הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה סע"ש 7469-02-19

31 מאי 2019
לפני: כב' הרשמת מירי שי

המבקשת:
ת. מ. הנדסה בינוי ופיתוח בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד נדב כנפו , עו"ד סיון גפני
-
המשיבים:

  1. רונן גרנות
  2. רונן גרנות בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד דב גרינבוים, עו"ד צבי גרימברג, עו"ד רני אורן

החלטה

1. עניינה של החלטה זו בקשתם של מר רונן גרנות וחברת רונן גרנות בע"מ לביטול צווי עיקול וצו עיכוב יציאה מן הארץ שהוטלו במסגרת הליכי הוצאה לפועל ולבקשתה של ת.מ. הנדסה בינוי ופיתוח בע"מ.

הצדדים להליך והרקע לבקשה

2. מר רונן גרנות ("ה משיב") הוא בעל המניות והדירקטור של חברת רונן גרנות בע"מ ("חברת גרנות") (כאשר אתייחס למשיב ולחברת גרנות יחדיו יכונו הם גם "המשיבים") . ת.מ. הנדסה בינוי ופיתוח בע"מ היא חברה העוסקת, בין היתר, בהנדסה, פיתוח, ייזום וביצוע של פרויקטים בתחום הבנייה ("המבקשת") .

3. תחילתו של הליך זה בחודש נובמבר 2018 עת פנתה ה מבקשת ללשכת ההוצאה לפועל בנצרת בבקשה לביצוע שני שטרות, שנמסרו לה על ידי המשיבים (528417-11-18, 528425-11-18) בסכום כולל של 1,319,700 ש"ח.

4. לבקשת המבקשת הוטלו ביום 26.11.18 – ב מעמד צד אחד ובטרם הוצאה אזהרה למשיב ולחברת גרנות – צווי עיקול ברישום על זכויות המשיב וחברת גרנות. כמו כן, הוטל עיקול ברישום על רכבים שבבעלות המשיב וחברת גרנות. נוסף על כך הוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד המשיב.

5. המשיב וחברת גרנות הגישו התנגדות לביצוע השטרות בטענה שהשטרות ניתנו ביחס לקיומם הנטען של יחסי עבודה בין המשיב ובין המבקשת. ביום 26.12.18 החליטה רשמת ההוצאה לפועל לעכב את הליכי ביצוע השטרות כנגד המשיב וחברת גרנות ו הורתה להעביר את הדיון בהתנגדות לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. ההליך העיקרי בבית דין זה מנוהל לפני כב' השופט טל גולן (סע"ש 37079-01-19, סע"ש 7469-02-19).

6. לאחר העברת ההליך לבית דין זה, הגיש המשיב "בקשה דחופה לביטול הליכי עיקול ברישום על נכסי המבקשים (צד ג', כלי רכב, מקרקעין) [שהוטלו לפני מסירת האזהרה ועפ"י צד אחד]" , וכן "בקשה דחופה לביטול צו עיכוב יצאה מהארץ [עפ"י צד אחד]". לאחר שהוגשה תגובת המבקשת התקיים לפניי דיון בו נחקרו המצהירים מטעם הצדדים ובאי כוחם סיכמו את טיעוניהם בכתב.

ההליך בבית הדין לעבודה

7. ביום 4.2.19 הגיש המשיב כתב תביעה כנגד המבקשת ב מסגרתו טען שהועסק בשירות המבקשת בתפק יד מנהל מיום 1.1.2016 ועד לפיטוריו בחודש מאי 2018. המשיב עתר לחייב את המבקשת בתשלום סעדים בסכום כולל של 2,448,839 ש"ח, הנובעים מיחסי העבודה הנטענים. המבקשת, מנגד, כפרה בקיומם הנטען של יחסי עובד-מעסיק והכחישה את זכותו של המשיב לקבלת סכומים כלשהם מכוח משפט העבודה.

