הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה סע"ש 17530-04-19

07 נובמבר 2019

בפני: כב' השופטת סאוסן אלקאסם

המבקש:
והבה והבה
ע"י ב"כ: עו"ד איאל סבית

-
המשיבים:

  1. מועצה מקומית דלית אל כרמל
  2. רפיק חלבי
  3. מדינת ישראל

הנתבעים 1 ו-2 ע"י ב"כ: עו"ד לפידות
הנתבעת 3 באמצעות פרקליטות אזרחית- חיפה

החלטה
מונחת לפני בקשה לזימון עדים מטעם התובע בתיק – המבקש, לזימונו של שר הפנים, כבוד הרב השר אריה דרעי (להלן: "השר דרעי") להעיד בדיון ההוכחות הקבוע בתיק ליום 16.12.19 וכן זימונם של שני עדים נוספים.
המשיבה 3 – המדינה, מתנגדת בכל תוקף לזימון שר הפנים כאמור ומשאירה לשיקול דעת בית הדין הזמנתם של שני העדים הנוספים רזק אחמד חלבי וודיע חלבי .
ולהלן העובדות הדרושות לענייננו –
עובדות אלו לוקטו מכתבי הטענות קודם להליך ההוכחות ומשכך יש לראותן כראיות לכאוריות בלבד וכעובדות שטרם הוכחו בפועל.
לפנינו תביעת המבקש בה נטען כי המשיבים חייבים בתשלום שכרו בסך של כ-1.2 מ' ₪ עבור כהונתו כסגן ראש המועצה המקומית דלי ת אל כרמל – המשיבה 1 משנת 2015 ועד 11/18.
כאמור בכתב התביעה ובתצהיר המבקש, שכרו כסגן ראש המועצה אושר מידי שנה בסעיף נפרד בתקציב ונשלח לאישור במשרד הפנים. בזמן אמת נדחה המבקש שוב ושוב ונאמר לו כי טרם ניתנה תשובת שר הפנים לעניין הבקשה לאישור השכר כאמור. בזמנו סבר המבקש כי הבקשה בטיפול ע"י גורמים במשרדו של השר דרעי ונקב בשמותיהם בכתבי טענותיו.
בדיעבד ולאחר הגשת התביעה, כך טוען המבקש בתצהירו, התברר למבקש כי המדינה סירב ה לאשר את שכר המבקש עוד משנת 2015 וטוען הוא כי המשיבים 1 ו-2 הסתירו עובדה זו ביודעין מהמבקש, תוך הצגת מצג שו וא כי שכרו יאושר. (נספחים 4 ו-5 לתצהירו).
ביום 25.5.18 בשעה 12:00 או בסמוך לכך, טוען המבקש כי נפגש עם השר דרעי. הפגישה הייתה לצורך מציאת פתרון לסוגיית ניתוק אספקת המים מהיישוב דלית אל כרמל בעקבות חובות לחברת מקורות. באותו המעמד, טוען המבקש כי השר דרעי קיים שיחה טלפונית עם מנכ"ל משרדו והאחרון הבטיח כלהלן "תמסור לוהבה אם יתאגדו, אני פותר לו את בעיית תשלום שכרו כסגן' (להלן :"ההבטחה המינהלית הנטענת").
עוד טוען המבקש כי השר דרעי הבטיח לו כי הוא עומד אישית מאחורי ההבטחה המינהלית הנטענת.
לאחר אסיפה זו, טוען המבקש כי פעל נמרצות בעניין ולבסוף המשיבה 1 הצטרפה לתאגיד המים 'פלגי מוצקין'.
מאחר וכך, פנה המבקש בבקשה לתשלום שכרו למשיבים ואף לטענתו שוחח שוב עם השר דרעי שאישר, כטענת המבקש, כי עומד הוא מאחורי ההבטחה המינהלית הנטענת.
בתצהירו הוסיף המבקש כי סמוך לבחירות שנערכו במועצה המקומית, חודש 10/18, זימן אותו ראש המועצה לפגישה בה נכחו מר רזק אחמד חלבי ומר ודיע חלבי והבטיח למבקש כי אם יתמוך במועמדותו, ידאג לתשלום שכרו לעבר ולעתיד. הצעה שנדחתה על ידי המבקש על הסף, כטענתו.
ביום 11.12.18, פנה המבקש באמצעות בא כוחו במכתב למשיבה 3 בדרישה לתשלום שכרו, בו טען כי "כבוד השר דרעי ומנכ"ל משרדו אישרו פוזיטיבית תשלום שכרו ו/או הבטיחו לו – לפני מספר חודשים אישית בהבטחה מנהלית מחייבת , בפגישה שהתקיימה בנוכחות מרשי בלשכה השר, בין היתר , כי התקיימו מלוא התנאים לאישור תשלום שכרו כסגן ראש הרשות החל משנת 2013 " (ההדגשות במקור).
