הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 7175-07-18

25 יוני 2019
לפני:

כב' השופטת מיכל פריימן
נציג ציבור (עובדים) גב' חוה טרטקובסקי-שמשי
נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב שלף

התובעת
עסמת קסיס
ע"י ב"כ עו"ד נסרין סוסאן
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד בוריס קמינסקי

החלטה

התובעת הגישה למוסד לביטוח לאומי (להלן – "הנתבע") תביעה להכיר בליקוי של דליות ברגליים מהן סובלת, כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.
תביעתה נדחתה בנימוק שלא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה, והליקוי התפתח על רקע מצב תחלואתי טבעי, שאינו קשור בתנאי העבודה. ע ל כך הוגשה התביעה שבפנינו.

התובעת עובדת משנת 2001 בעבודות משק במועצה המקומית מעיליא, בהיקף של משרה מלאה. במסגרת עבודתה, היא מבצעת עבודות ניקיון כללי, שטיפת כלים, הכנת קפה, שטיפת רצפה, פינוי אשפה וניקיון שירותים.

עובר לעבודתה במועצה, בין השנים 1997-2000 היא עבדה כמטפלת בקשישים. בנוסף, עבדה בעבר, בין השנים 1988-1992 כמפעילת מכונה במפעל.

לטענתה, עבודתה הייתה כרוכה בעמידה ממושכת והיא שהביאה לליקוי ממנו סובלת.

אשר לתנאים להכרה בתביעה על בסיס תורת המיקרוטראומה נקבע בפסיקת בית הדין הארצי :

"בפסיקתו הענפה של בית דין זה נקבע כי לצורך גיבוש עילת המיקרוטראומה נדרשת הוכחתה של תנועה חוזרת ונשנית, זהה או דומה במהותה, שחזרה על עצמה למשך פרק זמן רצוף ואשר ניתן לבודדה משאר הפעולות והתנועות שביצע המבוטח במהלך יום עבודתו (עב"ל 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.02).
בהקשר זה הודגש כי תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע...
התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 523 (2000); עב"ל 7807-10-12 מוניר ג'בור – המוסד לביטוח לאומי, מיום 14.1.14)".

(עב"ל (ארצי) 23294-01-12 יעל וזאנה – המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.4.14)

לעניין הכרה בליקוי ממנו סובלת התובעת – דליות ברגליים – כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, קבע בית הדין באותו עניין:

"להסרת ספק נבהיר כי "עמידה ממושכת, שכלל אינה סטטית" – כבר הוכרה בפסיקתו של בית דין זה כמקימה תשתית עובדתית מספקת לצורך עילת המיקרוטראומה בהתייחס לדליות ברגליים (עב"ל 28951-10-11 יהודה שטרית – המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.5.13; עב"ל 25106-09-11 ננה טורי – המוסד לביטוח לאומי , מיום 2.7.12).
עם זאת, מקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי לא עולה כי המערערת עמדה על רגליה תוך תנועתיות או העברת משקל מרגל לרגל משך חלקים רצופים מיום עבודתה, כי אם ביצעה מגוון רחב של פעולות ותנועות - בעמידה, ישיבה והליכה - בכיתת הגן ובחצר, בהתאם לפעילות המשתנה בגן וצרכי הילדים. המערערת אף לא ניסתה להצביע על שעות מסוימות במהלך יום העבודה במהלכן הינה נדרשת לעמידה ממושכת, בין סטטית ובין תנועתית, אלא טענה באופן כוללני לעמידה והרמת משאות בהתייחס לכל יום עבודתה, וגרסה עובדתית זו - כאמור – נדחתה".

הנה כי כן, התשתית העובדתית שמספיקה לשם ביסוס עילת המיקרוטראומה בהתייחס לדליות ברגליים היא עמידה ממושכת, שאינה סטטית שמלווה בהליכות קצרות.
על המבוטח להראות, מחד – שעבודתו אינה כרוכה בעמידה סטטית, ומאידך – שהיא לא מבוצעת בהליכה מרובה; עליו להוכיח שהייתה תנועה בעבודתו, והיא בוצעה, לכל היותר, ברדיוס מוגבל של מטרים בודדים.

כך לדוגמא, הוכרו בפסיקה מקרים של קופאיות בסופר – בזמנים בהם עבדו בעמידה; עבודה של מרצים או מורים שמרווח הליכתם אינו גדול; עבודה של ספר; עבודה של טבח; עבודה של אחות בחדר ניתוח ועוד.
אלה הוכרו, ככלל, כמי שהתשתית העובדתית מספיקה להם לצורך העברת עניינם למומחה רפואי, שידון בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי לבין העבודה.

