הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 8099-11-18

לפני
כב' השופט טל גולן
נציג ציבור (עובדים) גב' ורד קאופמן
נציג ציבור (מעסיקים) מר רפאל להבי

התובע:
דורון סטודני
ע"י ב"כ: עו"ד גל קורן
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: הלשכה המשפטית

ה ח ל ט ה

  1. מבוא – מונחת לפנינו תביעתו של התובע, מר דורון סטודני (להלן: " התובע"), כנגד החלטתו מיום 2.8.2018 של הנתבע, המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"). בהחלטתו שבנדון דחה הנתבע את תביעתו של התובע לקבלת דמי פגיעה בגין הכרה בפגיעה דו צדדית בכפות הידיים (CTS), כפגיעה בעבודה. לשיטתו של הנתבע לא הוכח קיום אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה, לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
  2. סקירת ההליכים – לאחר שהוגשו כתבי הטענות בתיק , נערך דיון מוקדם ביום 5.3.2019 לפני אב"ד, במסגרתו התיק נקבע לדיון הוכחות. בהמשך, ביום 26.3.2019 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם התובע. ביום 2.7.2019 נערך דיון ההוכחות בתיק, במהלכו העיד התובע עצמו , בלבד. בתום הדיון סיכמו הצדדים בעל-פה והתיק הופנה למתן החלטה.
  3. התשתית העובדתית וטענות הצדדים – להלן נפרט את עיקרי התשתית העובדתית הנדרשת לענייננו, לצורך הכרעה במחלוקת שבנדון, וכפי שהיא עולה מחומר הראיות בתיק: התובע, יליד 1953, החל עבודתו בחברת רפא"ל בע"מ בשנת 1975 בתפקידים שונים. ב-38 השנים האחרונות והחל משנת 1981 הוא עובד ברפא"ל כמהנדס מערכות. התובע עובד במשרה מלאה, 5 ימים בשבוע, כ-9 שעות עבודה ביום וכן מבצע שעות נוספות.
  4. תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה עקב פגיעה דו צדדית בכפות הידיים (CTS/תסמונת התעלה הקרפלית), נדחתה על ידי הנתבע ביום 2.8.2018, בציינו כך: "1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו לתסמונת התעלה הקרפלית ממנה הנך סובל. 2. מבחינה רפואית, אין קשר סיבתי בין מחלתך שלעיל לבין תנאי עבודתך. 3. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה". מכאן התביעה שבפנינו.
  5. טענות התובע – לטענת התובע, במסגרת עבודתו הוא מבצע פעולות יום-יומיות קבועות, חוזרות ונשנות, של אימוץ כפות הידיים והאצבעות, הכרוכות בהקלדה במחשב ותוך כדי שימוש בעכבר המחשב . כתוצאה מאופי עבודתו הוא סובל מכאבים, הגבלה בתנועה, הפחתה בתחושה וחולשה בכפות הידיים והאצבעות.
  6. התובע ממשיך וטוען, כי קביעתו של הנתבע שלא קיים קשר סיבתי בין מחלתו לבין תנאי עבודתו היא שגויה. התובע מפנה ל"חוזר נפגעי עבודה" מספר 1412 של הנתבע, שם נקבעו תנאים לבדיקת הקשר הסיבתי בין עבודה לבין מחלת ה-CTS, וטוען כי הוא עונה על הגדרה זו. כמו כן, התובע טוען כי הוא מבצע את אותה הפעולה, שחוזרת ונשנית, של הקלדה במקלדת המחשב ושימוש בעכבר המחשב , וכל זאת לצורך פעולות שונות במסגרת עבודתו.
  7. טענות הנתבע – הנתבע טוען כי לא אירעה לתובע כל פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק. כמו כן, הוא טוען כי לא התקיימו בתובע התנאים העובדתיים כדי להכיר בפגיעה בכפות הידיים, כמיקרוטראומה או כמחלת מקצוע. הנתבע טוען כי עבודת התובע היא עבודה מגוונת אשר אינה כרוכה בביצוע פעולות חוזרות ונשנות אשר דומות במהותן, ופועלות דווקא על כפות הידיים, לשם יישום עילת המיקרוטראומה.
  8. עוד טוען הנתבע, כי אין קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין הפגיעה הנטענת בכפות הידיים. לחילופין, הנתבע טוען כי השפעת העבודה היא פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצבו הקונסטיטוציונלי של התובע.
