הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ס"ע 46549-03-17

לפני:

כב' השופטת סאוסן אלקאסם
נציג ציבור (עובדים) מר שלמה ליב

התובע
מאיר בלגזאל
ע"י ב"כ עו"ד ירון ברששת
-
הנתבעת
רשת חנויות רמי לוי שיווק השיקמה 2006 בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אסף גביזון

פסק דין
לפנינו תביעה לתשלום פיצויים בגין פיטורים הקשורים, כנטען, בשירות מילואים לו זומן התובע , פיצויים בגין פיטורין שלא כדין, עוגמת נפש ואי מתן עבודה ב היקף משרה מלאה. כמו כן עותר התובע לחייב את הנתבעת בתשלום הפרשים של תגמולי מעסיק ובהוצאותיו המשפטיות.
השתלשלות עובדתית וטענות הצדדים

  1. התובע החל עבודתו אצל הנתבעת ביום 25.3.15 כעובד זוטר במחלקת השתיה בסניף עכו של הנתבעת – רשת מרכולים. בשלב מסוים, לטענת הנתבעת, בשל יחסי אנוש רעועים ותפקוד מקצועי לקו י, התובע הועבר לתפקיד של אורזן בסמוך לקופות. גם בתפקיד זה, לגרסת הנתבעת, התובע לא חדל להתנגח עם העובדים לידו, כשבכל קופה בה הוצב הסתכסך עם הקופאית. התובע מאידך טען , כי עשה עבודתו נאמנה ובמקצועיות לאורך כל הדרך והאשים עובדת שהתנכלה לו וחיפשה דרך להרע לו תוך פגיעה בשמו הטוב מול מנהל הסניף.
  2. על רקע האמור הנתבעת שקלה את המשך העסקתו אצלה. אי לכך, זומן התובע ביום 8.2.16 לשיחת שימוע שנקבעה ליום 10.2.16. (להלן: "השימוע הראשון"). יצוין כי התובע הצהיר כי כבר בחודש ינואר 2016 נערך לו שימוע, אולם לא ברור מה אירע לאחר מכן.
  3. עוד ביום קבלת הזימון לשימוע, קרי, 8.2.16, ביקש התובע לדחות את מועד השימוע בשלושה שבועות לפחות. הנתבעת סירבה לבקשת דחייה זו, אך הסכימה לדחייה ליום 11.2.16. ביום השימוע המתוכנן, התובע ביקש דחייה נוספת והנתבעת נעתרה לו שנית. בסופו של דבר השימוע נקבע ליום 14.2.16.
  4. ביום 14.2.16, התובע לא הגיע לשיחת השימוע והמציא לנתבעת תעודת מחלה עד ליום 19.2.16 (יום ו') .
  5. ביום 21.2.16, התקיימה ישיבת השימוע, פרוטוקול השימוע צורף לכתבי הטענות. התובע טען לסילוף הפרוטוקול, אולם לא הציג קובץ הקלטת השימוע שטען כי נמצא ברשותו. (ראו עמ' 30 ו-63 לנספחים המצורפים לתצהיר התובע).
  6. לאחר השימוע המציא התובע אישור מחלה נוסף מיום 23.2.16 ועד ליום 28.2.16. ביום 25.2.16, בעת ששהה במחלתו בביתו, התקשרה אליו גב' שמרית מיכאלוב, מנהלת כ"א בסניף עכו , והודיעה לו כי התקבלה החלטה על פיטוריו ואלו יכנסו לתוקפם ביום 7.3.16 . או אז התובע דיווח לראשונה, לגרסת הנתבעת, כי זומן למילואים מיום 29.2.16 – 3.3.16. גרסת התובע בתצהירו כי הודיע חודש קודם לכן לכ"א על המילואים.
  7. מאחר והתובע יצא לשירות המילואים, הנתבעת דחתה את מועד פיטוריו בחלוף שלושים יום מתום שירות המילואים – מכתב פיטורים מעודכן יצא ביום 8.3.16 עם מועד פיטורים חדש ליום 16.4.16, בתום ההודעה המוקדמת המחויבת על פי הדין.
  8. מיום קבלת ההודעה על הפיטורים ועד אמצע חודש מרץ 2016 לערך, התובע פנה לנתבעת בכתובים כמעט בכל יום – ספרנו מעל עשרים פ ניות – ושטח טענותיו בפני כל מי שיכול היה. בין היתר , התרעם שפוטר בניגוד לדין ובקשר ישיר למילואים וכי הנתבעת ידעה מבעוד מועד על המילואים. עוד טען כי פוטר שלא כדין בעת מחלה, כי פרוטוקול השימוע לא שיקף את הנאמר בפועל, כי נלקחה ממנו הפרנסה ו הכביר איומיו כי לא יפסיק עד שיוכיח צדקתו בבית הדין ועוד כהנה וכהנה.
