגרתה דרש הקרדיולוג שביצע את הבדיקה, בירור נוסף, ד"ר מיכאל קפקא, רופא המנגנון ביקש מהרופא המטפל של התובע השלמת בירור קרדיאלי ע"י ביצוע מיפוי לב עם טליום כולל מאמץ. עד להשלמת הבירור הרפואי ד"ר קפקא אישר את כשירותו של התובע למשך 3 חודשים. בעקבות הבירור הנוסף אושרה העסקת התובע לשלושה חודשים נוספים, תוך הפנייה לבדיקת קרדיולוג.
בשנת 2011 אושרה העסקת התובע למשך שנה אחת בלבד וכך גם בשנת 2012 למרות שבאותה שנה בדיקת המאמץ הצביעה אי סדירות קלה בלב. בגיליון הבדיקה ציין ד"ר קפקא, בין היתר, כי לפני שנתיים התובע סבל מאיסכמיה אך עשה בדיקות מקיפות שפורשו כתקינות .

13. בבדיקה הרפואית שנערכה לתובע בחודש מרץ 2013 נמצא דופק בלתי סדיר וד"ר קפקא אישר את כשירותו של התובע לתפקיד ניהולי בלבד ולא פיזי למשך שנה אחת. במכתב שהופנה למנגנון צוין במפורש כי התובע אינו כשיר לעבוד כמציל וזאת מאחר שהוא סובל מהפרעות קצב, הפרעות בהולכה חשמלית בלב וסכרת לא מאוזנת והודגש שהתובע כשיר לעבודה מנהלית בלבד למשך שנה.
בהתאמה, הגב' דניאלה ברזני (להלן –גב' ברזני), רכזת רווחה ומעקב בריאות בעירייה הודיעה למר לופו על תוצאות הבדיקה והדגישה כי התובע כשיר לעבודה מנהלית בלבד למשך עונת הרחצה 2013 .

התובע המשיך למלא את תפקידו כמנהל חוף בת גלים בעונת הרחצה 2013.

14. בבדיקות הרפואיות שנערכו לתובע לקראת עונת הרחצה 2014, ד"ר קפקא לא אישר את עבודת התובע כמציל עד להשלמת בירור קרדיולוגי זאת לאחר שהתברר כי לא ניתן לבצע לתובע מבחן מאמץ.
במאי 2014 הודיע ד"ר קפקא למר ירון פיינטוך, מנהל המנגנון כי התובע אינו כשיר לתפקיד של מציל אך אין מניעה בתפקיד חוף במסגרתו יבצע התובע עבודה משרדית ניהולית "ולא בונים עליו לתפקידי הצלה" כלשונו. ב נוסף, התובע נדרש להשלמת ביצוע בדיקת אקו לב, מיפוי לב עם טליום במאמץ וייעוץ קרדיולוגי. לאחר השלמת בירור הרפואי נקבע כי התובע אינו כשיר לעבודה כמציל והינו מתאים לעבודה משרדית בלבד .

גם בעונת הרחצה בשנת 2014 התובע המשיך לשמש בתפקידו כמנהל חוף בת גלים.

15. ביום 4.9.2014 התובע עבר ניתוח מעקפים.

16. בטרם פתיחת עונת הרחצה לשנת 2015 בחן ד"ר קפקא, רופא המנגנון את מצבו הרפואי של התובע.

17. ביום 9.3.2015, שלח ד"ר קפקא לגב' ברזני מכתב המתייחס לאי כשירותו של התובע לשמש כמציל בו קבע כי:

"הנ"ל אינו כשיר לעבוד כמציל מאחר:
סובל ממחלת לב (קרדיומיופטיה) עם הפרעות קצב קשות.
אחרי מעקפים.
מקטע פליטה EF ירוד.
לא כשיר לעבודה כמציל" (ההדגשה במקור – א.ר.)

18. בו ביום, הודיעה גב' ברזני למבקש על חוות דעתו של ד"ר קפקא לפיה אין להעסיקו בתפקיד מנהל חוף ומציל בעונת הרחצה לשנת 2015.

19. גב' ברזני הודיעה גם למר לופו, מנהל חופי הרחצה העירוניים ומנהלו הישיר של התובע, על חוות דעתו של ד"ר קפקא, וביקשה ממנו לתאם עם התובע עבודה חלופית ההולמת את מגבלותיו הרפואיות וכלשונה:

"הריני להביא לידיעתך, כי ע"פ חוות דעתו של ד"ר מ. קפקא, רופא המנגנון, מיום 9.3.15, נקבע כי הנ"ל אינו כשיר לעבוד בעונת הרחצה 2015 כמנהל חוף ומציל.
יש לתאם עם העובד עבודה חילופית המתאימה למגבלותיו". (ההדגשה במקור-א.ר)

20. ביום 12.03.2015 כתב ד"ר קפקא הבהרה הנוגעת למצבו הרפואי של התובע ולכשירותו לעבודה:

"הנ"ל מצב אחרי ניתוח מעקפים בלב. מצבו יציב עם התרופות שמקבל. ברקע סוכרת, יתר ל"ד, הפרעות קצב.
מצבו הבריאותי השתפר אחרי המעקפים.
דניאל מתאים לעבודה משרדית גם בחוף הרחצה " (ההדגשות במקור- א.ר).

21. עונת הרחצה לשנת 2015 נפתחה ביום 20. 4.2015.

22. ביום 5.5.2015 מר לופו ביקר בחוף בת גלים. במהלך הביקור מר לופו הודיע לעובדי החוף על מינויו של מר קדוש מאיר למנהל חוף בת גלים במקום התובע.
עוד באותו היום, שלח התובע מכתב לגב' נווית בן שמחון, מנהלת משאבי אנוש במנגנון ובו הלין על התנהלותו של מר לופו. התובע העביר העתק מהמכתב לגורמים שונים בעירייה ובכלל זה למר שמואל גנץ, מנכ"ל העירייה ולמר דוד לוריא מנהל התפעול והתשתיות בעירייה .
23. ביום 6.5.2015 מר לוריא פנה בכתב למר לופו בעניינו של התובע והבהיר כי אין אישור לשינוי באיוש מנהלי החופים ו התובע ממשיך בתפקידו כמנהל חוף בת גלים וכדלקמן:

"1. מר משיח דני מועסק בתפקיד מנהל חוף בת גלים.
2. נודע לי כי בבוקרו של תאריך 5/05/2015 הגיעו לחוף בת גלים מנהל אגף החופים מר לופו יעקב מלווה ע"י מר שהין יעקב ומייקל דבי.
3. מר לופו יעקב הודיע לעובדי החוף על מינויו של מר קדוש מאיר למנהל חוף בת גלים במקומו של מר דני משיח.
4. פעילות שרירותית זאת אינה עומדת בקריטריונים עירוניים, חורגת מהנהלים ומהווה פגיעה בהם!!!.
5. הריני להבהיר שאין אישור לכל שינוי באיוש מנהלי החופים ובכלל זה מר דני משיח שממשיך להיות מנהל חוף בת גלים".
(ההדגשה במקור –א.ר.).

24. ביום 8.5.2015 מר עופר כץ מונה כממלא מקום מנהל חוף בת גלים במקום התובע. בחקירתו הנגדית בהליך הזמני מר לופו הודה כי ביצע את ההחלפה על דעת עצמו לאור חוות דעתו של ד"ר קפקא, מבלי שהודיע לתובע על השינוי ומבלי שקיבל אישור ממר לוריא . מר לופו העיד שכבר בחודש מרץ 2015 לאחר שנודע לו על חוות דעתו של ד"ר קפקא הוא פנה למנגנון על מנת שיערוך מכרז לתפקידו של התובע ואולם טרם פורסם מכרז לתפקיד .

25. ביום 10.5.2015 התקיימה פגישה בין התובע לבין מר ירון פיינטוך, מנהל המנגנון. במהלך הפגישה מר פיינטוך הודיע לתובע כי לאור מצבו הבריאותי, נאלצת העירייה להפסיק את עבודתו כמנהל חוף וכי העירייה תחפש עבורו תפקיד חלופי ההולם את מגבלותיו הרפואיות. התובע עמד על כך שהוא כשיר לעבודה כמנהל חוף בהתחשב בכך שמנהל חוף לא נדרש לעבודות הצלה ולאור קביעתו של ד"ר קפקא לפיה הוא כשיר לעבודה משרדית. עוד טען התובע כי הוא מופלה ביחס למצילים אחרים הממשיכים למלא את תפקידם חרף בעיות בריאותיות. בתום הפגישה סוכם שמר פיינטוך יפנה לד"ר קפקא לצורך הבהרת קביעתו בעניין כשירותו הרפואית של התובע למלא תפקיד של מנהל חוף .
26. לאור פנייתו של מר פיינטוך לרופא המנגנון , ביום 11.5.2015 ניתנה הבהרה על ידי ד"ר קפקא וכדלקמן:

"בהמשך לאישור שרשמתי בחתימתי מיום 12.3.2015- מדובר בגבר בן 63. מצב אחרי ניתוח מעקפים. הפרעות בהולכה חשמלית בלב, הפרעות קצב פגיעה בתפקידו שריר הלב. לאור הנתונים הנ"ל מתאים לעבודה משרדית בלבד. לא מתאים לשחייה בתפקיד או ריצה או כל פעילות פיזית שיכולה ליפול עליו במסגרת עבודתו".

27. ביום 11.5.2015 הגיש התובע בקשה לצו מניעה זמני, במעמד צד אחד, למנוע את יישום החלטת העירייה להעבירו מתפקידו כמנהל חוף. בהחלטת בית הדין מאותו היום נקבע כי העירייה לא תבצע כל שינוי בתפקידו של התובע עד למתן החלטה אחרת .

