הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 7761-04-19

22 ספטמבר 2019
לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

המערער
אגוד אבו ריש
ע"י ב"כ: עו"ד מרואן גביש
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 31.1.19 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 0%, מיום 1 .9.17 ("ההחלטה").

הרקע העובדתי

2. לפי העולה מן התיק, המערער יליד 1987, מהנדס במקצועו. ביום 18.5.17 נפגע המערער בתאונת דרכים, אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה הינה " כאב גב צוואר וכף יד שמאל לאחר תאונת דרכים".

3. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער, ביום 22.10.18, נכות זמנית בשיעור 20% לתקופה שמיום 25.5.17 עד 31.8.17, וכן דרגת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1.9.17. המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו.

4. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 31.1.19 , בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בנוירוכירורגיה ומומחה בכירורגיה של בית החזה. לאחר שהקשיבה לתלונות המערער, רשמה הוועדה את נימוקי הערר מפי בא כוחו. הוועדה סקרה ממצאי בדיקות דימות לרבות CT עמוד שדרה ו- EMG. לאחר מכן ערכה למערער בדיקה קלינית, שממצאיה כדלקמן:

"לורדוזיס צווארית ומותנית שמורה ללא כיווץ שרירים. הפעלת עו"ש מותני יישו ר מלא כיפוף הטיה לצדדים ותנועה סיבובית ללא הגבלה . עמידה תקינה. הפעלת עו"ש צוואר י ללא הגבלה כולל כיפוף יישו ר והטיה לצדדים ותנועה סיבובית . כוח גס ותחושה שמורים בגפיים תחתונים . ירידה בתחושה בצור ה קלה בצד שמאל לפי עצבוב אולנרי. ללא סימני דלדול שרירים בין העצמות, ללא חולשה בהפרדה והצמדה של אצבעות . אין סימני דלדול שרירי אמות בכפות ידיים . כוח גס שמור 5/5 בכל קבוצת השרירים . החזרים תקינים שווים . SLR שלילי דו"צ . סימן טינל שלילי" .

בסעיף המסקנות קבעה הוועדה כך:

"לנוכח תוצאות הבדיקה הגופנית ללא פגיעה מוטורית בגפיים ותחתונים ועליונים טווחי תנועות ובדיקות הדימות ללא ממצא חבלתי שינויים גיוונים כרוניים כולל בדיקת עזר עם מנגנון לכידה ללא קשר לתאונה הנדונה הוועדה דוחה את הערר. ובזה לא מקבלת את מסקנותיו של ד"ר ראייק על סמך בדיקה גופנית שנערכה על ידי הוועדה. ללא עדות לממצאים שתועדו בחוות דעתו" .

דיון והכרעה

5. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר בחינת טענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות ואין טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

6. אשר לקביעת הוועדה בנוגע לקיומם של שינויים ניווניים כרוניים עם מנגנון לכידה: לטענת המערער, היה על הוועדה להצביע על הרשומות הרפואיות עליהן ביססה את החלטתה, וכן להבהיר היכן נמצאים אותם שינויים והאם המחלה הכרונית נמצאת במצב פעיל או ברימסיה. דין הטענה להידחות. ניכר מממצאי הבדיקה הקלינית שנערכה למערער, שאין הגבלה בתנועות בהפעלת עמוד שדרה מותני וצווארי. גם לא נמצאה עדות לדלדול שרירים, וכי כוח גס ותחושה שמורים בגפיים עליונים ובגפיים תחתונים. לנוכח ממצאים אלה קבעה הוועדה שהמערער "ללא פגיעה מוטורית בגפיים תחתונים ועליונים". הוועדה תמכה מסקנתה זו בבדיקות הדימות, אשר לא הדגימו ממצא חבלתי. עוד ציינה הוועדה, כי ממצאי הדימות הצביעו על שינויים ניווניים כרוניים עם מנגנון לכידה שאינו קשור סיבתית לתאונת העבודה. לא זו בלבד שהוועדה אינה הגורם הרפואי המטפל, והיא אינה נדרשת לבחון את השאלה האם השינויים הניווניים הכרוניים במצב פעיל או ברימסיה, אלא שבעניינו של המערער קבעה הוועדה באופן ברור וחד משמעי, כי השינויים הניווניים אינם קשורים לפגיעה בעבודה.