  9. התשתית הנורמטיבית – עילת המיקרוטראומה מחייבת הוכחת ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה , על פני פ רק זמן משמעותי במהלך יום העבודה. על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, על המבוטח להוכיח קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות, המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה.
  10. עוד נקבע בהקשר זה, כי תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא " קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע... התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע " (עב"ל (ארצי) 7807-10-12 ג'בור – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 14.1.2014).
  11. עוד נקבעו בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה העקרונות הבאים, כדלקמן:

א. אותן תנועות "חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – יניב, פד"ע לה 529 (1999));
ב. תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אלו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו (עב"ל (ארצי) 465/07 יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 20.12.2007). עם זאת, עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עניין יניב, דלעיל);
ג. אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, ויש לאבחן בין פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה (עב"ל (ארצי) 1012/00 שבח – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.7.2002);
ד. יחד עם זאת, במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 90/06 כובש – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 17.8.2006).
12. מן הכלל אל הפרט – דיון והכרעה – בפתח הדברים נבהיר, כי בכל הקשור לטענת התובע ביחס ל"מחלת מקצוע", הרי שזו לא הוסברה ולא פורטה על ידו במהלך ניהול ההליך, ואף לא בסיכומיו. גם בכתב התביעה צוין במהות התביעה כי המדובר במחלת מקצוע, אולם ללא כל הפניה או אזכור. על כן, עילת התביעה בגין "מחלת מקצוע" דינה להידחות, כבר בשלב זה.
13. עם זאת, שונים הם פני הדברים ביחס לעילת המיקרוטראומה. ביחס לעילה זו נקדים ונציין, כי לאחר שעיינו בטענות ובעמדות הצדדים וכן בראיות שהוגשו לעיוננו, הגענו לכלל מסקנה כי התובע הוכיח קיומה של תשתית עובדתית לקיומה של עילת המיקרוטראומה. אותה תשתית עובדתית מצדיקה מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר ידון ויתייחס לקשר הסיבתי הנטען בין מחלתו של התובע לבין תנאי עבודתו. להלן נסביר ונפרט כיצד הגענו למסקנתנו שבנדון.
14. תחילה, נעיר כי התרשמנו שגרסתו של התובע היא גרסה אמינה , עקבית ורציפה, ובכלל זה גם בעדותו לפנינו. תחילה, התובע ציין בתצהירו, כי במהלך יום עבודתו הוא עובד בממוצע כ-7 שעות מול המחשב, במהלכן הוא מבצע את הפעולות הבאות, כדלקמן (סעיפים 8-5 לתצהיר), כדלקמן:
"במסגרת עבודתי כמהנדס, אני נדרש מידי יום עבודה להקלדת נתונים והפקת דו"חות, כך שאני נדרש לעבודה ממושכת מול המחשב, תוך ביצוע פעולות חוזרות ונשנות של הקלדה מרובה ושימוש בעכבר המחשב, באופן בו מופעל לחץ רב על שורשי כפות הידיים והאצבעות וזאת מידי יום עבודה... זה המקום להבהיר, כי עבודתי הינה משרדית בלבד ללא תפקידי שטח. יציאתי מהמשרד לשטח נעשתה פעם בשנה בלבד ולמשך שבוע בלבד, וזאת לשם ערכית בדיקות נדרשות...".
15. כמו כן, אף בחקירתו בנתבע מיום 29.4.2018, ציין התובע את הדברים הבאים ביחס לעבודתו, כדלקמן:
"העבודה שלי היא מול מחשב ומול מסמכים, עבודה משרדית, זה סרטוט הגדרות עבור אחרים, הקלדת מסמכים/נתונים וטיפול בניירת וכל מה שקשור לזה, העבודה היא כל הזמן בישיבה. גם בשנים שלא היו מחשבים זה היה הרבה בכתיבה... מול המחשב אני יושב כל שעות היום שזה בין עשר לשנים עשרה שעות ומתוך זה כחצי פלוס מינוס זה להקליד או לבצע חיפושים בעכבר ולקרוא מסמכים... קשה מאוד להעריך זאת במדויק אך עיקר עבודתי זה המחשב שזה כל הזמן עבודה עם המקלדת והעכבר...".