28. דיון בבקשה, במעמד הצדדים, נקבע ליום 14.5.2015. במסגרת הדיון הגיעו הצדדים להסכמה כדלקמן:

"המשיבה תערוך למבקש לא יאוחר מיום ג' 19.5.15, שימוע ועד לקבלת ההחלטה בשימוע ישהה המבקש בחופשה בתשלום על חשבון המשיבה.
באשר למעמדו של המבקש עד לקבלת החלטה בשימוע, לא יהיה שינוי, וההחלטה מיום 11.5.15, תישאר בתוקפה.
הבקשה תמחק. ככל שיהיו למבקש טענות חדשות תוגש בקשה חדשה".

בית הדין נתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים כמפורט לעיל .

29. ביום 19.5.2015 נערך לתובע שימוע בנוכחות מר פיינטוך, עו"ד מיכל שטיינברג, יועצת משפטית לעירייה במנגנון, ד"ר קפקא, מר לופו, התובע ובא כוחו . במהלך השימוע טען התובע כי הוא כשיר רפואית להמשיך ולשמש כמנהל חוף וכתמיכה בטענתו הציג את חוות דעתו של ד"ר שלוסברג מומחה לרפואה תעסוקתית (להלן- ד"ר שלוסברג) מיום 17. 5.2015, לפיה התובע כשיר לעבוד הן כמציל והן כמנהל חוף, ללא מגבלה תפקודית ובמשרה מלאה . עוד נטען על ידי התובע שתפקידו כמנהל חוף אינו כולל עבודת הצלה, כי בשנת 2013 הוא המשיך למלא את תפקידו כמנהל חוף חרף העדר כשירות רפואית לשמש כמציל וכי לא ייתכן שישנו מציל עם קוצב לב המועסק בבריכה של פעוטות בעוד שהוא אינו יכול להמשיך בתפקידו כמנהל חוף.
לאחר השימוע ניתנה חוות דעת נוספת של ד"ר קפקא בדבר הערכת כושר העבודה של התובע תוך התייחסות לחוות דעתו של ד"ר שלוסברג שהוצגה על ידי התובע בשימוע. לאחר ניתוח הממצאים הרפואיים, ד"ר קפקא קבע ש התובע אינו כשיר לשמש כמציל ו/או כמציל ראשי.

30. ביום 25.5.2015 התקבלה החלטה בעניינו של התובע ולפיה אין מקום לשינוי הקביעה כי הוא אינו כשיר לעבוד כמנהל חוף וזאת בהסתמך על כך שעבודתו של מנהל חוף כוללת גם עבודת הצלה בשעת הצורך ועבודה הכרוכה בתנאים פיזיים קשים ובמאמץ פיזי, בעוד שלדעת רופא המנגנון, התובע אינו כשיר לביצוע עבודה מסוג זה.
לפיכך, העירייה תחפש עבור התובע תפקיד חלופי, כאשר עד למועד השיבוץ, התובע ינצל את ימי המחלה הצבורים העומדים לרשותו .

31. בעקבות החלטה זו הגיש התובע בקשה נוספת לסעדים זמניים במעמד צד אחד למניעת יישום ההחלטה להעבירו מתפקידו כמנהל חוף בת גלים לתפקיד חלופי אחר התואם את מגבלותיו הרפואיות.
ביום 7.6.2015 התקיים בפנינו דיון בבקשה במעמד שני הצדדים במסגרתו נשמעו חקירות נגדיות של התובע, ד"ר שלוסברג שנתן חוות דעת רפואי מטעמו ושל עדי הנתבעת, מר פיינטוך, מר לופו וד"ר קפקא. התובע דחה את הצעת בית הדין למנות מומחה רפואי מוסכם שיכריע בשאלת כשירותו לשמש כמציל והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.
ביום 21.7.2015 דחינו את הבקשה לסעדים זמניים. בקשת רשות ערעור נדחתה על ידי בית הדין הארצי ביום 23.8.2015 (בר"ע 33371-08-15).

32. במסגרת דיון קדם משפט בתביעה העיקרית שנערך ביום 17.12.2015 הוסכם כי התובע יבדק פעם נוספת אצל רופא המנגנון לצורך בדיקת כושרו הרפואי לשמש בתפקידו כמנהל חוף והתובע יהיה רשאי להמציא לרופא המנגנון מסמכים רפואיים ו/או תיקים רפואיים היכולים לסייע לו להציג את מצבו הרפואי. עוד הוסכם כי לאחר החלטת רופא המנגנון בדבר כושרו הרפואי של התובע לשמש בתפקידו כמנהל חוף וככל שייקבע על ידי רופא המנגנון כי התובע אינו כשיר לשמש בתפקידו, תתקיים פגישה בנוכחות הצדדים ובאי כוחם במסגרתה ייבחנו תפקידים חלופיים בהם ניתן לשבץ את התובע לרבות מחוץ לאגף החופים.
להסכמת הצדדים ניתן תוקף של החלטה.

33. בעקבות ההחלטה, התובע העביר לד"ר קפקא מסמכים רפואיים והוא הוזמן לסדרת בדיקו ת שבסיומן קבע ד"ר קפקא כי התובע כשיר לעבודות מנהלה ולא לעבודה כמציל פעיל.

34. לנוכח מסקנותיו של ד"ר קפקא, מר פיינטוך הציע לתובע מספר תפקידים חלופיים אפשריים תוך שמירה על מעמדו כמוקבל לסגן ראש אגף. התובע סירב לכל ההצעות ועמד על רצונו לחזור לתפקידו כמנהל חוף או לחילופין על שיבוצו באגף חופי הרחצה.

35. התובע פרש מעבודתו ביום 1.4.2018 .

טענות הצדדים
תמצית טענות התובע-

36. החלטת העירייה נגועה בשיקולים זרים, ניתנה בחוסר סמכות, תוך הפליה, משוא פנים וחוסר סבירות.

37. מנהל חוף אינו נדרש לעבודת הצלה ועל כן אין לדרוש ממנו לעמוד בכשירות רפואית לתפקיד של מציל.

38. מבלי לגרוע מהאמור לעיל בדבר תפקידו של מנהל חוף, מצבו הרפואי של התובע השתפר לאחר ניתוח המעקפים שעבר והוא כשיר לשמש גם כמציל.

39. לא נערך לתובע שימוע טרם קבלת ההחלטה על העברתו מתפקידו השימוע שנערך לו לאחר הגשת הבקשה הראשונה לסעדים זמניים היה הליך פיקטיבי שתוצאתו ידועה מראש.

40. העברת התובע מתפקידו נבעה משיקולים זרים עקב תמיכתו במועמדותו של מר מר נזי מראענה לתפקיד של מנהל תחנה בניגוד לעמדתם החולקת של מר לופו ושל מר שאהין, יו"ר ועד המצילים לרבות במסגרת ההליך משפטי שנוהל על ידי מר מראענה בבית דין זה (פ"ה 38771-10-14).

41. העירייה הפלתה את התובע לעומת מצילים אחרים שסובלים מבעיות בריאותיות חמורות מאלו של התובע ובכל זאת ממשיכים לשמש בתפקידם.

42. העירייה נהגה עם התובע בחוסר תום לב, משעה שלא החזירה את התובע לעבודה בעונות הרחצה 2016 ו -2017.

תמצית טענות העירייה-

43. החלטת העירייה להעביר את התובע מתפקידו התקבלה כדין משיקולים ענייניים ומפאת מצבו הרפואי.

44. מנהל חוף הינו מציל וצריך לעמוד בתנאי הכשירות לשמש כמציל וזאת בהתאם להוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על התובע כמו גם דרישות הסף למשרה לרבות במכרז הפנימים משנת 1988 (6/88) אליו התקבל ה תובע.

45. בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי משנת 2001, רופא המנגנון הוא הגורם המוסמך לקבוע את כשירותם הרפואית של המצילים על סיווגיהם השונים ובכלל זה התובע. העירייה רשאית להסתמך על חוות דעתו הרפואית של רופא המנגנון ולהעדיף את חוות דעתו על פני חוות דעת רפואיות מטעם התובע.

46. קביעתו של ד"ר קפקא לגבי אי כשירותו הרפואית של התובע היא קביעה מבוססת ומושכלת, שנתקבלה על סמך התמונה בכללותה, על כל היבטיה, הן אלו הרפואיים והן אלו הקשורים במהות העבודה וצרכי התפקיד.

47. טענות התובע לשיקולים זרים ולהפלייה לא הוכחו .

48. לא נפל פגם בהליך השימוע בעניינו של התובע שנערך על יסוד הסכמת הצדדים במסגרת הדיון בבקשה הראשונה לסעדים זמניים. העובדה שבסופו של יום ההחלטה שהתקבלה לאחר השימוע הותירה על כנה את ההחלטה הקודמת לפיה התובע אינו יכול לשמש כמנהל חוף, אינה מלמדת, בפני עצמה, על כך שהשימוע נערך ל"מראית עין".

49. הביקורת השיפוטי ת על החלטת העירייה היא ביקורת מנהלית כאשר בית הדין אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקולי העירייה.

דיון והכרעה

האם תפקידו של מנהל חוף מחייב כשירות לשמש כמציל?

50. החלטת העירייה להעביר את התובע מתפקידו מתבססת על הקביעה לפיה התובע אינו כשיר רפואית לשמש כמנהל חוף. זאת, בהסתמך על כך שעבודתו של התובע כוללת גם עבודות הצלה בשעת הצורך וכן עבודה בתנאים פיזיים קשים שאינם הולמים את מצבו הרפואי של התובע.

