הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה סע"ש 8168-07-17

02 אפריל 2019
לפני: כב' הרשמת מירי שי

התובעת:
קלודין ביטון
ע"י ב"כ: עו"ד עמרן מתיא
-
הנתבעים:

  1. סיגל ויאיר הובלות בע"מ
  2. יאיר עזרא
  3. סיגל עזרא

ע"י ב"כ: עו"ד שירי אהרוני חי

החלטה

1. עניינה של החלטה זו בקשת הנתבעים לחייב את התובעת לחתום על כתב ויתור סודיות שמכוחו יוכלו לפנות לקופת החולים ולמוסד לביטוח לאומי ולעיין ברשומה רפואית הנוגעת למצבו הרפואי של המנוח.

הרקע

2. יריב ביטון ז"ל ("המנוח") הועסק בתפקיד נהג משאית בעסק שבבעלות הנתבעים, וזאת מיום 1.9.11 ועד לפטירתו ביום 20.11. 15. התובעת היא אלמנת המנוח, ולפי האמור בתביעה המנוח הותיר צוואה שלפיה התובעת היא הנהנית היחידה מעיזבונו.

3. בכתב התביעה המתוקן שהגישה התובעת ביום 28.10.18 נטען, בין היתר, כי הנתבעים לא מילאו את חובתם מכוח ההסכם הקיבוצי וצו ההרחבה בענף ההובלה לבטח את המנוח בקרן פנסיה או בקופת גמל. לפיכך, התובעת תבעה מהנתבעים פיצוי בסכום של 1,151,413 ש"ח עבור "הפסד פנסיה ו/או קצבת שאירים", וזאת בהתאם לחוות דעת אקטוארית שצורפה לתביעה המתוקנת. בנוסף נתבע סעד שעניינו פיצוי בגין אי ביצוע הפקדות לקרן השתלמות וסעדים הנובעים מיחסי העבודה בין הצדדים וסיומם (הפרשי שכר עבודה, פיצויי פיטורים ופדיון חופשה שנתית).

4. בכתב ההגנה המתוקן טענו הנתבעים, בין היתר, כי במועד תחילת עבודתו היה המנוח חולה במחלת הסכרת ובמחלת הסרטן ממנה נפטר לימים. לפי הטענה, הואיל ומחלה קודמת מוחרגת במסגרת פוליסת הביטוח, הרי שלנוכח מצבו הרפואי של המנוח במועד ההצטרפות לקרן הפנסיה יש לבחון תחילה את זכאותו להצטרף כעמית וכן לבדוק את תוצאות תקופת האכשרה בת 60 חודשים ביחס למועד האירוע המזכה.

5. בסעיף 53 לכתב ההגנה המתוקן נטען כך:

"לשם בחינת הטענות המועלות לעיל תוך הגשת חוות דעת נגדית מטעם הנ תבעים, יש תחילה לבחון את המסמכים הרפואיים של המנוח ומסמכי המוסד לביטוח לאומי, עוד בטרם תחילת עבודתו אצל הנתבע 2 ומועדי גילוי המחלות אשר הביאו לאירוע מזכה של מוות".

6. ביום 27.11.18 הגישו הנתבעים בקשה במסגרת גילוי ועיון במסמכים. בין היתר התבקש צו המורה לקופת חולים כללית לאפשר להם עיון ברשומה הרפואית של המנוח; וכן צו המורה למוסד לביטוח לאומי לאפשר לנתבעים לעיין בתיקיו של המנוח.

7. בהחלטה מיום 30.12.18, נקבע כדלקמן:

"אשר לבקשת הנתבעים לעיין במסמכים רפואיים של המנוח, ולשם כך לתת צו המופנה לקופת חולים כללית: הבקשה נדחית. מדובר בבקשה גורפת ומקובלת עלי טענת התובעת שמדובר בפגיעה לא מידתית בפרטיותו של המנוח. לפיכך, ומשקיים אמצעי מידתי לחשיפת הפרטים הדרושים לנתבעים, אני מורה לתובעת להמציא לנתבעים, בתוך 30 ימים מהיום, מסמכים רפואיים המעידים על מועד גילוי המחלות הקשות שמהן סבל המנוח. התיעוד הרפואי שיומצא יתייחס למועד שבו אובחן המנוח כחולה במחלת הסכרת ומחלת הסרטן".

עוד קבעתי באותה החלטה:

"אשר לבקשת הנתבעים לעיין בתיקי המנוח במוסד לביטוח לאומי, ולשם כך לתת צו המופנה למוסד לביטוח לאומי: לא ברורה טענת הנתבעים בנוגע להמצאת נתונים באשר לשעות העבודה המותרות של המנוח ואובדן כושר עבודתו. לא שוכנעתי ברלוונטיות של מידע זה לבירור השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. לפיכך, הבקשה נדחית".

