הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ס"ע 17962-09-18

30 מאי 2019

בפני: כב' השופטת סאוסן אלקאסם

המבקשת
לאה אבו
ע"י ב"כ: עו"ד ענבל מורגן
-
המשיב
שמואל טל סקורצ'ר
ע"י ב"כ: עו"ד לירן שקד

החלטה
להכרעתי מונחת בקשה להוצאת ראיה מהתיק אותה הגיש המ שיב – ה נתבע בתיק דנן .
בבקשה עותרת המבקשת להוציא מהתיק ראייה - הודעת דואר אלקטרוני – נספח א' לתצהיר המשיב (להלן: "הראיה") או לחילופין להורות למשיב להביא עימו לדיון הוכחות אמצעי אלקטרוני שניתן להיכנס דרכו לתיבת הדואר האלקטרוני של ה משיב (להלן: "הבקשה") .
ברקע הדברים נמצאת תביעה של המבקשת – עובדת לשעבר של ה משיב – אשר הוגשה ביום 12.9.18 – תביעה לשכר עבודה, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין העדר שימוע, דמי מחלה ורכיבי תביעה נוספים בגין תקופת עבודתה אצל המשיב.
עיקר המחלוקת בין הצדדים – אופן סיום יחסי העבודה – והאם המבקשת פוטרה או נטשה את מקום העבודה.
כחלק מהמסמכים שהוגשו על ידי המשיב – הייתה הודעת דואר אלקטרוני הנחזית, לטענת המבקשת, לתכתובת בינו לבינה – וליתר דיוק החלק בהודעה העוסק ב"תלונות" אודות תפקודה – כהבהרתה בתשובתה .
המבקשת כופרת בכך שקיבלה את ההודעה העוסקת ב-"תלונות" בהודעת הדואר האלקטרוני וטוענת טענות קשות כנגד קבילות ה – כי נערכה רק לצורך התביעה ו כלל לא הועברה למבקשת.
מנגד, טוען המשיב כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר להוכחת הפן העובדתי, כי הבקשה נגועה בשיהוי רב ולוקה בחוסר תום לב כאשר המבקשת מנסה לכבול את המשיב מלהוכיח טענותיו באמצעות הראיות שברשותו. עוד נטען כי בדיון המוקדם המבקשת התייחסה לאותה תכתובת אלקטרונית ולא טענה כי זו לא הגיעה לידיה.
לגופו של עניין כפר המשיב בטענה כי ההודעה נערכה לצורך התביעה בלבד. בה בעת טען כי, לאור השיהוי הרב בהגשת הבקשה, נמחקה ההודעה זה מכבר מחשבון הדואר האלקטרוני של המשיב, כך שאינו יכול להציגה כקובץ מייל ממחשבו. עוד נטען כי הבקשה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה – שכן הראיה הנדונה – צורפה זה מכבר לכתב התביעה.
בתשובה לתגובת המשיב, הבחינה המבקשת והבהירה בין התכתובת הנוגעת לאופן הגעה לסניף בגראנד קניון – את קבלתה לא הכחישה, לבין "התלונות" כמפורט לעיל. כן נסמכה המבקשת על "כלל הראיה הטובה" לפיו על המשיב להציג את הראיה במסמך המקור, פרשנותה לענייננו – כי על המשיב להציג את ההודעה בתוך תיבת המייל שלו עצמו. לאור תגובתו כי ההודעה "נמחקה" טוענת המבקשת כי ההודעה אינה יכולה להיעלם מעצמה – אלא רומזת היא כי נמחקה במכוון ועל בית הדין לשאול מדוע ראיה זו נמחקה באופן הנוח כל כך למשיב. לסיכום טוענת כי אין לקבל את הראיה משאין ביכולת המשיב להציג המקור – שכן הדבר פוגע בזכויות יה.
דיון והכרעה
הלכה היא כי בית הדין גמיש בכל הנוגע לסדרי הדין ודיני הראיות. ראו לעניין זה סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1 969, לפיו " בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים 24(ב) ו-26(ב)." למותר לציין כי החריגים לפי סעיף 32 אינם חלים במקרה דנן .
יפים הדברים שנאמרו ברע"א 6821/15 פלונית נ' משרד הבריאות (3.2.2016):
"בשיטתנו המשפטית אין חשיבות או משמעות מעשית ל"הוצאת ראייה מהתיק", ודי בכך שהוחלט כי מוצג כלשהו לא ישמש כראייה או כי לא יינתן לו כל משקל בהחלטת בית המשפט. לעניין זה השוו נוסח סעיף 56 רישא ל פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, הקובע כי "ראיה שאינה קבילה במשפט פלילי ונתקבלה בטעות או בהיסח הדעת, לא תשמש הוכחה לאשמה ואין לבסס עליה שום פסק-דין". נוסח הסעיף לא הורה על "הוצאת הראייה מתיק בית המשפט", אלא אסר על השימוש בה לשם הוכחת אשמה או ביסוס פסק דין. והדברים יפים גם לענייננו. יתרה מכך, הוצאה "פיזית" של מסמך שניתנה לגביו החלטה שאין בכוחו לשמש כראיה שמורה למקרים קיצוניים בלבד, שכן ככל שבעתיד יהיה צורך לבחון במסגרת הליכי ערעור את אותו מסמך ראוי שעותק שלו ייוותר, ככלל, בתיק. חזקה על בית המשפט שהוא יודע להתעלם ממסמך שהוחלט עליו שאינו קביל."
דברים אלו נכונים עוד יותר בבית הדין לעבודה, בו סדרי הדין ודיני הראיות גמישים יותר מהליך אזרחי.
לא השתכנענו בפגם כה חמור ו/או בכלל בהגשת הודעת הדואר האלקטרוני, המצדיק התערבות בית הדין כמבוקש בשלב זה, עד כדי מניעת המשיב מהגשת הראיה, ולסטות בכך מהגמישות הנהוגה לעניין סדרי הדין וכללי הראיות.
לעניין "כלל הראיה הטובה" הנזכר בתשובת המבקשת – כאמור לעיל, דיני הראיות הכלליים אינם מחייבים בבית הדין לעבודה. בית הדין יכריע בפסק הדין במחלוקת העובדתית באם ההודעה נשלחה בפועל למבקשת, ובהתאם מה המשקל הראוי שיש לתת לראיה, אם בכלל – הכל בהתבסס על טענות הצדדים וראיותיהם ובכפוף לנטלי ההוכחה.
בהתייחס לטענת המשיב כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר – הרי שבבית הדין לא חלה הדרישה לתמוך כל טענה עובדתית בתצהיר נלווה .
מכל מקום, אין ספק כי הראיה הנדונה היא רלוונטית לסוגיה השנויה במחלוקת ואין מקום להיענות לבקשה.
על כן, הבקשה נדחית.
לאור הצהרת המשיב כי קובץ ההודעה אינו קיים יותר בחשבון האלקטרוני שלו, לא מצאנו לנכון להורות לו כי יביא עמו לדיון אמצעי שעשוי להוכיח אמיתות טענתו.
לא מצאנו מקום לחייב את המבקשת בהוצאות הבקשה, נוכח תגובת המשיב שהדואר נמחק עובדה שלא הייתה ידועה למבקשת במועד הגשת בקשתה.
ניתנה היום, כ"ה אייר תשע"ט, (30 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.