51. בין הצדדים נטושה מחלוקת בדבר הגדרת תפקידו של מנהל חוף, כאשר לטענת העירייה תפקידו של מנהל חוף הוא למעשה תפקיד של מציל ראשי, בעוד שלטענת התובע תפקידו של מנהל חוף אינו כרוך בעבודות הצלה ולפיכך הוא אינו נדרש לכשירות כמציל.
52. ההסכם הקיבוצי בעניין תנאי עבודתם של מצילי הים ברשויות המקומיות מיום 23.11.1993 (להלן – הסכם 93), קובע כי:

"בין קטעי מקומות רחצה שבהם מצויות יותר משתי תחנות הצלה יועסק מציל ראשי שיתאם את פעילות המצילים וההצלה".

לפי ההסכם הקיבוצי, "מציל ראשי" מוקבל לסגן מנהל אגף וחלים עליו ההסכמים הקיבוציים החלים על המצילים. לטענת העירייה, הסכם 93 אומץ על ידה במסגרת ההסכם הקיבוצי מיום 16.2.1998 (להלן – הסכם 98) ו התפקיד של מציל ראשי הוגדר לאורך השנים כמנהל חוף. עוד נטען כי במהלך השנים, בשל תמורות ושינויים שחלו בחופים העירוניים, נדרש ממנהל החוף, בד בבד עם אחריותו לארגון מערך ההצלה וההכוונה והפיקוח על מנהלי התחנות להיות אחראי גם על היבטים הניהוליים הכרוכים בתפעול החוף כגון ניקיון החוף, פיקוח, וכיוצא בזה.

53. במסגרת ההליך העיקרי טען התובע כי מנהל חוף אינו מציל ראשי ובסיכומיו הוסיף וטען כי ההסכם הקיבוצי מיום 23.11.1993 לא חל על המצילים בעיריית חיפה ובכל מקרה בחוף בת גלים בו שמש כמנהל חוף יש שתי תחנות הצלה בלבד, כך שלא ניתן להחיל עליו את ההסכם ואין לראות בו כמציל ראשי.
אין בידינו לקבל את טענת התובע כי הסכם 93 לא חל בעיריית חיפה. ראשית, מקובלת עלינו טענת העירייה כי טענה זו עלתה לראשונה בסיכומי התובע ועל כן היא בגדר הרחבת חזית אסורה. למותר לציין כי טענת העירייה בדבר תחולת ההסכם נטענה החל מראשית ההליך הזמני וככל שהתובע היה מעלה טענה זו בדבר תחולת ההסכם במסגרת ההליך, העירייה הייתה יכולה להביא ראיות מטעמה על מנת להוכיח את טענתה בדבר תחולת ההסכם וניתן היה לצרף את ההסתדרות הכללית על מנת לקבל את עמדתה בענין זה. שנית, עדותו של מר פיינטוך בדבר תחולת ההסכם על המצילים בעיריית חיפה החל משנת 1998 לא נסתרה. שלישית, במכתבו של מר אילן שדות, סמנכ"ל משאבי אנוש בעירייה בתקופה הרלוונטית מיום 13.6.2001 העוסק במסלולי הקידום למצילים צוין כי העירייה אימצה את הסכם 93 בהסכם 98 וניתנו הוראות ליישום ההסכם. רביעית, התובע עצמו לא כפר בתחולת הסכם 93, אלא שלטענתו ההסכם חל עליו אך ורק לצורך הסדרת תנאי שכרו.

54. מקובלת עלינו עמדת העירייה כי בעיריית חיפה ובשונה מרשויות מקומיות אחרות, תפקידו של מציל ראשי הוגדר לאורך השנים כמנהל חוף, כאשר ברבות השנים נוספו לתפקידו של המציל הראשי מטלות נוספות שעיקרן מטלות ארגוניות וניהוליות הנובעות מהתפתחות החופים והפיכתם לאזור בילויים.
בהליך הזמני התובע התייחס למטלות התפקיד והפנה להגדרת התפקיד של מציל ראשי, כשלטענתו, מציל ראשי נדרש לנהל את מערך תחנות ההצלה בחוף ולא לבצע בעצמו את עבודות ההצלה. גם בתצהירו בהליך העיקרי התובע התייחס לתפקידו על פי ההגדרה של מציל ראשי בהסכם 93 וכלשונו: "גם בהסכם הקיבוצי על תנאי עבודתם של מצילי הים תפקידי הוא: "שיתאם את פעולות המצילים וההצלה"..." (ההדגשה שלי – א.ר.). בהסכם 93 אין הגדרה של מנהל חוף ומציל ראשי מוגדר כאמור בסעיף 52 לעיל כמי שמתאם את פעילות המצילים וההצלה.

55. כך גם, עד התובע, מר יצחק (בודה) גפן, מנהל החופים של העירייה בשנים 1986 – 2004 (להלן –מר גפן) העיד בחקירתו הנגדית כי בניגוד לרשויות מקומיות אחרות בהן מנהל חוף אינו חייב להיות מציל, בעיריית חיפה הגיעו למסקנה שמנהל החוף חייב להיות האוטוריטה המקצועית בחוף מבחינת שירותי ההצלה והוא אמור, בין היתר, ליישב מחלוקות בין מצילים ו/או תחנות הצלה בנוגע לסיכוני הרחצה בחוף . לא נעלם מעינינו כי מר גפן הוסיף והעיד בחקירתו הנגדית שעם השנים חלו תמורות בתפקידו של מנהל חוף עקב ריבוי המשימות, ועל כן הוא שכנע את הממונים עליו כי מנהל חוף לא צריך לעסוק בעבודות הצלה. עם זאת, מר דוד לוריא, מנהל התפעול בעירייה והממונה העקיף של התובע העיד שאמנם לפי תפיסת עולמו מנהל חוף לא צריך להיות מציל ואולם לנוכח קיומם של ההסכמים הקיבוציים הוא לא הצליח להעביר את עמדתו כפי שגובשה במינהל התפעול ובמצב הנוכחי נותרה על כנה הדרישה שמנהל חוף יהיה מציל ו כדלקמן:

"ש. האם הטענה שלך שמנהל חוף לא צריך להיות מציל או שהוא צריך להיות מציל אבל הוא לא עוסק בהצלה?
ת. לפי תפיסת עולמי מנהל חוף לא צריך להיות מציל מאחר ותחום עיסוקו לא רק הצלה אלא הרבה מאוד תחומים נוספים ניסיתי בזמנו להעביר את התפיסה הזו כפי שגובשה במנהל התפעול והיה קושי לממש אותה לאור הסכמים של ועדי עובדים וכהנה, בהסכמים היה שמנהל חוף צריך להיות מציל סוג 3 אז אנו היום תוקפים את זה בצורה אחרת ונמצא פתרון מאחר והחופים פועלים 365 יום בשנה ולא רק בעונת הרחצה וההגיון אומר שמנהל חוף יהיה כל השנה ולא רק בעונת הרחצה.
ש. תפיסת עולמך לא עולה בקנה אחד עם המצב הנורמטיבי בהסכמים הקיבוציים?
ת. נכון. לכן אנו בסופו של דבר צריכים להתאים את המבנה למציאות שלה ואנו פועלים בכיוון."(ההדגשה שלי – א.ר.).

מר לוריא העיד גם כי מנהל חוף הוא הסמכות הבכירה ביותר שנמצאת בחוף בעונת הרחצה והוא אחראי בין היתר על הפעילות של המצילים ותחנות ההצלה.

56. זאת ועוד. במסגרת ס"ק 19547-03-10 ההסתדרות הכללית החדשה ואח' נ' עיריית חיפה שהתנהל בבית דין זה בפני כב' השופט אלכס קוגן (כתוארו אז) בעניין מכרז למשרת מנהל חוף בחופי הרחצה העירוניים, ההסתדרות הכללית החדשה (להלן – ההסתדרות) עמדה על כך שיש להוסיף לדרישות הסף דרישה בדבר היותו של המועמד בעל תעודת מציל סוג 3 שמשמעותה דרישה מהמועמד להיותו בעל ההכשרה הגבוהה ביותר בתחום ההצלה. בסעיפים 3.7-3.11 לבקשת הצד תיארה ההסתדרות את תפקידו של מנהל חוף כך:

"להשלמת התמונה יובהר לבית הדין הנכבד מהות תפקיד מנהל החוף, נשוא המכרז. במערך ההצלה קיימים מספר דרגים: מצילים, אחראי תחנה, מנהלי תחנה ומעליהם ארבעה מנהלי חופים – האחראים כל אחד על אזור בעיר, כאשר על כולם חולש מבחינה אדמיניסטרטיבי ת בלבד מנ הל החופים העירוניים, מר לופו יעקב (להלן –מר לופו).

יובהר, כי בכל הארץ מוגדר תפקיד זה כ"מנהל קטע" אשר משמשים הן כמצילים האחראים על שלושה מגדלים והן כממונים מבחינה אדמיניסטרטיבית. בשל גודלה של העיר חיפה, ביקשה העירייה למנות ארבעה מנהלי חופים האחראים על ארבעה אזורי, בהתאם לחלוקה של העיר כולה.

בעוד שמר לופו אינו בעל כשירות כמציל וכל עיסוקו הינו ברמה הלוגיסטית אדמיניסטרטיבית, הרי שארבעת מנהלי החופים נושאים בתפקיד המאגד בתוכו היבטים אדמיניסטרטיביים מחד והיבטים מקצועיים בתחום ההצלה מנגד. כך, מלבד היות מנהל החוף אחראי על הניקיון והפיקוח בחופים, הרי שהוא גם אחראי ומנחה את מנהלי התחנות והמצילים האחראיים בכל התחנות שתחת אחריותו.