  9. ביום 16.3.16, הנתבעת נעתרה ל פניות התובע והסכימה, לפנים משורת הדין, לבטל את ה פיטורים ול תת לו הזדמנות חדשה. במכתב ביטול ה פיטורים צוין כי התובע ישוב לעבודה תוך שעליו להקפיד על עבודה תקינה וקיום הוראות הממונים עליו וכי התנהלותו תיבחן בשבע עיניים, פן ישקלו המשך העסקתו שנית.
  10. לאחר חזרתו לעבודה, טענה הנתבעת כי התובע המשיך בדרכו הקלוקלת והמשיך להלין אודות חבריו לעבודה ו על הממונים עליו ולא לקחת אחריות אישית . כששמע התובע בתחילת חודש אפריל 2016 כי שוב מעוניינים לפטרו. שלח באותו יום בשעה 22:40 מכתב לגב' רותי מרדכי ובקש לעבור לסניף נהריה.
  11. הנתבעת נענתה לבקשת התובע וזה הועבר ב- 7.4.16 לסניף הנתבעת ב נהריה.
  12. מחד, עולה מתצהיר מנהל הסניף בנהריה גיא רייף כי, למצער, התובע לא הצליח להשתלב גם בסניף זה. בין השאר נטען כי ניהל שיחות פרטיות בזמן העבודה, התעמת עם צוות העובדים, נהג להקליט את כל מי שדיבר עמו, נקט באלימות מילולית וכן הלאה. מר רייף ציין כי התובע עבר ממחלקה למחלקה ובכולן לא הצליח להשתלב חברתית, תוך שמנהלי המחלקות מביעים חוסר שביעות רצון מתפקודו המקצועי. לדברי מר רייף, נערכו עם התובע שיחות הבהרה, אולם התובע היה כמי שלא הקשיב לטרוניות לגביו – לגרסת הנתבעת השיחות עם התובע התקיימו בעל פה ולא נערך רישום לגביהן .

מאידך, התובע טען כי עבודתו הייתה ללא רבב, התייחס בביטול להתנהלותו לאחר פיטוריו הראשונים, שכללה בין השאר עימותים ותלונות חוזרות ונשנות כנגד עובדים, סגנים ומנהלים כפי שניתן ללמוד מ שלל הראיות בתיק.
13. ביום 1.5.16, התובע זומן לשימוע נוסף. בו במקום שלח למר רייף מכתב תגובה בן שלושה עמודים צפופים הכתובים בכתב יד בהם השיב אחד אחד לטעמים שהביאו את הנתבעת לשקול פיטוריו, כמפורט בזימון לשימוע. מכתב נוסף בדפוס הממוען למר רייף נשלח לאחר מכן , בו טען התובע כי אין בו פגם ובקש לדחות מועד השימוע מהטעם שדרוש לו זמן נוסף להתכונן אליו. באותו יום בשעה 18:02 התובע פנה גם למר רמי לוי בטרוניותיו, כמו גם ביום 2.5.16 שעה 16:47.
14. ביום 2.5.16, לטענת התובע, הוא הודיע לגב' נופר, עובדת במחלקת כוח אדם אצל הנתבעת כי הוא עתיד לצאת למילואים ביום 22.5.16. לטענתו, הנתבעת ידעה עוד קודם לכן על המילואים הקרבים ובאים מאחר ודיווח בסניף עכו על קיומם .
15. ביום 3.5.16 התקיימה ישיבת שימוע בה התובע הודיע שוב על מועד המילואים .
16. ביום 8.5.16 ניתן לתובע מכתב הפסקת עבודה מיידי אצל הנתבעת. בתלוש שכר חודש מאי 2016, שילמה הנתבעת את יתרת זכויותיו, לרבות הודעה מוקדמת כדין עד ליום 22.5.16 .
17. בהליך שלפנינו הכחישה הנתבעת כי במועד הזימון לשימוע ידעה אודות המילואים ו/או את הקשר הנטען בינם לבין פיטורי התובע וטענה כי ממילא, תאריך יציאת התובע למילואים באישור שהוצג היה ביום 23.5.16, דהיינו, בתום ההודעה המוקדמת שניתנה לתובע. עוד הצביעה הנתבעת על כך שהשתהתה חמישה ימים עד שהוציאה לבסוף את מכתב הפיטורים כהוכחה לכך ששקלה את פיטורי התובע ברצינות ובחנה טענותיו. התמהמהות זו מוכיחה, לטענתה, כי אין קשר בין פיטורי התובע לבין זימונו למילו אים, שכן יכולה הייתה להוציא מכתב פיטורים יום לאחר השימוע ולא להתקרב כלל לתחום האסור בפיטורים בגין שירות המילואים.