בענייננו, עבודת התובעת במפעל, והיא בלבד – יכולה לענות על התשתית העובדתית הנדרשת, ונבאר.

ביחס לעבודתה במועצה, שהיא תקופת העבודה הארוכה ביותר – קרוב ל-18 שנה – עלה מעדות התובעת כי מדובר בעבודה מגוונת. התובעת נשאלה מה היא עושה במועצה והשיבה:

"מנקה, עושה קפה, תה, כלים, ספונג'ה, חלונות, פינוי אשפה, אני עושה הכל...אני מנקה גם שולחנות, דלתות, מוציאה אשפה"

העמידה הסטטית תוך צעדים קטנים ימינה ושמאלה, כפי שהעידה התובעת, הינה בעת עבודתה במטבח המועצה, שם היא נדרשת להכנת קפה או תה או לשטיפת כלים.

הפעולות הנוספות שהתובעת טוענת שביצעה – ניקיון כללי, פנוי אשפה, שטיפת רצפה וכיוצא בזה – הן מגוונות, כרוכות בהליכה של יותר ממטרים ספורים ואינן מקימות תשתית עובדתית לביסוס עילת המיקרוטראומה בהתייחס לליקוי דליות ברגליים.

בתצהירה, העריכה התובעת את זמן עבודתה בעמידה סטטית בכרבע מזמן עבודתה אולם מהערכה זו, שאינה סבירה, ולא נתמכה בכל עדות נוספת של מי ממנהלי עבודתה, חזרה בה למעשה התובעת בעדותה כאשר העידה כי זמן עבודתה בעמידה סטטית תלוי בעומס, רבע שעה, עשרים דקות, חצי שעה, לא קבוע.

כלל לא ברור מעדות התובעת האם הזמן מחולק באופן רצי ף או מקוטע על פני כל יום העבודה ומכל מקום, אין מדובר בפרק זמן שיש בו להקים תשתית מספקת למיקרוטראומה.

ביחס לעבודתה בטיפול בקשישים –גם בעבודה זו אין להכיר כמקימת תשתית שעונה על תנאי המיקרוטרואמה. המדובר בעבודה מגוונת ובתנוחות שונות בעת הלבשה, רחצה והאכלת החולים. התובעת לא פרטה בכמה קשישים טיפלה ואת משך ורציפות התנועות שביצעה בשים לב לליקוי הנטען.

עם זאת, ביחס לעבודתה במפעל מולט, שוכנענו כי תנאי העבודה במפעל, שבו עבדה בהתאם לדו"ח תקופות עיסוק (נ/1) בתקופה שמיום 1.10.1988 ועד ליום 31.3.1992, עונים על התנאים הנדרשים לביסוס עילת המיקרוטאורמה בהתייחס לליקוי דליות ברגליים.

התובעת העידה (עמ' 1-2 לפרוטוקול) שהיא עבדה על מכונה שישה ימים בשבוע, 8 שעות ביום; כי כל העבודה התבצעה בעמידה; כי מרחב הליכתה בעמדה היה כמטר לכל כיוון; וכי היא הייתה זכאית להפסקה של חצי שעה ביום.

אשר על כן, ביחס לעבודתה במפעל בלבד – התובעת הוכיחה כי עבודתה הייתה בתנאים המבססים תשתית לבחינת עילת המיקרוטראומה בהתייחס לליקוי ממנו היא סובלת – דליות ברגליים.

לפיכך, עניינה של התובעת יועבר למומחה רפואי לשם בחינת קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי לבין תנאי העבודה במפעל.

ואלה העובדות שתועברנה למומחה הרפואי:
התובעת ילידת שנת 1970.
מיום 1.10.1988 ועד ליום 31.3.1992 היא עבדה כמפעילת מכונה לייצור נייר טואלט במפעל "גבור סברינה מפעלי טכסטיל בע"מ".
התובעת עבדה שישה ימים בשבוע, 8 שעות ביום. התובעת הייתה זכאית לחצי שעת הפסקה ביום.
עבודתה כמפעילת מכונה הייתה כרוכה בעמידה על הרגליים בסמוך למכונה, הצמדת שקית למכונה לשם מילוי גלילי נייר לתוך השקית, וביצוע רישום של כמויות השקיות שמילאה. התובעת נדרשה לצורך הרישום להליכה של צעד קטן הצידה כל פעם. משטח העבודה הינו בגודל של עד כמטר.
לטענת התובעת כתוצאה מתנאי עבודתה היא סובלת ממחלת דליות ואי ספיקה ורידית.

החלטה בדבר מינוי המומחה תינתן בנפרד.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשע"ט, (25 יוני 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גב' חוה טרטקובסקי שמשי
נציגת עובדים

מיכל פריימן
שופטת

מר זאב שלף
נציג מעסיקים