לדוגמא, במקרה בו מתקרבת סערה, מנהל החופים הוא אשר אחראי להתריע ולהורות למנהלי התחנות לשים דגל שחור ואף לסגור את החוף לרחצה, זאת במטרה למנוע בלבול והיעדר מדיניות אחידה של התחנות בחופים. במקרה מעין זה, כיצד יוכל מנהל החוף לפעול במקצועיות ולהנחות, ב בזמן שאין בידו את הניסיון, ההכשרה והידע להנחות את מנהלי התחנות לפעול כן.

בנוסף, בשל מצוקת כ"א בחופי הרחצה, משמש מנהל החוף פעמים רבות כממלא מקום של מנהל תחנה או אחראי תחנה חסר וזאת על מנת שיוכלו לפתוח את אותו החוף עליו מופקדת התחנה לרחצה. יובהר, שבהתאם להוראות ולכללים אין לפתוח תחנת הצלה אלא אם יש שני מצילים אחראים לפחות." (ההדגשה במקור).
57. העירייה מצידה עמדה על כך שלנוכח ההתפתחות והשינויים בפעילות החופים חל שינוי בתפקידו של מנהל חוף ועיקר המטלות הנדרשות ממנו הן מטלות ניהוליות ארגוניות ולוגיסטיות. בסופו של יום, במהלך הדיון בסכסוך הקיבוצי הצדדים הגיעו להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין ולפיה יפורסם מכרז חדש למשרת מנהל חוף בחופי הרחצה העירוניים שיכלול דרישת סף לתעודת מציל סוג 3. אנו מוצאים לנכון לייחס להליך הקיבוצי משקל לא מבוטל בקביעה בדבר דרישות התפקיד של מנהל חוף, שכן חזקה על ההסתדרות שלא תעמוד על הוספת דרישת סף שאינה נחוצה ואשר יש בה כדי להקשות על ההתמודדות של עובדי העירייה.

58. יודגש כי הצדדים לא היו חלוקים כלל על כך שדרישת הסף לתפקיד של מנהל חוף היא היותו של המועמד מציל ובעל 7 שנות ניסיון מעשי בעבודת הצלה והמחלוקת התמקדה בסוג ההכשרה הנדרש מהמציל, האם די בהכשרה רגילה כמציל או שנדרשת תעודת מציל מסוג 3 שהינה ההכשרה הגבוהה ביותר בתחום ההצלה. עוד יודגש כי גם התובע עצמו אינו חולק כי מנהל חוף צריך להיות מציל במקצועו , אלא שלטענתו הוא אינו נדרש לעסוק בפועל בעבודות הצלה.

59. לפיכך, על יסוד כל האמור לעיל, אנו קובעים כי בעיריית חיפה תפקידו של מנהל חוף הוגדר לאורך השנים כתפקיד של מציל ראשי האחראי על מערך ההצלה בחוף ובנוסף אחראי גם מבחינה ניהולית, ארגונית ולוגיסטית על תפעולו של החוף ובכלל זה על ניקיון החוף, תחזוקה, פיקוח ושמירה על הסדר הציבורי.

60. תפקידו של "מציל ראשי" מוגדר על פי הנחיות משרד הפנים כדלקמן:

"תחומי אחריות:
1. ניהול מערך תחנות ההצלה.
2. מילוי דו"חות תביעה.

פירוט הביצועים והמשימות העיקריות, הנגזרים מתחומי האחריות:
1. ניהול מערך תחנות ההצלה-
א. קביעות שעות פעילות ההצלה בחופי הרחצה.
ב. שיבוץ המצילים בחופי הרחצה.
ג. ווידוא שהמצילים הכפופים אליו יבצעו את חובותיהם כנדרש.
ד. הזמנה והשלמה של ציוד הצלה.
ה. סיור בחופי הרחצה לווידוא תקינות פעילות ההשגחה וההצלה
ו. קביעת סדר היום עם שאר המצילים (מועד ארוחות, הפסקות,
אימונים ומנוחות).
ז. ווידוא שתחנות ההצלה ייסגרו עם סיום שעות הפעילות ולאחר
שכלל המתרחצים יצאו מהמים.

2. מילוי דו"חות טביעה-
א. בירור פרטי האירוע, ומילוי דו"ח טביעה למוות/הצלה מפורט והעברתו למנהל החופים ושאר הגורמים הרלבנטיים.

מאפייני העשייה הייחודיים בתפקיד:
א. עבודה בחוץ, בתנאים פיזיים קשים.
ב. עבודה הכרוכה במאמץ פיזי.
ג. עבודה הכרוכה בסיכון פיזי.
ד. שעות עבודה מרובות ועבודה תחת לחץ בעונת הרחצה.
ה. עבודה עם קהל רב ומגוון, הכולל ילדים".

במסגרת נספח ב' המצורף להגדרת התפקיד ושעניינו הוראות הדין הקיים וחוזרי מנכ"ל החלים על מציל ראשי פורטו, בין היתר, חובות וסמכויות המציל הראשי :

"חובות המציל: להבטיח שהמתרחצים יתרחצו במים בגבולות המקומות המוכרזים בלבד; למנוע את הרחצה במקומות ובזמנים אסורים; למנוע מהמתרחצים לצאת מתחום מקום הרחצה המוכרז במים; להגיש עזרה במים לזקוקים לה; להגיש עזרה ראשונה לנזקקים עד אשר יוחלף על-ידי מגיש עזרה ראשונה; לשמור על סוכת ההצלה וציוד ההצלה וכן להבטיח תקינותם בכל עת (סעיף 3).
...
סמכויות המציל: לצוות על מתרחץ לצאת מהים ולהוציאו מהים, אם לדעתו הוא נתון בסכנה ו/או מפריע למתרחצים אחרים; להורות למתרחץ בכל עניין ועניין, העשוי לעניות דעתו של המציל למנוע סכנה לחייו, או לחיי מתרחצים אחרים (סעיף 4)."

עוד נקבעו בהנחיות משרד הפנים דרישות סף למשרה הכוללות תעודת מציל מוסמך מטעם משרד התמ"ת (תעודת מציל סוג 3 ומעלה) ותעודת השתלמות בתוקף של עזרה ראשונה למצילים.

61. הנה כי כן מהגדרת התפקיד עולה כי באחריות המציל הראשי לנהל את מערך תחנות ההצלה ולהבטיח את קיומן של הוראות חוק הסדרת מקומות רחצה, התשכ"ד -1964 והצווים שהוצאו מכוחו ובנספח ב' להגדרת התפקיד קיימת התייחסות מפורטת לחובות ולסמכויות המציל הראשי מכח הדין שעוסקות בעיקרן בעבודות ההצלה. למותר לציין כי גם דרישות הסף למשרה הכוללות תעודת מציל מוסמך סוג 3 ותעודת השתלמות בתוקף של עזרה ראשונה למצילים מעידות על הצורך שהמציל הראשי יהיה כשיר לעבודות הצלה.
כך גם, במאפייני העשייה הייחודיים לתפקיד מצוין מפורשות כי המדובר בעבודה בחוץ, בתנאים פיזיים קשים, עבודה הכרוכה במאמץ פיזי ובסיכון פיזי.

62. ממכלול הראיות שהוצגו בפנינו שוכנענו כי מנהל חוף נדרש לעיתים לשמש כמציל בפועל. נכון הוא, שלנוכח בכירותו של מנהל החוף הוא אחראי על ניהול מערך תחנות ההצלה בחוף עליו הוא מופקד וברמה היומיומית הוא אינו נדרש לשמש כמציל בפועל ואולם אין בכך כדי לגרוע מהצורך ש מנהל חוף/מציל ראשי יהיה כשיר לעבודת הצלה, ככל שיידרש. בעניין זה, נתנו אמון בעדותו העקבית של מר לופו, מנהל מערך החופים בעירייה שהעיד בחקירתו הנגדית כי במקרים של מחסור במצילים ועל מנת שלא לסגור את תחנת ההצלה , מנהל החוף נדרש לשמש כמציל בפועל.
יודגש כי גם במסגרת ההליך הקיבוצי המאוזכר לעיל (ס"ק 19547-03-10) שהתנהל ללא קשר לעניינו של התובע וכן מספר שנים לפני האירועים שבגינם טוען התובע להתנכלות מצידו של מר לופו (המכרז בו השתתף נאזי מראענה), מר לופו השיב לשאלת בית הדין שם כי מנהל חוף עשוי לשמש כמחליף למציל.

63. עדותו של מר לופו נתמכה בעדותם של שלושת מנהלי החופים שהעידו כי מנהל חוף אינו בא במניין המצילים הנחוץ כדי לפתוח מגדל הצלה ואולם לעיתים ולאחר שמוצו אפשרויות אחרות להשלמת החוסר על דרך של ניוד מציל מתחנה אחרת או גיוס של מציל מחליף ועל מנת שלא לסגור את המגדל, מנהל חוף עולה למגדל ההצלה לשמש כמציל. כל מנהלי החופים העידו כי הם עצמם נדרשים מעת לעת לשמש כמצילים בפועל.
עדותם של מנהלי החופים לא נסתרה והם חזרו ועמדו על עמדתם בחקירה נגדית צולבת שלא הצליחה לקעקע את גרסתם.