8. ביום 1.5.19 הגישה המבקשת כתב תביעה כנגד המשיב, במסגרתו טענה שהעמידה הלוואה לחברת גרנות (כשהמשיב ערב אישית לפירעונה) בסכום של 233,649 ש"ח, אולם ההלוואה לא נפרעה. נוסף על כך טענה המבקשת שהמשיבים התחייבו לשלם לה סכום של 1,050,000 ש"ח בגין עבודות שביצעה המבקשת במסגרת התקשרות עסקית בין הצדדים לביצוע עבודות שיקום נזקי השריפה בחיפה ("פרויקט דומרק" ). סכום התביעה הכולל הועמד על סך 1,319,000 ש"ח. בכתב ההגנה הכחיש המשיב קיומו של חוב וטען שסך ההשקעה של המבקשת בפרויקט דומרק נמוך בהרבה מהסכום שנתבע.
הבקשה והתגובה

9. טענת המשיב וחברת גרנות , בתמצית, היא שהחלטות רשמי ההוצאה לפועל בבקשה למתן צווי עיקול ו בבקשה למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ ניתנו על בסיס מצג שווא עובדתי, מאחר שהמבקשת הסתירה עובדות מהותיות כגון קיומם של יחסי עבודה בין הצדדים. לפי הטענה, אין למשיב ולחברת גרנות חוב כלפי המבקשת, ולמצער ישנה מחלוקת אמיתית לגבי קיומו של החוב הנטען מחמת חובות נגדיים של המבקשת כלפי המשיב. לפי הטענה, על בית הדין לנקוט יד קפוצה במתן סעד זמני כאשר במקביל מתבררת תביעת המשיב כנגד המבקשת לתשלום זכויות הנובעות מיחסי העבודה בין הצדדים.

10. טענת המבקשת, בתמצית, היא שקיימות ראיות מוצקות להודאת המשיב בחוב למבקשת מכוח מערכת יחסים עסקית בין המבקשת ובין חברת גרנות, וכן הודה בחובות בהיקפים גדולים לצדדים שלישיים. נטען עוד שקיים חשש ממשי שהמשיב פועל להברחת נכסים בדרך של מכירת בית המגורים שלו ; חתם על מסמכים המאפשרים למבקשת לרשום לטובתה משכנתה מדרגה שנייה, אולם לאחר חודשיים הסכים לרשום הערת אזהרה לטובת אשתו.

דיון והכרעה

11. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, ונתתי דעתי לראיות שהוגשו ולעדויות שנשמעו לפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי עלה בידי המבקשת להוכיח התקיימותם של התנאים הקבועים בדין לעניין מתן צו עיקול זמני. הגם ששוכנעתי שאין מקום להורות על ביטול העיקול, אני קובעת שיש להפחית את סכום העיקול ולהטילו ברישום על נכס מקרקעין. נוסף על כך, מצאתי שיש להורות על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ.

צווי העיקול

12. התשתית הנורמטיבית: דין הוא כי משהוגשה בקשה לביטול צווי העיקול וצו עיכוב יציאה מן הארץ (במקרה דנן על ידי המשיב וחברת גרנות) – נטל השכנוע רובץ על המבקש המקורי ( המבקשת).

13. בהינתן שצווי העיקול וצו עיכוב יציאה מן הארץ הוטלו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל; ומשעה שהוגשה התנגדות לביצוע השטר וההליך הועבר לבירור במסגרת הדיונית של תביעה בבית דין זה – יש לתת את הדעת להבדלים בין צו עיקול שניתן לפני התראה בהליכי הוצאה לפועל ובין צו עיקול על פי תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ("תקנות סדר הדין האזרחי ") ועל התכליות השונות העומדות בבסיסם.

הליך הוצאה לפועל מטרתו גביית חוב השקול לחוב פסוק, אשר לצורך גבייתו עומד לרשות הזוכה מנגנון של אמצעי אכיפה ובהם העיקול. העיקול הזמני בהליך האזרחי הינו סעד דיוני וזמני אשר בא למנוע מבעל נכס או מחזיק סיכולו של פירעון חוב נטען, אשר עומד לבירור בגדר הליך משפטי, והכל עד להכרעה סופית בדבר הזכויות (ראו: רע"א 6861/17 בשותי זאהר בע"מ נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, מיום 8.2.18).