18. לאחר פיטוריו, התובע לא חדל מפניותיו אל הנתבעת. סך הכל הוצגו בפנינו כארבעים פניות בכתב לקשת רחבה של בעלי תפקיד בנתבעת בחודשים שלאחר פיטוריו. בכולן הלין על פיטוריו ועל ההתנהלות מולו. מקצת מפניותיו עסקו בדרישתו לתגמולי מעסיק בחצי שנת עבודתו הראשונה.
19. עוד יש לציין, כי, בסופו של דבר, התובע לא ביצע את שירות המילואים בחודש מאי ואלו בוטלו בהתאם להודעה מיום 16.5.16 .
ההליך המשפטי
20. הצדדים ניהלו הליך משפטי מלא. התובע הגיש את התביעה כשאינו מיוצג, אולם כבר בדיון הראשון ביום 18.9.17, הופיע כמייצגו עו"ד מהסיוע המשפטי. יצוין כי על אף שהתובע היה מיוצג, הוא המשיך לשלוח הודעות עצמאיות לבית הדין וקבל הערתו של בית הדין לגבי כך (ראה החלטה מיום 30.11.17).
התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן מסמכים להוכחת טענותיו.
מטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של גב' שמרית מיכאלוב – מנהלת כ"א בסניף עכו במ ועד הרלוונטי. מר גיא רייף – מנהל אזור ומנהל סניף נהריה. גב' יוכי חדד – מנהלת משאבי אנוש.
דיון והכרעה
לאחר ששקלנו את מלוא חומר הראיות שהוצג בפנינו ועיינו בטענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות כפי שנפרט להלן.
פיטורים בעקבות זימון התובע למילואים:
21. ההגנה על חיילי המילואים מעוגנת בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (להלן: " חוק חיילים משוחררים").
סעיף 41א (א1) קובע כי "לא יפטר בעל מפעל עובד בשל שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירותו או משכו (בחוק זה – פיטורים בשל שירות מילואים), ואם פיטרו – בטלים הפיטורים."
ס"ק (ב) אוסר על פיטורים במהלך שירות המילואים ומשך שלושים יום אם המילואים היו למעלה מיומיים רצופים, אלא אם התקבל היתר מאת ועדת התעסוקה שמונתה על ידי שר הביטחון .
סעיף 21 (א) עוסק בסמכות ועדת התעסוקה וקובע כי " אדם הטוען שחוק זה מקנה לו זכויות ושזכויותיו אלה הופרו (הנקרא להלן "תובע"), רשאי תוך זמן המתקבל על הדעת לפנות לועדת תעסוקה בבקשה שתפסוק בכל ענין הנוגע לזכויותיו האמורות ." [ההדגשה הוספה ס.א.]. סעיף 23 לחוק מקנה זכות ערעור על החלטת ועדת התעסוקה בפני בית הדין לעבודה .
אם כן, הסמכות לדון כערכאה ראשונה בהפרת חובות המעסיק בקשר למילואים, נמצאת בידיה הנאמנות של וועדת התעסוקה. בית הדין יושב כערכאת ערעור במקרה זה. [ראו – ע"ב (ת"א) 6315/03 קרני נ' מכללת פאר בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 10.9.2006)] .
22. יוזכר גם חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988 (להלן: " חוק שוויון הזדמנויות בעבודה"), המגן על העובד מפני הפלייה שמקורה ב-"שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים". לעניין זה ייאמר כי די היה אם התובע היה מביא "ראשית ראיה" לכך שאין טעם ענייני לפיטוריו, כדי להעביר את נטל ההוכחה למעסיק להוכיח כי הפיטורין לא נעשו מ תוך הפלייה פסולה. (ראו הדיון לעניין זה בסע"ש ( ת"א) 46618-10-12 יחיעם - אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 4.1.2015).
23. הנתבעת לא טענה מפורשות לעניין סמכות בית הדין לדון בתובענה מלבד משפט שבא כוחה הזכיר, בערפול מה, בסיכומים. אין חולק כי התובע לא הקדים לתובענה דנן הליך מתאים בפני וועדת התעסוקה.
24. יחד עם זאת, נוכח העובדה כי ההליך דנן נפתח בחודש מרץ 2017 וכי האירועים מושאי התביעה התרחשו בחודש מאי 2016, נראה כי התובע לא יוכל כעת לפתוח מחדש דיון בפני וועדת התעסוקה כאשר לא פנה לשם "תוך זמן המתקבל על הדעת" (ראו סעיף 21 לחוק חיילים משוחררים).