64. יתר על כן, לאורך כל תקופת עבודתו של התובע כמנהל חוף, הצדדים נהגו בתובע כמציל לכל דבר וענין. התובע סווג כמציל, כפי שנהגה הנתבעת כלפי כל מנהלי החופים בעירייה, והוחלו עליו תנאי העבודה של מצילי הים. כך, בין היתר, שולמה לתובע "תוספת הצלה", התובע היה זכאי לקבל קרם הגנה, משקפי שמש, ביגוד ואמצעי מיגון נוספים הניתנים למצילי הים עקב המאפיינים המיוחדים של עבודתם. בנוסף, ניתנה לתובע, מידי יום, הפסקה בת שעה לצורך ביצוע פעילות גופנית ושמירה על כושר גופני, כפי שניתנה למצילים מכח הוראות ההסכמים הקיבוציים החלים על מצילי הים בעירייה. באופן דומה, התובע בוטח בביטוח ריזיקו, שהינו ביטוח מיוחד למצילי הים בכל רמות התפקוד בשל מהות התפקיד והחשיפה לסיכונים הנובעים ממנו. התובע כמו גם יתר מנהלי החופים, עבר בדיקה רפואית לפני כל עונת הרחצה, ללא כל התנגדות והשתתף בהשתלמות מקצועית של המצילים לפני פתיחת העונה. לטעמנו, גם בחובת השתלמות זו, שלגביה הלין התובע כי לא ניתנה לו האפשרות להשתתף בה לפני פתיחת עונת הרחצה בשנת 2015, כדי להצביע על הצורך של מציל ראשי/מנהל חוף להיות כשיר לעבודת הצלה. יתרה מזאת, התובע היה חלק מקבוצת המצילים עובדי עיריית חיפה שהגישו תביעה לבית דין זה בשנת 2004 על מנת לחייב את העירייה לשלם להם פיצוי כספי בגין שינוי מתכונת ההשתלמות מההשתלמות בתנאי פנימיה להשתלמות על בסיס יומי כפי שעולה מפסק הדין בתיק עב 986/04 רוני נגר ואח' נ' עיריית חיפה (ניתן ביום 2.11.2004) .

65. לכך נוסיף כי התובע עצמו העיד בחקירתו הנגדית כי היו מקרים שבהם נדרש לעלות למגדל ההצלה ולהיות שותף לפעילות ההצלה.
ערים אנו לכך שהתובע טען כי הוא לא ביצע את עבודת ההצלה עצמה ואולם מעבר לעדותו של מר לופו ושל מנהלי החוף כאמור לעיל, אנו סבורים שטענת התובע ולפיה הגורם שמנהל את פעילות ההצלה מהמגדל אינו נדרש לכשירות כמציל – מוקשית. ראשית, ייתכנו מקרים שבהם שני מצילים יצאו לבצע את פעולת ההצלה והמציל השלישי שמצוי על המגדל ומנהל את פעילות ההצלה יתקל במקרים אחרים או נוספים בהם נדרשת הצלה מיידית. שנית, המשמעות של טענת התובע היא כי מנהל תחנת ההצלה ו/או מציל ותיק, שבדרך כלל אינו יוצא ראשון לפעולת ההצלה, אינו נדרש לכשירות כמציל. מצב דברים זה מנוגד להוראות ההסכמים הקיבוציים המחייבות את כל המצילים לעבור בדיקת כשירות וכן למצב הדברים בפועל כפי שבא לידי ביטוי בהתנהגות הצדדים במשך עשרות שנים.

66. לאור כל האמור לעיל, אנו קובעים כי במסגרת תפקידו של התובע כמנהל חוף הוא נדרש לכשירות לעבודת הצלה ולעבודה במאמצים פיזיים קשים.

האם התובע כשיר רפואית לשמש כמציל?

67. בסעיף 11 להסכם הקיבוצי משנת 2001 נקבע כי:

"כל מצילי הים הותיקים והקיימים, יעברו בדיקות רפואיות לפני כל עונת רחצה, בהתאם לקביעת רופא המנגנון."

מכאן, שבהתאם להסכם הקיבוצי, הרופא המוסמך לקבוע את כשירותם הרפואית של מצילי הים הוא ד"ר קפקא, רופא המנגנון. בהסכם הקיבוצי לא נקבע כי רופא המנגנון יהיה מומחה ברפואה תעסוקתית ועל כן, אין כל בסיס לטענת התובע לפיה העירייה אינה יכולה להסתמך על חוות דעתו של ד"ר קפקא שהינו פנימאי כללי ומומחה ברפואה דחופה בהכשרתו. כך גם, אין בידינו לקבל את טענת התובע בסיכומי התשובה ולפיה הסמכות של ד"ר קפקא מוגבלת להפניית המצילים לבדיקות.
טענה זו עלתה לראשונה בסיכומי התשובה ודי בכך כדי לדחותה. מכל מקום, לפי פרשנות תכליתית של ההוראה, ד"ר קפקא נדרש לקביעת כשירותם הרפואית של מצילי העירייה לפני כל עונת הרחצה, שאחרת, אין כל משמעות לקביעה שהמצילים יופנו לבדיקות רפואית מבלי שגורם רפואי יכריע ביחס לכשירות המצילים על סמך הממצאים שעלו בבדיקות הרפואיות.
עוד נציין כי לצורך פרשנות ההסכם הקיבוצי יש לתת משקל להתנהגות הצדדים להסכם והאופן בו יושם ההסכם במשך שנים רבות על ידי הצדדים למערכת היחסים הקיבוצית. בענייננו, ההסכם הקיבוצי יושם, ללא עוררין, במשך שנים רבות, כך שרופא המנגנון הינו הגורם הרפואי הקובע את הכשירות הרפואית של המצילים.

68. לא מצאנו כי נפלו פגמים בהתנהלותו של ד"ר קפקא בעניינו של התובע ועדותו הייתה מהימנה עלינו. ד"ר קפקא העיד כי חוות דעתו התבססה על התיק הרפואי של התובע ועל היכרותו עם התובע לרבות באמצעות בדיקות שנערכות אחת לשנה או אחת לשנתיים הכוללות בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה, בדיקת רופא עיניים, ארגומטריה(המפוענחת על ידי קרדיולוג של בית חולים בני ציון) וצילום חזה . למותר לציין כי ניתן לתת חוות דעת רפואית, כפי שנעשה על דרך השגרה בתיקי ביטוח לאומי, על יסוד החומר הרפואי בתיק וללא בדיקה פיזית, כך שגם אם לא נערכה לתובע בדיקה גופנית על ידי ד"ר קפקא עובר לפתיחת עונת הרחצה בשנת 2015, אין בהעדרה של הבדיקה הגופנית כדי לגרוע מתוקפה של חוות הדעת. ההחלטה בדבר הצורך בבדיקה גופנית היא החלטה רפואית המסורה לשיקול דעתו של הרופא ובענייננו של ד"ר קפקא. לפי עדותו של ד"ר קפקא כתוצאה ממחלות רקע, המהוות גורמי סיכון למחלות לב, התובע פיתח מחלת לב וכן הפרעות קשות ומסוכנות בקצב הלב, בעטיין הופנה, בחודש ספטמבר 2014, לניתוח מעקפים והשתלת אלקטרודה, אשר תגן עליו מפני הפרעות קצב קטלניות. בשל סיבוך בעת הניתוח, בוצע ניתוח מעקפים בלבד, ללא השתלת אלקטרודה. אמנם, חל שיפור במצבו של התובע לאחר הניתוח ובעזרת טיפול תרופתי אינטנסיבי בלחץ דם, בהפרעות הקצב ובסוכרת, התובע מתפקד טוב יותר, אך אין בכך כדי לרפא את גורמי הסיכון הרבים, אשר הולכים ומתקדמים ומביאים להמשך התהליכים הטרשתיים בגוף.

69. ד"ר קפקא פירט בתצהירו התפתחות המחלה של התובע החל משנת 2010 והאישורים שניתנו לתובע במהלך השנים עד לשנת 2015, כאשר כבר בשנת 2013 עקב הפרעות קצב המצביעות על החמרה באספקת הדם לשריר הלב, הוא קבע כי בכפוף להשלמת הבדיקות ובמיוחד בירור ארגומטריה התובע כשיר לתפקיד ניהולי בלבד ולא פיזי למשך שנה אחת . בשנת 2014, כשירותו של התובע הותנתה בהשלמת הבדיקות ולנוכח קביעתה של הקרדיולוגית, ד"ר אלה לובוביץ מיום 30.4.2014 כי לתובע הפרעת קצב שמסכנת את חייו והמלצתה לבצע בדיקות אקו לב, מיפוי לב וקבלת ייעוץ קרדיולוגי, ד"ר קפקא קבע כי "בינתיים לא כשיר לעבוד כמציל" וכי תינתן החלטה נוספת לאחר השלמת כל הבדיקות. עוד הובהר למנגנון כי " משיח דניאל לא כשיר לתפקיד מציל, אך אין מניעה לתפקיד חוף שבו הוא מבצע עבודה משרדית ולא בונים עליו לתפקידי הצלה" וכן כי בכל מקרה על התובע להשלים את הבדיקות להן נדרש על ידי ד"ר קפקא .

70. בשנת 2015 עובר לפתיחת עונת הרחצה, ביום 9.3.2015 ד"ר קפקא הודיע למנגנון ביום 9.3.2015 כי התובע אינו כשיר לשמש כמציל מאחר והוא אחרי ניתוח מעקפים וסובל ממחלת לב עם הפרעות קצב קשות. בעקבות פניה שהתקבל ממר לוריא, מנהל התפעול בעירייה, הבהיר ד"ר קפקא ביום 12.3.2015 כי התובע מתאים לעבודה משרדית בחוף ולאחר פניה נוספת של מר פיינטוך מנהל המנגנון ניתנה הבהרה כי התובע אינו יכול לבצע עבודות הקשורות במאמץ חריג כגון שחיה, ריצה או כל פעילות פיזית. איננו מוצאים סתירה או קושי בגין העובדה שבמכתב מיום 12.3.2015 ד"ר הבהיר לבקשתו של מר לוריא כי התובע כשיר לעבודה משרדית גם בחוף ולאחר שהתבקשה הבהרה נוספת ממנהל המנגנון הסביר כי התובע מצבו הרפואי של התובע אינו מאפשר לו לבצע מאמץ חריג וכל עבודה פיזית ובכלל זה שחיה, ריצה וכדומה.