14. משעה שהועבר ההליך דנן לבית הדין לעבודה, נקודת המוצא הדיונית היא, ש שאלת ביטולו של צו העיקול לא נבחנת לפי דיני ההוצאה לפועל אלא לפי התנאים המנויים בתקנות סדר הדין האזרחי.

15. שילוב הוראות תקנה 362 ותקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי (אשר חלות בבית הדין לעבודה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991), מסמיך את בית המשפט, ובית הדין לעבודה בכלל זה, ל תת צו עיקול זמני במסגרת תובענה "אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה", וכן על מבקש הצו להצביע על ראיות מהימנות לכאורה המלמדות על קיומו של חשש סביר "שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".

16. ראיות לכאורה להוכחת קיומה של עילת תביעה: בנסיבות העניין שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה. בבסיס תביעתה של המבקשת עומדות שתי טענות: האחת – עילה שטרית, שלפיה המשיב וחברת גרנות לא פרעו הלוואה שהעמידה להם המבקשת; השנייה – עילה חוזית, שלפיה המשיב וחברת גרנות לא קיימו את התחייבותם מכוח הסכם ההתקשרות בין הצדדים ולא שילמו למבקשת עבור העבודה שביצעה בפרויקט דומרק. ככל שהתובעת תוכיח את טענותיה, היא עשויה להיות זכאית לסעדים, כולם או בחלקם, להם עתרה ב כתב תביעתה. אינני מביעה עמדה באשר לסיכויי הצלחת התביעה, אלא יש להבין את הדברים כמכוונים לכך שאין התביעה טרדנית או קנטרנית, ודי בכך לצרכה של הבקשה דנן. בהקשר זה אעיר, כי לא נעלמה מעיני המחלוקת הנטושה בין הצדדים בנוגע לקיומם של יחסי עבודה ביניהם, אולם יש לתת את הדעת לכך שהמשיב מודה בחוב למבקשת בסכום כולל של 406,000 ש"ח (סע' 100 לכתב התביעה מיום 4.2.19) עבור הכנסות בפרויקט דומרק. אף אין מחלוקת בין הצדדים שהמבקשת העמידה לחברת גרנות הלוואה בסכום של 233,649 ש"ח, ולהבטחת פירעונה מסר המשיב שיק משוך מחשבונו האישי כערב לפירעון ההלוואה. בעדותו בבית הדין אישר המשיב את קבלת ההלוואה (פ: 18, ש: 17), והודה שלא נפרעה במלואה (פ: 18, ש: 24), אולם המשיך וסייג כי חלק מההלוואה קוזזה כנגד תשלומי בונוס שהמבקשת חבה לו (פ: 18, ש: 25- 27).

17. על יסוד האמור ניתן לקבוע שהמבקשת הוכיח ה קיומה של עילת תביעה הנתמכת בראיות מהימנות לכאורה , ובשלב מקדמי זה של ההליך ניתן לקבוע שלא מדובר בתביעה מופרכת על פניה.

18. יסוד ההכבדה: במקרה דנן הרימה המבקשת את הנטל להוכיח כי אם לא יינתן צו העיקול יקשה עליה ביצועו של פסק הדין. מכאן ששוכנעתי בקיומו של חשש סביר להכבדה.

19. ככלל, ההכבדה על ביצוע פסק הדין נבחנת על רקע נסיבותיו של כל מקרה, בהתחשב בסכום התביעה, ביכולתו הכלכלית של המשיב ובחשש מהברחת נכסים מצידו או עשיית פעולה אחרת שתכביד על מימוש פסק הדין .

20. מעדותו של המשיב עלה באופן מפורש שמצבו הכלכלי והבריאותי אינו שפיר, ואף הצטיירה תמונה של חוסר איתנות כלכלית של חברת גרנות. אסביר:

21. אשר למשיב: בחקירתו העיד המשיב שאין לו נכסים מלבד דירת מגורים (פ: 25, ש: 3), והוא שוקל למכור את הבית שבבעלותו (פ: 24, ש: 29). די באמור כדי להוות ראיה מהימנה לכאורה שקיים חשש סביר להכבדה על ביצוע פסק הדין. עוד עלה מעדותו של המשיב שבחודש אוגוסט 2018 נרשמה הערת אזהרה לטובת אשתו (פ: 22, ש: 3) , הגם שאינם מצויים בהליך גירושין, ולא ניתן הסבר משכנע לסיבה בגינה נרשמה ההערה (פ: 21, ש: 19- 20). כך, למשל, לא ברור מהו המועד בו נחתם הסכם ממון בין המשיב ואשתו, מהו ההליך שנוהל בבית המשפט ומה תוכנו של פסק הדין שניתן בעניינם. זאת ועוד: מעדות המשיב ומסיכומיו עולה, כי "היה במצב נפשי ופיסי קשה", וכי אושפז במוסד שיקומי (טיפול בהתמכרויות) לתקופה של חודשים ספורים (עמ' 2 לסיכומי המשיב; פ: 19, ש: 22; פ: 20, ש: 20- 21, 27- 28).

22. אשר לחברת גרנות: בצדק טענה המבקשת בסיכומיה, שהמשיבים לא התייחסו בטיעוניהם לשאלת יכולת הפירעון. המשיבים לא הציגו ראיות ממשיות, שלפיהן עומדים לרשותם אמצעים כספיים מספיקים לפירעון החוב למבקשת, ככל שיינתן פסק דין כנגדם. המשיב טען בעלמא כי "לא צירפנו פה מסמכים. יש יכולות" (פ: 24, ש: 8), אולם לא הציג לבית הדין נתונים בנוגע לפרויקטים שחברת גרנות מבצעות בימים אלה; לא הוצגה הערכת שווי של חברת גרנות; לא הוצג אישור בנק בנוגע ליתרות זכות בחשבון העסקי של חברת גרנות; לא הוצגו דו"חות כספיים ומאזנים שלה (פ: 24, ש: 5- 27). עוד עלה מחקירתו של המשיב שחברת גרנות אינה פעילה עוד, אינה מעסיקה עובדים (פ: 25, ש: 24) ואין לה פעילות עסקית שוטפת. כשנשאל המשיב האם הסכום של 747,000 ש"ח בתוספת מע"מ ששילמה חברת דומרק לחברת גרנות מצוי בחשבון שלה, השיב שהכספים נכנסו לחשבון זה (פ: 22, ש: 17). נדמה שהתשובה העמומה מדברת בעד עצמה. הנה כי כן, בהעדר ראשית ראיה לפעילות עסקית-מסחרית, לרווחים או לנכסים של חברת גרנות (פ: 25, ש: 5), ברי שאין לחברת גרנות חסינות כלכלית.

23. די באמור לעיל כדי להוביל למסקנה שמתקיים בענייננו יסוד ההכבדה.

24. מאזן הנוחות: בעניין זה נדרש בית הדין לאיזון בין אינטרס המבקשת להגשים את זכויותיה כפי שייקבעו בפסק הדין ובין האינטרס של המשיבים שזכות הקניין שלהם לא תיפגע כשאין הצדקה לכך.

25. לטעמי, בנסיבות העניין, הנזק שעלול להיגרם למבקשת כתוצאה מביטול העיקולים גדול מהנזק למשיב ולחברת גרנות אם צו העיקול יוותר על כנו. עם זאת, באיזון שבין זכות הקניין של המשיב ובין האינטרס של המבקשת להגשים את זכויותיה בתביעה שהגישה כנגד המשיבים אני קובעת שצו העיקול יוותר על כנו, תוך הפחתת הסכום והטלתו על נכס מקרקעין ספציפי.

26. סיכום ביניים בעניין צווי העיקול: על יסוד כל האמור לעיל הגעתי למסקנה שיש להטיל עיקול על זכויות המשיב בדירת המגורים שלו, וזאת עד לגובה של 750,000 ש"ח.
צו עיקול זה יבוא במקום צווי העיקול שהוטלו על ידי רשמי ההוצאה לפועל , בהחלטות מיום 26.11.18 (כב' הרשמת אלה פטל בתיק 528417-11-18 כ נגד המשיב; כב' הרשם שאדי ג'ובראן בתיק 528425-11-18 כנגד חברת גרנות ).

27. אי לכך, אני מורה על רישום הערה בפנקס בתים משותפים על חלקו של המשיב בדירת המגורים ברחוב אסתר רבין 54 בחיפה, הידועה כגוש 12251 חלקה 51 , תת חלקה 1, וזאת עד לסכום של 750,000 ש"ח.