8. הואיל והצדדים הגישו בקשות נוספות לגילוי ועיון במסמכים הוריתי על קיומו של דיון במעמד הצדדים, אשר התקיים לפניי ביום 26.2.19. במעמד הדיון הובהר לצדדים שבכוונת בית הדין להורות לתובעת לחתום על כתב ויתור סודיות רפואית. זאת בשים לב לטענת הנתבעים שהתובעת המציאה מסמכים רפואיים חלקיים (בקשה מיום 1.2.19), והרשומה הרפואית שהומצאה מעידה שמועד גילוי המחלות מהן סבל המנוח קודם למועד שצוין במסמכים. במעמד הדיון ביקש ב"כ התובעת לאפשר לו להשלים טיעונים בכתב, וביום 7.3.19 הגישה התובעת את נימוקיה. הנתבעים הגישו תגובתם ביום 26.3.19.

טענות הצדדים

9. לטענת התובעת, אין כל הוראה שבדין המחייבת אותה לחתום על כתב וס"ר. התובעת מוסיפה וטוענת שאין לחייבה לוותר על זכויותיו של המנוח לפרטיות, לחיסיון ולסודיות רפואית. נטען עוד שהחלטת בית הדין מיום 30.12.18 היא החלטה חלוטה ובית הדין אינו רשאי לחזור בו מהחלטתו.

10. לטענת הנתבעים, במקרה הנדון קיים אינטרס לגיטימי לקבלת המידע הרפואי של המנוח לנוכח דרישת התובעת לתשלום פנסיית שאירים, ומנגד לנוכח טענת ההגנה שלהם שגם אם היה המנוח חותם על טפסי הצטרפות ממילא לא היו השאירים זכאים לתשלום מהקרן.

דיון והכרעה

11. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ונתתי דעתי לכתבי הטענות ולמחלוקות העומדות להכרעה שיפוטית, אני מורה לתובעת לחתום על כתב וס"ר, וזאת בין היתר כדי לאפשר לנתבעים להגיש חוות דעת נגדית.

להלן אפרט טעמיי:

12. תנאי מקדמי לגילוי ולעיון במסמכים הוא שהמסמך אותו מבקשים לגלות ולאפשר עיון בו רלוונטי לגדר המחלוקת. גישת הפסיקה בנושא הרלוונטיות היא ליבראלית – כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי.

13. בענייננו: לא יכול להיות ספק שהמסמכים המבוקשים – רשומה רפואית בנוגע למועד בו נתגלתה לראשונה מחלתו של התובע (מחלת הסכרת ומחלת הסרטן) – רלוונטיים למחלוקת בין הצדדים, שהרי אחת השאלות העיקריות בהליך זה היא האם במועד הקובע ניתן היה לבטח את המנוח בקרן פנסיה. לטענת הנתבעים המנוח התקבל לעבודה בהיותו חולה במחלה אשר למרבה הצער גרמה למותו תוך כדי עבודתו בשירות הנתבעים, ולכן לטענתם לא ניתן היה לבטח את המנוח, או שלא היתה חברת ביטוח שהיתה מסכימה לבטחו. מכאן שהמסמכים הרפואיים בנוגע למועד בו התגלו המחלות מהן סבל מהווים מידע חיוני לצורך הכנת חוות דעת נגדית מטעם הנתבעים.

14. מכאן נפנה לבחון ולשקול את האינטרסים הנוגדים העומדים בבסיס הגילוי והעיון: מחד עומדים אינטרס גילוי האמת העובדתית וזכותו של בעל דין למשפט הוגן. מנגד עומד האינטרס של הגנת הפרטיות. שעה שחשיפת האמת עלולה לגרום לפגיעה בפרטיות, יש לעמת את הפגיעה בפרטיות אל מול הגילוי ולאזן בין השניים, וזאת בשים לב לכך שהפגיעה היא בפרטיות של בעל דין.

15. הנחת המוצא בעריכת האיזון בין האינטרס של גילוי האמת ועשיית צדק ובין ההגנה על פרטיותו של בעל דין, היא כי "בכל הנוגע לזכות לפרטיות של בעל דין, יש להעדיף ככלל את הערך של קיומו של הליך שיפוטי תקין ויעיל, הנערך ב'קלפים פתוחים'" (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – פלצ'י , מיום 2.9.2010), וכי "ככלל, תובע אינו יכול להישמע בטענה, כי זכותו לפרטיות גוברת על חובתו לחשוף בפני הנתבע ראיות, שהן רלוואנטיות לבירור התובענה ונדרשות לנתבע לביסוס הגנתו .... אף מובן הוא, כי בידי התובע קיימת אפשרות להעדיף את ההגנה על פרטיותו על פני ההכרח לחשוף בפני הנתבע ראיות רלוואנטיות, וזאת על-ידי מחיקת התביעה שהגיש כנגד הנתבע" (רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נה(2) 102). ועוד: "ההגנה על פרטיותו של בעל דין חשובה היא אך אינה יכולה לשמש מקלט לתובע באיזון אל מול האינטרס של עשיית צדק ולמול זכותו של נתבע להתגונן באופן ראוי" (רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין, מיום 13.10.2009).