71. לאחר השימוע, ד"ר קפקא נדרש לחוות דעת נוספת של ד"ר קפקא בדבר הערכת כושר העבודה של התובע לנוכח חוות הדעת הרפואית של ד"ר שלוסברג, מומחה ברפואה תעסוקתית שהוצגה על ידי התובע בשימוע. לאחר ניתוח הממצאים הרפואיים, ד"ר קפקא קבע שהתובע אינו כשיר לשמש כמציל ו/או כמציל ראשי . ד"ר קפקא הבהיר כי חוות הדעת של ד"ר שלוסברג מתעלמת מחוסר היציבות במצבו של התובע לאורך זמן, מגורמי הסיכון הרבים, שאותם לא ניתן לרפא והמביאים להמשך התהליכים הטרשתיים בגוף וכן מתעלמת מהמאתגרים העלולים לעמוד בפניו במסגרת תפקידו לרבות אחריות על חיים של אחרים.

72. בעקבות הסכמת הצדדים בדיון קדם המשפט, ד"ר קפקא הפנה את התובע לבדיקות נוספות לצורך הערכה קרדיאלית מעודכנת. בדיקת האקו לב פורשה כסבירה ובבדיקת המאמץ נקבע על ד"ר שפר, קרדיולוג מומחה מבית החולים שפענח את תוצאות הבדיקה כי כושרו של התובע מופחת לגילו וכי הגם שלא הייתה תעוקה, התובע פיתח הפרעת הולכה שלאחר מספר דקות התאוששות חזרה לנורמה. ד"ר קפקא טען כי ממצא זה מלמד על חוסר אספקת דם בעת מאמץ ומצביע על כך שהתובע אינו מגיע למאמץ הדרוש ומפתח בעיה לבבית.
ד"ר קפקא הוסיף כי לאחר הבדיקה הוא שוחח עם הקרדיולוג ד"ר שפר, שהסביר כי ממצאי הבדיקה מצביעים על כושר גופני נמוך מהממוצע בגילו גם למי שלא נדרש למאמץ וכי בנוסף התובע מפתח חסם בהולכה שמאלית עם הרחבת הקומפלקס אחרי 6 דקות מאמץ וגם עניין זה אינו סימן לבריאות .
על יסוד תוצאות בדיקת המאמץ, ד"ר קפקא קבע כי כל מאמץ משמעותי יכניס את התובע לפוזה של דופק הגורמת לחסם בצרור ההולכה השמאלי שמסכן אותו ואינו מאפשר לו לעבוד כמציל פעיל. מסקנות הבדיקה החוזרת הועברו ללשכה המשפטית בעירייה.

73. ד"ר קפקא התייחס גם לחוות הדעת של ד"ר גורביץ מיום 12.5.2015 ומיום 3.12.2015 וכן לחוות הדעת של ד"ר מיליטיאנו מיום 28.5.2016 ולפיה התובע יכול לחזור לפעילות רגילה בה עסק לפני ניתוח המעקפים לרבות ביצוע כל פעילות גופנית כולל כזאת הדורשת מאמץ גופני משמעותי .
ד"ר קפקא הסביר את הסתייגותו מחוות הדעת של ד"ר גורביץ, מנתח לב בכיר שאינו קרדיולוג, בכך שבחוות דעתו של ד"ר גורביץ מיום 3.12.2015 צוין כי התובע עבר בהצלחה את מבחן המאמץ וההולטר ואולם בהעדר הפנייה לבדיקת מאמץ עדכנית, לא ברור מהו מבחן המאמץ העדכני אליו התייחס התובע, בעוד שמבחן המאמץ האחרון שעבר התובע ביום 15.2.2016 הצביע על תוצאות בעייתיות כפי שפורט לעיל. באופן דומה, ד"ר קפקא הסתייג מחוות דעתו של ד"ר מיליט יאנו על יסוד תוצאות מבחן המאמץ שהופסק ביום 14.5.2015 עקב הפרעות קצב וממצאי מבחן המאמץ מיום 15.2.2016, כפי שפוענחו על ידי ד"ר שפר.

74. התובע הגיש חוות דעת של מומחים רפואיים מטעמו ולפיהן הוא כשיר לבצע כל פעילות גופנית לרבות פעילות הכרוכה במאמצים קשים ועל כן הוא כשיר לחזור לעבודתו ובכלל זה לעבודה כמציל.
מחקירתם הנגדית של ד"ר גורביץ, מנתח לב בכיר וד"ר מיליטיאנו, מומחה בהפרעות קצב לב עולה כי לשיטתם מאחר והתובע סובל מהפרעת הולכה ( LBBB) אין משמעות רבה לתוצאות בדיקת המאמץ והבדיקה אינה מהימנה ואינה יכולה ללמד על כשירות או אי כשירות הנבדק לביצוע מאמצים גופניים. לגישתם של שני המומחים הרפואיים הדרך הנכונה לבחון את כשירות התובע היא בחינת תפקוד הלב ומצבו הקליני לפני ניתוח המעקפים ולאחריו.

75. בחקירתו הנגדית עומת ד"ר קפקא עם עדותם של ד"ר גורביץ וד"ר מיליטיאנו ולפיה לנוכח העובדה שהתובע סובל מהפרעות קצב, בדיקות המאמץ אינן מהוות מבחן מתאים לבדיקת כשירותו הגופנית. ד"ר קפקא עמד על כך שלשיטתו מבחן המאמץ הוא מבחן רלוונטי לקביעת כשירותם של המצילים לרבות של התובע ולנוכח תוצאות מבחני המאמץ כמפורט לעיל, התובע אינו כשיר לשמש כמציל . גם ד"ר מרק-אלן לוי רופא תעסוקתי שנתן חוות דעת מטעם התובע ביום 2.5.2016 ולפיה התובע כשיר לעבודתו כמנהל חוף רחצה ומציל ללא כל מגבלה העיד בחקירתו הנגדית כי תוצאות מבחן המאמץ שנערך לתובע ביום 14.5.2015 מעיד על בעיה לבבית המצדיקה המשך בירור וכי עד לקבלת תוצאות הבירור לא ניתן לקבוע כי התובע כשיר לעבודה מאומצת וכדלקמן:

"לשאלת בית הדין:
ש. מה ניתן ללמוד מנספח י"א לתצהירו של מר קפקא (מבחן המאמץ מיום 14/5/15 לגבי כשירותו של התובע לשמש כ מציל.
ת. ההפרעה שמתוארת זה לא הפרעת קצב אלא הפרעת הולכה שזה אומר, יש האטה במעבר החשמל ברקמה החשמלית של הלב במקום מסוים, זה לא הפרעת קצב. בנסיבות אתה לא יכול לקבוע על סמך המצב הבודד היחיד הזה, אם פלוני היה מגיע אלי בלי שאדע שום דבר עליו ועושים לו מבחן מאמץ ומופיע בתוצאות כפי שהופיעו במבחן הזה זה חשוד שיש לו מחלת לב איסכמית וצריך להתקדם בבירור וכל עוד שלא התקדמת בבירור אינך יכול לומר שהוא כשיר לעשות מאמצים." (ההדגשה שלי –א.ר.).

עוד העיד ד"ר לוי כי תוצאות בדיקת המאמץ של התובע מיום 15.2.2016 דומות לתוצאות בדיקת המאמץ מיום 14.5.2015 וכן כי על פי ממצאי פענוח תוצאות הבדיקה מיום 15.2.2016 של ד"ר שפר יש מקום להמשך בירור מצבו הר פואי של התובע וכי עד להשלמת הבירור התובע אינו כשיר לבצע מאמצים גופניים וכלשונו:

"ש. אמרת קודם שצריך לתשאל את הקרדיולוג, אני מסבה תשומת ליבך לתרשומת שיחה שערך ד"ר קפקא עם הקרדיולוג על גבי מסמך שממנה עולה שהמבחן מצביע על כושר גופני נמוך מהממוצע בגילו של התובע גם לאנשים שלא נדרשים למאמץ, איך הדברים האלו מתיישבים עם הקביעה שהתובע כשיר להיות מציל שמן הסתם דורש מאמץ?
ת. אני לא קיבלתי את התוצאות האלו ולא בפירוט הזה, אני גם לא יודע כי זה לא מצוין בתיק פה במסמך אילו תרופות מקבל הנבדק, הרבה פעמים האנשים שסובלים או סבלו ממחלת לב ובפרט מהפרעות קצב לב מקבלים תרופות מסוג חוסמי בטה שמאיטים את קצב הלב כדי שלא יגיעו לקצב שיכול לגרום לבעיות וזה בתוצאות של מבחן המאמץ זה מגביל אותם לבצע מאמץ כי שמנו להם אמברקס, מה שנכתב ע"י ד"ר שפר כפי שציינתי קודם שההפרעה כפי שבאה לידי ביטוי במבחן המאמץ יכול להעיד על מחלת לב לא פעילה אך קיימת ואז צריך להמשיך את הבירור."(ההדגשה שלי – א.ר.).

ובהמשך חקירתו הנגדית חוזר ד"ר לוי ומבהיר כי בהסתמך על המסקנות של ד"ר שפר יש צורך בהמשך הבירור ועד לקבלת הממצאים של הבדיקה הנוספת הוא היה קובע שהתובע אינו כשיר לשמש כמציל ואינו יכול לבצע מאמצים גופניים.

