הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ס"ע 48629-11-11

לפני:

כב' השופט נוהאד חסן
נציג ציבור (עובדים) גב' יעל פלד- פלפל
נציג ציבור (מעסיקים) מר אלון שוורץ

התובע
אליהו גד מימון, ת.ז. XXXXX003
ע"י ב"כ: עוה"ד יצחק נגלר
-
הנתבעות
.1 המועצה הדתית קריית אתא
ע"י ב"כ: עוה"ד נעמי דניאל

.2 מדינת ישראל - משרד האוצר/המשרד לשירותי דת
ע"י פרקליטות מחוז חיפה, עוה"ד אסנת שושני

פסק דין

בפנינו תביעתו של מר אליהו מימון ( להלן - התובע), כנגד מעסיקתו המועצה הדתית קרית אתא ( להלן - הנתבעת 1), לתשלום שכר עבודה בסך 60,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ופיצויי הלנת שכר בסך 624,854 ₪, בגין תפקידו כ"רושם נישואין", אותו מילא לטענתו החל מחודש 8/2008 ועד 1/2011, וזאת בנוסף לתפקידו כמנהל מחלקת נישואין.

רקע והשתלשלות עניינים:

1. במסגרת החלטה שניתנה ביום 4.9.12 על ידי כבוד הרשמת מירי שי–גרינברג, נקבעו הפלוגתאות בתובענה זו, כדלקמן:
"א.   האם התובע שימש בתפקיד רשם וחתם תעודות נישואין ורווקות בנוסף לתפקידו כמנהל מחלקת נישואין, כטענת התובע, או שמילא תפקיד זה כחלק מתפקידו כאחראי מחלקת נישואין, כטענת הנתבעת;
ב.     האם כטענת התובע זכאי הוא לשכר נוסף בגין רישום וחתימה על תעודות נישואין ורווקות;
ג.      ככל שהתובע זכאי לשכר עבודה נוסף בגין האמור, מה גובה השכר, והאם כטענת התובע יש להעמידו בסך 2,000 ש"ח לחודש."

2. בדיון שהתקיים ביום 15.2.15, ניתנה החלטה כי דיון ההוכחות בתיק יתקיים ביום 9.11.15, החל משעה 9:00 למשך 4 שעות.

3. במסגרת דיון שהתנהל ביום 9.11.15, ניתנה החלטה, לפיה נדחתה בקשת ב"כ התובע לפיצול שמיעת העדויות ובקשתו לדחיית מועד הדיון, ובהתאם לכך הוצאו מהתיק תצהירם של הרב אבריקי והרב ניזרי - עדים מטעם התובע אשר לא התייצבו לדיון ולכן נקבע כי תצהיריהם לא יהוו חלק מראיות התובע. התובע הגיש ערעור על החלטה זו לבית הדין הארצי, אשר נדחתה ( בר"ע 47883-05-17) .

4. להלן עיקר העובדות הצריכות לענייננו:

א. התובע הינו עובד המועצה הדתית בקרית אתא החל משנת 1989.
ב. במשך כ-20 שנה כיהן התובע כרב שכונה ואחראי על מחלקת נישואין במועצה הדתית קרית אתא. במסגרת תפקידו היה אחראי על רישום תעודות רווקות ונישואים, בדק מסמכים שהביאו בני הזוג, תחקר אותם ובדק את העדים מטעמם, אולם לא היה בסמכותו לחתום על תעודות נישואים. לשם כך הוסכם על המועצה הדתית בקרית אתא כי הרב הראשי של קרית ים, הרב אבריקי, יגיע פעמיים בשבוע למועצה הדתית בקרית אתא, על מנת לחתום על תעודות נישואים של זוגות מקרית אתא, בתמורה לשכר חודשי בסך 2000 ₪.
ג. בחודש ינואר 2008 התובע הוסמך לחתום על תעודות נישואין, וממועד זה חתם על תעודות נישואין במועצה הדתית בקרית אתא במקום הרב אבריקי עד לחודש 1/2011 , היות שבחודש 2/2011 מונה התובע לרבה הראשי של קרית אתא.

5. המחלוקת המרכזית בתיק דנן הינה, האם כטענת התובע זכאי הוא לתוספת שכר של 2000 ₪ בחודש, מהמועד שהחל לחתום על תעודות רווקות ונישואים לאחר שהוסמך כרשם נישואין בחודש 8/2008 ועד שהתמנה לרב ראשי של קרית אתא ב-1/2011 (כפי שקיבל הרב אבריקי); או שמא כטענת הנתבעת, זה היה חלק מתפקידו, ולכן לא היה זכאי לתוספת תשלום ויש לדחות את תביעתו.