16. בהמשך, וכאשר נשאל התובע האם הוא עוסק בדברים נוספים מעבר להקלדה, הוא השיב כך: "כן זה עבודה משרדית לכל דבר וזה גם כתיבה מעבר להקלדה, זה עבודת ניירת ומסמכים וקריאה" (דו"ח החקירה של התובע בנתבע מיום 29.4.2018).
17. גם במהלך עדותו לפנינו, במהלך דיון ההוכחות מיום 2.7.2019, התובע העיד כי הוא מבצע עבודות מחשב ניכרות ו רציפות, מדי יום, שכוללות ביצוע שרטוטים ב מחשב. אותן עבודות מחייבות הקלדות חוזרות ונשנות על המקלדת של המחשב, וכן שימוש בעכבר המחשב, וכל זאת לאורך שנים רבות מאוד : "... החל משנת 85 נכנסו המחשבים לרפא"ל בהיקף יותר משמעותי ואז גם אם זה היה שרטוט הוא היה ממוחשב ומחשבים בהקלדה של מסמכים. זה מאז ועד היום" (עמ' 4 לפרוטוקול , שורות 7-5).
18. כמו כן, התובע העיד כי רק 15-10 אחוז מהזמן השבועי שלו מוקדש לישיבות ופגישות, וגם בישיבות עצמן מציגים מסמכים, כותבים מסמכים, מציגים מסקנות וכותבים אותן. נוסף על כן, כאשר נשאל האם הוא מקליד נתונים לשדות מובנים במסגרת שימוש בתוכנות מחשב שונות , הוא השיב כך :
"רוב המסמכים הם כתובים על ידי, מסמכים שמתחילים מאפס, זה מסמך ריק שלתוכו אני מכניס אם זה מסמך של דרישות מערכת, עם זה מסמך ביצועים, אם זה מסמך שמכיל נתוני ביצועים או דרישות לביצועים, זה הרוב המוחלט, או מצגת שעובדת על אותו העיקרון, לגבי מילוי טפסים קיימים, המשמעות כשיוצאים להזמנת רכש, תהליכים סדורים שהם מובנים ע"י המפעל אזי, זה מילוי שדות בתוך מסמך קיים, עם תיאורים של הדרישה, זה קיים וזה חלק מהתפקיד באחוזים יחסית נמוכים איני איש רכש".
19. עוד העיד התובע, ולאחר שנשאל האם עבודתו היא הקלדת נתונים או הזנת טקסט חופשי, כי הוא עוסק ב"הזנת טקסט חופשי..." (עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 30 ואילך). כמו כן, התובע ציין כי "מסמכים ממוחשבים אז אני ממלא אותם על המסך, רוב המוחלט זה לגלול את המסמכים ימינה שמאל ימינה שמאל מעלה מטה ולקרוא נקודות מסויימות..." (עמ' 5 לפרוטוקול , שורות 11-10).
20. בהתאם לכלל האמור לעיל עד כה, אנו מסיקים כי התובע עסק בהקלדה רציפה של מלל, נתונים ושרטוטים, במשך שנים רבות, מדי יום ו במשך רוב שעות עבודתו. ומה גם, שהתובע העיד שהוא מבצע בין 20-15 שעות נוספות בכל חודש. זאת ועוד, הנתבע אף לא סתר טענתו של התובע לגבי האופן שבו הוא מפעיל לחץ רב על שורשי כפות הידיים והאצבעות, וזאת מדי יום עבודה.
21. התובע אף העיד כי מלבד ביצוע פעולות ההקלדה, כאמור לעיל, הוא אינו יוצא מחוץ למקום העבודה, והוא אינו מכהן בתפקידי שטח, אלא רק פעם בשנה ולמשך שבוע בלבד. כמו כן, פעם בחודשיים הוא יוצא לסיור שטח קצר שמתמשך לכל היותר שעה וחצי. ודוק – גם טענות אלה לא נסתרו. לבסוף, נדגיש כי התובע ציין לפנינו ש למרות עבודתו כמהנדס שנים רבות, מזה 18 שנים הוא אינו נושא בתפקיד ניהולי, ואין לו עובדים הכפופים לו. גם בכך יש כדי לבסס את טענתו כי הוא עובד מול המחשב ברוב שעות היום, כל יום. 
