הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה סע"ש 62820-12-18

10 אוקטובר 2019

בפני: כב' הרשם טארק חסנין

התובעת:
עאליה טאהא
ע"י ב"כ: עו"ד מוחמד חמוד

-
הנתבעים:

  1. גני אלקתקית - שפרעם (ע"ר)
  2. ויסאם עבוד
  3. ריהאם ח'ניפס
  4. זאהי חדאד
  5. ניבאל עזאם
  6. אמירה תלחמי סליבא
  7. פהים בחוס
  8. פואד אבו סמרה

ע"י ב"כ: עו"ד סוהיר כרכבי

החלטה

מונחת לפני בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים, במסגרתה עותר התובע לקבל לעיונו את כל המסמכים הספציפיים המפורטים להלן:

אישור העסקה במסגרתו מפורטים תפקיד התובעת ומשך והיקף עבודתה בשירות הנתבעת.
צילום המחאות ו/או השיקים ששולמו לתובעת במשך כל תקופת העסקתה (מחודש 04/13 עד חודש 08/16)-
לטענת התובעת יכולה הנתבעת לפנות לבנק שבו מנהלת חשבונותיה ולבקש אותם מסמכים או אסמכתאות או שיקים או המחאות ששולמו לתובעת.
עוד נטען כי התובעת פדתה את השיקים בחשבון הנתבעת ולא הפקידה את השיקים בחשבונה האישי שלה, ולכן אין בחזקתה כל תיעוד בגין אותם שיקים.
הדו"חות השנתיים שהוגשו לרשויות המס מטעם הנתבעת בשנים: 2013,2014,2015,2016,2018.
לטענת התובעת יש במסמכים אלה בכדי לחשוף את הדיווחים הכוזבים לרשויות ודרך התנהלותה, רישומיה, הצהרות הכזב ופעולות התרמית שננקטים בידי הנתבעים כנגד רשויות המס, רשם העמותות ומשרד החינוך שמתקצב את פעילות הנתבעת כמוסד לא רשמי.
דו"חות 856 של השנים 2103, 2014, 2015, 2016, כפי שהוגשו לרשויות המס מטעם הנתבעת 1.
לטענת התובעת מסמכים אלו יש בהם כדי לחשוף את מעשי התרמית והצהרות הכזב שננקטו בידי הנתבעים כלפי משרד החינוך המתקצב את פעילותה, ובפני רשויות המס, שייחשפו באותם מסמכים כל התשלומים שבוצעו לספקים ובמיוחד בגין שכירות המבנה שבו מקיימת הנתבעת את פעילותה, ששייך למשפחת הנתבעת 3.

טפסי בקשות שהגישה הנתבעת 1 למתן/חידוש רישיון לגן ילדים בחינוך המוכר שאינו רשמי על כל נספחיהם יחד עם בקשת הנתבעת 1 לתקציב ממשרד החינוך להפעלת מוסדות חינוך על כל נספחיה כפי שהוגשו ביחס לשנות הלימודים 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2015/2016 ובכלל זה רשימה ארוכה של התחייבויות והצהרות, ובין היתר, הצהרה בדבר תשלום שכר על פי כל דין, טופס התאמת תשתית ליעודה, בקשה לקבלת חוות דעת בטיחות למוסד מוכר שאינו רשמי, אישור בטיחות שנתי למוסד מוכר שאינו רשמי, דו" ח ביקורת תברואתית בגן ילדים ועוד.
לטענת התובעת מסמכים אלו יש בהם בכדי להבליט את הצהרות הכזב שננקטו בידי הנתבעים כלפי משרד החינוך המתקצב את פעילות הנתבעת ולהבליט את הסתירות המהותיות בין ספרי הנתבעת 1 ברשויות המס לבין רשם העמותות לבין אלו המוגשים למשרד החינוך לשם קבלת תקציבים במאות אלפי שקלים.