דיון והכרעה

6. התובע טוען כי הוא זכאי לתוספת שכר של 2000 ₪ בחודש בגין חתימה על תעודות רווקות ונישואין. התובע מבסס את תביעתו על שני אדנים:
האחד, בשנים בהן לא היה מוסמך לחתום על תעודות רווקות ונישואים, שולם לרב אבריקי, רבה הראשי של קרית ים, סך של 2000 ₪ בגין חתימה על התעודות הללו, ומשעה שקיבל הסמכה לחתום על התעודות ב-8/08, וביצוע עבודה זו הועברה אליו, ותוספת התשלום הופסקה לרב אבריקי, לטענתו הוא זכאי לתוספת תשלום זו.
האדן השני - התובע טוען כי נתנה לו הבטחה שתוספת התשלום בגין עבודה זו תועבר אליו לאחר שהרב אבריקי יפסיק לחתום על תעודות רווקות ונישואים, ולכן על המועצה הדתית לקיים את הבטחתה.

7. בענייננו, נטל ההוכחה והשכנוע מוטל על כתפי התובע להוכיח את תביעתו, בבחינת " המוציא מחברו עליו הראיה". התובע לא הצביע על מקור חוקי כלשהו המקנה לבית הדין את הסמכות להורות על תוספת השכר לה הוא טוען.
במסגרת חקירה נגדית הופנה התובע לסעיף 11 לתצהירו המשלים, במסגרתו טען כי סוכם עימו שישולם לו שכר של רבנים מורשי נישואין על פי חוק. התובע נשאל, על איזה חוק מדובר? והתובע השיב ( עמ' 28 משורה 2 לפ'):
"ת. אם אני יודע, ישנו חוק שראיתי אז בזמנו, שמורשה חתימה מגיעה לו תוספת ובעקבות זה שראיתי שהרב אבריקי קיבל.
ש. תסכים איתי, שאם כתוב שסיכמו איתך שתקבל משכורת על פי חוק, אם אין חוק כזה אז לא מגיע לך?
ת. אם לרב אבריקי מגיע, אז גם לי מגיע. על פי מה הוא קיבל, על פי החוק? אני מניח שהוא קיבל על פי החוק. לא ראיתי בעיניים שלי את החוק. "על פי חוק" זה הנחה, הנחתי שהרב אבריקי קיבל על פי החוק. אני לא צריך להכיר את החוק."

התובע לא ידע לומר על בסיס איזה מקור חוקי הוא זכאי לקבל תוספת שכר בגין חתימה על תעודות נישואין. לשיטתו, די בכך שהרב אברקי קיבל תוספת תשלום, ובשעה שתפקיד החתימה על התעודות עברה מהרב אברקי אליו, הוא זכאי לתוספת תשלום.

8. מטעם המדינה העיד מר משה דגן - מנהל תחום משאבי אנוש במשרד לשירותי דת. לשם השלמת התמונה נציין, כי המשרד לשירותי דת פועל כרגולטור ומשתתף בתקצוב המועצות הדתיות ומפקח על פעילותן בכל הנוגע למנהל תקין והתנהלות תקציבית. כגוף מפקח המשרד לשירותי דת, קובע תקנים לנבחרים ולעובדים במועצות הדתיות והנחיות לאופן העסקתם.
על פי עדותו של משה דגן, אשר לא נסתרה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה מתוקף תפקידו של התובע כרב שכונה ואחראי במחלקת נישואים במועצה הדתית קרית אתא, חלים עליו ההסכם הקיבוצי מיום 6.9.88 ( להלן - הסכם 88 ) והסכם קיבוצי מיום 9.4.95 ( להלן - הסכם 95 ) (ההסכמים צורפו לנ/3) שעניינם הסכמי שכר לרבני שכונות ומושבים.

בסעיף 2.2 להסכם הקיבוצי המיוחד אשר נחתם ב-6.9.88, שעניינו " הסכם שכר לרבני שכונות ומושבים" נקבעה הגדרת תפקידו של רב מכהן:
"תפקיד של רב - רב המכהן באחד מהתפקידים המנויים בנספח ג' להסכם זה".