22. כלל העובדות שבנדון מעלות כי המדובר בתשתית עובדתית שיש בה כדי לבסס את קיומה של הלכת המיקרוטראומה. ביחס לכך, נדגיש כי עניינו של התובע שונה ממקרים אחרים שנידונו בפסיקה, ובכל הקשור לתשתית העובדתית הנדרשת לצורך בסיס הלכת המיקרוטראומה, ובקשר האפשרי שבין הקלדה על מחשב ושימוש בעכבר המחשב, למחלת ה-CTS. כך למשל, בב"ל (ב"ש) 29914-09-15 פורטנוי – המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 4.4.2016), נדון עניינו של מהנדס תעשיה וניהול , שטען כי עבודתו היתה כרוכה בכתיבה, הקלדה על מחשב והקלקה על עכבר במשך כל שעות העבודה.
23. במקרה זה, בית הדין קבע כי לא מצא בעבודה של התובע הדורשת שימוש במחשב לצורך הזנת נתונים וקבלת נתונים, כבסיס לפעולות חוזרות ונשנות כפי שנדרש לפי עילת המיקרוטראומה, שכן עבודתו אינה חורגת מכל עבודה מול מחשב, בהשוואה לעבודה של קלדנית. פסק הדין אושר על ידי בית הדין הארצי (ראו עב"ל (ארצי) 11412-05-16 פורטנוי – המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 6.4.2017).
24. בענייננו, התובע לא מקליד נתונים קצרים בעבודתו , אלא מקליד במשך כל היום, כמעט ברציפות מלאה, ותוך כדי ביצוע של עבודות שונות, כגון כתיבת דוא"לים, ובעיקר – הפקת דו"חות, הזנת נתונים ו שרטוט בתוכנות שרטוט שונות. במהלך הביצוע התובע אף עושה שימוש בעכבר המחשב . בניגוד לעניין פורטנוי, המדובר בפעולה חוזרת ונשנית, שנעשית כל יום ובמשך מספר רב של שנים, כאשר כל מהות העבודה היא הקלדת הנתונים במחשב .
25. בהקשר זה, נפנה למקרים נוספים שנידונו בפסיקה , שדומים במהותם למקרה שבפנינו. באותם מקרים בתי הדין קיבלו את טענותיהם של המבוטחים, ביחס לביסוס התשתית העובדתית להלכת המיקרוטראומה, ומינו מומחה רפואי מטעמו של בית הדין . כך למשל , בב"ל (ת"א) 5238-08-17 קיין – המוסד לביטוח לאומי ( ניתן ביום 27.5.2019) נידון עניינו של כלכלן ומנהל מחשוב, שטען כי עבודתו היא עבודה משרדית ומרביתה מתבצעת מול מחשב, תוך שימוש בעכבר ומקלדת.
26. בית הדין קבע כי המבוטח באותו מקרה השתמש בשתי ידיו כדי להקליד ותוך כדי הישענות על מרפקיו, וכי העבודה שלו מול המחשב היא רצופה וכמעט ללא הפסקות. נציין, כי גם במקרה שלפנינו, וכפי שהעיד התובע, הוא משתמש לצורך ההקלדה בשתי ידיו, ואף את הפסקת האוכל שלו עורך מול המחשב.
27. מכל מקום, בהחלטתו בעניין קיין, אימץ בית הדין האזורי את טענות התובע, וקבע כדלקמן:
"... עניינו של התובע שונה מהעובדות בבסיס הפסיקה אליה הפנה הנתבע, בעניין ב"ל (ב"ש) 29914-09-15 פורטנוי - המוסד לביטוח לאומי (4.4.16). התובע לא מקליד נתונים קצרים בלבד, אלא מקליד משך מרבית יום העבודה ברציפות, נתונים ומלל רב (דואר אלקטרוני, הנחיות עבודה וכו') וכן עושה שימוש בעכבר. מן הראיות עולה כי עיקר עבודתו של התובע כרוך בהקלדה רציפה, מעבר לשימוש השגרתי של עובד בתפקיד פקידותי הנעזר במחשב מעת לעת לצורכי העבודה."
28. גם בב"ל (ב"ש) 34434-03-17 פרץ – המוסד לביטוח לאומי ( ניתן ביום 14.11.2017), נידון עניינה של מבוטחת שעבדה כמנהלת אדמיניסטרטיבית וחשבת שכר, וביחס לטענתה לקיומה של פגיעה בעבודה על פי עילת המיקרוטראומה . בית הדין החליט שהתובעת אכן ביצעה את עבודתה על המחשב במשך כל שעות היום.