בד בבד, התובעת מבקשת כי יינתן צו המופנה למשרד החינוך- אגף מינהל רישוי בקרה ואכיפה, להמציא לידי התובעת כל המסמכים הנ"ל אשר הוגשו בשם הנתבעת 1 ביחס לשנות הלימודים 2013 ועד 2016.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. הנתבעת סבורה כי בקשת התובעת מהווה "מסע דיג" שאין בו כדי לקדם את השאלות השנויות במחלוקת ובירור התביעה, אדרבא הדבר נעשה לשם סרבול וסיבוך ההליך ומתוך מניע ים זרים ובחוסר תום לב.
הנתבעים מבקשים מנגד כי יינתן צו המורה לתובעת לגלות את המסמכים הבאים:
תיק משרד החינוך לרבות דירוג תפקידה של התובעת במשרד החינוך בכל זמן רלבנטי.
אישור החתום על ידי מפקחת משרד החינוך המעיד על מועד ומקום עריכת ההתמחות של התובעת.
אישור חתום על ידי החונכת או המדריכה שליוותה את התובעת בתקופת התמחותה וסמל הכיתה בה ערכה התמחות.

ברקע, עומדת תביעתה של התובע ת אשר הגיש ה נגד הנתבע ים לתשלום הפרשי שכר (40,967 ₪), פיצויי פיטורים (23,844 ₪), הודעה מוקדמת (80,220 ₪), פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (25,000 ₪), דמי הבראה (10,635 ₪), מענק (1,000 ₪), ביגוד (6,100 ₪), פיצוי בגין הפסד דמי אבטלה (27,876 ₪), פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה (5,000 ₪ ), פיצוי בגין אי מסירת תלושי שכר (5,000 ₪), ובסה"כ: 281,485 ₪.

דיון והכרעה
תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב – 1991, קובעת כדלקמן:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

הלכה פסוקה היא, כי בתי המשפט, ובתי הדין לעבודה בכלל זה, יאפשרו גילוי מסמכים רחב ומלא, ככל הניתן, של המסמכים הקשורים להליך (רע"א 290/13עיריית קלנסווה נ' חברת ביצורית, 26.5.13). זאת, לשם הגשמת התכליות של גילוי האמת על יסוד כלל המידע הרלוונטי, עשיית צדק וייעול הדיון.

בהתאם להלכה הפסוקה בבתי הדין לעבודה, עת מוגשת בקשה לגילוי מסמכים, נבחנת בשלב הראשון שאלת הרלוונטיות, שהיא בעלת שני היבטים; היבט רחב והיבט צר (ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרק אבנצ'יק, 28.3.07; ע"ע 129/06טמבור– אברהם אלון, 7.5.06; בר"ע 54124-06-12, בר"ע 46816-07-12הורסיו דיוינסקי -HSBC Private Bank, אלמליח, 7.3.13). ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות, נדרש בית הדין לבחינת קיומם של זכויות ואינטרסים לגיטימיים נוגדים ולעריכת איזון ראוי בינם לבין זכות הגילוי (ע"ע 28222-05-10מכתשים מפעלים כימיים – יהודה פלצ'י, 21.9.2010); ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות -עיזבון המנוח טלי אורן בלזר, 27.1.11).
כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגיות גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאות מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429, 433 (1992); דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית ואח', פד"ע כז 255, 256 (1994)).
לפיכך, השאלה הראשונה אותה יש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים להליך. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול: ראשית האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר), ושנית מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד המבוקש בהליך ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו (ראו פרשת אבנצ'יק וגם ע"ע 129/06 טמבור בע"מ - אברהם אלון, 7.5.2006).

ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו, תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מלאכת האיזון נעשית על פי אמות מידה של מידתיות כאשר שלבי הבדיקה משליכים זה על זה. היינו, ככל שהמסמך המבוקש רלבנטי יותר למחלוקות מושא ההליך וחיוני יותר לצורך גילוי האמת – ייתכן שהאינטרס לגלותו יגבר על אינטרסים אחרים מעורבים, ולהיפך (ראו רע"א 9322/07 Gerber Products Company - רנדי בע"מ, 15.10.2008). בית הדין אף רשאי לאזן בין האינטרסים השונים באמצעות פתרונות ביניים (פרשת אבנצ'יק).

בענייננו, נטען על ידי התובע ת כי כל המסמכים הינם רלבנטיים ואי גילוי המסמכים יש בו כדי לגרום נזק לתובעת בהוכחת תביעתה או בגילוי האמת בפני בית הדין. להלן אבחן את המסמכים המבוקשים:

אישור העסקה במסגרתו מפורטים תפקיד התובעת ומשך והיקף עבודתה בשירות הנתבעת.
בתגובתם טענו הנתבעים כי אישור ההעסקה הוכן ונשלח לב"כ התובעת בד בבד עם הגשת תגובה זו. משכך הם פני הדברים, ונוכח הצהרת הנתבעים כי אישור ההעסקה נשלח לידי ב"כ התובעת, מתייתר הצורך להכריע בשאלה זו.