7. המערער הוסיף וטען, כי קביעת הוועדה בדבר קיומם של שינויים ניווניים, אינה סבירה. לפי הטענה, לא סביר שבגילו הצעיר של המערער יופיעו שינויים ניווניים, עוד נטען שבדיקות הדימות לא הדגימו ממצאים אלה. המשיב טען מנגד שמדובר בטענות המכוונות כנגד קביעות רפואיות מובהקות. דין טענות ערעור אלו להידחות. מסקנת הוועדה בנוגע לקיומם של שינויים ניווניים היא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הוועדה, ובית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה המקצועי.

8. עוד טען המערער, כי הוועדה לא בדקה את התלונה בנוגע לקיומה של תחושת נימול ומגבלות וכאבים בגב ובצוואר. דין הטענה להידחות. המערער התלונן לפני הוועדה על "נימולים ברגל שמאל ואצבעות למטה, נימולים בשתי האצבעות השמאליות". הוועדה ערכה למערער בדיקה נוירולוגית וציינה, בין היתר, כי כוח גס ותחושה שמורים, ירידה בתחושה בצורה קלה בצד שמאל לפי עצבוב אולנרי, ללא סימני דלדול שרירים בין העצמות, ללא חולשה בהפרדה והצמדה של האצבעות. מכאן שהוועדה התייחסה לתלונת המערער, בדקה אותו ותיארה את ממצאי בדיקתה, ולא עלה בידי המערער להצביע על טעות משפטית בפעולת הוועדה.

9. אשר לחוות הדעת של ד"ר סעיד ראיק מיום 12.12.17: לטענת המערער, הוועדה לא התייחסה באופן מנומק לחוות הדעת מטעמו. דין הטענה להידחות. מקובלת עליי טענת המשיב שלפיה הוועדה הסבירה מדוע אינה מאמצת את המלצותיו של המומחה מטעם המערער. הוועדה עיינה בחוות הדעת וקבעה שאינה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר בעיד ראיק על סמך הממצאים הקליניים שמצאה בבדיקתה ומשלא נמצאה עדות לממצאים שתוארו בחוות הדעת. דין הוא שממצאים רפואיים שונים מהווים הנמקה ברורה והתייחסות מספקת לחוות דעת או לקביעה רפואית שונה מזו של הוועדה. בנסיבות המקרה דנן, שוכנעתי שהחלטת הוועדה סבירה ומנומקת, מתיישבת עם התיעוד הרפואי שהונח לעיונה ונתמכת בממצאים הקליניים שמצאה בבדיקתה.

10. בדיון טען המערער, שחובה על הוועדה לפרט את טווחי התנועה שמצאה בבדיקתה, ולציין בין היתר אם הבדיקה נעשתה בשכיבה, בעמידה או בישיבה. המשיב טען בעניין זה, כי פריט הליקוי הרלוונטי מתייחס לנכות לפי שיעור המגבלה, היינו קלה, בינונית או קשה, ואינו מצין טווח תנועות במעלות. דין הטענה להידחות. אופן עריכת הבדיקה הקלינית הוא עניין המסור לשיקול דעתה הרפואי של הוועדה. משמצאה הוועדה שהפעלת עמוד שדרה צווארי ומותני בטווח תקין ומלא, והבהירה שתנועות היישור, הכיפוף, ההטיה לצדדים והתנועה הסיבובית מלאות ו ללא הגבלה, הרי שפירטה את ממצאיה באופן ברור ונהיר, באופן שמאפשר מעקב אחר פעולתה והלך מחשבתה.

סוף דבר

11. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

12. אין צו להוצאות.

13. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ב אלול תשע"ט, (22 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .