הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה סע"ש 43772-01-16

18 אפריל 2017

לפני: כב' השופטת איריס רש

התובע:

  1. דגן עמיר
  2. איה נט בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד ח'אולה עאסי

-
הנתבעת:
עמותת כפר הנוער ימין אורד
ע"י ב"כ: עו"ד דורון אדדי

החלטה

1. לפני בקשת הנתבעת להורות לתובעים ליתן מענה לשאלון המונה 2 4 שאלות, שמרביתן עוסקות בפעילות של הנתבעת 2 שבאמצעותה ניתנו שירותי התובע לנתבעת ו/או בפעילות של התובע כעצמאי או כשכיר במקביל להתקשרות עם נתבעת.

2. לטענת הנתבעת, לנוכח העובדה שהפלוגתאות בתיק עוסקות במסכת עובדתית שהחלה לפני כ – 14 שנים, בחלוף השנים קיים קושי ראייתי ו אין לנתבעת דרך לברר את המידע המבוקש בדרך אחרת. עוד נטען כי כל השאלות מתייחסות באופן ישיר לטענות שנטענו בכתב התביעה, השאלון אינו מציב קושי במתן התשובות והמענה על השאלון יחסוך זמן דיוני רב, זמן שיפוטי והוצאות רבות. יצוין כי במסגרת הדיון שהתקיים ביום 26.3. 2017 טענה הנתבעת כי השאלון מבוקש לצורך סתירת טענת התובע ולפיה בשנת 2004 הוא הוכרח להקים חברה לצורך המשך ההתקשרות עם הנתבעת.

3. התובע מתנגד לבקשה. לטענתו, לפי הלכה הפסוקה מתן צו לשאלון צריך שיהיה נדיר ושינתן רק בנסיבות יוצאות דופן, שאינן מתקיימות בענייננו.
עיון ברשימת השאלות מעלה כי אין טעם מיוחד להיעתר לבקשה, באשר כל השאלות ניתנות לבירור באמצעים אחרים, בין אם באמצעות גילוי מסמכים ובין אם באמצעות חקירה נגדית. הנתבעת לא הבהירה מדוע דווקא המענה על השאלון יקנה לה יתרון דיוני על פני גילוי המידע בדרך מקובלת אחרת או כי תושג וודאות בדבר נכונות התשובות על פני חקירה נגדית.

4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה, בכתבי הטענות ובטענות ב"כ הצדדים בדיון שהתקיים ביום 26.3.2017, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

הצגת שאלון לצד שכנגד הוסדרה בתקנה 46(ב) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991 המורה כי:

"בית הדין או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן לבקשת בעל דין צו למסירת שאלון לבעל דין אחר, אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי-הדין" (ההדגשה אינה במקור).

מלשון התקנה עולה כי בעוד שבעניין גילוי מסמכים מלכתחילה יש להעדיף את הגילוי והחשיפה, הרי שהשימוש בשאלונים יעשה במקרים חריגים בלבד, כגון בתביעות בגין אפליה, שקיים קושי בהוכחתן וכך נקבע בפסיקה:

"התנאים המאפשרים הגשת שאלון חמורים יותר מאלה המתייחסים להליכי הביניים האחרים. כלל פסוק הוא כי אין להפעיל הסמכות למתן צו למסירת שאלון בעניין שבשגרה אלא רק במקרים חריגים המצדיקים זאת, בנסיבות בהם יש קושי לברר את השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת, וכאשר האמצעים הדיונים האחרים אינם מאפשרים בירור תקין של ההליך. הדרישה בדין כי החלטה בדבר שאלון תינתן "מטעמים מיוחדים שיירשמו" משמעותה צמצום שיקול הדעת בדבר מתן החלטה (דב"ע נד/ 41-9 נורית נחום - דליה סופר , לא פורסם; דב"ע 97/398-3 ג'י.טי.אי.בי. תקשורת (1991) בע"מ - צבי קרוליאק, פד"ע לא 269)." (בר"ע 28728-01-11 אשכנזי נ' ארט נט אקספרסט בע"מ, ניתן ביום 19.1.11).

וראו גם:
בר"ע 1534-04-11 לודמילה קוצ'וק נ' חברת החשמל לישראל (ניתן ביום 5.5.2011); בר"ע 26271-12-14 מרינה רובנוב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 15.1.2015) (להלן פרשת רובנוב).