16. אשר לכתב ויתור סודיות רפואית נקבע בפסיקה, כי "אין לכחד שסוגיית כתב הוס"ר והיקפו אינה סוגיה קלה, בהתחשב בכך שכרוכה בו חשיפה של מידע רפואי בעניינו של התובע, והדברים ברורים" (רע"א 7922/14 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, מיום 15.2.2015). כב' השופט צבי זילברטל הוסיף וקבע:

"הפסיקה דנה בעבר בשאלת היקפו של כתב הוס"ר, הן בקשר עם תביעות לפי חוק הפיצויים והן בקשר עם תביעות נזיקיות 'רגילות'. בקשר עם תביעות לפי חוק הפיצויים הפסיקה סברה כי כתב הוס"ר המצוי בתקנות המומחים (טופס 3), אשר מלכתחילה ממוען לגורם ספציפי, הנתבע או בא-כוחו (כך שגורמים אחרים אינם יכולים לעשות בו שימשו), הוא 'טופס סביר בנסיבות העניין, המאזן כראוי בין זכויותיהם הדיוניות של הצדדים' (רע"א 5619/10 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (20.12.2010)). לצד זאת, וכפי שמוזכר בבקשה, נאמר כי במקרים מסוימים יהיה מקום לבחון אם ראוי להגביל את היקף כתב הוס"ר, כשהדברים אמורים בעיקר באשר למשך הזמן בו הוא יעמוד בתוקף וניתן יהיה לעשות בו שימוש".

17. אל מול זכותם של הנתבעים להליך ראוי והוגן ניצבת זכותה של התובע ת לבל תיפגע פרטיותו של המנוח במידה העולה על הנדרש. אמנם, היענות לבקשת הנתבעים יש בה משום פגיעה בפרטיותו של המנוח. אולם, בשים לב לנסיבות העניין, בהתחשב ברלוונטיות של המסמכים הרפואיים שהתבקש גילויים, כמו גם חשיבות המידע לצורך ניהול הגנת הנתבעים והכרעה שיפוטית בתובענה, הגעתי לכלל מסקנה כי עסקינן בפגיעה שאינה עולה על הנדרש ובאיזון שבין זכותו של המנוח לפרטיות בכלל, ושל סודיות רפואית בפרט, ובין זכותם של הנתבעים להליך הוגן – גוברת זכותם של הנתבעים להתגונן באופן ראוי.

18. כללו של דבר: הואיל והזכות לפרטיות היא זכות יחסית שכאמור יש לאזנה כנגד זכויות יסוד אחרות, ושעה שהתובעת היא בעל הדין המבקש שלא לחשוף את המידע, הרי שידו של אינטרס גילוי האמת ועשיית הצדק על העליונה. עמד על כך כב' השופט יצחק עמית בת"א (חי') 995/05 פלוני נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים וניקיון בע"מ (מיום 30.11.2006):

"כאשר בעל הדין שנדרש לחשוף את המסמך נשוא החסיון או נשוא הטענה לפגיעה בפרטיות הוא התובע, יש טעם חזק לטעון כי אינו רשאי לאחוז בחבל משתי קצותיו: גם להגיש תביעה וגם לסרב להמציא חומר העשוי לשמש את יריבו בטענה לפגיעה בפרטיות או בחסיון. ההנחה היא, שבעצם הגשת התביעה, יש משום ויתור מכללא על הגנת הפרטיות ועל החסיון, וכי התובע נכון להקריבם על מזבח תביעתו. בתיקי נזיקין קיימת פרקטיקה, לפיה התובע חותם על כתב ויתור סודיות רפואית (וס"ר) על מנת לאפשר לנתבע לגלות כל חומר רפואי הרלוונטי לתביעה, בין היתר, כדי לאפשר לנתבע להגיש חוות דעת שכנגד (ובתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1974ראה תקנה 2(א)(3) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986). החתימה על כתב ויתור סודיות רפואית נובעת מהנחה מקדמית, כי ממילא בית המשפט יורה על הסרת החסיון, על מנת לאפשר לבעל הדין שכנגד להתגונן .
השורה התחתונה היא, שכאשר בתובע עסקינן, נקודת האיזון, בין האינטרסים הנוגדים של גילוי האמת מול החסיון והפגיעה בפרטיות, קרובה מאוד לאינטרס של גילוי האמת, וידו של אינטרס זה תהא על פי רוב על העליונה . ברם, אין פירוש הדבר שהגשת תביעת נזיקין מבטלת מיניה וביה את החסיון הרפואי. גם התובע, יהא רשאי במקרה מתאים, להעלות את הטענה כי ראוי שלא לחשוף חומר מסוים, בשל חסיון או בשל פגיעה קשה בפרטיותו" (ההדגשה בקו תחתון אינה במקור – מ.ש.) .

