הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 70747-11-16

03 מרץ 2019
בפני: כב' השופטת דניה דרורי
נציג ציבור (עובדים) מר: אברהם פרקש
נציג ציבור (מעסיקים) מר: עמירם אלון

התובע:
אבראהים מגיס
ע"י ב"כ: עו"ד יצחק פז
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יפעת קונה
החלטה

1. לפנינו תביעה להכיר בליקוי השמיעה והטנטון, מהם סובל התובע לטענתו בעקבות חשיפה לרעש מזיק במהלך שנות עבודתו ברפת, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

2. הנתבע דחה את התביעה במכתבו מיום 1.11.16 (נספח א' לכתב התביעה) בנימוק שכושר השמיעה בתדירויות הדיבור לא פחת בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.
בכתב ההגנה נטען, בין השאר, שבתובע לא מתקיים התנאי הבסיסי שבסעיף 84א(א)(1) לחוק בדבר חשיפה לרעש מזיק, היינו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל – 1970 (להלן – הפקודה).
במסגרת החלטה זו עלינו לקבוע אם עלה בידי התובע להראות כי נחשף לרעש מזיק כהגדרתו בחוק, באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי.

3. ביום 24.4.18 התקיים דיון הוכחות במהלכו העידו בפנינו התובע, וכן מר גיל שגיא (להלן – שגיא), נציג מקום העבודה בו הועסק התובע.

עובדות המקרה, אותן אנו קובעים על יסוד הראיות שהוצגו והעדויות שנשמעו הן כמפורט להלן:
4. התובע, יליד 1979, הועסק ברפת מנור אגש"ח בע"מ בקיבוץ אילון (להלן – הרפת), וזאת החל מיום 1.5.05 (שאלון למעסיק, נספח לכתב ההגנה; עדות התובע בפרו: 5; ש: 4-8). שגיא משמש מאז שנת 2007 כמנכ"ל הרפת.
ברפת יש כ- 1,300 ראשי בקר, מתוכן – 670 פרות והיתר – עגלות שאינן מובאות לחליבה (עדות שגיא בפרו: 11; ש: 17 – 21).

5. התובע מועסק במתכונת של 6 ימי עבודה בשבוע, במשמרות בנות 9 שעות ליום, כולל חצי שעה הפסקה (סע' 7 לתצהיר התובע; עדות התובע בפרו: 5; ש: 11-12).

6. על-פי עדות התובע, וכעולה מהשאלון שמילא המעסיק - ממועד תחילת עבודתו ועד חודש 6/14 הועסק התובע במכון החליבה (להלן – התקופה הראשונה).
במהלך התקופה הראשונה הקדיש התובע כ- 5 שעות מיום העבודה למשימות הכרוכות בהפעלת מכון החליבה וחיבור מכונת החליבה לפרות.
מכון החליבה נמצא בתוך סככה פתוחה וללא קירות. בתחנת החליבה היו מותקנים במהלך תקופת עבודתו של התובע כ- 40 מאווררים צידיים שעבדו בזמן החליבה. על-פי עדותו של שגיא, המאווררים הצידיים הם בעלי עוצמת רעש גבוהה (פרו: 11; ש: 21 – 26). המאווררים פועלים במשך חודשי הקיץ, מאפריל עד אוקטובר (עדות שגיא בפרו: 15; ש: 2 – 6).

7. במהלך התקופה הראשונה, ביצע התובע ביתרת שעות העבודה משימות שונות ברפת – עבודות ניקיון, העברת פרות מקבוצה לקבוצה בתוך הרפת, ונהיגה בטרקטור לצורך קירוב המזון לפרות.

8. על-פי עדות התובע (פרו: 5; ש: 27 ואילך) זמן הנהיגה על טרקטור לצורך קירוב המזון לפרות עומד על כ- 45 דקות עד שעה במצטבר מדי יום (פעמיים עד שלוש פעמים ביום, בכל פעם רבע שעה עד עשרים דקות). במהלך תקופה בת שנתיים-שלוש הראשונות לעבודתו בוצעה משימת קירוב המזון באמצעות טרקטור מסוג פרגוסון, ולאחר מכן באמצעות מכונה חקלאית בשם Gehl (להלן – גייל).