בנספח ג' להסכם הקיבוצי ( הסכם 88) אשר פורסם ביום 14.9.1988, נרשם:
"עפ"י סעיף 2.2. להסכם
לוח תפקידים של הרבנים
רשימת תפקידי הרבנים במועצות הדתיות
רב שכונה
רב שכונה הממלא גם תפקיד מרשימת התפקידים המפורטים להלן ומקדיש לתפקיד זה לפחות 15 שעות בשבוע.
רושם נישואין
ממונה על הכשרות
ממונה על השחיטה
...
1.3 מנהל מחלקה שהוא גם רב שכונה
..."
מנוסחו של סעיף 1.2 לנספח ג' להסכם 88, אין כל ספק שחלק מתפקידו של רב שכונה הוא למלא תפקיד גם של רושם נישואין בין יתר תפקידיו ( או כל תפקיד נוסף אחר אשר הוזכר בנספח ג' להסכם).
סעיף 5 להסכם הקיבוצי קובע, כי תפקידו של רב נמנה עם התפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אימון אישי, ותנאי עבודתו ונסיבותיה אינם מאפשרים פיקוח על שעות עבודתו, לכן חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליו, והוא לא זכאי לגמול נוסף בעד עבודתו, אלא אם נקבע במפורש בהסכם כי הוא זכאי לתוספת.
בסעיף 5.7 להסכם נקבע, כי הואיל ובטבלת המשכורות החדשה כבר חושבה ונכללה התמורה עבור עבודת הרבנים בשעות העבודה השונות היממה ובכל ימות השבוע, ושעות העבודה המפוצלות, הרבנים אינם זכאים לכל תמורה או הטבה אחרת מכל סוג שהוא.

לאור האמור לעיל, היות שהתובע לא הצביע על מקור חוקי כלשהו מכוחו הוא זכאי לתוספת שכר, ועל פי נספח ג' להסכם 88 , תפקיד של רשם נישואים הינו חלק מתפקידו של רב שכונה ואין המדובר בעבודה " נפרדת" מרב שכונה כפי שטען התובע. סעיף 5 להסכם הקיבוצי קובע באופן ברור ומפורש, כי מאחר ולא ניתן לפקח על שעות עבודתו של הרב מתוקף תפקידו ונסיבות עבודתו, הוא לא זכאי לגמול נוסף בעד עבודתו ובסעיף 5.7 להסכם 88 נקבע כי במשכורתו של רב שכונה חושבה ונכללה התמורה עבור עבודה בשעות השונות ביממה, על כן רבני שכונות אינם זכאית לתוספת שכר או הטבה כלשהי מעבר לשכר שנקבע בהסכם הקיבוצי. לפיכך, נמצאנו למדים, כי התובע אינו זכאי לתוספת שכר בגין עבודתו כרשם נישואין.

9. באשר לטענת התובע, כי הוא זכאי לתוספת שכר, בשל העובדה שהרב אברקי קיבל תוספת שכר בגין עבודה זו, ראינו כי תשלום תוספת השכר לרב אברקי בעד עבודת רישום נישואין, נעשתה אף לשיטת התובע בנסיבות בהן, למועצה דתית קרית אתא לא היה רב מוסמך לרישום זוגות נשואים, לכן כפי שהסביר התובע בעדותו, הרב אברקי שהיה רבה הראשי של קרית ים, התבקש על ידי מועצה דתית קרית אתא, שהינה רשות מקומית שמחוץ לתחום כהונתו של הרב אברקי, להגיע אליה פעמיים בשבוע על מנת לחתום על כ-500 תעודות נישואין בשנה ( עמ' 25 שורה 18 לפ'), ובנסיבות חריגות אלה, ככול הנראה שולם לו תוספת שכר.
ואילו התובע מבקש תוספת שכר, בשעה שכיהן כרב שוכנה וחתם על תעודות נישואין במועצה הדתית בה כיהן, ובנסיבות שאינן דומות לעבודת הרב אברקי כרשם נישואין במועצה דתית בקרית אתא, ובשעה שהוא מכהן כרב ראשי של קרית ים, שהינה רשות מקומית אחרת. אין המדובר בקיום יחס שונה לשווים.
(יצויין, כי הנחיות שניתנו על ידי הממונה על השכר ב-8/2011 בעניין זה ( נספח ה לנ/3), אינן רלוונטיות לענייננו, היות שניתנו לאחר הזמנים הרלוונטיים לתביעה).

10. זאת ועוד, על פי סעיף 21 לחוק יסודות התקציב תשמ"ה-1985, מועצה דתית הינה גוף המתוקצב על ידי המדינה:
"גוף מתוקצב" – תאגיד, רשות מקומית, מועצה דתית, בנק ישראל, חברה ממשלתית וחברה עירונית."

סעיף 29 לחוק יסודות התקציב, שעניינו שינויים בשכר ובתנאי שירות, קובע, כי מועצה דתית, שהיא גוף מתוקצב על ידי המדינה, איננה רשאית לשנות מתנאי השכר של עובדיה, והיא איננה רשאית לשלם הטבות שכר כספיות אחרות הקשורות לעבודה, אלא בהתאם למה שהוסכם או הונהג . מכאן, שהתובע איננו זכאי לתוספת תשלום כלשהי, אלא בהתאם ובכפוף להסכמים החלים עליו.

