הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ס"ע 60671-12-16

20 מרץ 2017

לפני: כב' הרשם טארק חסנין

התובע:
המבקש
סעיד ג'בר עלי

-
הנתבעת:
המשיבה
שחף אבטחה בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד מתן שלו- מנקר
החלטה

1. ביום 28.12.16 הגיש התובע תביעה כנגד הנתבעת לתשלום פיצויי ם בגין פיטורים שלא כדין, כך לטענתו, בסך כולל של 50,000 ₪. בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש התובע בקשה לפטור מתשלום אגרת בית הדין בסך 500 ₪, מטעמים של חוסר יכולת כלכלית.

2. בתצהיר הבקשה ציין התובע כי מתנהל נגדו תיק איחוד בלשכת ההוצאה לפועל בתל אביב ( בגין חובות בסך של 380 אלף ₪) במסגרתו הוכרז המבקש , עוד בשנת 2010, כחייב מוגבל באמצעים והוטל עליו תשלום חודשי בסך של 200 ₪, במסגרת תיק האיחוד.
התובע נשוי ואב לשניים כשאשתו סובלת מנכות צמיתה בגפיים תחתונות ומקבלת קצבת נכות וקצבת ניידות. התובע מתגורר יחד עם אשתו וי לדיו בדירה שכורה, על שם אשתו , ומשלמים דמי שכירות חודשיים בסך של 2,500 ₪. לתובע הלוואה בסך של 80,000 ₪ כאשר ההחזר החודשי עומד ע"ס 1,800 ₪ והוצאות נוספות של חשמל, מים, ארנונה ותקשורת.
לבקשה צורף תצהיר תומך מטעם התובע, החלטת רשם ההוצאה לפועל בתל אביב מיום 16.12.10 המכריזה על המבקש כחייב מוגבל באמצעים, תדפיס חשבון בנק המתנהל על שם אשתו של המבקש, תלושי שכר ואישור של המוסד לביטוח לאומי בדבר נכותה הצמיתה של אשת המבקש ותשלום הקצבאות.

3. הנתבעת מתנגדת לבקשה. הנתבעת סבורה כי דין הבקשה להידחות מן הטעם שהתובע לא הוכיח את מצבו הכלכלי ולא ה סביר דיו בדבר מקורותיו הכלכליים ובדבר מאמציו להשיג את האגרה מצדדים שלישיים או קרובי משפחה. הנתבעת מוסיפה כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה. הנתבעת טוענת כי תביעתו של התובע הינה לפיצויי ם ללא הוכחת נזק וזאת בגין פגמים שנפלו לטענת התובע בהליך פיטוריו מהעבודה.

דיון והכרעה

4. כידוע, תשלום האגרות בבתי הדין הוסדר בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (להלן: התקנות או תקנות האגרות). בעניין האגרות הנגבות בבתי הדין קבע בית הדין הארצי כי הכלל הבסיסי הוא: ש"נקיטת הליך בערכאת שיפוט טעונה תשלום אגרה המהווה תנאי לפתיחת ההליך. הטעם לכך הוא כפול: ראשית – בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נדרש לשלם עבור השירות שהוא מקבל ממערכת המשפט ושנית – תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך ומונע נקיטת הליכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי". (עא"ח
(ארצי) 46/09 רות כרמי – הסתדרות רפואית "הדסה" (ניתן ביום 8.9.2009); ראו גם: בש"א (ארצי) 74/10 רונית אלון – אלון מיכון משרדי בע"מ (ניתן ביום 11.3.2010); ע"ע (ארצי) 5789-10-11 שויטלו גרשון – המועצה הדתית ואח' (ניתן ביום 30.12.2011)).
5. תקנה 12(ב) לתקנות קובעת כך:
"הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה".

6. בהתאם לאמור בתקנה זו, על מבקש הפטור מאגרה להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים. האחד, הוכחת חוסר יכולת כלכלית בהתאם לקריטריונים
שנמנו בתקנות; השני, שההליך מגלה עילה. תנאים אלו כרוכים זה בזה וככל שהאחד מתקיים, ניתן להקל בבחינת התנאי השני. עם זאת, ברור הוא כי שני התנאים חייבים להתקיים, גם אם במידה מינימאלית (בר"ע (ארצי) 31365-05-10ZHAOCHENGJUIN – אסטרארק בע"מ (ניתן ביום 14.9.2010)).
ולכך אפנה עתה.
7. מצבו הכלכלי של המבקש: כאמור המבקש תמך בקשתו בתצהיר ובצרופות המהוות תמיכה לאמור בו לרבות: החלטת רשם ההוצאה לפועל בדבר ההכרזה עליו כחייב מוגבל באמצעים, אישור של המוסד לביטוח לאומי בדבר נכותה של אשתו של המבקש והקצבאות שהמוסד משלם לה, תלושי שכר ותדפיס חשבון בנק. אלא שלטעמי הוא אינו ממלא אחר כלל הוראות תקנה 12(א) לתקנות ואפרט.