76. הנה כי כן, הלכה למעשה ד"ר לוי הרופא התעסוקתי מטעם התובע מסכים עם ד"ר קפקא רופא המנגנון כי תוצאות בדיקות המאמץ של התובע בשנת 2015 ו -2016 אינן תקינות והן מחייבות המשך בירור קרדיאלי. עוד מסכים ד"ר לוי כי עד להשלמת הבירור הרפואי יש לקבוע שהתובע אינו כשיר לשמש כמציל.
בנוסף, ד"ר מיכאל גולצמן רופא תעסוקתי של קופת חולים כללית שהעיד מטעם התובע העיד בחקירתו כי הגם שהוא עצמו סבור שעל סמך תוצאות בדיקת המאמץ וההיסטוריה הרפואית של התובע, התובע כשיר לשמש כמציל, גישתם של ד"ר קפקא וד"ר לוי ולפיה תוצאות בדיקת המאמץ משנת 2015 ו -2016 מחייבות בירור נוסף הינה גישה סבירה ומקובלת בנסיבות העניין.

77. מהמקובץ עולה כי קיימות גישות רפואיות שונות בדבר ההתייחסות לתוצאות בדיקת מאמץ במקרה של נבדק, כדוגמת התובע, הסובל מבעיה בהולכה החשמלית של הלב ( LBBB). חלק מהמומחים הרפואיים סברו כי אין משמעות לתוצאות בדיקות המאמץ בעניינו של התובע וכן כי לא ניתן ללמוד מהן על כשירותו של התובע לשמש כמציל, בעוד שחלקם האחר ייחס משמעות לתוצאות הבדיקה וקבע כי יש צורך בהמשך הבירור וכי עד להשלמת הבירור הרפואי, התובע אינו כשיר לעבודה כמציל.

78. מכל מקום, ממכלול העדויות ששמענו מפי המומחים הרפואיים השונים עולה כי החלטתו של ד"ר קפקא ולפיה התובע אינו כשיר לשמש כמציל וזאת בהסתמך על הבדיקות הרפואיות שעמדו בפניו ובכללן תוצאות בדיקות המאמץ, ההיסטוריה הרפואית של התובע והיכרותו עם דרישות התפקיד של מצילי ים בעיריית חיפה , אינה החלטה בלתי סבירה.
בהקשר זה, מקובלת עלינו עמדת העירייה לפיה היא רשאית להסתמך על קביעת רופא המנגנון שהינו הגורם המוסמך במסגרת יחסי העבודה הקיבוציים לקבוע את כושרם הרפואי של המצילים.
לפיכך ולנוכח קביעתנו לעיל ולפיה מנהל חוף נדרש לכשירות רפואית לעבודה כמציל, התובע אינו כשיר רפואית לעבודה כמנהל חוף.

האם התובע הופלה לעומת מצילים אחרים שאינם כשירים רפואית לשמש בתפקידם?

79. לטענת התובע, הוא הופלה לעומת מצילים אחרים שהמשיכו לעבוד כמצילים למרות שהם אינם כשירים רפואית לשמש כמצילים. בתצהירו טוען התובע כי הופלה לעומת המצילים הבאים: מר שאהין, מר כמיל בולוס, מר שלמה סעדון, מר מומי בן סימון, מר אילן בן דוד, מר טוני האסי, מר מישל חילו, מר אליעזר גיטה ומר דני כהן ז"ל.
העירייה הכחישה את טענות התובע מכל וכל וטענה כי אף מציל ובכלל זה המצילים ששמם הוזכר על ידי התובע, לא עובד כמציל, אם ד"ר קפקא קבע לגביו שהוא אינו כשיר לשמש כמציל. לגבי מר כמיל בולוס נטען כי ד"ר קפקא אישר את העסקתו כמציל בבריכת הפעוטות.

80. טענת התובע ולפיה הוא הופלה לעומת מצילים אחרים לא הוכחה.
התובע והעדים מטעמו הציגו רשימה של מצילים שונים אשר לטענתם אינם כשירים רפואית לשמש כמצילים ובכל זאת המשיכו או ממשיכים לעבוד כמצילים. עם זאת, כפי שיפורט להלן, מהעדויות עולה כי כל המצילים אליהם התייחסו העדים קיבלו אישור כשירות רפואית מרופא המנגנון.
התובע הודה בחקירתו הנגדית כי הוא אינו יודע האם המצילים אליהם התייחס בתצהירו קיבלו אישור כשירות מד"ר קפקא אם לאו.
מר לוריא, מנהל התפעול, שזומן לעדות מטעם התובע, לא הסכים עם טענת ההפלייה והעיד בחקירתו הנגדית כי כל המצילים שעובדים קיבלו אישור כשירות מרופא המנגנון. עדותו של מר לוריא תומכת בעדותו של מר לופו, מנהל אגף החופים ולפיה אין כל שחר לטענות התובע כי ישנם מצילים המועסקים ללא אישור כשירות של ד"ר קפקא.
גם מר עאטללה הודה בחקירתו הנגדית לאחר התפתלויות רבות כי מצילים שעובדים קיבלו אישור כשירות מד"ר קפקא.

81. כך גם, גם מר מסינגר שהעיד מטעם התובע ציין בסעיף 14 לתצהירו רשימה ארוכה של מצילים שאינם כשירים רפואית לשמש כמצילים מטעמים שונים אישר בחקירתו הנגדית כי כל המצילים ששמם נזכר בתצהירו קיבלו אישור כשירות רפואית מד"ר קפקא . עוד התברר מחקירתו הנגדית כי בתקופה בה שמש מר מסינגר כממלא מקום מנהל האגף, הוא עצמו לא עשה דבר כדי למנוע את המשך עבודתם של המצילים שקיבלו אישור כשירות שלא כדין ועל כן איננו מוצאים לייחס לעדותו בענין זה משקל רב ובפרט לנוכח טענותיו האישיות כלפי גורמים שונים בעירייה וההליכים שהוא מנהל כנגד העירייה .
מר גפן שהעיד מטעם התובע והתייחס בתצהירו למצילים ספציפיים שסבלו מבעיות רפואיות שונות והמשיכו לשמש בתפקידם כמצילים התחמק מתשובות לשאלות ישירות האם רופא המנגנון אינו מבצע את הבדיקות כפי שצריך והאם הוא יודע על מציל שרופא המנגנון אישר למרות שהוא אינו כשיר רפואית.

82. באופן דומה גם מר מראענה העיד בחקירתו הנגדית כי כל המצילים אליהם התייחס בתצהירו קיבלו אישור כשירות רפואית מד"ר קפקא. עוד העיד מר מראענה כי היו מקרים נוספים של מצילים שנעדרו מהעבודה במשך תקופות ממושכות עקב העדר כשירות רפואית כגון מר בן סימון שעבר צנתור ונעדר מהמחלקה במשך חמש או שש שנים ומר טוני אסי שריסק את הרגל ונ עדר מהעבודה במשך שנתיים. למותר לציין כי מר בן סימון הינו אחד המצילים שכלפיו טוענים התובע והעדים מטעמו כי פעל ביחד עם מר לופו ומר שאהין כדי להדיח את התובע מתפקידו.
עוד נציין כי לא הוכח שד"ר קפקא פעל משיקולים זרים כדי שלא לאשר לתובע כשירות רפואית. ראשית, ד"ר קפקא קבע שהתובע אינו כשיר לעבודה פיזית כבר בשנת 2013 לפני האירועים הנטענים בכתב התביעה בעניין המכרז של מר מראענה שבגינם טוען התובע החלה ההתנכלות של מר לופו ומר שאהין כלפיו. שנית, לא הוכח כל קשר בין מנכ"ל העירייה לבין מר לופו ובינו לבין ד"ר קפקא והאחרון העיד בחקירתו הנגדית ונתנו אמון בעדותו ולפיה היחיד שיצר עמו קשר בעניינו של התובע היה מר לוריא אשר ביקש ממנו להבהיר כי התובע מסוגל לעבודה משרדית גם בחוף.
שלישית, טענת התובע כי ד"ר קפקא קיבל הנחיה מהמנכ"ל לפעול לצורך הדחתו מהתפקיד לא הוכחה. טענת התובע התבססה על קשר בין המנכ"ל לבין מר לופו בעקבות פרשת מסינגר ואולם האירועים בעניינו של מר מסינגר ארעו באפריל 2015 לאחר שד"ר קפקא קבע כי התובע אינו כשיר לשמש כמציל בשנת 2015. זאת, מעבר לעובדה כאמור לעיל ולפיה ההחלטות של ד"ר קפקא בדבר העדר כשירות רפואית של התובע החלו כבר בשנת 2013, ללא קשר לפרשות הנטענות.

83. בנסיבות אלו, משעה שהטענות בדבר אי כשירות הרפואית של המצילים אליהם התייחסו התובע ועדיו לא היו מבוססות והסתמכו בחלקן על הנחות כוללניות כג ון גיל, משקל גוף ו/או על נתוני כללים בדבר ליקוי רפואי כזה או אחר, ומשעה שאין מחלוקת שכל המצילים שעובדים קיבלו אישור כשירות מד"ר קפקא, שאחרת הם נעדרו מהעבודה לרבות במשך תקופות ממושכות ומשעה שהוכח כי גם מצילים אחרים לרבות מר בן סימון לא קיבלו אישור כשירות רפואית, בתקופות מסוימות, מחמת מצבם הרפואי, אנו דוחים את טענת ההפלייה.

האם ההחלטה להעביר את התובע מתפקידו התקבלה משיקולים זרים?