11. לטענת התובע, מר בניזרי שכיהן כממונה על המועצה הדתית בזמנים הרלוונטיים לתביעה, הבטיח לו כי לאחר שיקבל הסמכה ויקבל אישור לחתום על תעודות נישואין, יקבל שכר בגין עבודתו כ"מורשה וחתם נישואין" במועצה הדתית בקרית אתא, במקום הרב אבריקי. לטענת התובע הוסכם בינו לבין מר בניזרי כי ישמש כחתם נישואין בשכר ( עמ' 28 שורה 1 לפ').
טענה זו של התובע לא הוכחה, ובהנחה שאכן ניתנה לתובע הבטחה שכזו, מכיוון שהבטחה זו לא ניתנה על ידי הגורם המוסמך, אין לה כל תוקף משפטי. שהרי, כפי שכבר ציינו לעיל, עבודת התובע כחתם נישואין, מהווה חלק מתפקידו כרב שכונה, ושכרו נקבע בטבלאות שכר בהסכם קיבוצי 88, ועודכן בהסכם 95. על כן, ככול שהוסכם עם התובע לתשלום שכר חורג, דבר שלא הוכח, היה עליו לקבל את אישורו של הממונה על השכר במשרד האוצר, מכוח הוראות סעיף 29( א) לחוק יסודות התקציב. בנוסף לכך, על פי הוראות סעיף 29( ב) לחוק יסודות, כל הסכם או הסדר בטל במידה שהוא נוגד את הוראות סעיף קטן ( א). כלומר, גם אם ניתנה לתובע הבטחה לשכר חורג, הבטחה זו בטלה ואין לפעול מכוחה, ככול שלא קיבלה אישור של הממונה על השכר במשרד האוצר.

12. לאור כל האמור לעיל במצטבר, שוכנענו, כי התובע אינו זכאי לתוספת שכר בגין עבודתו כרשם נישואין מחודש 8/08 עד 1/2011, על כן תביעתו להפרשי שכר נדחית בזאת, ומתייתר הצורך לדון בתביעתו לפיצויי הלנת שכר אשר התיישנה כפי שטענו הנתבעים בצדק.
סעיף 17א' ל חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 קובע את תקופת ההתיישנות להגשת תביעה לתשלום פיצויי הלנה על הפרשי שכר , ולהלן נוסחו:
"17א. (א) הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו ב חוק בית הדין לעבודה תשכ "ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים."

במקרה שלפנינו, תביעת התובע לתשלום הלנת פיצויי הפיטורים התיישנה, היות שהתובע קיבל את שכרו האחרון הקשור בפיצויי ההלנה בחודש 1/11 והוא הגיש את תביעתו במסגרתה טען לפיצויי הלנת שכר ב חודש 11/2011, בחלוף למעלה מ-60 ימים מהמועד שקיבל את שכרו האחרון הקשור לפיצוי. לפיכך, תביעת התובע לתשלום פיצויי הלנת שכר הייתה נדחית גם במקרה בו הייתה מתקבלת תביעתו להפרשי שכר.

13. בטרם סיום, נציין, כי בהחלטת בית הדין מיום 9.11.15, הוצאו מהתיק תצהירם של הרב אבריקי והרב ניזרי, ונקבע שתצהיריהם לא יהוו כחלק מראיות התובע. למרות זאת, התובע התעלם מהחלטות בית הדין וכמו גם מהחלטת בית הדין הארצי בעניין זה ( ראו: בר"ע 47883-05-17 ) בכך שעשה דין לעצמו וצירף את התצהירים הנ"ל לסיכומיו ואף הפנה אליהם בסיכומיו. התנהלות זו של התובע עולה כדי זלזול בהחלטות בית הדין, ומצטרפת להתנהלות התובע בבר"ע 47883- 05-17 כמתואר בהחלטתה של כב' הרשמת אפרת קוקה מיום 23.3.18 , והיא תילקח בחשבון במסגרת פסיקת הוצאות.

14. לאור כל האמור לעיל, במצטבר, אנו קובעים כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה והשכנוע, כי הוא זכאי לתוספת שכר בעד עבודתו כרשם נישואין בין השנים 2008 עד 2011.

15. לפיכך, התובע ישלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט בסך של 4,500 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

16. זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י' אדר ב' תשע"ט, (17 מרץ 2019),בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גב' יעל פלד- פלפל
נציגת ציבור עובדים

נוהאד חסן, שופט
אב"ד

מר אלון שוורץ
נציג ציבור מעסיקים