9. מחודש 7/14 ואילך (להלן – התקופה השניה) הוצב התובע לעבודה בתחנת האבסה. בתקופה זו הפסיק התובע לבצע משימות בתוך מכון החליבה, המשיך לבצע משימות של קירוב מזון וניקיון, ובנוסף - החל לבצע משימות של חלוקת מזון.
בעת ביצוע משימות חלוקת מזון עושה התובע שימוש במכונות חקלאיות מהסוגים שופל ו - Selph.
התובע עשה שימוש בשופל לצורך העמסת המזון לתוך משאית ה- Selph (להלן – המשאית) שם הוא נקצץ או מתערבל. זמן ההעמסה/ נהיגה בשופל הוא כרבע שעה – 20 דק' ביום. בזמן הנהיגה בשופל התובע נמצא בתוך קבינה סגורה ועושה שימוש באטמים (עדות התובע בפרו: 8; ש: 15 - 16).

10. לאחר סיום העמסת המשאית באמצעות השופל, מבצע התובע את חלוקת המזון לנקודות החלוקה תוך כדי נהיגה במשאית.
על-פי האמור בתצהיר התובע, פרק הזמן הדרוש לצורך ביצוע משימת חלוקת המזון הוא 4 שעות במשמרות בוקר (בין 3:30 או 4:00 לפנות בוקר ועד השעה 8:00). עדות התובע בעניין זה נתמכה בעדותו של שגיא שתאר שהתובע נדרש לבצע כ 9-11 סיבובי האכלה, שכל אחד מהם אורך כחצי שעה (פרו: 12; ש: 1 – 5 וכן בפרו: 14; ש: 4, שם ציין שגיא שעבודת התובע על המשאית אורכת כ- 3 שעות ביום לא רצוף).
בזמן הנסיעה במשאית התובע נמצא בתוך קבינה סגורה ומשתמש באטמים (עדות התובע בפרו: 8; ש: 13- 15).
הרעש המופק במשאית נובע מפעולת המנוע בזמן נהיגה, כמו גם מפעולת הדוד בו מרוסק המזון. על-פי עדותו של שגיא עיקר הרעש נובע מהמנוע של המשאית ולא מהמערבל.

11. לאחר סיום חלוקת המזון בשעה 8:00 יוצא התובע להפסקת בוקר למשך חצי שעה.
בין השעות 8:30 עד 9:00 עוסק התובע בקירוב המזון לפרות תוך שימוש בטרקטור מסוג גייל (עדות התובע בפרו: 8; ש: 4 וכן עדות שגיא בפרו: 14; ש: 3).
בשעה 9:00, עם הוצאת הפרות מהרפת לתחנת החליבה, עוסק התובע בביצוע משימות ניקיון. התובע מנקה את התעלות הסמוכות למקום ההאכלה של הפרות תוך שימוש בטרקטור מסוג גייל. התובע מנקה את הפסולת, ומעמיס או דוחף אותה למאצרה תוך שימוש בגייל.
התובע עושה שימוש בטרקטור מסוג גייל (לצורך קירוב המזון והעמסת פסולת) מדי יום לפרק זמן בן כשעתיים, לא רצוף (עדות התובע בפרו: 7; ש: 32).
על-פי עדותו של שגיא - עבודות הניקיון תוך שימוש בגייל ובשופל אורכות כשעה וחצי עד שעתיים (פרו: 12; ש: 23 – 24 ובפרו: 14; ש: 3).
בזמן השימוש בטרקטור מסוג גייל עושה התובע שימוש באוזניות.

12. התובע נוהג בטרקטור מסוג sami בתדירות בת 3 פעמים בשבוע, לצורך ביצוע פעולת קילטור בסככה. פרקי זמן השימוש בו הם בימי ראשון במשך חצי שעה, בימי רביעי במשך חצי שעה ובימי שישי במשך שעה עד שעה וחצי.