29. כמו כן, בית הדין קבע – ודבריו יפים גם לענייננו, כדלקמן:
"הנתבע הפנה לפסקי הדין בענין עמר (בל 2631-06-15) ובענין שגיב (בל 28975-11-12) וביקש ללמוד מהם לענייננו, אלא שהעובדות באותם מקרים שונות מהעובדות שבענייננו, היות שהתובעות שם ביצעו חלק מעבודה ברישום ידני וכן עסקו בקבלת קהל ומענה טלפוני, עניינים שאינם מהווים חלק משמעותי מעבודת התובעת דנן. כך גם בענין פורטנוי (בל 29914-09-15) מצאתי כי העובדות שם אינן זהות לענין שבפנינו משהתרשמתי כי התובעת עסקה בהקלדה רציפה שעות רבות יותר מאשר התרשמות המותב לגבי התובע בפרשת פורטנוי. יודגש כי הדגש הוא על ביצוע תנועות זהות של האצבעות על המקלדת שעות רבות לאורך יום העבודה ואין משמעות לתוכנות השונות שבהן עוסקת התובעת. תנועות זהות אלה הוכחו בפני."
30. לסיכום – שוכנענו בקיומה של תשתית עובדתית, שיש בה כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. בהתאם, ימונה מומחה רפואי לכירורגיה אורתופדית מטעם בית הדין, אשר יחווה את דעתו ביחס לקשר הסיבתי בין מחלתו של התובע, לבין תנאי עבודתו, ועל בסיס התשתית העובדתית הבאה, כדלקמן –
א. התובע יליד שנת 1953.
ב. התובע עובד בחברת רפא"ל בע"מ מאז שנת 1975, וב-38 השנים האחרונות ומאז שנת 1981 ועד היום הוא עובד בחברה כמהנדס.
ג. עבודתו של התובע מבוצעת 5 ימים בשבוע, כ-9 שעות עבודה ביום בממוצע, והוא מבצע בין 20-15 שעות נוספות בכל חודש .
ד. במסגרת עבודתו של התובע, הוא נדרש מדי יום להקלדת נתונים והפקת דו"חות, ולעבודה ממושכת מול המחשב, תוך כדי ביצוע פעולות חוזרות ונשנות של הקלדה מרובה ושימוש בעכבר המחשב, באופן שבו הוא מפעיל לחץ רב על שורשי כפות הידיים והאצבעות, וזאת מדי יום עבודה. המדובר בתנועות זהות.
ה. התובע מקליד בעבודה לאורך כ-7-6 שעות מדי יום עבודה , ופעולות ההקלדה הן בעיקרן תנועות זהות שבהן התובע מעביר אצבעותיו על המקלדת של המחשב.
ו. עבודתו של התובע היא עבודה משרדית בלבד וכמעט ללא תפקידי שטח, ואלה מבוצעים על ידו במהלך שנת עבודה לשבוע אחד בלבד. כמו כן, פעם בחודשיים התובע יוצא לסיור שטח קצר שמתמשך לכל היותר שעה וחצי.
ז. כמו כן, 15-10 אחוז מהזמן השבועי של התובע מוקדש לישיבות ופגישות, ואף בישיבות עצמן מציגים מסמכים, כותבים מסמכים, מציגים מסקנות וכותבים אותן.
ח. מזה 18 שנים התובע אינו נושא בתפקיד ניהולי.
ט. לשיטת התובע הוא סובל מכאבים, הפחתה בתחושה, נימולים וחולשה בשתי כפות ידיו.
31. להלן הנחיות לגבי המשך ניהול ההליך – הנתבע יגיש בקשה משלימה להזמנת חומר רפואי עד ליום 1.8.2019 , וככל שזו לא תוגש, יסיק בית הדין כי כלל החומר הרפואי הנדרש הגיע לתיק בית הדין, והתיק יופנה למתן החלטה בדבר מינוי המומחה.
32. מזכירות – לעיון אב"ד ביום 2.8.2019.
ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ט (18 יולי 2019), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' ורד קאופמן
נציג ציבור (עובדים)

טל גולן
שופט

מר רפאל להבי
נציג ציבור (מעסיקים)