25. אך ורק בשל העובדה שכנראה חלף המועד לפניה לוועדת התעסוקה וספק אם מרץ 2017 היה נחשב מועד סביר להגשת הליך כאמור, נביע דעתנו במשנה זהירות כי לא מצאנו ש הנתבעת הפרה את הוראות חוק חיילים משוחררים. ההיפך הוא הנכון, השתכנענו כי התובע פוטר מטעמים עניינ יים שאינם קשורים לעובדה ששירת או היה אמור לשרת במילואים סמוך למועד פיטוריו, כך גם לעניין חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
26. בכתב התביעה, שה וגש כאמור, ללא ייצוג, התובע קשר פיטוריו בהמלצת נגה עובדת סניף עכו לגיא רייף אחיה לפטרו וכלשונו " ואין סיבה אחרת". לשאלת בית הדין מדוע לא העלה טענה זו בסמיכות לזימון לשימוע השיב התובע "לא אמרתי שהפיטורים קשורים למילואים" התובע הוסיף בהמשך כי פיטוריו על רקע "קנאות, צרות עין ורעות לב של שמרית ". (עמ' 9 לפר' ש' 14).
27. התובע גם לא העלה את הטיעון לקשר בין המילואים ופיטוריו בהתכתבויותיו עם נציגי הנתבעת, בסמיכות לזימון השימוע, בשימוע או אחריו. נהפוך הוא, עיון בהשתלשלות הענייניים בהליך הפיטורים הראשון והשני מלמד כי התובע נ יסה להיתלות בזימונו למילואים כדי להינצל מפיטוריו ונבאר - לאחר זימונו לשימוע ביום 8.2.16 ובטרם הודיע לנתבעת על המילואים הצפויים בסוף פברואר 2016 בקש התובע דחיית השימוע בשלושה שבועות. חישוב קל מביא אותנו ליום הראשון למילואים אליו הוזמן ב- 29.2.16. כשהנתבעת הסכימה לדחייה ל- 14.2.16 המציא התובע אישורי מחלה כמעט לכל תקופת העבודה עד ליציאתו למילואים.
28. גב' שמרית מיכאלוב העידה כי רק ביום 25.2.16, באותה שיחת טלפון עם התובע בה הודיעה לו על פיטוריו, התובע, לראשונה, הודיע לנתבעת על המילואים הממשמשים ובאים. מצאנו עדות זו אמינה ועדיפה על טענת התובע, אשר לא המציא ולו בדל ראיה בדבר המועד בו הביא לידיעת הנתבעת דבר זימונו למילואים, על אף שטען כי חודש קודם לכן הגיש הזימון לכ"א. בהתכתבויותיו עם הנתבעת סמוך לזימונו לשימוע ובבקשותיו לדחיית השימוע לא מצאנו ולו רמז אזכור בדבר יציאתו למילואים. י תרה מזאת, התחושה שעולה מבקשותיו לדחיית השימוע כי הדחיות היו מתוכננות ונועדו לטרפד את הליך הזימון לשימוע על ידי דחייתו למועד המתנגש עם מועד המילואים המתוכננים , תוך ניצול חוסר ידיעת הנתבעת.
נוסף על כך, גם בהליך הפיטורים נשוא המחלוקת המהותי בתיק – הכוונה לפיטורים הסופיים ב מאי 2016 - התובע לא העלה בזמן אמת את הטיעון בדבר הקשר בין המילואים לבין הפיטורים. בפועל התובע הצהיר כי הודיע למנהלת משאבי אנוש בסניף נהריה על המילואים רק ביום 2.5.16. קרי, יום לאחר זימונו לשימוע. (ראו סעיף 31 לתצהיר).
לא נעלמה מעינינו העובדה כי התובע הצליח להוכיח כי גב' שמרית מיכאלוב ו מנהל סניף עכו אכן ידעו על המילואים בטרם עבר התובע לסניף בנהריה. אולם, התובע כשל להוכיח כי מידע זה הובא לידיעת מר רייף, מנהל סניף נהריה, שהוא הפרסונה שעמד מאחורי היוזמה לפטר את התובע בסופו של דבר .
יצוין כי ידיעתם של גב' מיכאלוב ומנהל סניף עכו על מילואיו הצפויים של התובע בחודש מאי 2016 נלמדה מתמלול שיחה שסומן כ-20399-4 , שצורף לראיות התובע . המשקל הראייתי שניתן לתמלול זה היה נמוך מהמשקל שניתן לעדותו של מר רייף, שנמצאה אמינה בעינינו . זאת מאחר והתובע לא צירף את קב צי השמע של השיחות לראיותיו ונוכח טענות הנתבעת כי התמלולים נעשו באופן מגמתי וחלקי. (ראו לעניין זה את ע"פ 4481/14 פלוני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, ניתן ביום 16.11.16) שם נאמר - "כלל "הראיה הטובה ביותר", אשר מקורו במשפט האנגלי (Omychund v Barker (1744) 125 ER 1310), קובע, כי לצורך הוכחת תוכנו של מסמך בבית המשפט, יש להציג בפניו את המסמך המקורי. ביסודו של הכלל ניצבת ההנחה, כי רק המסמך המקורי יכול לשקף, באופן המהימן ביותר, את תוכנו.")