13. בנוסף, לקראת סיומו של כל יום עבודה נדרש התובע להביא את כל המזון למרכז המזון לקראת יום העבודה הבא. משימה זו מבוצעת תוך שימוש בשופל גדול מסוג ולוו לפרק זמן בן כ- 20 דקות (עדות שגיא בפרו: 12; ש: 26 – 30).

14. על-פי עדותו של שגיא, בוצעו ברפת בדיקות רעש סביבתיות מדי שנתיים (פרו: 13; ש: 16 – 20). בפנינו הוצגו מספר בדיקות, המאוחרת בהם לאחר שהסתיים שלב שמיעת העדויות:
א. בדיקת רעש מיום 8.4.10 (ת/4) לגביה צוינו לגבי התובע הממצאים הבאים:
תהליך
משך תהליך
מפלס רעש
GEHL 5640
1 שעות
90.1 ד"ב
שופל VOLVO
3 שעות
74.4 ד"ב
סלף לחיש
2 שעות
83.4 ד"ב
GEHL
1 שעות
90.1 ד"ב
טרקטור SAME
1 שעות
93.9 ד"ב
חשיפה משוקללת
8 שעות
88 ד"ב

ב. בדיקת רעש מיום 30.4.12 (חלק מת/4) לגביה צוין כי התובע עובד במכון החליבה ובביצוע עבודות שונות, וצוינו הפרטים הבאים:
תהליך
משך תהליך
מפלס רעש
מכון חליבה – חליבה
6 שעות
81.7
עבודות כלליות – ללא שיהות בתהליך רועש
1 שעות
68.1
חשיפה משוקללת
8 שעות
82.7
טרקטור same
1 שעות
87.7

ג. בבדיקת רעש מיום 14.5.14 (נספח לכתב התביעה וחלק מת/4) צוינו לגבי התובע הפרטים הבאים:
תהליך
משך תהליך (בדקות)
מפלס רעש נמדד
חשיפה ל- 8 שעות
חליבה
360
78.8 ד"ב

תהליכי ייצור
30
88.5 ד"ב

ללא שהות בתהליך רועש
90
71.9 ד"ב

חשיפה משוקללת

80.2 ד"ב

ד. עדו הוצגה בפנינו בדיקה מיום 22.4.18 המתייחסת רק לחלק מתחנות העבודה הרלוונטיות. בתוצאות הבדיקה (נספח להודעת התובע מיום 17.5.18) צוין כי התובע עובד בשינוע טרקטור מסוג SAMI. לגבי משימה זו צוין כי זמן התהליך הוא 120 דק' ומפלס הרעש הממוצע שנמדד הוא 91.2 ד"ב עבור חשיפה ל- 8 שעות.
במסגרת בדיקה זו צוינו ערכי מדידת רעש לגבי עובדים אחרים שאינם התובע, שמצטיירת מהם תמונה לגבי חלק מתחנות העבודה הרלוונטות לענייננו, והם: לגבי שינוע במשאית SELF צוין כי עוצמת הרעש למשך 8 שעות היא 92.3 ד"ב; לגבי עמדת חליבת פרות – 69.6 ד"ב; לגבי הפעלת שופל מסוג ולוו - 71.9 ד"ב.
לגבי שינוע באמצעות טרקטור מסוג גייל – לא צוינו בתוצאות הבדיקה מיום 22.4.18 ערכי מדידה לגבי עוצמת הרעש בהתייחס לחשיפה בת 8 שעות.

דיון והכרעה
15. התנאים הקבועים להכרה בליקוי השמיעה והטנטון, כפי שנקבעו בסעיף 84א לחוק הם כדלקמן:
(א) "אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם התקיימו כל אלה:
(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל- 1970 (להלן- רעש מזיק);
(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;
(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה –
(א) היום בו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לעניין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו- 4000 מחוזים בשנייה;
(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית."