צילום המחאות ו/או השיקים ששולמו לתובעת במשך כל תקופת העסקתה (מחודש 04/13 עד חודש 08/16)-
לטענת התובעת התחמקות הנתבעים מהמצאת המסמכים יש בה בכדי להסתיר את מעשה הלנת השכר שנקטה הנתבעת משך כל תקופת העסקתה של התובעת, ובכך לחשוף את הצהרות הכזב והדיווחים השקריים שהוגשו לרשויות המדינה.
לטענת הנתבעים- המדובר במסמכים שאינן נוגעים לעניין שבמחלוקת. בכתב התביעה לא נתבע סעד של פיצוי בגין הלנת שכר שכבר שולמו והתקבלו על ידי התובעת. הטענה בדבר הלנת שכר נטענה בקשר לרכיבי שכר שלטענת התובעת לא שולמו לה : גמול משרת אם, גמול כפל תואר, שכר חופשת קיץ ועוד.

לטעמי, מעבר להיותה של הבקשה כללית וגורפת, היא גם לא רלבנטית לשאלות שבמחלוקת בין הצדדים. מקובלת עליי טענת הנתבעים כי כתב התביעה לא כולל סעד של פיצויי הלנת שכר ועל כן לא ברור מדוע צילום ההמחאות רלבנטי להליך. מה גם לא ברורה טענת התובעת כי יש במסמכים בכדי לחשוף את הצהרות הכזב והדיווחים השקריים שהוגשו לרשויות המדינה, ומדוע זה רלבנטי לענייננו.
לאור האמור- הבקשה נדחית.

הדו"חות השנתיים שהוגשו לרשויות המס מטעם הנתבעת בשנים: 2013,2014,2015,2016,2018.
דו"חות 856 של השנים 2103, 2014, 2015, 2016, כפי שהוגשו לרשויות המס מטעם הנתבעת 1.

לטענת התובעת- יש במסמכים אלה בכדי לחשוף את הדיווחים הכוזבים לרשויות ודרך התנהלותה, רישומיה, הצהרות הכזב ופעולות התרמית שננקטים בידי הנתבעים כנגד רשויות המס, רשם העמותות ומשרד החינוך שמתקצב את פעילות הנתבעת כמוסד לא רשמי.

לטענת הנתבעים- הם העבירו לתובעת דוחות כספיים ודין וחשבון מילולי לשנים 2013 ועד 2017. הנתבעים הוסיפו כי על אף שהמסמכים (הדוחות הכספיים) הומצאו לתובעת, הרי מדובר בהליך "התשה" להמצאת מסמכים שאינם רלבנטיים למחלוקת העיקרית בין הצדדים והיא מוגשת על רקע כ ישלון המשא ומתן בין הצדדים ולא משום שהמסמכים הנדרשים קשורים בכלל לרכיבי התביעה. מה גם טופסי 1215 כוללים תשלומים שבוצעו עבור עובדים אחרים והוצאות לצדדים שלישיים כך שחשיפתם יש בה פגיעה בפרטיות של אותם עובדים וצדדים שלישיים.
לעניין דוחות 856, הנתבעים מתנגדים להמצאת המסמכים מאחר ואין למסמכים אלה קשר למחלוקת שבין הצדדים. התובעת אינה צד להתנהלותה של העמותה מול רשויות המס או רשם העמותות או משרד החינוך.

אני מסכים עם הנתבעים כי המסמכים המבוקשים על ידי התובע ת אינם רלבנטיים לשאלות שבמחלוקת בין הצדדים. כך לא ברור מדוע התובע ת נדרש ת לעיין בדוחות 856 או בדוחות אחרים שהוגשו לרשויות המס או רשם העמותות ומשרד החינוך, וכיצד הדבר יש בו כדי לייעל או לקדם את ההליך דנן. זוהי דרישה כללית, גורפת ואף לא רלבנטית להליך שבין הצדדים. חשיפת המידע הרב המבוקש יש בו פגיעה בהתנהלות הנתבעת ו/או עובדיה או צדדים שלישיים שאינם צד להליך ואיננו אלא ניסיון או "מסע דיג" שלא ברור מטרתו ובוודאי מהווה הכבדה משמעותית על הנתבעת, ללא צורך וללא הצדקה. להזכיר כי עסקינן בתביעה לתש לום זכויות המגיעות, על פי הטענה, לתובעת, מכוח חוקי העבודה ולא בהליך בירור בדבר התנהלות העמותה אל מול רשויות המדינה.
לאור האמור- הבקשה נדחית.

