הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה פ"ה 15142-04-17

04 נובמבר 2018
בפני: כב' השופטת דניה דרורי

התובעים:
רן כהנא ואח'
ע"י ב"כ: עו"ד סיגל פעיל
-
הנתבעות:
1. מדינת ישראל – הממונה על השכר במשרד האוצר
ע"י ב"כ: עו"ד יעל בר לב מפרקליטות המדינה

2. חברת החשמל לישראל בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד חגי ורד

3. ההסתדרות הכללית החדשה
ע"י ב"כ: עו"ד מירי מלכי

4. המזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל
ע"י ב"כ: עו"ד אורלי אבן זהב ועו"ד תהילה בנישו

החלטה
(בקשות התובעים למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים)

רקע
1. התובעים, גמלאים של חברת החשמל לישראל בע"מ, ששימשו בתפקידי מנהל אגף ו/או סגן מנהל אגף, הגישו תביעה במסגרתה עותרים כנגד הוראות מסוימות שבהסכם קיבוצי מיוחד מיום 11.12.2016 בין חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן – החברה או חברת החשמל) לבין ההסתדרות החדשה, המסדיר את נושא חריגות השכר בחברת החשמל (להלן – ההסכם/ ההסכם הקיבוצי).
ההסכם זכה לאישורה של הנתבעת 1 (להלן – הממונה), אשר בכפוף לביצוע האמור בו, אף הסכים כי ההסכם ימצה באופן סופי את כל דרישות הממונה ביחס לחריגות שכר ששולמו לעובדי חברת החשמל ולגמלאיה.

2. ברקע להסכם הקיבוצי עמדה בין היתר החלטת הממונה על השכר מיום 10.10.2013 בה הורה לחברת החשמל לחדול מתשלום רכיבי שכר שונים לגביהם קבע כי הם מהווים חריגת שכר אסורה. רכיבי השכר הרלוונטיים לעניינו לגביהם נקבע במכתב הממונה על השכר מיום 10.10.2013 כי הם מהווים חריגת שכר אסורה, הם תוספת פיקודית והכללת רכיב השעות הנוספות בחישוב השכר הקובע לפנסיה ( להלן -שנ"ג פנסיוניות) של חברי הנהלה שאינם בדרגה א', כלומר מי שמונו לתפקידי הנהלה לאחר חסימת דרגה א' למינויים חדשים בשנת 1996.
החלטת הממונה על השכר בעניין חריגות השכר נדונה בס"ק ( חי') 36087-01-14 (להלן- תיק חריגות השכר), בו ניתן פסק-דין ביום 3.5.16. בפסק-הדין בתיק חריגות השכר נקבע, בין השאר, כי אין מקום להתערב בהחלטת הממונה על השכר, לפיה תוספת פיקודית, ששולמה לעובדים שונים בחברה – מהווים חריגות שכר. עוד נקבע שם בנוגע לחברי ההנהלה, כי הכללת רכיב של 70 שעות נוספות גלובליות כרכיב פנסיוני, במקום 50 שעות, מהווה חריגת שכר.
על פסק-הדין הגישו הסתדרות העובדים הכללית החדשה והמזכירות הארצית של עובדי חברת החשמל לישראל בע"מ ( להלן, ביחד – נציגות העובדים) ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים ( עס"ק 26190-05-16). כן הוגשו ערעורים מטעם הממונה ( עס"ק 51795-05-16) ומטעם חברת החשמל ( עס"ק 51808-05-16).
ביום 11.12.16, ועל רקע הערעורים, נחתם בין חברת החשמל לנציגות העובדים ההסכם קיבוצי שהסדיר מספר נושאים, וביניהם המחלוקת בעניין החלטות הממונה על השכר בשאלת חריגות השכר, הוא ההסכם נושא הדיון בהליך זה.

גדר המחלוקת
3. לטענת התובעים, בהסכם הקיבוצי המסדיר את נושא חריגות השכר בחברת החשמל, נקבעה הוראה בדבר הפחתה בהיקף הזכאות לשנ"ג פנסיוניות, וזאת על אף שמעולם לא נקבע כי רכיב זה הוא בגדר חריגת שכר לגבי קבוצת התובעים. משכך, הוראות בדבר הפחתת הגמלה ביחס לרכיב זה נקבעו שלא כדין, או שיש לפרשן כך שלא יפגעו בזכויות שהוקנו להם כדין.
התובעים מונו לטענתם עוד לפני יום 10.10. 13 ו"רובם המוחלט" שימש בתפקידים אלה עוד טרם השינוי הארגוני משנת 1996, במסגרתו נחסמו המינויים לדרגה א' וכי הממונה על השכר הכיר בהם במסגרת החלטות קודמות ( לרבות בשנים 2001, 2003 ו- 2006) כקבוצה הזכאית לגמלה המשולמת להם, לרבות לרכיב שנ"ג פנסיוניות בהיקף של 70 שנ"ג בשיעור 140% (98 שעות תשלום). התובעים טענו כי שנושא תשלום שנ"ג פנסיוניות לתובעים לא נדון כלל בהחלטות הממונה, ומכאן שאף לא עמד לדיון בכל הנוגע להם בתיק חריגות השכר. משכך, רכיב זה, ובהיקף של 98 שעות תשלום, שולם לתובעים כדין ואין בסיס לקביעה כי מדובר בחריגת שכר לגביהם.
התובעים העלו טענות בדבר היעדר התייחסות בהסכם לנתוניהם המיוחדים ובדבר ייצוג בלתי הולם במסגרת המו"מ לקראת כריתת ההסכם, אפלייתם מול מנהלים פעילים וכן פגיעה בהסתמכות חלק מהם על תנאי גמלה מסוימים בעת סיום העסקתם.