19. במקרה דנן עסקינן בתביעה ביטוחית. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים בתשלום פיצוי בגובה קצבת שאירים שהיתה משולמת על ידי המבטח לו היה המנוח מבוטח בקרן פנסיה . הנתבעים טוענים מנגד לשלילת הכיסוי הביטוחי במצב של מחלה קודמת בתקופת אכשרה. בנסיבות אלו ניתן ללמוד גזרה שווה מהליכים משפטיים המתנהלים כנגד מבטחים ומהוראות סעיפים 22 עד 24 לחוק חוזה ביטוח.

סעיף 23 לחוק חוזה ביטוח דן ב"בירור חבותו של המבטח" וקובע בסעיף קטן ב' שלו, כי "על המבוטח או על המוטב, לפי הענין, למסור למבטח, תוך זמן סביר לאחר שנדרש לכך, את המידע והמסמכים הדרושים לבירור החבות, ואם אינם ברשותו, עליו לעזור למבטח, ככל שיוכל, להשיגם". בהתאם להוראה זו נדרש המבוטח לחתום על טופס כתב וס"ר על מנת לאפשר למבטח לאסוף את המידע הנחוץ לבירור חבותו.

למעלה מהדרוש יצוין, כי בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 הוסדרה סוגיה זו. בתקנות 10 ו-15 עוגנה החובה לצרף כתב ויתור סודיות וחוות דעת מומחה לכתב התביעה, למעט בנסיבות מיוחדות וחריגות.

20. אין בידי לקבל את טענת התובעת שלפיה אינה רשאית, או שאין לחייבה, לוותר על זכותו של המנוח לפרטיות, בין היתר לפי חוק זכויות החולה. מקובלת עלי טענת הנתבעים, שלפיה המנוח ציווה ליורשת את כל זכויותיו מכל מין וסוג (סעיף 4 לצוואה – צורפה נספח א' לתגובת הנתבעים), ומכאן שגם הזכות לקבלת מידע רפואי הועברה לתובעת . בנוגע לחוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996, אפנה לסעיף 20 לחוק, הקובע חובה מפורשת של מטפל או מוסד רפואי למסור מידע אם קמה להם חובה לעשות כן (סעיף 20(א)(2) לחוק).

סוף דבר

21. אני נעתרת לבקשה ומורה לתובעת לחתום על כתב וס"ר.

22. התובעת תמציא לב"כ הנתבעים בתוך 7 ימים מהיום כתב ויתור סודיות רפואית מקורי, חתום ומאומת כדין . המסמכים הרפואיים ישמרו אצל ב"כ הנתבעים, תחול חובת סודיות וייעשה שימוש במסמכים הרפואיים לצורך הליך משפטי זה בלבד , לרבות מינוי מומחה רפואי או מומחה בנושא ביטוח מטעם הנתבעים.

23. כל צד יישא בהוצאותיו.

הוראות בנוגע להמשך ההליך המשפטי:

24. התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה, בתוך 60 ימים מהיום ולא יאוחר מיום 3.6.19. לתצהירים יצורפו כל המסמכים עליהם מתבססת תביעתה. עותק ישלח ישירות לב"כ הנתבעים.

הנתבעים יגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם בתוך 30 ימים מיום קבלת תצהירי התובעת. לתצהירים יצורפו כל המסמכים עליהם מתבססת הגנתם. עותק ישלח ישירות לב"כ התובעת.

25. אם לא יוגשו תצהירי התובעת במועד, תמחק התובענה על הסף על פי תקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991. אם לא יוגשו תצהירי הנתבעים במועדם, יראה הדבר כאילו אין בדעת הנתבעים להביא ראיות.

על המצהירים להתייצב לחקירה על תצהיריהם במועד כפי שייקבע.

סירב עד לאמת דבריו בתצהיר או שלא עלה בידי אחד הצדדים לבוא עמו בדברים, יגיש אותו צד למזכירות בית הדין בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני בית הדין במועד הנ"ל. בבקשה האמורה יפרטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר ועיקרי העדות. על כל צד המבקש להעיד עדים מטעמו שלא באמצעות תצהיר, להגיש את הבקשה להזמנת עדים בד בבד עם הגשת תצהירי העדות הראשית. עותק מהבקשה ישלח ישירות לב"כ הצד שכנגד.

26. עיון ביום 4.6.19 למעקב אחר הגשת תצהיר התובעת.

ניתנה היום, כ"ו אדר ב' תשע"ט, (02 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.