84. לא מצאנו ממש בטענות התובע בדבר שיקולים זרים שעמדו בבסיס ההחלטה להעבירו מתפקידו.
לטענת התובע, מר לופו ומר שאהין פעלו על מנת להדיחו מתפקידו בעקבות תמיכתו במר נאזי מראענה במכרז לתפקיד מנהל תחנה וזאת כנגד דעתו החולקת של ועד העובדים בראשותו של מר שאהין שביקש לקדם לתפקיד מועמד אחר. לטענתו, מר לופו תמך באופן גורף במר שאהין וכל מציל או עובד באגף החופים שתמך במר מראענה סולק מתפקידו.
העירייה מצידה הכחישה נמרצות את טענות התובע וטענה כי ההחלטה על העברת התובע מתפקידו התקבלה משיקולים ענייניים ומחמת מצבו הבריאותי.

85. נקדים ונאמר כי לא מצאנו קשר בין פרשת המכרז בעניינו של מר נאזי מראענה לבין עניינו של התובע.
ההחלטה בדבר העברת התובע מתפקידו התקבלה על ידי מר פיינטוך, מנהל המנגנון וזאת לנוכח הקביעה של ד"ר קפקא, רופא המנגנון, כי התובע אינו כשיר לשמש כמציל. התובע לא טען כי מר פיינטוך התנכל לו ו/או כי מר פיינטוך שותף לקנוניה שנרקמה כטענתו בין מר לופו, מנהל אגף חופי הרחצה לבין מר שאהין, יו"ר ועד המצילים על מנת להדיחו מתפקידו.
כך גם הקביעה בדבר אי כשירותו הרפואית של התובע נקבעה על ידי ד"ר קפקא אשר כפי שכבר קבענו לעיל, לא הוכח כי פעל ממניעים זרים ו/או הושפע מגורמים בעירייה שביקשו להתנכל לתובע.
על כך שגם התובע עצמו לא סבר כי יש קשר בין מעורבותו בפרשת מראענה לבין העברתו מתפקידו תעיד העובדה שהתובע לא טען טענה זו במסגרת ההליך הזמני. עוד התרשמנו שגם בהליך העיקרי התובע חש כי אין קשר בין פרשת מראענה לעניינו ועל כן הוא הוסיף בחקירתו הנגדית כי בעצם מדובר בנקמה של מר שאהין לאחר למעלה מ – 25 שנים בשל העובדה הוא זכה במכרז של מנהל חוף (בשנת 1988) לאחר שהדיחו את אביו של שאהין . טענות התובע כלפי מר שאהין ומעורבותו בהחלטה להעבירו מתפקידו לא הוכחו כלל ועיקר והטענה בדבר הנקמה המושהית (במשך למעלה מ -25 שנה) של מר שאהין אינה מתיישבת עם שורת ההיגיון.

86. אכן, המשך העסקת התובע בתפקידו כמנהל חוף בעונות הרחצה 2013 ו -2014 חרף קביעתו של ד"ר קפקא כי התובע לא כשיר לעבוד כמציל מעוררת סימני שאלה. עם זאת, אין מחלוקת כי מר לופו נעדר מהעבודה עקב אירוע מוחי במשך תקופה ממושכת של שנה וארבעה חודשים במהלך עונות הרחצה 2013 ו – 2014. לפיכך, המשך העסקתו של התובע בתפקידו למרות העדר הכשירות הרפואית בשנת 2014 לא נעשה על דעתו. לגבי שנת 2013 לא הובא בפנינו מועד תחילת המחלה של מר לופו בשנת 2013 ולא ברור האם הוא היה מודע למכתבו של ד"ר קפקא מיום 1 8.3.2013 ולפיו התובע כשיר לעבודה מנהלית בלבד. אנו סבורים כי בהעדרו של מר לופו, המכתבים של ד"ר קפקא הובאו לידיעתו של מר לוריא אשר ציין כי לפי תפיסת עולמו מנהל חוף אינו נדרש לעבודות הצלה ועל כן הוא אינו נדרש לעבודה פיזית. מר לוריא ציין בהגינותו כי תפיסת עולמו לא התקבלה אצל מנכ"ל העירייה ולפיכך משעה שמר לופו חזר לתפקידו ומכתבו של ד"ר קפקא בדבר אי כשירות התובע הובא בפניו, הוא הציף את הבעיה בפני המנגנון והחל תהליך העברת התובע מתפקידו.
כאמור לעיל, לנוכח לוחות הזמנים לא מצאנו קשר בין מנכ"ל העירייה לבין טענות התובע בדבר התנכלות על רקע פרשת מראענה.
לאור כל האמור לעיל, לא מצאנו כי ההחלטה להעביר את התובע מתפקידו התקבלה על יסוד שיקולים זרים. למעלה מהצורך נציין כי גם אם הייתה מחלוקת פנימית בתוך העירייה בין מר לוריא, מנהל מינהל התפעול לבין מר לופו מנהל אגף חופי הרחצה בדבר מהות התפקיד של מנה ל חוף ו/או יכולתו של התובע למלא את התפקיד כנדרש, הכרעת מנכ"ל העירייה כפי שהתקבלה אינה מעידה על שיקולים זרים אלא על מדיניות בדבר האחריות הכוללת הנדרשת ממנהל חוף.

האם נערך לתובע שימוע כדין טרם קבלת ההחלטה להעבירו מתפקידו?

87. איננו מקבלים את טענות התובע לפיהן השימוע שנערך לו בעקבות החלטת כב' השופטת פריימן מיום 14.5.2015 נערך על בסיס קביעה מוגמרת שהתובע אינו כשיר לשמש כמנהל חוף. שימוע מאוחר ובפרט משעה שהליך השימוע נערך בהתאם להסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה כאמור לעיל, אינו שימוע פסול ואין בעצם העובדה שהמדובר בשימוע מאוחר, בפני עצמה, כדי לפגום בהליך השימוע. בענייננו, כפי שעולה מפרוטוקול השימוע, טענות התובע ובא כוחו נשמעו באריכות וניתנה להם ההזדמנות להעלות את כל טענותיהם בנוגע לכשירותו של התובע להמשיך ולשמש כמנהל חוף לרבות הגשת חוות דעת רפואית מטעמם. מאחר והבסיס להעברת התובע מתפקידו היה העדר כשירות רפואית ומאחר והתובע טען כי הוא כשיר רפואית והציג חוות דעת של רופא תעסוקתי מטעמו, חוות הדעת של ד"ר שלוסברג שהוגשה מטעם התובע נבחנה על ידי ד"ר קפקא וניתנה לגביה התייחסות מפורטת בחוות דעתו של ד"ר קפקא מיום 20.5.2015. רק לאחר קבלת חוות הדעת הנוספת של ד"ר קפקא התקבלה החלטת העירייה בהתחשב בהגדרת התפקיד ובחוות הדעת הרפואית. איננו סבורים כי לתובע זכות לתגובה נוספת על חוות דעתו של ד"ר קפקא מיום 20.5.2015 שאחרת הליך השימוע לא הסתיים. תכלית השימוע התקיימה בכך שהוצגה בפני התובע כוונת העירייה להעבירו מתפקידו לנוכח מצבו הרפואי וניתנה לו ההזדמנות המלאה לטעון את טענותיו הן לגבי מהות התפקיד והעדר הצורך בכשירות רפואית של מציל והן על דרך הגשת מסמכים רפואיים על מנת לתמוך את טענותיו בדבר כשירותו הרפואית.
אשר על כן, אנו קובעים כי לא נפל כל פגם בהליך השימוע שנערך לתובע.

האם הנתבעת נהגה בתובע בחוסר תום לב?

88. לא מצאנו כי התנהלות הנתבעת בעניינו של התובע נגועה בחוסר תום לב. כאמור לעיל, ההחלטה על העברת התובע מתפקידו נבעה מקביעתו של רופא המנגנון ולפיה התובע אינו כשיר לעבודות הצלה. בהתחשב במהות התפקיד של מנהל חוף העדר כשירות רפואית לבצע עבודות הצלה משמעה כי התובע אנו כשיר למלא את תפקידו.
העירייה בחנה באמצעות רופא המנגנון את חוות הדעת הרפואיות שהוגשו על ידי התובע לרבות לאחר דיון קדם המשפט בהליך העיקרי ואולם לנוכח תוצאות בדיקות המאמץ שנערכו על ידי התובע במועדים הרלוונטיים גישתו הרפואית של ד"ר קפקא שייחסה להם משקל בקביעת הכשירות הרפואית של התובע, גישה שאינה משוללת יסוד כאמור לעיל, הוחלט כי התובע אינו כשיר רפואית לחזור לתפקידו כמנהל חוף.
בנסיבות אלו הוצעו לתובע מספר תפקידים חלופיים ואולם התובע סרב לכל ההצעות.

89. בהתאם להלכה הפסוקה, בית הדין לא יתערב בשיקול דעתה של הרשות המוסמכת כל עוד החלטתה מצויה במתחם הסבירות ולא נפל פגם מסוג הפגמים המצדיקים התערבות בהחלטה מנהלית. לא מצאנו כי במקרה זה קיימות הנסיבות החריגות המצדיקות התערבות בהחלטת העירייה להעביר את התובע מתפקידו כמנהל חוף.

90. אשר על כן, אנו דוחים את טענת התובע ולפיה העירייה נהגה בו בחוסר תום לב.

סוף דבר

91. התביעה נדחית.

92. בנסיבות העניין ומשעה שהתובע פרש לגמלאות, לא בלי היסוס, איננו עושים צו להוצאות.

93. ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ב חשוון תשע"ט, (21 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' מרים נשר
נציגת מעסיקים

איריס רש, שופטת

מר יעקב גרינשטיין
נציג עובדים