4. הנתבעות טענו, בין היתר, כי אין מקום להתערב בתוכן ההסכם ואין הצדקה לעשות כן בנסיבות העניין, בין השאר משום שטענות התובעים בנוגע לרכיב שנ"ג פנסיוניות הועלו בשימוע הקיבוצי בפני הממונה על השכר וכן במסגרת ההליך בביה"ד האזורי – ונדחו.
הנתבעות טענו עוד כי מהחלטות הממונה משתמע, וכך גם עולה מפסק-הדין בתיק חריגות השכר , כי הגדלת השנ"ג הפנסיוניות מ- 50 ל- 70 היא בגדר חריגת שכר אסורה. משכך, אין לומר כי ההסכם פוגע בזכות קנויה של מי מהתובעים באשר להיקף הזכאות לרכיב זה. כן נטען כי גם אם ייקבע שהממונה לא קבע מפורשות באשר לרכיב שכר מסוים כי הוא בגדר חריגת שכר, אין פירוש הדבר בהכרח כי מדובר בתוספת המשולמת כדין.

מסגרת הדיון בבקשה
5. במסגרת הבקשות למתן צווים לגילוי מסמכים ספציפיים, עותרים התובעים לגילוי מסמכים רבים.
בטרם נדון בכל אחד מהמסמכים המבוקשים, נזכיר כי בהתאם להוראות תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן - תקנות בית הדין), רשאי בית הדין להורות על גילוי מסמכים לפי בקשת בעל דין וזאת כדי לאפשר חיסכון בהוצאות וקיומו של דיון יעיל. מטרת ההוראה המאפשרת גילוי מסמכים היא להבטיח כי הדיון יתנהל ביעילות ובקלפים פתוחים, תוך חשיפת האמת באמצעות גילוי רחב של המידע הרלוונטי לשאלות שבמחלוקת.
במסגרת הדיון בבקשה על בית הדין לבחון האם מדובר במסמכים רלוונטיים ומתקיימת זיקה בין טענות בעל הדין המבקש את חשיפת המסמכים לבין גילוי אותם מסמכים, כמו גם מה תרומתם האפשרית של המסמכים לקיום דיון יעיל.
אם יוכרע כי המסמכים שעיון בהם מבוקש הם מסמכים רלוונטיים, יהיה מקום לבחון אם קיימים אינטרסים נוגדים המצדיקים הימנעות מגילוי המסמכים, שיש בהם כדי לגבור על זכותו של בעל הדין להשיג ראיות שיכולות לתמוך בעניינו.

6. החברה טענה כי אין להידרש לבקשה בהיעדר תצהיר התומך בבקשה כאמור בתקנה 241(א) לתקנות סדר דין האזרחי, התשמ"ד-1984.
הוראות סעיף 241 הנ"ל אומצו בפסיקת בתי הדין, וזאת בשינויים המחויבים מתוך מטרה לייעל ולפשט את ההליכים בבתי הדין, וזאת "בשים לב לסוג הטענות המועלות בבקשה, לשאלה האם העובדות שנויות במחלוקת ולחשיבותן של העובדות להכרעה השיפוטית" ( ע"ע (ארצי) 367391-09-12 כנעאן – מפעל מתכת חניתה בע"מ (17.1.13)). מכאן שהדרישה לצירוף תצהיר תומך לבקשה ראוי שתיבחן, אם בכלל, רק בהתייחס לדרישה למסמכים הכרוכה בטענות עובדתיות. החברה לא הצביעה בתגובתה על טענות עובדתיות שהועלו בבקשה ואשר היה מקום לתמוך אותן בתצהיר, ומשכך אין מקום לדחות את הבקשה רק מהטעם של היעדר תצהיר התומך בה ( סעיף 8 לפסק-הדין בבר"ע (ארצי) 4657-09-15 Sathan - אשכולות כוח אדם (1.11.15)) .

7. לגבי חלק מהמסמכים טענו הנתבעות כי אלה אינם בידיהם, או שכבר נמסרו במסגרת הליך הגילוי הכללי . בתשובתם דרשו התובעים כי טענות הנתבעים בנוגע למסמכים מסוג זה יתמכו בתצהיר. די בהצהרת ב"כ הנתבעות כאמור בתגובות בעניינים הנ"ל, ואין מקום לחייב מי מהנתבעות לתמוך בתצהיר את הצהרת ב"כ, כשם שלא היה מקום לחייב את התובעים בהגשת תצהיר כתמיכה בבקשה.

כתבי בית דין ו פרוטוקולים מהליכים משפטיים שונים (סעיף 9 לבקשה)
8. התובעים עותרים לגילוי פרוטוקולים והחלטות מההליכים המשפטיים בתיקים ס"ק 31531-10-13; 31026-10-13 ; 31074-10-13, 36087-01-14, וכן מההליכים בערעורים בתיקים המאוחדים: עס"ק 26190-05-16; 51808-05-16 ו 51795-05-16 - הליכים שעניינם קביעות הממונה על השכר בעניין חריגות השכר בחברה והליכים שעניינם צעדים ארגוניים בהם נקטו עובדי החברה בקשר לשינוי מבני במשק החשמל. הנתבעות בהליך כאן היו הצדדים להליכים אלה.
עוד התבקש עיון במסמכים שבהליכים פ"ה 22190-12-16; פ"ה 4060-12-16, הליכים שבמסגרתם עותרות קבוצות שונות של עובדי החברה כנגד הוראות כאלה ואחרות בהסכם הקיבוצי המסדיר את חריגות השכר.
התובעים תארו כי מדובר בהליכים משפטיים שבהם נדונה שאלת חוקיות תשלום רכיב שעות נוספות גלובאליות, כך שניתן ללמוד מכתבי בית הדין בהם על עמדות הצדדים בנושא חריגות השכר טרם החתימה על ההסכם הקיבוצי.