בפרשת רובנוב עמד בית הדין הארצי על הנסיבות בהן יתאפשר מתן צו לשאלון וכדלקמן:

"מבלי לקבוע מסמרות בקשר לכך, השיקולים הרלוונטיים שהוזכרו בפסיקה בהקשר זה הינם המידה בה עומדים בפני המבקש אמצעים חלופיים להוכחת טענותיו; מידת נגישותו למידע הדרוש להוכחת תביעתו; מהות האפליה בה מדובר והמידה בה היא עומדת בניגוד לערכי יסוד; המקור הנורמטיבי האוסר על קיומה של האפליה בה מדובר, ככל שקיים כזה; מידת הפגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים כתוצאה מהיענות לבקשה; וסוג המעסיק בו מדובר ובאיזו מידה מוטלת עליו חובה למסור מידע לפי דין (ראו את פסק דינה של השופטת נטע רות ב-עב' (ת"א) 380/03 רוני טיטו – בנק לאומי לישראל, מיום 16.6.03). לכך ניתן להוסיף, בין היתר, שיקולים של מידתיות; סוג הטענות המועלות; ודרך ביסוסן לכאורה במסגרת כתב התביעה.

ובבר"ע 59112-05-15 גליל מיקרוגלים ישראל (2003) בע"מ נ' אורית מיארה-קטן (ניתן ביום 6.10.2015) אליה הפנה ב"כ הנתבעת בבקשה הובהר כי בגדר טעמים מיוחדים עשויים לבוא נימוקים נוספים כגון יעילות הדיון, חיסכון בעדויות ובהוצאות. עם זאת, הודגש כי מענה על שאלון מחייב טעמים מיוחדים ויש להיזהר מפני מצב שבו השאלון ומחלוקות בקשר אליו יגרמו לסרבול הדיון ולעיכובו.

5. עניינה של התביעה שבפנינו בשאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בתקופה שמיום 1.12.2004 ועד ליום 19.1.2016 במהלכה התובע סיפק לנתבעת שירותי מחשוב בהתאם להתקשרות בין הצדדים , כאשר התמורה שולמה לו באמצעות הנתבעת 1, חברת איה נט בע"מ שבבעלותו. קודם לתקופה זו, התובע הועסק על ידי הנתבעת כעובד שכיר החל מחודש 4/2000 ועד לחודש 11/2004. לטענת התובע הוא פוטר שלא כדין והוא עותר לסעד של אכיפה ולחילופין לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת. בנוסף עותר התובע לזכויות סוציאליות בגין התקופה שבמחלוקת כאמור לעיל ובכלל זה: פדיון חופשה, דמי הבראה ופיצוי בגין חלף הפרשות לפנסיה. בנוסף, עותר התובע לפיצוי בגין לשון הרע. מנגד, טוענת הנתבעת לקיזוז הסכומים ששולמו לתובע ביתר עקב העסקתו כקבלן עצמאי.
לטענת התובע, השינוי במעמדו מעובד שכיר לקבלן עצמאי נבע מדרישת הנתבעת לשנות את אופן ההתחשבנות בין הצדדים, כך שהתובע יוציא לנתבעת חשבונית מס באמצעות חברה שבבעלותו וזאת כתנאי להעלאה בשכרו.
6. כאמור, מרבית השאלות בשאלות עוסקות בפעילות של חברת איה נט, ובפעילויות של התובע בין כעצמאי ובין כשכיר, בין כעוסק מורשה ובין באמצעות חברה במקומות נוספים במקביל להתקשרות עם הנתבעת.
צודק התובע בטענתו כי שאלות אלו בדבר קיומם או העדרם של יחסי עובד ומעביד ובכלל זה היותו של המועסק בעל עסק ו/או התקשרויות עם אחרים באותו תחום או בתחומים אחרים במקביל לעבודה הנטענת ו/או היותו של המועסק עובד בעבודות נוספות במקביל לעבודה הנטענת הינן שאלות שנדונות בבתי הדין לעבודה על דרך השגרה, מבלי להיזקק לשאלונים. במרבית המקרים בחינת קיומם של יחסי עובד ומעביד נעשית בחלוף שנים רבות ממועד תחילת ההתקשרות, כך שאין בטעם זה, של חלוף השנים ממועד תחילת ההתקשרות, כשלעצמו, כדי להוות טעם מיוחד. יתרה מזאת, הנתבעת לא הבהירה מדוע לא ניתן לאתר את המידע המבוקש באמצעים דיונים אחרים כגון באמצעות מסמכים קיימים כגון: מסמכים מרשם החברות, מהמוסד לביטוח לאומי ודוחות חשבונאיים לרשויות המס. באופן דומה, אינני סבורה כי מענה לשאלון יביא ליעילות רבה של הדיון, שכן תשובות התובע, ללא אסמכתאות, עלולים ליצור חילוקי דעות נוספים ולגרום לסרבול הדיון ולעיכובו.

7. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי הצדקה להתרת השאלון המבוקש ועל כן, הבקשה נדחית.

8. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון בסוף ההליך.

ניתנה היום, כ"ב ניסן תשע"ז, (18 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.