הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ד"מ 71920-11-18

לפני:

כב' השופטת סאוסן אלקאסם
נציג ציבור (עובדים) – מר אברהם בן גיגי
נציג ציבור (מעסיקים) – מר טרודי עאמר

התובעת
דיאנה סבאח
ע"י ב"כ: עו"ד מייסה בהלול
-
הנתבעת
קופת חולים המאוחדת המרכזית
ע"י ב"כ: עו"ד טטיאנה ליאוחובצקי

פסק דין

בפנינו תביעה לתשלום זכויות שונות הנובעות מסיום יחסי העבודה בין הצדדים. בהליך גישור שהתקיים ביום 06.02.201 9, צומצמה המחלוקת ונותר רכיב תביעה יחיד שהועבר להכרעתנו – פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
ואלו העובדות הדרושות לענייננו:

  1. התובעת עבדה אצל הנתבעת כאחות קהילה מיום 19.8.12 ועד ליום 7.10.16, מועד בו הסתיימו יחסי העבודה בעקבות התפטרותה מחמת מצבו הבריאותי הלקוי של אביה לפי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג – 1963 ( להלן: "חוק פיצויי פיטורים").
  2. בין הצדדים הוחלפה תכתובת לעניין הוכחת עילת ההתפטרות מכוח סעיף 6 הנ"ל. רק ביום 21.2.17, אישרה הנתבעת כי קבלה את הפרטים הדרושים להכרה בהתפטרות התובעת כמזכה אותה בתשלום פיצויי פיטורים. יצוין כי באותו מכתב מיום 21.2.17 נרשם כי " מכתבי שחרור הכספים נשלחו למרשתך (התובעת: ס.א.), וטופס 161 מתאים יישלח בהקדם לתשלום הפיצויים".
  3. בתחילת חודש אוגוסט 2017, העבירה התובעת לנתבעת את אישור פקיד השומה לצורך תשלום השלמת פיצויים. עם קבלת האישור כאמור, הונפק תלוש משכורת לתובעת לחודש אוגוסט ובו פירוט תשלום השלמת פיצויי הפיטורים בסך 5,893 ₪, בניכוי 979 ₪ בגין חוב קודם של התובעת. במקביל, במועד לא ידוע, הועבר סך של 4,913 ₪ ישירות לחשבון הבנק של התובעת.
  4. הצדדים לא פירטו את המועדים בהם הועברו המסמכים הדרושים לשם שחרור כספי הפיצויים מקופת הפנסיה של התובעת או את המועד בו הועברו כספי השלמת פיצויי הפיטורים.
  5. ביום 30.11.18 הגישה התובעת את התביעה לבית הדין לעבודה בחיפה.