משדרישתו לא נענתה, המבקש פתח בהליך דנן ביום 8.4.19.
המשיבים הגישו כתבי הגנה מטעמם.
ביום 24.6.19, התקיים דיון מוקדם בתביעה ובסופו ניתנה החלטה לעניין הגשת תצהירי עדות ראשית וזימון עדים לפיה –
"סירב עד לאמת דבריו בתצהיר או שלא עלה בידי אחד הצדדים לבוא עמו בדברים, יגיש אותו צד למזכירות בית-הדין בקשה להזמנת אותו עד שיעיד בפני בית-הדין במועד הנ"ל. בבקשה האמורה יפרטו הסיבות בגינן מבוקש להעיד עדים שלא בתצהיר ועיקרי העדות.
על כל צד המבקש להעיד עדים מטעמו שלא באמצעות תצהיר, להגיש את הבקשה להזמנת עדים בד בבד עם הגשת תצהירי העדות הראשית."
ביום 15.9.19 הגיש המבקש תצהירי עדות ראשית מטעמו.
באותו היום הגיש המבקש בקשה להזמין לעדות את השר דרעי וכן שני עדים נוספים (להלן: "הבקשה להזמנת עדים"), מהנימוקים שלהלן –
את השר דרעי להעיד על ההבטחה המינהלית הנטענת.
את העדים רזק אחמד חלבי ו-ודיע חלבי להעיד על הפגישה בין המבקש לבין המשיב 2 כמפורט בסעיף ‎8 לעיל.
המשיבים 1 ו-2 לא הגיבו לבקשה להזמנת עדים.
המדינה הגישה את התנגדותה התקיפה לזימונו של השר דרעי להעיד בהליך דנן וזאת מהנימוקים כדלקמן -
לטענתה, זימון שר לממשלה אינו דבר של מה בכך ועל הבקשה להיות מבוססת כדבעי.
כן גרסה כי ראוי שבית הדין יבחן בזהירות רבה בקשה לזימון שר בממשלה להעיד, זאת מפאת בכירות משרתו והיותו טרוד ועסוק בניהול המשרד עליו הוא אמון – משרד הפנים.
לגופו של עניין, טענה המדינה כי הבקשה לאקונית, אינה מבוססת, כאשר בבקשה לא מנומקים הצורך והנחיצות הדרושים לזימון השר דרעי לעדות ובפרט לא הובהר כיצד זימונו לעדות יעזור לקידום המחלוקות העובדתיות בתיק.
עוד נטען כי המבקש לא הציג ולו ראשית ראיה לכך שאכן ניתנה לו ההבטחה המינהלית הנטענת. מכל מקום, גם לפי גרסת המבקש, מדובר בסיכום טלפוני לכאורי בין השר דרעי לבין מנכ"ל משרדו. עוד נטען כי תצהיר המבקש עצמו מעיד כי לא ניתנה כל הבטחה מינהלית וכי סוגיית שכרו טופלה בהתאם לכללים הקבועים בדין ובפרט כי המבקש היה ער ל גרעון העמוק בתקציב המשיבה 1.
עוד הפנתה המדינה לכללים הדרושים לביסוס הבטחה מינהלית וטענה כי אלו אינם מתקיימים בענייננו, כאשר אמירת השר דרעי, בהנחה ונאמרה, מהווה אמירת אגב שנאמרה בעלמא ואינה מ בססת את יסודות ההבטחה המינהלית .
עוד ביקשה המדינה לדחות את מועד ההחלטה בבקשה כאמור עד שתגיש את תצהיריה, שלושים יום אחרי הגשת תצהירי המשיבים 1 ו-2, יום 31.10.19.
המבקש הגיש תשובתו לתגובת המדינה וטען כי –
בקשתו מבוססת כדבעי.
העובדה כי שר הפנים הוא אדם עסוק, אינה שיקול במתן החלטה בשים לב להוראות הקובעות כי כל אדם חייב וכשיר להעיד. עוד הוסיף המבקש כי השר דרעי עצמו מסר לו כי יהיה מוכן לבוא ולהעיד לפני בית הדין.
לעניין טענת המדינה כי כלל לא התקיימו היסודות לקיום ההבטחה המינהלית, טען המבקש כי דין הכרעה זו להתקבל בסוף ההליך ועל ידי בית הדין.
עוד הפנה לכך שהמדינה לא הציגה כל פניה שנעשתה לשר דרעי בהתייחס לעמדתה לשם בירור דבריו והצגת תמצית עדותו. בפועל, לא ידוע כלל באם השר דרעי מודע לעמדתה ולסירוב להעידו. לטענת המבקש, יש בכך כדי לעקוף את השר עצמו ע"י נציגי המדינה.