29. אין בידינו לקבל את טענת התובע לפיה מועד פיטוריו מוכיח קשר כלשהו למילואים. הרי מר רייף כאמור, לא ידע עת ז ימן התובע לשימוע על המילואים הצפויים . אומנם קבענו כי התובע יידע את מנהל סניף עכו ואת שמרית בדבר צו המילואים ליום 23.5.16. אולם זו הייתה ידיעתם ותו לא . הצו שתיקן את מועד המילואים ליום 22.5 הו פק רק ביום 14.4.16 (ראו עמ' 75 לנספחי תצהיר התובע), קרי, לאחר שהתובע כבר עבד בסניף בנהריה . למותר לציין כי לא הוצגה בפנינו ראיה למסירת צו המילואים העדכני יותר ליום 22.5.16 לידי הנתבעת , צו ש בוטל ביום 16.5.16. אומנם עלתה שאלה באם תקופת ההודעה המוקדמת הסתיימה באופן החופף למילואים. לעניין זה, יש לשים לב כי התובע היה עובד שעתי ותקופת ההודעה המוקדמת לה היה זכאי עמדה על חמישה עשר ימים . ממילא הנתבעת שילמה לתובע חלף הודעה מוקדמת, קרי, יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו במועד בו מכתב הפיטורין לאלתר נמסר לתובע - ביום 8.5.16. (ראו הדיון ב-תע"א (חי') 697-07 רוחאנא – עיר הכרמל (פורסם בנבו, ניתן ביום 17.4.11) – פסקאות 72 – 83).
עוד מצאנו טעם בטענת הנתבעת כי אם אכן הייתה מתכננת את פיטורי התובע מתוך ידיעה מוקדמת על המילואים, סביר יותר שהייתה דואגת להוציא את מכתב הפיטורין סמוך למועד השימוע ולכל היותר יום לאחר מכן, כדי להרחיק מהמועד הצפוי ליציאתו למילואים . אין חולק כי הנתבעת התמהמהה ומסרה לתובע את מכתב הפיטורין כמי שהזמן אינו דוחק בה.
30. לאור זאת נחה דעתנו כי אין קשר בין פיטורי התובע לבין זימונו לשירות מילואים .
פיטורין שלא כדין:
31. במקרה שלפנינו עולה בבירור מעדויות הצדדים והראיות שהובאו לעיוננו כי פיטורי התובע נבעו משיקולים ענייניים הקשורים לתפקודו הלקוי בעבודה ויחסיו הבעייתיים עם עמיתיו והממונים עליו, לפיכך תביעת התובע לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין נדחית.
32. עדויות נציגי הנתבעת היו עקביות ושכנעונו כי פיטורי התובע היו משיקולים מוצדקים וענייניים ונעשו כדין. לעומת זאת, התובע הציג תערובת גרסאות הסותרות זו את זו ומתובלת באמת הייחודית, כפי הנראה, רק לתובע.
33. ממסכת הראיות שנפרשה לפנינו נראה כי הנתבעת העניקה לתובע הזדמנויות רבות מספור לתקן דרכיו ואפשרה לו לפתוח פעמים מספר "דף חלק", אולם התובע לא השכיל לנצל זאת. לראיה – גם לגרסת התובע , הוא עבר מספר מחלקות והועבר לבקשתו מסניף לסניף. הנתבעת אף בטלה את פיטוריו הראשונים , אולם ללא הועיל.
34. ראיות התובע תומכות בגרסת הנתבעת - לדוגמא, התובע הכחיש טענת הנתבעת כי נהג להקליט את חבריו לעבודה (ראו עמ' 16 לפרוטוקול מיום 21.1.19, שורות 1-2), אך הציג בפנינו תמלולים של שיחות שונות עם נציגי הנתבעת – בין יתר ה שיחות שהצליח להקליט התובע היו "איום של שמרית שתצעק", הקלטה על חתימה לשימוע שקרי", "ידיעה של ברוך לשמרית על המילואים". עוד מצאנו בפניות התובע לנתבעת (עמ' 51 לנספחי תצהירו) מקום בו התובע מאיים על התובעת כי "ולא תוכלו לשנות את המציאות מפני שיש לי הקלטה על כל שיחת טלפון וכל קריאה של ברוך אלי". בעמ' 58 התובע טוען כי יש בידו הקלטה מלאה של השימוע . ב מייל מיום -8.3.16 (עמ' 59) התובע מצרף הקלטה של שיחה עם יערה, נציג ת הנתבעת המוכיחה, לטענתו, ידיעה מוקדמת של הנתבעת על מילואיו (תמלול לא צורף) . בפנייתו למר לוי מיום 9.3.16 (עמ' 63) מתפאר התובע כי "יש לי הקלטה נסתרת שבבוא היום אני הוציא" (הטעות במקור). בעמ' 71 לאחר שהוחזר לעבודה גורס התובע כי "יש לציין שיש לי הקלטות על הכל ואני משחרר לכם מעט מהם שתראו את התנהגותו של אביב הסגן". (ה טעות במקור).