9. המדינה והחברה אינן מתנגדות להעברת המסמכים בהליכים המפורטים לעיל. נוכח ריבוי המסמכים, הוצע בתגובתן כי לב"כ התובעים תתאפשר זכות עיון וגישה לתיקים אלה באמצעות מערכת הנט.
נציגות העובדים לא הביעה עמדה בהתייחס לזכות העיון במסמכים אלה.

10. הצדדים אינם חלוקים, אם כן, בשאלת הרלוונטיות של המסמכים. לא ברור מדוע התובעים לא הגישו בקשות מתאימות בתיקים עצמם על מנת לקבל זכות עיון בתיקים הללו מכח תקנה 4 ל תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן – תקנות העיון). מהוראות תקנות העיון עולה כי לבית הדין בהליך זה אין סמכות ליתן זכות עיון גורפת בהליכים אחרים שאינו דן בהם, ומכאן שלא ניתן במסגרת בקשה זו לאפשר זכות עיון באופ ן שהציעה החברה . מ תן זכות עיון גורפת לצד בהליך כאן לגבי הליכים אחרים עלולה לפגוע בזכותם של צדדים לאותם הליכים לפרטיות. כך, למשל, בהליך פ"ה 4060-12-16 (המאוחד עם פ"ה 12290-12-16) מעורבים צדדים שאינם צדדים להליך המתברר בפני (ראה נספחים 5, 11 ו 17 לכתב ההגנה של החברה) , ואין מקום להתיר עיון גורף בתיק זה בהיעדר עמדתם. לפיכך, הבקשה הגורפת לגילוי כלל המסמכים הנוגעים לאותו הליך נדחית.

באשר להליכים בס"ק  36087-01-14, עס"ק 26190-05-16; 51808-05-16 51795-05-16 ( ערעורים מאוחדים), הרי שהצדדים לו הן הנתבעות בהליך כאן, ולא קיים חשש לפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים. לאור האמור, יאפשרו הנתבעות לתובעים לעיין במסמכים מתיקים אלה, או לחילופין יגישו בקשה משותפת באותם תיקים לאפשר לתובעים זכות עיון באותם תיקים.

רשימת עובדים שהגישו הודעה בהתאם לסעיף 83 להסכם הקיבוצי ( סעיף 10 לבקשה)
11. בהתאם להוראותיו של ההסכם הקיבוצי, נשלחו לגמלאי חברת החשמל הודעות בדבר הוראותיו. במכתבים פורטו עיקרי הסדר חריגות השכר, צוין סכום ההפחתה המשוער בגמלה וסכום ההשבה שינוכה ב- 36 תשלומים. כן הופנה הגמלאי בהודעה זו לכך שהוא רשאי להודיע בכתב תוך 60 ימים כי אינו מעוניין להיכלל בהסדר חריגות השכר, ובמקרה כזה יערוך הממונה שימוע פרטני על בסיס החלטותיו מהתאריכים 10.10.2013 ו- 11.12.2014.
התובעים בהליך כאן עותרים לגילוי נתונים בנוגע לגמלאים שפנו להליכי השימוע הפרטניים בהתאם להוראת סעיף 83 להסכם הקיבוצי, לרבות מועד הגשת ההודעה, מספר העובדים , מועד מינויים לתפקיד חבר ההנהלה, סטאטוס ההליך בעניינם והחלטת הממונה על השכר בעניינם, ככל שניתנה. התובעים הסכימו כי הפרטים יינתנו תוך השחרת הפרטים האישיים.

12. החברה טענה כי לתצהיר גילוי מסמכים מטעמה צורפה טבלה הכוללת את רשימת הגמלאים והשאירים שמסרו הודעה בהתאם לסעיף 83 להסכם. באשר ליתר הפרטים שהתבקשו – נטען כי מדובר במי דע פרטי הנוגע לצדדים שלישיים ואין לאפשר את גילויו.
המדינה טענה כי מדובר בנתונים שאינם רלוונטיים לבירור המחלוקת בהליך זה ואשר יש בגילוים כדי לפגוע בפרטיותם של הגמלאים שפנו לממונה על השכר. כמו כן נטען כי התובעים ממילא הודיעו כי אינם מבקשים להחריג עצמם מן ההסכם הקיבוצי ועל כן אין כל רלוונטיות למסמכים הנ"ל. נציגות העובדים לא נתנה עמדה בהתייחס למסמכים אלה.

13. בשאלה זו יש לקבל את עמדת הנתבעים. מסירת מידע ומסמכים הנוגעים להחלטות שקיבל הממונה ביחס לגמלאים שהגישו הודעה בהתאם לסעיף 83 להסכם ואשר אינם נמנים על קבוצת התובעים – תגרור פגיעה בפרטיותם. ברשימה שסיפקה החברה מנויים שלושה גמלאים הנמנים על קבוצת התובעים (רות גרוסמן, רות נלקן ויהודית ארבל). לגבי תובעים אלה – הרי שמטבע הדברים הם זכאים לקבל מידע ומסמכים הקשורים אליהם. בבקשה לא צוין אם מידע כאמור נמצא בידיהם. ככל שלא - הנתבעים ימסרו לעיון התובעים פירוט של סטאטוס ההליך בעניינם ומהחלטות הממונה על השכר בעניינם, ככל שהתקבלה.

העתק מתיקם האישי של התובעים בחברת החשמל ( סעיף 11 לבקשה)
14. התובעים עותרים כי יועברו לידם העתקים מ כלל המסמכים בתיקם האישי בחברה. בבקשה לא צוין מהי הרלוונטיות של המסמכים או חלקם להליך אלא נטען כי זכותו של כל עובד לעיין ולקבל העתק מהמסמכים שבתיקו האישי.
החברה טענה כי בהתחשב במספרם הרב של התובעים (מעל מאה) הרי שמדובר בעשרות אלפי מסמכים, רובם ככולם לא רלוונטיים לשאלות שבמחלוקת. עוד הוסבר כי ממילא אין מניעה כי כל אחד מהתובעים, או מיופי כח מטעמם, יעיינו במסמכים וזאת לאחר תיאום עם הגורם המתאים בחברה.