טפסי בקשות שהגישה הנתבעת 1 למתן/חידוש רישיון לגן ילדים בחינוך המוכר שאינו רשמי על כל נספחיהם יחד עם בקשת הנתבעת 1 לתקציב ממשרד החינוך להפעלת מוסדות חינוך על כל נספחיה כפי שהוגשו ביחס לשנות הלימודים 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2015/2016 ובכלל זה רשימה ארוכה של התחייבויות והצהרות, ובין היתר, הצהרה בדבר תשלום שכר על פי כל דין, טופס התאמת תשתית ליעודה, בקשה לקבלת חוות דעת בטיחות למוסד מוכר שאינו רשמי, אישור בטיחות שנתי למוסד מוכר שאינו רשמי, דו"ח ביקורת תברואתית בגן ילדים ועוד.
לטענת התובעת- מסמכים אלו יש בהם כדי להבליט את הצהרות הכזב שננקטו בידי הנתבעים כלפי משרד החינוך המתקצב את פעילות הנתבעת ולהבליט את הסתירות המהותיות בין ספרי הנתבעת 1 ברשויות המס לבין רשם העמותות לבין אלו המוגשים למשרד החינוך לשם קבלת תקציבים במאות אלפי שקלים.
לטענת הנתבעים- אין בטענה של הרמת מסך בכדי להצדיק המצאת המס מכים מאחר ואינם נוגעים כלל למחלוקת האמיתית והמהותית שבין הצדדים ביחס לכל הרכיבים שבתביעה.

אני מסכים עם הנתבעים כי המסמכים המבוקשים על ידי התובע ת אינם רלבנטיים לשאלות שבמחלוקת בין הצדדים. כך לא ברור מדוע טופס התאמת תשתיות או בקשה לקבלת חוות דעת בטיחות או אישור בטיחות שנתי או אפילו דו"ח ביקורת תברואתית! קשורים להליך דנ ן או רלבנטיים לשאלת זכאותה של התובעת לפיצויי פיטורים, רכיב שכר שונים או לפיצוי בגין מתן הודעה על תנאי עבודה או אי הנפקת תלושי שכר או זכאותה לזכויות סוציאליות נוספות. ממקרא הבקשה עולה, כי התובעת מבקשת כי הנתבעת תמציא לעיונה רשימה ארוכה של מסמכים ודוחות והכל בטענה כי אותם מסמכים יש בהם כדי לחשוף את השקרים של העמותה אל מול מוסדות המדינה ומתעלמת ממהות הליך והשאלות האמיתיות שבמחלוקת. זוהי דרישה כללית, גורפת ואף לא רלבנטית להליך שבין הצדדים וניתן לומר שיש בה כדי לסרבל את ההליך לשווא, ועל כן דינה להידחות.

משכך הם פני הדברים ובשים לב לתוצאה אליה הגעתי הרי מובן מאליו כי בקשת התובעת ליתן צו המופנה למשרד החינוך להמצאת המסמכים המבוקשים, דינה להידחות אף היא.
בכל הנוגע לבקשת הנתבעים לגילוי מסמכים ספציפיים, הרי דינה להידחות ככל שהיא נוגעת לתיק משרד החינוך על שם התובעת ואישור חתום על יד החונכת או המדריכה שליוותה את התובעת בתקופת ההתמחות. המדובר בדרישה גורפת שאיננה רלבנטית להליך ולשאלות שבמחלוקת. יחד עם זאת נכון אני להיעתר לבקשה כי התובעת תמציא, אישור המפרט את תקופת התמחותה, מועד תחילת וסיום ההתמחות ותעודת ההסמכה, בהיותם רלבנטיים לטענת התובעת לזכאותה לרכיבי שכר שונים מכוח תפקידה כגננת. המסמכים יצורפו לתצהיר עדות ראשית שיוגש מטעמה.

אשר להמשך ההליך אני מורה כדלקמן:
תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת יוגשו לא יאוחר מיום 10.11.19.
תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים יוגשו לא יאוחר מיום 10.12.19.

שאלת ההוצאות בגין הליך ביניים זה תילקח בחשבון בתום ההליך.

עיון ביום 10.11.19 למעקב אחר הגשת תצהירי התובעת.

ניתנה היום, י"א תשרי תש"פ, (10 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.