35. מהראיות שהוצגו בפנינו עולה תמונה ברורה לפיה נראה כי התובע התנהל בחשדנות כלפי הסובבים אותו ולא בחל באמירות חריפות כלפי חבריו לעבודה ולממונים עליו , תוך שהוא נוהג דרך קבע להקליט הסובבים אותו. לאחר קריאת מכתבי התובע לא השתכנענו, בלשון המעטה, מכנות אמירותיו העומדות בניגוד גמור למסמכים שהוצגו בפנינו, למותר לציין כי חלק נכבד מאותם מסמכים נערך ע"י התובע עצמו.
36. יתר על כן, טרחנות התובע שהתבטאה בפניותיו המרובות לממונים עליו הגובלות בהטרדה של ממש , התבטאויות שבחר להשתמש בהן בפניותיו, האשמות המרובות של התובע כלפי כל הסובבים אותו ואי לקיחת אחריות על מעשיו, בסופו של יום , שכנענו לצדד בגרסת הנתבעת.
דוגמא לכך ניתן לראות בהודעת טקסט עלומה ששלח התובע לגב' מרדכי לאחר המעבר לסניף נהריה, לא ברור באיזה תאריך, אותה צירף לכתב התביעה. בהודעה הלין התובע על ה"שחיתות" שהתגלתה על ידו גם בסניף נהריה והצביע על קשרים חשודים בסניף. את ההודעה סיים בדברים אלו "אני נוכח לדעת שכל העברותי ממחלקה אחת ואחרת היא בגלל הקשר בין הסניפים כדי להתעלל בי ולומר שקרים כאילו אני לא בסדר את יכולה להאמין למנהלים השקרנים והמושחתים שאת ממנה אבל אני חוזר ואומר יש לכם מאפיה בסניפים ושום דבר לא תמים אצלכם תחשבי על זה". זו רק אחת מבין עשרות, אם לא מאות התבטאויות חריפות של התובע.
37. אף לגופו של עניין לא מצאנו לנכון לקבל גירסת התובע לגבי ביצוע בפועל את עבודתו ויחסיו עם חבריו לעבודה כנכונה. התובע מצייר כמעט תמונה פסטורלית בה הוא רואה עצמו כעובד המצטיין במחלקה ותמה מדוע מוצאים פגם בעבודתו, שהרי לבד מעובדת אחת שהסתכסך עימה, הכל היה תקין. התמונה האידילית קרסה לחלוטין בחקירתו הנגדית של התובע ומקריאת מכתביו הזועמים לנתבעת ואמירותיו הבוטות שם.
38. הלכה למעשה, מצאנו כי פיטוריו של התובע היו ענייניים, התנהלו כדין ואף מצאנו מקום להחמיא לנתבעת על אורך הרוח והסבלנות שגילתה כלפי התובע.
39. מסקנתנו מכל האמור לעיל כי פיטורי התובע נעשו כדין, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע טענותיו באופן מפורט בעל פה ובכתב. טענותיו נשקלו בכובד ראש ונתקבלה החלטה עניינית, זאת לאחר שהוחזר לעבודה בפעם הראשונה תוך שהוזהר לשמור שהתנהלותו תהא תקינה.
אשר על כן, תביעת התובע לפיצוי בגין רכיב תביעה זה נדחית.
תגמולי מעסיק:
40. שאלה נוספת שנותרה במחלוקת הינה דרישת התובע לתגמולי מעסיק בגין חצי שנת עבודתו הראשונה.
41. התובע טען כי הנתבעת לא הפקידה לקרן פנסיה כדין מיום תחילת עבודתו. הנתבעת לעומת זאת טענה כי אינה מחויבת לעשות כן נוכח הוראות צו ההרחבה במשק לפנסיית חובה, המחייבות הפקדה לקרן פנסיה מהיום הראשון רק אם לעובד יש קרן פנסיה פעילה בתחילת עבודתו .
42. אין מחלוקת כי במועד תחילת עבודתו לא היה לתובע קופת פנסיה פעילה ואף לא במשך כל תקופת העבודה.
43. נתגלעה מחלוקת בין הצדדים האם במעמד קליטת התובע בעבודה התובע ענה בעצמו לשאלות בטופס הקליטה הממוחשב שאין לו קופה פעילה. התובע טען כי נציגת הנתבעת , גב' שמרית מיכאלוב, מילאה עובדה זו בטופס הקליטה על דעת עצמה.