15. התובעים לא הצביעו על מסמכים ספציפיים בתוך תיקם האישי, אם כי ניתן להניח שמצויים שם מסמכים רלוונטיים, מהם ניתן ללמוד בין השאר על מועד כניסתם לתפקידם כמנהלי אגף/ סגן אגף ביחס לשינויים בדרגות ובשכר שנערכו בחברה במהלך שנות העבודה. בהתחשב בהיקף המסמכים הנטען ביחס למעל 100 תובעים ובהתחשב בכך שייתכן שמסמכים רבים בתוך התיק האישי אינם רלוונטיים – אין מניעה לממש את זכות העיון וגילוי המסמכים בדרך שהציעה החברה ובאמצעות התובעים או מיופה כח מטעמם. לאור האמור, נדחית בקשת התובעים לחייב את החברה להעביר עותק מצולם או סרוק מכלל מסמכי תיקי העובדים. החברה תאפשר לנציגי התובעים לעיין במסמכים במשרדיה, לאחר תיאום מראש, ולצלם או לסרוק במקום את המסמכים הנדרשים להם לצורך ניהול ההליך.

פרוטוקולי ישיבות מו"מ ו/או תכתובת ו/או סיכומי פגישות שנערכו במסגרת המו"מ הקיבוצי בנוגע לרכיב שעות נוספות פנסיוניות לחברי ההנהלה (סעיף 12 לבקשה)
16. התובעים טענו כי מדובר במסמכים הרלוונטיים להוכחת טענתם בדבר ייצוג בלתי הולם במסגרת המו"מ לקראת החתימה על ההסכם הקיבוצי בנוגע לרכיבי גמלתם ולהוכחת הטענה כי במסגרת המו"מ הנתבעים "סחרו" בזכויותיהם הפנסיוניות לטובת הישגים כספיים עבור העובדים הפעילים.
הנתבעות טענו כי כל מסמך שנערך במסגרת המו"מ הקיבוצי שהתנהל טרם חתימתו של ההסכם הוא חסוי , וכי מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים לבירור התביעה. החברה ציינה בתשובתה כי במסגרת ניהול המו"מ לא נוהלו מטעמה פרוטוקולים וסיכומים פורמליים של הישיבות שנערכו.
בתגובתם לתשובה, צמצמו התובעים את דרישתם בהקשר זה, ועתרו כי יימסרו לידיהם אך ורק מסמכים הנוגעים לניהול מו"מ באשר לרכיב השנ"ג הפנסיוניות לחברי ההנהלה . באשר לטענת החיסיון נטען כי אין לעשות שימוש בטענה זו על מנת להימנע באופן גורף ממתן זכות עיון בכלל המסמכים שהוחלפו בין הצדדים במהלך המו"מ , ועתרו לגילוים של המסמכים הבאים: התכתבויות פורמאליות, סיכומי פגישות, הסכמות שהועלו על כתב, או תחשיבים ששימשו בסיס להסכם הקיבוצי.

17. מסמכים שהוחלפו בין הצדדים במסגרת המו"מ שהוביל לכריתת ההסכם הקיבוצי נושא הליך זה הם מסמכים רלוונטיים, שייתכן ויש בהם לשפוך אור על השאלות שבמחלוקת בין הצדדים, בין השאר בהתייחס לטענת התובעים באשר לקיפוחם לעומת חבריהם העובדים הפעילים.
על אף האמור, אין מקום להיעתר לבקשה מטעמים של חיסיון על מסמכים שהוכנו לצורך מו"מ לקראת הסכם, חיסיון שמטרתו לעודד ניהול מו"מ חופשי (בר"ע (ארצי) 53690-12-12 ועד הרופאים בבית חולים איכילוב – ההסתדרות הרפואית בישראל (25.3.2013)). לאור האמור, הבקשה בעניין מסמכים אלה נדחית.
תרופה חלקית לקושי של התובעים בקבלת מידע שיאפשר התחקות אחר אומד דעת הצדדים שהוביל להסכם – ימצא בחיוב הנתבעים במסירת פרטים נוספים במקרה הצורך, בהתאם להוראות תקנה 46(א) לתקנות בית הדין. לאפשרות זו נשוב בהמשך.

פירוט רכיבי השכר המאושרים לחברי הנהלה בחוזה אישי כיום (סעיף 13 לבקשה)
18. לטענת התובעים, אפלייתם אל מול עובדים פעילים במסגרת הוראות ההסכם, מתבטאת בין השאר בכך שמנהלים שה ם עובדים פעילים , או חלקם, מועסקים כיום בחוזים אישיים, שבהם גולמו אותם תנאי שכר שניתנו בעבר לתובעים ושלגביהם נקבע, שלא כדין, כי הם בגדר חריגת שכר אסורה.
החברה והמדינה התנגדו לבקשה, וטענו כי מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים שכן התובעים לא הועסקו בשלב כלשהו בחוזה אישי. עוד נטען כי אין מדובר בדרישה לגילוי מסמכים אלא בדרישה לייצור מסמך.

19. לא מצאתי כי יש בנתון המתייחס לרכיבי שכר מהם נהנים כיום מנהלים פעילים המועסקים במסגרת הסכם אישי כדי לשפוך אור על השאלות שבמחלוקת. התובעים כאן לא הועסקו במסגרת חוזה אישי. דרישת ההשבה מקבוצת הגמלאים התובעים אינה זהה לזו שנקבעה לגבי עובדים פעילים. לא ברור אם אותם חוזים אישיים קובעים תנאי שכר זהים לכלל קבוצת המנהלים הפעילים. לאור האמור, ספק רב אם יש בנתונים בדבר רכיבי שכר למנהלים המועסקים במסגרת חוזה אישי כיום כדי לבסס את הטענה והמסקנה אליה חותרים התובעים. לאור האמור, דין הבקשה בהקשר זה להידחות.