28. כניסתו של צו עיקול זמני זה לתוקף מותנית בכך שהמבקשת תפקיד במזכירות בית הדין, בתוך 7 ימים מהיום, התחייבות עצמית וערבות צד ג' צמודה למדד ובלתי מוגבלת בזמן בסכום של 75,000 ש"ח (לפי הנוסח המצוי במזכירות בת הדין) .
אם לא תופקד בבית הדין הערבות כמפורט לעיל וזאת עד ליום 6.6.19 – יפקע צו העיקול הזמני.
אם המשיב יפקיד בקופת בית הדין ערבות בנקאית לזכות המבקשת בסכום של 700,000 ש"ח, צמודת מדד ובלתי מוגבלת בזמן – יפקע העיקול הזמני.

צו עיכוב היציאה מן הארץ

29. לפי הוראת תקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, תנאי למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ הוא קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, קיים חשש סביר שהמשיב עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת; השני, הדבר יכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק-דין.

30. בבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ יש להניח את דעתו של בית הדין בדבר קיומה של עילת עיכוב, דהיינו: חשש ממשי מפני הימלטות, הכבדה על ניהול המשפט, הברחת נכסים וכיו"ב. בעניינו של המשיב, על בית הדין להשתכנע בקיומן של ראיות לכאורה לטענתה של המבקשת שהמשיב עתיד לעזוב את הארץ לצמיתות. לטעמי, המבקשת לא הציגה ראיה כזו. לא הובאו ראיות בנוגע לעסקים של המשיב בחו"ל , אפשרות שישתקע בחו"ל וכדומה .

31. עיכוב יציאה מן הארץ הוא סעד קיצוני, שתוצאתו המעשית היא הגבלה חמורה על חופש התנועה של המשיב, העלולה לגרום לו לפגיעה בזכות חוקתית מהמעלה הראשונה. על כן הפסיקה קובעת כי טרם מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, על הערכאה השיפוטית הדנה בעניין לשקול האם לא קיימות דרכים דרסטיות פחות המבטיחות את אותם האינטרסים של המבקשת (רא ו: בג"צ 4358/93 אפרים צוק נ' בית הדין הרבני הגדול, פד"י מח (4), עמ' 563).

32. בענייננו המדובר בסעד שנועד להבטיח מימושה של תביעה כספית. משקבעתי שצו העיקול יוותר על כנו עד לסכום של 750,000 ש"ח ותירשם הערה לטובת המבקשת, הרי שננקט ו צעדים להבטחת עניינה הכספי של המבקשת. בנסיבות אלה אין הצדקה לנקוט בצעד דרסטי נוסף המגביל את חירותו של המשיב.

33. לסיכום, אני מורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ אשר הוטל על המשיב במעמד צד אחד במסגרת הליכי ההוצאה לפועל.
המזכירות תחזיר את הערבות או הפיקדון, אם הופקדו, לידי הגורם המפקיד.

34. לפני סיום אעיר שהצדדים האריכו בטיעוניהם בכתב; הגישו לתיק בית הדין מסמכים בהיקף נרחב, ובמעמד הדיון נחקרו המצהירים על נושאים שכלל אינם רלוונטיים להליך המתנהל לפניי ולהכרעה בבקשה לביטול העיקול ולביטול העיכוב. הגם שלא נעלמו מעיני טענות הצדדים, בין היתר בנוגע לתמלילי שיחה ורישום שיעבוד, מצאתי לנכון להתייחס בהחלטתי לאותם עניינים שהובילו אותי למסקנה אליה הגעתי, ואין מקום להידרש ליתר הטענות ולשלל המסמכים שהוגשו מטעם הצדדים.

35. משעה שצווי העיקול לא בוטלו, אולם מצאתי כי יש להורות על הפחתת סכום העיקול ועל ביטולו של צו עיכוב היציאה מן הארץ, אני קובעת שכל צד יישא בהוצאותיו.

מזכירות- שימת לב לסעיפים 26- 28 ו- 31 להחלטה.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ט, (31 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.