לעניין זה, מקובלת עלינו עדותה של גב' מיכאלוב כי במעמד קליטת העובד היא מסבירה לעובד "בגדול" כלשונה , שואלת את השאלות ומדפיסה בטופס ממוחשב את התשובות ובסוף מחתימה אותו על המסמך, כשהיא מוודאת שהבין על מה הוא חותם.
44. הלכה למעשה, כשנשאל התובע על ידי בית הדין ענה מפורשות כי "לשאלת בית הדין האם באותו יום בדיוק היה לך ביטוח ברצף, אני משיב שלא היה לי כי הייתי צריך לסדר את זה". (ראה פרוטוקול מיום 21.1.19, עמ' 18, שורות 10-11).
נוכח אמירה מפורשת זו של התובע ומאחר והתובע לא הציג בפני בית הדין אישור על קיום קרן פנסיה פעילה למועד הרלוונטי, אנו דוחים רכיב תביעה זה.
45. מעבר לכך ייאמר, כי מהתכתבות התובע עם הנתבעת עולה כי הנתבעת הסכימה להעביר לקופת התובע את תגמולי המעסיק, בכפוף לכך שהתובע יפקיד את חלק העובד. התובע לא טען כי ביצע הפקדה נגדית כנדרש. אך עובדה זו לא הפריע לו להתרעם על הנתבעת ולטעון על הפרת הבטחתה אליו, כביכול, בחוסר תום לב, ועוד טען כי היה על הנתבעת להפקיד סכום כפול וללא כל תנאי.
46. אין בידנו לקבל את טענת התובע. מנגד, גישת הנתבעת מקובלת עלינו. הרי, ככל שלא קמה חובה מצד הנתבעת להפקדת תגמולי המעסיק, יכ ולה הייתה להתנות את ההפקדה שהתנדבה לבצע, לפנים משורת הדין, בהפקדה נגדית של תגמולי העובד. הדבר מתיישב עם התכלית הסוציאלית של צו ההרחבה פנסיית חובה אשר נועדה להבטיח את רווחת העובד בעת פרישתו לגמלאות.
פיצוי בגין אי מתן עבודה במשרה מלאה:
47. התובע טוען בעלמא כי לא אפשרו לו לעבוד משרה מלאה ועותר לחיוב הנתבעת לפצות אותו בגין כך. בכתב התביעה לא פירט התובע כמה שעות עבד בפועל ומה סוכם עמו מתחילה. יתר על כן, בטופס ההודעה לעובד צוין כי אורך יום העבודה של התובע הוא 7 שעות, 40 שעות לשבוע, וכי "אין החברה מתחייבת למשמרות מלאות, או למשרה מלאה" (ראו – נספח א' לתצהיר גב' חדד מטעם הנתבעת).
48. אין חולק כי התובע חתם על טפסי הקליטה. אומנם בעת דיון ההוכחות התובע טען כי חתימתו על הטפסים הללו הייתה בכפייה – אולם טענ ה זו נדחתה מהטעם שהיוותה הרחבת חזית. מעיון בשעות העבודה של התובע נראה כי עבד מעל שבע שעות למשמרת. התובע לא הראה כל אסמכתא כי טען בפני הנתבעת דבר לגבי כך בזמן אמת ולו בשל כך, יש לדחות מרכיב תביעה זה. ייאמר כי התובע לא נרתע בפנייה אל כל גורם שיכול היה כשהייתה בפיו טרוניה זו או אחרת ואנו סמוכים ובטוחים שאם אכן בין הצדדים סוכם על משרה בהיקף מלא, התובע היה מפנה אותנו לאסמכתא המעידה שפנה לעניין זה לג ורם הרלוונטי אצל הנתבעת בזמן אמת.
אשר על כן, אנו דוחים רכיב תביעה זה.
49. נוכח דחיית רכיבי התביעה לגופם, אין מקום לפסוק לטובת התובע רכיבי התביעה בגין הוצאותיו המשפטיות לרבות הוצאותיו הנטענות בהליך בחינת בקשתו לקבלת ייצוג מלשכת הסיוע המשפטי.
הוצאות הנתבעת:
50. לגבי פסיקת הוצאות לזכות הנתבעת. התלבטנו באם ראוי לפסוק הוצאות כאשר התובע מיוצג על ידי הסיוע המשפטי.