מספרם ונתוני העסקתם של כלל הזכאים לרכיב שנ"ג פנסיוני, לרבות התובעים (סעיף 14 לבקשה)
20. התובעים דורשים כי החברה תספק מידע הכולל את מספרם ונתוני העסקתם של כלל הזכאים לרכיב שנ"ג פנסיוני בחברה, וביניהם התובעים. המידע המבוקש כולל את מספרם של עובדים אלה, מצבם האישי (גמלאי/ אלמן), מועד פרישה, דרגת פרישה, מועד קבלת דרגה מזכה בשנ"ג פנסיוני, תפקיד, גיל, גובה גמלה חודשית בפועל, אחוז גמלה מהשכר – הכל נכון למועד חתימת ההסכם הקיבוצי.
החברה טענה כי מדובר בדרישה ליצור מסמך ולא בגילוי מסמכים, כי הפקת המידע ועיבודו ידרשו זמן ומשאבים. עוד נטען כי מידע הנוגע לתובעים עצמם מצוי בידיהם, וככל שמדובר במידע אודות עובדים/ גמלאים אחרים – הרי שמדובר במידע אישי ופרטי שאין לגלותו.
המדינה ונציגות העובדים לא הציגו עמדה בהתייחס לנתונים המבוקשים.

21. בתגובות לא נטען כי מדובר במידע שאינו רלוונטי. מידע הנוגע לחברי הקבוצה הרלוונטית שזכתה לתשלום בגין שנ"ג, ביחס לנתונים נוספים כמו מועד פרישה ודרגת פרישה – הוא מידע רלוונטי לשאלות שבמחלוקת , שיכול לשפוך אור על טענותיהם של התובעים ביחס לאפלייתם אל מול עובדים פעילים בהתייחס לנתונים שנאספו נכון למועד חתימת ההסכם . על אף שמדובר במידע שהפקתו דורשת משאבים וזמן, ולא בגילוי מסמך קיים, אין באמור כדי להביא לדחיית הבקשה. לאור האמור, תספק החברה מידע כנדרש בטבלה הכוללת את הנתונים המבוקשים, שבה שמותיהם של עובדים/ גמלאים שאינם נמנים על קבוצת התובעים מושחרת.
הבקשה שלפני היא בקשה לגילוי מסמכים, וברור כי החיוב למסור נתונים חורג ממסגרת הבקשה. יחד עם זאת, בהתחשב בכך שהתחשיבים והתכתובות שהוחלפו בין הצדדים במסגרת המו"מ הם חסויים – יש בחיוב למסור נתונים כדי לתקן מצב זה ולאפשר לתובעים לעיין במסד הנתונים שהיווה את הבסיס להסכם, באופן שיכול לסייע בביסוס התביעה ובמתן החלטה מושכלת בשאלות שבמחלוקת.

העתק מ"הרשימה הסגורה" של 28 העובדים הבכירים לגביהם אושר הסדר תשלום של 70 שנ"ג (סעיף 15 לבקשה)
22. לאחר שהחברה מסרה העתק מהרשימה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעמה – התייתר הצורך לדון בבקשה זו.

מכתב או פנייה ממועדים שקדמו למועד חתימת ההסכם מטעם נציגות העובדים אל החברה או אל ה ממונה על השכר הכולל דרישה לפרטים בנוגע למספר חברי הקבוצה המושפעים משינוי רכיב השנ"ג הפנסיוני, לרבות מספרם, עלות גמלתם ו/או שכרם ו/או גילם ו/או מעמד האישי (סעיף 16 לבקשה)
23. התובעים טענו כי יש במסמכים כאמור כדי לשפוך אור על טענותיהם בדבר ייצוג בלתי הולם.
המדינה טענה כי לא התקבלו אצלה פניות כאמור. החברה ונציגות העובדים טענו כי יש לדחות את הבקשה משמדובר במסמכים חסויים שהועברו במסגרת מו"מ לקראת כריתת ההסכם הקיבוצי.
דין הבקשה להידחות משמדובר במסמכים שנשלחו, אם נשלחו, במסגרת המו"מ לקראת כריתת ההסכם הקיבוצי.

24. כך גם האמור בדרישה למסירת "נתונים שהועברו בין הצדדים למו"מ הנוגעים לרכיב השנ"ג הפנסיוני במסגרת המו"מ" (סעיף 17 לבקשה). כמפורט לעיל, הנתבעים חויבו לספק מידע הכולל את הנתונים הרלוונטיים לעניין רכיב זה במועד חתימת ההסכם.

מספר ישיבות המו"מ שהתקיימו בין הצדדים בטרם חתימת ההסכם הקיבוצי, בהן נכח נציג הסתדרות הגמלאים (סעיף 18 לבקשה)
25. התובעים טענו כי יש בגילוי נתון זה כדי לשפוך אור על הטענות בדבר היעדר ייצוג הולם ואי התחשבות בנתוניהם של התובעים.
המדינה ציינה כי אין בידה פירוט בדבר ישיבות המו"מ בהן השתתף נציג הסתדרות הגמלאים. החברה טענה כי אין מדובר בבקשה לגילוי מסמכים וכי מכל מקום אין לחברה נתון כלשהו בהקשר זה. נציגות העובדים לא מסרה עמדה.
לאחר שהמדינה והחברה ציינו כי אין בידיהם מידע או מסמך בנוגע למידע הנדרש – אין מקום ליתן צו כמבוקש כלפיהם.
אם לנציגות העובדים יש מידע בעניין זה – עליה להעבירו לתובעים, או לחילופין- למסור הודעה מפורשת כי אין בידיה נתונים.