טענות הצדדים:
6. לטענת התובעת, הנתבעת השתהתה יתר על המידה בהכרה בהתפטרותה כדין מפוטרת, דבר שהשליך על מועד תשלום הפיצויים. לטענתה, על הנתבעת היה להעביר את פיצויי הפיטורים עד חמישה עשר יום ממועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים –לאמור עד יום 22.10.16 (ס ' 17 לתביעה) . בפועל, רק בחודש אוגוסט 2017 העבירה הנתבעת, לראשונה, דרישה לקבלת אישור פקיד שומה לצורך העברת השלמת הפיצויים לתובעת. על כן, טוענת התובעת כי הנתבעת יצרה סחבת לא מוצדקת, תוך טרטור התובעת, במטרה להתחמק מתשלום זכויותיה. דבר המחייב תשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורין בסך 28,991 ₪. לגופו של עניין נטען כי הנתבעת לא הוכיחה כי הודיעה לתובעת על העברת כספי השלמת פיצויי הפיטורים לחשבון הבנק שלה . אם התובעת הייתה יודעת על העברת הכספים בזמן הרלוונטי, ברי כי התביעה הייתה מתייתרת או שהייתה מוגשת רק על פיצויי הלנת פיצויי הפיטורים.
7. מנגד, טוענת הנתבעת כי ככל שהיה עיכוב בתשלום הפיצויים, הוא נגרם באשמת ה תובעת. ההכרה בזכאות התובעת לפיצויי פיטורין נעשתה ביום 21.2.17 מאחר והתובעת לא המציאה את הדרוש להוכיח התפטרות בתנאי סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים. כמו כן נטען כי כבר במכתב הנתבעת מיום 21.2.17 נדרשה התובעת להמציא אישור פקיד שומה לצורך תשלום הפיצויים ו כי מכתב שחרור הכספים נשלח סמוך למועד זה. להוכחת צדקת טענתה, הפנתה הנתבעת לתאריך הנפקת אישורי המס – 23.4.17 וגרסה כי אין ספק שהדרישה לאישור המס קמה קודם לכן.
לגופו של עניין, נטען כי יש לדחות על הסף את הדרישה להלנת פיצו יי פיטורים מחמת התיישנות מהותית לאור האמור בסעיף 17א לחוק הגנת השכר, התשי"ח – 1958 (להלן: " חוק הגנת השכר" או " החוק"), החל גם על הלנת פיצויים מכוח סעיף 20 (ד) לחוק. לטענתה, סעיף 17א קובע התיישנות אם התביעה לא הוגשה תוך שנה מהיום בו רואים את השכר כמולן. את המועד לספירת ההתיישנות, יש לספור ממועד סיום יחסי העבודה, כשיטת הנתבעת. מאחר והתובעת הגישה את התביעה למעלה משנתיים ימים לאחר מכן – עילתה התיישנה. למען הזהירות הוסיפה וטענה הנתבעת כי אף אם ימצא כי התביעה לפיצויי הלנה לא התיישנה, יש לדחות או להקטין את החבות בשל חילוקי דעות כנים לעצם הזכאות לפיצויי פיטורים, כשמחלוקת זו נפתרה רק לאחר שהמציאה התובעת את מלוא הפרטים הדרושים להכללתה בגדר סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים. מעבר לכך, נטען כי התובעת לא הציגה תחשיב לגבי הסכום הנתבע כהלנת פיצויי פיטורים.
דיון והכרעה –
האם הזכות לפיצויי הלנת פיצויי פיטורין התיישנה?
8. סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר, קובע את הדברים הבאים:
"הזכות לפיצויי הלנת שכר, להבדיל משכר עבודה, תתיישן אם לא הוגשה תובענה לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה תשכ"ט-1969 (להלן – בית דין אזורי) תוך שנה מהיום שבו רואים את השכר כמולן, או תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם, אולם בית הדין האזורי רשאי להאריך את התקופה של 60 ימים לתקופה של 90 ימים." [ההדגשה הוספה].