51. כדי לקבל החלטה מושכלת לעניין ההוצאות נקבע זה מכבר כי יש לבחון, בין היתר, את התביעה עצמה ומידת מורכבותה, את הסעד שנפסק אל מול הסעד שהתבקש, היקף העבודה שהושקעה בתובענה, שכר הטירחה ששולם, זהות הצדדים ונסיבותיהם האישיות, אופן התנהלות בעלי הדין – לרבות יעילות הדיון והצגת האמת, או ניצול ההליך למטרה זרה. כמו כן, יש לשקול גם את התנהל ות הצדדים בינם לבין עצמם וכלפי בית הדין. ראו - ע"ע ( ארצי) 34088-08-14 מרנין – כהן (פורסם בנבו, ניתן ביום 19.1.17):
"אשר לאופן התנהלותם של בעלי הדין, כשיקול לקביעת גובה ההוצאות, נקבע כי יש ליתן משקל נכבד להתנהלות בלתי יעילה שגרמה לסרבול ההליך שלא לצורך ולניצול ההליך השיפוטי למטרה זרה. בנסיבות אלה, עלול בעל הדין להיות מחויב בהוצאות משפט ובשכר טרחת עו"ד בשיעור גבוה מן המקובל אם הפסיד בהליך ואילו בעל הדין שזכה בו - ואשר נמצא כי הוא התנהל באופן זה - יכול ולא יפסקו לזכותו הוצאות כלל או שיפסקו לזכותו הוצאות בסכום נמוך מן המקובל". [ההדגשה הוספה ס.א]
ובהמשך נאמר שם -
"במסגרת האמור, נקבע גם כי יש לשקול סגנון התבטאות לא ראוי או בלתי מרוסן של בעל הדין כלפי הצד שכנגד או כלפי בית המשפט או תיאור בלתי מדויק של העובדות כטעם להגדלת החיוב בהוצאות."
52. לאחר ששקלנו בכובד ראש את הסוגיה, החלטנו שאין מקום בנסיבות דנן להתחשבות בנסיבותיו האישיות של התובע . זאת כלהלן -
52.1 התובע הגיש התביעה לבית הדין טרם מיצ וי ההליכים בפני וועדת התעסוקה וכאשר כלל לא הקדים פניה אל הוועדה קודם לתביעתו . ייאמר כי אומנם התביעה הוגשה כשהתובע עצמו לא היה מיוצג באותה העת , אולם בתביעתו נכלל רכיב תביעה בגין הוצאות שהוציא בקשר לסיוע משפטי שקבל ו כבר בדיון הראשון, התובע היה מיוצג ע"י עו"ד. למעלה מן הצורך ייאמר כי גם לאחר שהיה מיוצג, התובע המשיך להגיש תגובות ובקשות בעצמו והעיד על עצמו כי הינו מבין בחוק ובהפרותיו ואינו זקוק לעו"ד שינסח טענותיו.
למותר לציין כי התנהלות זו סרבלה הדיון מעבר לצורך.
52.2 התובע לא בחל בהצגת העובדות באופן מסולף, תוך שימוש בהתבטאויות והאשמות קשות כלפי הנתבעת ונציגיה גם במהלך ישיבת ההוכחות. בית הדין נאלץ להעיר לתובע מספר פעמים ועד הנתבעת הלין על יחס התובע אליו . ייאמר עוד כי התובע הציג את ראיותיו שלא לפי "כלל הראיה הטובה", כאשר בחר להגיש תמלולי הקלטות מבלי לצרף את ההקלטות מושא התמלולים, דבר שיצר מחלוקת האם התמלולים משקפים את מה שנאמר בפועל.
52.3 התובע עצמו עמד על הוצאות ראויות לזכותו כשבשגגה התובעת לא התייצבה לדיון ביום 18.9.17. בית הדין פסק לזכותו סך של 1,200 ₪ בגין אובדן יום העבודה. לא רק זאת, אלא ש התובע התנגד בתקיפות לבקשת של הנתבעת לשקול את עניין ההוצאות או לגבותן בסופו של ההליך, כבקשתה, תו ך שהוא עומד על זכותו לקבל את ההוצאות מיד – משום הנזק הרב שנגרם לו, כטענתו.
אם כן, לו רק בשל הרצון ב איזון בין הצדדים, משתביעתו של התובע נדחתה כולה ושעה שהתובע ניהל הליך משפטי מלא, תוך השתת הוצאות וטרדה רבה לנתבעת כשזו נאלצה להתגונן בפני טענות התובע, ראוי להשית על התובע הוצאות המשקפות את ההוצאות שנגרמו בפועל לנתבעת.
יוזכר כי הנתבעת נאלצה להביא שלושה עדים לבית הדין להוכחת צדקתה ועוד ב"כ התובע טען בסיכומיו כי לא היה בכך די וכי היה על הנתבעת להביא לעדות את כל אותם עובדים שנטען כי התובע הסתכסך עימם.
יחד עם זאת, נלקחה בחשבון בקשת הנתבעת לדחות את מועד דיון ההוכחות מפאת חופשת הלידה של באת כוחה, כשבסופו של יום, לדיון ההוכחות הגיע עו"ד אחר מטעמה. דבר שעיכב את הדיון בתיק משך מספר חודשים.
53. אשר על כן, התובע ישא בהוצאות המשפט של הנתבעת וכן בשכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
54. הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, ח' אדר א' תשע"ט, (13 פברואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר שלמה ליב
נציג עובדים

סאוסן אלקאסם,
שופטת