26. דין הבקשה לגלות את "כלל ההתכתבויות בין נציגות העובדים לבין הסתדרות הגמלאים ו/או מי מטעמם" (סעיף 19 לבקשה) להידחות. מדובר בבקשה כללית וגורפת. לזה נוסיף כי נציגות העובדים ציינה בתשובתה כי במסגרת גילוי המסמכים מסרה את ההתכתבויות הרלוונטית שיש בידה, ומכאן שאין טעם במתן צווים נוספים בעניין זה.

עלות ההחזרים שבהסדר חריגות השכר בהסכם הקיבוצי בחלוקה לעלות החזרים ברכיב השנ"ג הפנסיוני אל מול יתר הרכיבים שבהסדר חריגות השכר בהסכם הקיבוצי (סעיף 20 לבקשה)
27. התובעים טענו כי יש במסמך זה כדי לתרום להכרעה בטענות בדבר פגיעה בזכויותיהם לטובת קבוצות אחרות, לרבות עובדים פעילים.
המדינה טענה כי התחשיבים נערכו על ידי החברה. החברה טענה כי אין מדובר בגילוי של מסמך קיים וכי לא קיים ברשותה הנתון המבוקש. נציגות העובדים לא מסרה עמדה.

28. בעניין זה יש לקבוע כי התובעים זכאים לקבל נתונים נוספים שהם רלוונטים ואשר יתכן כי יאפשרו להם להוכיח את טענתם שחלוקת נטל ההשבה כקבוע בהסכם אינו סביר ויש בו כדי לקפחם אל מול קבוצות אחרות.
לאור האמור, תמסור החברה נתונים נוספים בדרך של טבלה שתכלול את סכום ההשבה הכולל, בחלוקה לפי סוג החריגה (תוספת פיקודית, שנ"ג, אש"ל וכלכלה), ובחלוקה לפי עובדים פעילים אל מול גמלאים.

כל המסמכים הנוגעים להעלאת גובה השנ"ג מ-50 שעות ל- 70 שעות לדרג הניהולי בחברה לרבות (סעיף 21 לבקשה):
כלל המסמכים המצויים בחברת החשמל המנחים את מש"א/כספים/מח' תשלומי שכר בכירים בנוגע לרכיב השנ"ג, לרבות אלו המצויים באגף כח אדם של החברה בארכיב אגף משאבי אנוש בתיק "3-1 שכר", לרבות בין השנים 91-88;
כלל התזכירים הפנימיים מהשנים 91-88 הקשורים לתיק 3-1 כאמור בנושא שנ"ג.
29. התובעים טענו כי מדובר במסמכים שיש בהם כדי לתרום להכרעה במחלוקות הנוגעות למהות רכיב השנ"ג ו סיווגו כחריגת שכר.
החברה טענה כי הדרישה מהווה "מסע דיג" פסול ו כי ניסיון לאתר מסמכים אלו כרוך בהשקעת משאבים רבים. החברה ציינה כי אותרו מספר מסמכים מהשנים 1990-1985 המתייחסים לתשלום שעות נוספות למנהלים.

30. מדובר במסמכים רלוונטיים שיכולים לשפוך אור על טענת התובעים כי רכיב השנ"ג שולם להם כדין בסכומים ובשיעורים כפי ששולם. מהאמור עולה כי על החברה לגלות לתובעים את המסמכים הנדרשים, לרבות המסמכים שאותרו מהשנים 1985-1990 והמצויים בידיה.

העתק מכל המסמכים העוסקים בשכר העובדים הבכירים ( כולל השנ"ג הפנסיוני) שהועברו אישית לגב' אתי גבאי, ממשרד הממונה על השכר ע"י התובע מס' 1, מר רן כהנא, בפגישה במשרדו בנוכחות מר שלמה גרון מנהל מחלקת תשלומים לבכירים- במהלך הבדיקה שערכה הגב' גבאי בשנים 97-96, ובכלל זה האישור לתשלום בפועל של 70 שנ"ג פנסיוני ( סעיף 22 לבקשה)
31. גם באשר למסמכים אלה נטען כי יש בהם כדי לתרום לבירור השאלה הנוגעת למהות רכיב השנ"ג, שאלת סיווגו כחריגת שכר והצורך בהסדרת נושא זה במסגרת ההסכם הקיבוצי.
המדינה טענה בתשובתה כי גב' גבאי החלה לעבוד באגף השכר רק בשנת 1999 ומכל מקום אין בידיה תיעוד בדבר מסמכים שהועברו במסגרת פגישה מסוימת.
החברה טענה כי אין ברשותה "אישור לתשלום בפועל של 70 שנ"ג פנסיוני" ואין לה ידיעה בנוגע למסמכים כמבוקש.

32. לאור האמור בתגובות הנתבעות, לפיהן לא קיימים מסמכים כמבוקש – דין הבקשה להידחות. אין מקום להיעתר לבקשה החילופית של התובעים כאמור בתגובתם למסירת מסמכים שהועברו ל"נציג אחר" של המדינה בשנים 1996-1997. מדובר בבקשה כללית ולא ברורה. אם התובע כהנא טוען שהעביר מסמך מסוים במועד מסוים לנציג כלשהוא – ראוי היה לתמוך את הטענה בתצהיר בנוגע למהות המסמך, מועד מסירתו וכיו"ב.

כלל ההתייחסות חברת החשמל ו/או נציגות העובדים לממונה על השכר טרם הוצאת החלטותיו מהשנים 2001/2003/2006/2013/2014 בנוגע לשנ"ג (סעיף 23 לבקשה)
33. לגבי מסמכים אלה נטען כי יהיה בהם כדי לתרום לבירור שאלת סיווג רכיב השנ"ג כחריגת שכר .
המדינה והחברה ציינו כי מדובר במסמכים שכבר הוגשו במסגרת הליכים קודמים ובמסגרת תיק חריגות השכר, ולא התנגדו לאפשר לתובעים עיון במסמכים אלה.