לגופו של עניין, פירט המבקש כי עדותו של השר דרעי היא קריטית באשר בית הדין לא יוכל להכריע בטענותיו של המבקש לעניין ההבטחה המינהלית, ללא עדות כאמור.
דיון והכרעה
תקנה 53 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, קובעת כדלקמן –
" (א) בית הדין או הרשם רשאי להזמין אדם להעיד בפניו, להיחקר כעד או להגיש מסמך.
(ב) ההזמנה לעד תהיה לפי טופס 9.
(ג) הוראות תקנות 178 עד 189 לתקנות סדר הדין האזרחי יחולו, בשינויים המחויבים, על הזמנת עדים לפי תקנה זו. "
סמכות בית הדין האזורי לזימון עדים נמצאת במסגרת הסמכות הדיונית של בית הדין ובהתאם לכך -
"ככלל, שיקול דעתו של בית הדין האזורי בענייני הזמנת עדים הינו רחב, ויוגבל בעיקר על ידי עקרונות הצדק והוראות שנקבעו בחקיקה. בהתאם לפסיקה, בכל הנוגע לניהול דיונים, יודרך בית הדין על ידי עקרונות יסוד של דיני הראיות. (דב"ע מג/3-121 תכשיטי אבדור - כספי, פד"ע טו 212, 216).
בהתאם לסעיף 1 ל פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 , מותר להזמין כל אדם ליתן עדות שהיא קבילה ושייכת לעניין, באין הוראה אחרת. אם ראה בית המשפט, כי אין בעדות צורך, או שנתבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת, רשאי הוא לסרב לבקשה להזמנת עדות זו." (ראו – ע"ע (ארצי) 668/05 מרום - קו אופ ירושלים אגודה צרכנית שיתופית בע"מ (26.2.2006). [ההדגשה הוספה]
ההבטחה המינהלית ניתנה כביכול ע"י מנכ"ל משרד הפנים – שלא זומן כלל לעדות ואף לא צוין שמו, כאשר כל שנטען כי השר דרעי ערב לקיומה. כך שלא ברור מדוע המבקש דורש את זימונו של השר דרעי ולא את זימונו של מנכ"ל משרדו כאמור.
עוד ייאמר כי מנכ"ל משרד הפנים הוא אשר מכותב למכתבו של מר מוני מעתוק מיום 19.2.17 לענין הבקשה לאישור שכר למבקש ( נספח 5 לתצהיר המבקש) ולא השר דרעי, כך שמכל מקום, לא ברור מדוע המבקש דורש לזמן דווקא את השר דרעי למתן עדות.
לעניין זימון שר לעדות נאמר –
"אכן רשאי תובע להוכיח את העובדות להן הוא טוען באמצעות "הראיה הטובה ביותר", אך בענין זה יש לבחון גם שיקולים של הכבדה ותום לב. למשל, לא ברור מדוע יש צורך דווקא בעדותו של שר החינוך המכהן, ומדוע לא ניתן להסתפק בדרג ממונה בכיר פחות."
אני סבורה כי בנסיבות העניין, משניתן להסתפק בעדות דרג פחות בכיר ומשיקולים של הכבדה, די בזה כדי לדחות את הבקשה לזימון השר למתן עדות.
למעלה מן הצורך אומר כי ספק אם בנסיבות הקיימות בכלל ומקל וחומר מהשיחה עם המנכ"ל, התקיימו לכאורה התנאים להשתכללות הבטחה מינהלית . יודגש כי אמירתי זו בשלב זה ה יא לכאוריות בלבד לצורך הדיון ב בקשה להזמנת השר למתן עדות.
לאור האמור אין מקום להתיר את זימון השר כב' הרב אריה דרעי. ככל שהמבקש חפץ בזימון מנכ"ל משרד הפנים יגיש בקשה בהתאם.
לגבי זימון העדים רזק אחמד חלבי ו-ודיע חלבי, משהמשיבים לא הביעו התנגדותם לזימונם, ונוכח רלוונטיות עדותם הריני מאשרת זימונם כמבוקש.
המבקש יזמן את העדים באמצעות מסירה אישית.
כל צד יישא בהוצאותיו.
ניתנה היום, ט' חשוון תש"פ, (07 נובמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.