סעיף 20 (ב) לחוק הגנת השכר קובע כי "יראו פיצויי פיטורים כמולנים אם לא שולמו תוך 15 ימים מהמועד לתשלומם". המועדים לתשלום פיצויי הפיטורים נקבעו בסעיף 20 (א) לחוק, כשהרלוונטי לענייננו הינו ס"ק (1)– "יום הפסקת יחסי עבודה". סעיף 20 (ד) לחוק מחיל את סעיף 17א גם על הלנת פיצויי פיטורים ומקנה סמכות לבית הדין להפחית או לבטל פיצויי ההלנה אם הפיצויים לא שולמו מפאת אחת מהסיבות הנקובות בסעיף.
9. להבדיל מהתיישנות "רגילה" שבמהותה היא דיונית, הוראת ההתיישנות לגבי הלנת פיצויי פיטורין היא מהותית, קרי - "קובעת את התיישנות הזכות עצמה לפיצוי הלנת שכר ולא רק את התיישנות זכות התביעה. [ההדגשה במקור] – ראו ע"ע ( ארצי) 14039-07-11 סולטני - מ דינת ישראל, משרד החינוך (20.12.13) וכן יהודאי דיני התיישנות בישראל כרך א' (1991) שם בעמ' 425 . כפועל היוצא מכך, אם התיישנה הזכות הנטענת לפי סעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר טרם הגשת התביעה , הזכות פוקעת מאליה. עוד ייאמר, כי סעיף 17א(א) מגביל את אפשרות בית הדין להאריך את מועד פקיעת הזכות ל-90 יום בלבד ואף זאת לגבי החלופה הקצרה יותר של ההתיישנות, כפי שנדון בהמשך.
לגבי תכלית תקופת ההתיישנות הקצרה שנקבעה לגבי פיצויי הלנה – ראו את מאמרו של כב' הנשיא (בדימוס) אדלר, "פיצוי הלנה: חוק ופסיקה" (פורסם בשנתון משפט עבודה ו', 1996, עמ' 5): "הטעם לתקופת התיישנות קצרה במיוחד בנושא פיצויי הלנה הוא, למנוע דחיית הגשת התביעה על ידי העובד כדי לזכות בפיצוי הלנה גדול, וזאת לאור שיעורו הגבוה של פיצוי ההלנה" (שם בעמ' 23).
10. נפנה לבחון אם התביעה התיישנה . סעיף 17א לחוק קובע התיישנות אלא אם התביעה הוגשה – תוך שנה מהיום בו רואים את השכר כמולן , או לפי החלופה השניה – "תוך 60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם".
11. ראשית נבחן את החלופה הראשונה – המהווה את גבול אפשרות התביעה של פיצויי הלנה – תוך שנה מהיום שרואים את השכר מולן. לפי סעיף 20 (ב) לחוק הגנת השכר, המועד בו יראו את הפיצויים כמולנים מתחיל חמישה עשר ימים לאחר המועד לתשלום פיצויי הפיטורים – קרי – יום הפסקת יחסי העבוד ה (סעיף 20( א)(1) לחוק . אין חולק כי יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו ביום 7.10.16. חמישה עשר ימים לאחר מכן, יביאו אותנו ליום – 22.10.16, ספירת שנה ממועד זה ליום 21.10.17. התביעה הוגשה ביום 30.11.18 – קרי –כבר במועד הגשתה הזכות לקבלת הלנת פיצויי פיטורין התיישנה.
12. גם אם נבחן את ההתיישנות לפי מועד הכרת הנתבעת בפיטורי התובעת כפיטורים המזכים בפיצויי פיטורים ב- 21.2.17, תקופת ההתיישנות הסתימה ביום 20.2.18 מספר חודשים עובר למועד הגשת התביעה לבית הדין.
13. למעשה, מאחר וההתיישנות הנדונה מהותית ולאור כך שזו החלופה המהווה את המועד המקסימאלי לספירת תקופת ההתיישנות, אין צורך להמשיך ולבחון את החלופה השניה לעניין ההתיישנות – "60 ימים מהיום שקיבל העובד את השכר שבו קשור הפיצוי, הכל לפי המוקדם". יחד עם זאת נבחן אותה בקצרה, לאור טענות התובעת בסיכומיה כי גילתה אודות העברת כספי הפיצויים במועד קריאת כתב ההגנה של הנתבעת, שהוגש ביום 25.12.18 .
למצער, אין בכך כדי לסייע לתובעת לעניין ההתיישנות .