34. לאחר שנעתרתי לבקשת התובעים כי יתאפשר להם עיון במסמכים שהוגשו במסגרת תיק חריגות השכר, ולאור הצהרת הנתבעים כי כלל המסמכים הוגשו במסגרת תיק חריגות השכר – אין צורך במתן צווים נוספים בעניין זה.

העתק מחוות הדעת שנכתבה על ידי משרד ש. הורוביץ והועברה לממונה על השכר+ נספחיה המוזכרת, בין היתר, בסעיף 2 למכתב רשות החברות ואגף השכר והסכמי עבודה מיום 31.7.2003 (סעיף 24 לבקשה);
35. החברה התנגדה לגילוי חוות הדעת בשל חיסיון עו"ד - לקוח. עוד נטען כי התובעים לא הצביעו על הרלוונטיות של המסמך.

36. מהחלטת הממונה על השכר מיום 31.7.03 (נספח מב/10 לכתב התביעה המתוקן) עולה כי החברה מסרה את חוות הדעת במסגרת תשובתה לממונה בעניין חריגות השכר בחברה. מכאן שמדובר לכאורה במסמך רלוונטי לשאלת סיווג רכיב השנ"ג כחריגת שכר.
חלק מתוכנה של חוות הדעת נחשף במסגרת החלטת הממונה מיום 31.7.03, וזאת כחלק מהתייחסות החברה להכללת רכיב שעות נוספת כרכיב פנסיוני. יש לראות בהגשת חוות-הדעת לממונה משום ויתור מצד החברה על החיסיון מכח סעיף 48(א) ל פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (רע"א 1863/98 י. מזרחי קבלנות כללית בע"מ נ' סלנט (20.4.1998) ). לאור האמור, דין הבקשה בהתייחס למסמך זה להתקבל.

העתק מכל סיכום שבין חברת החשמל לממונה על השכר (במכתב זה - הממונה על השכר לרבות רשות החברות הממשלתיות ואגף הסכמי שכר) המתנה את המשך תשלום של 70 ש"נ בפועל, בביצוע שעה נוספת אחת בפועל, לפחות, מדי יום ביומו (סעיף 25 לבקשה);
כלל הנחיות חברת החשמל בנושא השנ"ג שהוצאו לאחר ובעקבות החלטות הממונה על השכר מהשנים 2001,2003,2006,2013 (סעיף 26 לבקשה)
37. גם בנוגע למסמכים אלה נטען כי יהיה בהם כדי לתרום לבירור השאלה הנוגעת למהות רכיב השנ"ג, שאלת סיווגו כחריגת שכר והצורך בהסדרתו.
החברה טענה כי אין ברשותה מסמכים כמבוקש, זולת החלטותיו של הממונה על השכר. המדינה טענה בהתייחס לסעיף 25 לבקשה כי כל המסמכים הרלוונטיים צורפו לכתבי הדין בהליכים הקודמים.
לאור האמור בתשובות, ומכיוון שלתובעים יימסרו כלל המסמכים שהוגשו או הוחלפו במסגרת תיק חריגות השכר, די באמור כדי למצות את הבקשה.

תרשומת מיום 7.1.2004 של פגישה שהתקיימה בלשכת מנכ"ל חח"י ביום 24.12.2003 ( מספר סידורי 23) (סעיף 27 לבקשה)
38. בבקשה לא צוין מהי הרלוונטיות של מסמך זה, אלא נטען באופן כללי כי יש במסמך זה (יחד עם יתר המסמכים שהתבקשו במסגרת סעיפים 22 – 28 לבקשה) כדי לתרום לבירור השאלות בנוגע למהות רכיב השנ"ג.
החברה ציינה בתשובתה כי מסמך זה צורף על ידי התובעים לתצהיר גילוי מסמכים מטעמם, ולכן לא ברור מדוע מועלית דרישה לגילויו. עיון בתצהיר גילוי מסמכים מטעם התובעים (סעיף 2.5 לתצהיר גילוי מסמכים מיום 21.1.18). בתגובתם לתשובה לא חזרו התובעים על דרישתם בהתייחס למסמך זה ומכאן שהתייתר הדיון בבקשה בנוגע למסמך זה.

העתק מכל מסמך ובו קיימת דרישה מטעם הממונה על השכר לחברת החשמל להפחית את גובה השנ"ג הפנסיוני מ-70 שעות נוספות בפועל ל-50 שעות נוספות בפועל (סעיף 28 לבקשה)
39. החברה ציינה כי אין ברשותה מסמך ובו דרישה כאמור, מעבר לשימועים שנערכו ביחס לתשלום רכיב זה, וכי מדובר במסמכם שהוגשו או הועברו במסגרת תיק חריגות השכר. כאמור, אין לחברה התנגדות כי לתובעים תינתן זכות עיון במסמכים בתיק חריגות השכר.
המדינה טענה כי אין בידה מסמכים כאמור בדרישת התובעים, מעבר להחלטת הממונה המאשרת את ההסכם הקיבוצי.

לתובעים ניתנה הזכות לעיין במסמכים מתיק חריגות השכר, ולכן יש באמור כדי למצות את הבקשה בהתייחס למסמכים אלה.

כלל העדכונים שהועברו מטעם חח"י ו/או ארגון העובדים ו/או ההסתדרות לגמלאי חח"י בנוגע לרכיב השנ"ג החל ממועד החלטת הממונה על השכר משנת 2003 ועד למועד חתימת ההסכם הקיבוצי (סעיף 29 לבקשה);
40. התובעים טענו כי יש במסמכים כדי לתרום לבירור הטענות בדבר ייצוג לא הולם ובדבר אי התחשבות בנתוניהם במסגרת ההסכם.
החברה טענה כי אין ברשותה מסמכים כאמור מאחר ועד למועד החתימה על ההסכם הקיבוצי לא נדרשה החברה לפעול באופן אופרטיבי; נציגות העובדים טענה כי מדובר בבקשה כללית וגורפת, כי ממילא הועברו כלל המסמכים הרלוונטיים המצויים בידה במסגרת הליך הגילוי הכללי, וכי אין לעתור לגילוי מסמכים שהופקו בתקופה לגביה חלה התיישנות.