8. אשר להכרזה על המבקש כחייב מוגבל באמצעים, הרי ההחלטה נתקבלה עוד בשנת 2010, קרי לפני למעלה מ- 6 שנים. מעיון בהחלטה עולה כי נגד המבקש מתנהלים 3 תיקי הוצאה לפועל (למעט מזונות ומשכנתא) בהיקף של כ- 31,000 ₪ כאשר במסגרת ההחלטה הוטל על המבקש תשלום חודשי בסך של 200 ₪ בלבד. למרות הצהרת המבקש כי עומדים כנגדו חובות בהיקף של 380 אלף ₪ לא צורף לבקשה ולתצהיר אישור או אסמכתאות בדבר סכום החוב הנטען מה גם ככל וקיים חוב בהיקף זה, הרי החוב מתנהל במסגרת תיק איחוד ובו המבקש משלם תשלום חודשי ע"ס 200 ₪ בלבד.
9. למבקש חשבון בנק שאינו פעיל כאשר כל ההתנהלות הכלכלית של המבקש ובני משפחתו מתנהלת באמצעות חשבון הבנק של האישה. מעיון בתדפיס החשבון ותלושי השכר של התובע עולה כי ממוצע השכר של התובע עומד ע"ס כ- 8,000 ₪ בנוסף, לחשבון מופקדים בכל חודש קצבת נכות וניידות מהמוסד לביטוח לאומי בסך כולל של כ- 4,500 ₪ כך שההכנסה החודשית של המבקש ואשתו עומדת ע"ס כ- 12,000 ₪.
על אף הצהרת המבקש כי הוא ומשפחתו מתגוררים בדירה שכורה על שם אשתו וכי משלמים דמי שכירות בשווי של 2,500 ₪, לא צירף התובע לבקשה ולתצהיר צילום חוזה שכירות ו/או אסמכתא אחרת כלשהי בדבר תשלום דמי השכירות בכל חודש.
10. זאת ועוד, מעיון בתלושי השכר עולה כי התובע שעובד בחברת מודיעין אזרחי בע"מ מבוטח בקופת הגמל איילון פסגה ועל שמו מתנהלת קרן השתלמות בחברת הביטוח מנורה. המבקש אינו מסביר מדוע לקח הלוואה בסך של 80 אלף ₪ ולאן הו זרמו הכספים. בנוסף, המבקש אינו מבהיר אם עשה מאמצים כלשהם לגייס את סכום האגרה באמצעות הבנק שלו (שנתן לו הלוואה ע"ס 80,000 ₪) או מקרובי משפחה או באמצעות שעבוד הרכב שבבעלות אשתו ו/או קופות הגמל המתנהלות על שמו.
11. כללו של דבר, דעתי היא כי אין לקבוע כי מצבו הכלכלי של התובע אינו מאפשר את תשלום האגרה. אולם גם לו הייתי מניח, לצורך החלטה זו בלבד, כי מצבו הכלכלי של המבקש אכן אינו מאפשר את תשלום האגרה, הרי שדעתי היא כי דין הבקשה דחייה מן הטעם שעילת התביעה היחידה העומדת בבסיס כתב התביעה נתונה כולה לשיקול דעת בית הדין ויובהר בעניין זה כי גם התובע בתביעתו משאיר את ההחלטה בדבר גובה הפיצוי שייפסק, אם ייפסק, לשיקו ל דעתו הבלעדי של בית הדין (סעיף 3 לבקשה).

12. כאמור, לצד בחינת היכולת הכלכלית של המבקש פטור מאגרה, יש לבחון אם ההליך בו הוא נוקט מגלה עילה. בעניין זה קבע בית המשפט העליון כך:
"מתקין התקנות ביקש בדרך זו למנוע ככל שניתן מצב שבו אי תשלום האגרה בשל חוסר יכולת כלכלית יהווה צינור שדרכו יוזרמו לבית המשפט הליכי
סרק שאין בהם ממש תוך בזבוז של משאבי הציבור והטרדת צדדים אחרים ללא צורך." (ע"א 8974/04 פלוני – פלונית פ"ד נט (4) 721 (2005)).

בתוך כך נקבע כי יש לבחון האם קיימת לכאורה עילת תביעה כמו גם את סיכויי התביעה, וזאת בהתחשב בשלב המקדמי בו מצוי ההליך.

13. לאחר שעיינתי בעילת התביעה היחידה , ובפרט בסכום התביעה, התרשמותי היא כי על פניו , לכאורה ומבלי לקבוע מסמרות בעניין , המדובר בתביעה בסכום ניכר, בין היתר בשל הערכה 'נדיבה' יתר על המידה של עילת תביעה שהיא בשיקול דעת בית הדין, דוגמת פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ופיצוי בגין עגמת נפש בגין תקופת עבודה בת כ- שנה כאשר אין מחלוקת בין הצדדים כי עובר לפיטורי התובע זומן התובע לשיחת שימוע, נערך שימוע ולאחר מכן פוטר מהעבודה.

14. לאור כל האמור, אני קובע שהתובע לא עמד בנטל הנדרש להוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה, והבקשה נדחית.

15. יחד עם זה, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 12(ו) לתקנות האגרות אני מאפשר לתובע לשלם את האגרה בשני תשלומים חודשיים, שווים ורצופים. התשלום הראשון ישולם לא יאוחר מיום 20.03.17, והתשלום השני ישולם לא יאוחר מיום 20.04.17.
54678313

מזכירות בית הדין תשלח לתובע, יחד עם החלטה זו, שני שוברים לתשלום האגרה, ותעקוב אחר תשלום האגרה בהתאם לסעיף 15 להחלטה.

ניתנה היום, כ"ב אדר תשע"ז, (20 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.