בהתאם לסעיף 173 לפקודת הבטיחות בעבודה ול תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש) התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות) - רעש מזיק לגבי יום עבודה ממוצע, בן שמונה שעות, הוא רעש העולה על 85 דציבל. סעיף 3 לתקנות מטיל על המעסיק חובה לערוך בדיקות תקופתיות של עוצמות הרעש, אם העובדים בו נחשפים לרעש מזיק, או שיש יסוד סביר להניח כי הם חשופים לרעש כזה.

16. הוראת סעיף 84א לחוק נועדה לצמצם את המקרים בהם יוכרו ליקויי שמיעה כפגיעה בעבודה, וזאת על ידי קביעת תנאים מצטברים, המעידים על קשר סיבתי הדוק בין ליקוי השמיעה לתנאי העבודה, שרק בהתקיימם יוכר הליקוי כפגיעה בעבודה (עב"ל (ארצי) 53/08 ליאוניד ברכליס – המוסד לביטוח לאומי (2.10.08). על-פי הפסיקה, רק לאחר שהמבוטח מוכיח עבודה בחשיפה לרעש מזיק, יהיה מקום למנות מומחה-יועץ רפואי לבחינת עמידתו ביתר תנאי החוק (עב"ל (ארצי) 188/08 המוסד לביטוח לאומי – דוד אלון (12.11.108).

17. בנסיבות המקרה כאן, מצאנו שהתובע עמד בנטל הראשוני להראות כי הוא חשוף לרעש התקפי ומתמשך, באופן המצדיק מינוי מומחה-יועץ רפואי שיבחן אם מתקיימים בו יתר התנאים הקבועים בסעיף 84א לחוק.
ראשית, בהיות התובע מועסק בהפעלת ציוד מכאני הנדסה וטרקטורים, כלומר מי שמועסק באחת העבודות או תהליכי העבודה המנויים בתוספת הראשונה לתקנות – יש לראות בו כמי שעובד ברעש מזיק כהגדרתו בתקנות .
שנית, מבדיקות הסביבתיות שבוצעו במקום העבודה של התובע עולה כי הוא עבד בחשיפה לרעש מזיק, ולו בחלק מהתקופה, ובמיוחד כפי שעולה מהבדיקה שבוצעה בשנת 2010. בבדיקת הרעש מיום 8.4.2010 אמנם לא בוצעו מדידות רעש של התובע בעת עבודתו במכון החליבה, אלא שבסיכום הבדיקה צוין שהתקבלו חריגות מהרמות המותרות ביחס לזמן העבודה בפועל לגבי הרפת. מהראיות שהוצגו בפנינו עולה שהתובע המשיך לבצע את אותה העבודה לכל אורך התקופה הראשונה ועד לחודש 7/14, ומכאן שתוצאות הבדיקה משנת 2010 מתארות את עוצמת הרעש לגבי התקופה הראשונה, ואין להעדיף דווקא את בדיקות הרעש מהחודשים 4/12 או 5/14.
לגבי התקופה השניה, החל מחודש 7/14 – בדיקת הרעש שהוצגה ובוצעה בחודש 4/18 אינה משקפת את מתכונת עבודתו של התובע כפי שהוכחה בפנינו, ולא ניתן להסיק ממנה מהי עוצמת הרעש לה נחשף התובע בעבודתו. בנסיבות אלה, ועל יסוד נתוני הבדיקות שהוצגו, ניתן להניח התובע אכן נחשף לרעש מזיק בעבודתו ויש מקום למנות מומחה רפואי, שיקבע האם הליקוי בשמיעה הוא תוצאה של הרעש המזיק ומתקיימים בו יתר התנאים שבסעיף 84א לחוק (וראה: עב"ל (ארצי) 717/08 אודות פאנוס נאסר – המוסד לביטוח לאומי (10.12.09) ).

18. החלטה המופנית למומחה תישלח בנפרד.

ניתנה היום, כ"ו אדר א' תשע"ט, (03 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג עובדים
מר אברהם פרקש

דניה דרורי,
שופטת

נציג מעסיקים
מר עמירם אלון