הבקשה מתייחסת למסמכים שהועברו על פני תקופה בת כ- 13 שנים, מ- 2003 ועד מועד החתימה על ההסכם בשנת 2016. אין בכך בלבד כדי להביא לדחיית הבקשה, ואין לקבל את הטענה בדבר התיישנות.
לאחר שהנתבעות ציינו כי אין בידם מסמכים נוספים מלבד אלה שהועברו במסגרת שלב גילוי המסמכים הכללי, אין מקום ליתן צווים נוספים.

אישורי מועד מסירת (בניגוד לשליחת) ההודעה הקבועה בסעיף 82 להסכם הקיבוצי אצל כל אחד מהעובדים (סעיף 30 לבקשה);
41. התובעים טענו כי המסמכים רלוונטיים להכרעה בטענות התובעים בסעיף 17 לכתב התביעה המתוקן, לפיה לא ניתנה לתובעים הזדמנות נאותה לכלכל את צעדיהם ולממש את הזכות הקבועה בסעיפים 83 – 85 להסכם הקיבוצי נוגע לשימוע פרטני בעניינם.
החברה טענה כי אין ברשותה מסמכים כאמור וכי ממילא מידע זה אמור להיות בידי כל אחד מהתובעים. כמו כן טענה החברה כי לא מדובר במידע רלוונטי.
לאחר שהחברה הצהירה כי אין בידיה מסמכים כאמור – התייתר הדיון בבקשה. מעבר לנדרש יצוין כי במסגרת בירור הליך זה הוארך המועד למסירת הודעה (החלטה מיום 16.5.17 והחלטה מיום 16.5.17 בבר"ע 65308-05-17). ביום 18.7.17 הודיעו התובעים כי אין בכוונתם להגיש הודעת הסתלקות על פי סעיף 83 להסכם הקיבוצי . לאור האמור, ספק אם שאלת מועד מסירת ההודעות לתובעים היא רלוונטית.

מסמכי פרישה ו/או הסדרי פרישה עליהם חתמו המנהלים חברי קבוצת התובעים במסגרת פיטורי צמצום ארגון;
42. התובעים טענו כי מדובר במסמכים רלוונטיים שיאפשרו להם להוכיח כי חלקם פוטרו מעבודתם בחברה במסגרת הליכי רה-ארגון או במסגרת פרישה מוקדמת, כי סוכמו עמם תנאי פרישה מגודרים עליהם הסתמכו, ומכאן שלא היה מקום להחיל בעניינם את תנאי ההסכם הקיבוצי.
החברה טענה כי התובעים לא הצביעו על הרלוונטיות של מסמכי פרישה כאלה או אחרים, כי הבקשה כללית ולא ממוקדת, ותחייב את החברה להשקיע זמן ומשאבים משמעותיים.

אני מוכנה להניח כי הסדרי הפרישה הם רלוונטיים להוכחת טענת ההסתמכות של איזה מבין התובעים. בעניין זה ראוי היה שהתובעים יצמצמו את בקשתם לגבי אלה מביניהם שאכן פרשו במסגרת הליך רה-ארגון או פרישה מוקדמת ונערכו עמם הסדרי פרישה, אלא שהדבר לא נעשה.
יש להניח כי הסדרי פרישה כאמור מצויים בתיקם האישי של העובדים לגביהם ניתנה הסכמת החברה לאפשר עיון בהם, ודי באמור כדי למצות את הבקשה.

סוף דבר
43. הצדדים ישלימו את הליכי הגילוי והעיון במסמכים בהתאם לאמור בהוראות החלטה זו, לרבות על דרך תיאום מועדים לעיון בתיקים האישיים, מסירת המסמכים ו/או הגשת פרטים נוספים או משלימים, וזאת עד ליום 1.1.19.
הבקשה התקבלה בחלקה, ולפיכך כל צד ישא בהוצאותיו.

44. התובעים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם עד יום 3.3.19. לתצהירים יצורפו כל המסמכים עליהם מתבססת תביעתם. עותק ישלח ישירות לב"כ הנתבעות.

45. הנתבעות יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמן תוך 60 ימים מיום קבלת תצהירי התובעים. לתצהירים יצור פו כל המסמכים עליהם מתבססת הגנתן. עותק ישלח ישירות לב"כ התובעים.

46. לא הוגשו תצהירי התובעים במועד, תמחק התובענה על הסף על פי תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה. לא הוגשו תצהירי הנתבעות במועדם, יראה הדבר כאילו אין בדעת הנתבעות להביא ראיות.
על המצהירים להתייצב לחקירה על תצהיריהם במועד כפי שייקבע.
סרב עד לאמת דבריו בתצהיר או שלא עלה בידי אחד הצדדים לבוא עמו בדברים, יגיש אותו צד למזכירות בית הדין בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני בית הדין במועד הנ"ל. בבקשה האמורה יפרטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר ועיקרי העדות. על כל צד המבקש להעיד עדים מטעמו שלא באמצעות תצהיר, להגיש את הבקשה להזמנת עדים בד בבד עם הגשת תצהירי העדות הראשית. עותק מהבקשה ישלח ישירות לב"כ הצד שכנגד.

47. לעיוני ביום 4.3.19, לשם מעקב אחר הגשת תצהירי התובעים וקביעת מועדים לדיו ני הוכחות.

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשע"ט, (04 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.