14. אין חולק כי התביעה הוגשה כשנתיים לאחר סיום יחסי העבודה וכפי הכרעתנו הזכות לפיצויי הלנה התיישנה זה מכבר. התובעת לא ביקשה מבית הדין הארכת תקופת ההתיישנות וממילא, גם אם הייתה מבקשת, בסמכות בית הדין להאריך את המועד רק ל-90 ימים ואף זאת לגבי החלופה שבוחנת את תקופת ההתיישנות מהמועד בו התקבל השכר הקשור בפיצוי.
15. מהעובדות שהוצגו בפנינו אנו למדים כי בין מועד המכתב בו הנתבעת אישרה את התפטרות התובעת כמזכה אותה בפיצויי פיטורין (21.2.17) ועד ליום 04.06.2017 לכל המאוחר, הומצאו לידי התובעת טופס 161 וכן מכתב לשחרור פיצויי הפיטורי ן. זאת ניתן להסיק בנקל מאישורי פקיד השומה שצורפו למכתב התובעת מיום 03.8.2017 הנושאים תאריך 23.4.18 , אשר הונפקו על סמך טופס 161 הממוען לפקיד השומה ואושר שנתקבל אצל פקיד השומה כאמור במכתבו לתובעת מיום 2 3.4.18. זאת בנוסף למכתב ב"כ התובעת מיום 4.6. 17 (נספח ב' לכתב התביעה ), בו נדרש העברת יתרת פיצויי פיטורים בלבד. במכתב זה לא הוצגה דרישה לקבלת מכתב שחרור כספים ו/או טופס 161 והמסקנה הנובעת מכך שבאותו המועד, המסמכים הנ"ל היו בידי באת כוחה .
16. מכאן כי נכון למועד המכתב, יוני 2017, היה בידי התובעת את הדרוש כדי לשחרר את פיצויי הפיטורים. (ראו לעניין זה - ע"ע 1090/02 מלון אייל ונורית בע"מ – ניסים שריקי (11/2/04) ראו שם פ' 6).
17. גם לפי ספירת ההתיישנות מהמועד בו התקבל "השכר שבו קשור הפיצוי", נראה כי הזכות לפיצויים התיישנה. ספירת שישים ימים מיום 4.6.17 ממנו עולה כי התובעת שחררה את הכספים הצבורים בקופה, מ ביא אותנו ליום 3.8.17 , ומתשלום השלמת פיצויי הפיטורים באוגוסט 2017 עברו יותר מ- 60 ימים עד ל-30 נובמבר 201 8 מועד הגשת התביעה . לעניין האחרון ייאמר כי התובעת כלל לא אבחנה בדרישתה לפיצויי הלנה בין הסכומים שהתקבלו בידה כפיצויי פיטורים מקופת הפיצויים הצבורים לבין סכום ההשלמה. אף אם הייתה עושה זאת, לא היה בכך כדי לסייע לה כאשר הזכות להלנה התיישנה, לכל המאוחר, ביום 21.10.17, כקביעתנו בסעיף 11 לעיל. התובעת אף לא הצביעה על דין היכול לסייע לה בהארכת התקופה להגשת התביעה לפיצוי הלנה או על פרשנות משפטית מתאימה. משכך, אין לנו אלא לדחות את תביעתה. (לדיון מפורט בעניין התיישנות פיצויי הלנת פיטורים ראו עוד דמ"ש ( חי') 15096-01-09 גוטפריד רוט - מידעטק טכנולוגיות מידע בע"מ (28.4.11) ).
18. התובעת הייתה מיוצגת כל העת על ידי באת כוחה – אשר כבר ביום 11.11.16 שלח ה דרישה מטעם התובעת לקבל את זכויותיה הנטענות (ראה סעיף 2 לסיכומי התובעת), כך שהיה לתובעת די והותר זמן כדי להגיש את התביעה בעילת הלנת פיצויי הפיטורים במועד.
19. אשר על כן, אנו קובעים כי התביעה לתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורין התיישנה זה מכבר.
סוף דבר:
20. עקב התעלמות הנתבעת מפניות התובעת באמצעות באת כוחה והימנעותה ממתן תשובות אשר היה בהן כדי לייתר את ההליך המשפטי החלטנו כי כל צד יישא בהוצאותיו.
21. הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, י"ח אדר ב' תשע"ט, (25 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר אברהם בן גיגי
נציג עובדים

סאוסן אלקאסם
שופטת

מר טרודי עאמר
נציג מעסיקים