הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 68377-10-18

לפני
כב' השופט טל גולן
נציג ציבור (עובדים) גב' ורד קאופמן
נציג ציבור (מעסיקים) מר רפאל להבי

התובעת:
אתרי צחביראשוילי
ע"י ב"כ: עו"ד יונה סירוטה ועו"ד דן גנון
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: הלשכה המשפטית

ה ח ל ט ה

  1. התובעת, גב' אתרי צחביראשוילי (להלן: " התובעת"), היא אלמנתו של מר יוסף צחביראשוילי ז"ל שנפטר ביום 1.4.2016 (להלן: "המנוח"). המנוח נפגע בתאונת עבודה ביום 26.11.1991, ולאחר שעבר אירוע מוחי. עניינה של התביעה שלפנינו הינו בהכרה בקשר הסיבתי בין פטירת המנוח לבין הפגיעה בעבודה.
  2. תביעתה של התובעת נדחתה על ידי הנתבע ביום 7.11.2017, וזאת מהנימוק שאין קשר בין הפטירה לבין הפגיעה בעבודה, ולאור טענת הנתבע כי המנוח נפטר ממחלה טבעית, וכאשר השפעת העבודה על מותו, אפילו אם היתה כזאת, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. מכאן התביעה שלפנינו.
  3. ביום 2.7.2019, במהלך הדיון לפני בית הדין, הגיעו הצדדים להסכמה, כדלקמן :

"ב"כ הצדדים: בשלב הנוכחי הגענו לכלל הסכמה כי ימונה מומחה רפואי מטעם בית הדין בתחום הנוירולוגיה, אשר ידון וישקול את הקשר הסיבתי בין האירוע המוחי שקיבל התובע ביום 26/11/1991, ואשר הוכר ע"י הנתבע כתאונה בעבודה, ובין פטירתו של המנוח לאחר מכן ביום 1/4/2016. העובדות שיפורטו בפני המומחה הינן כדלקמן –
א. המנוח היה יליד שנת 1938 ונפטר ביום 1/4/2016.
ב. ביום 26/11/1991 המנוח לקה באירוע מוחי אשר הוכר ע"י הנתבע כפגיעה בעבודה.
ג. ועדה רפואית לעררים קבעה למנוח נכות רפואית צמיתה בשיעור של 40% בגין האירוע שבנדון ולאחר הפעלת תקנה 15 נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 60%, החל מיום 27/11/1991.
ד. טרם הפגיעה המנוח היה אדם פעיל, ועבד כבעלים ומנהל של אולם אירועים, ולאחר האירוע התאונתי נותר צד שמאל שלו משותק, והוא נעזר תחילה במקל הליכה ולאחר מכן בהליכון, והוא אף היה זקוק לעזרה רבה בכל פעולות היומיום.
ה. במהלך השנים ומאז האירוע המוחי מצבו התפקודי של המנוח הלך והתדרדר, הוא כמעט ולא יצא מביתו ובילה את רוב ימיו בשכיבה או בישיבה. במסגרת זו אשתו של המנוח, התובעת, טיפלה בו לאורך השנים ובכלל זה קילחה אותו, הלבישה אותו, הכינה לו אוכל, תמכה בו בעת הליכתו ולמעשה תפקדה כמטפלת הצמודה שלו.
ו. בשנת 2005 המנוח לקה בסרטן מעי הגס, וכתוצאה מכך נדרש לטיפולים שונים."
4. אשר על כן, ולצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי – רפואי בין פטירת המנוח לבין הפגיעה בעבודה, אנו ממנים מטעמו של בית הדין את פרופ' אבינועם רכס, כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, והוא מתבקש להשיב על השאלות הבאות, כדלקמן –
א. מה הסיבה הסבירה ביותר לפטירת המנוח על פי החומר הרפואי שלפניך?
ב. האם האירוע התאונתי שהוכר כ"פגיעה בעבודה", ואשר התרחש ביום 26.11.1991, שבגינו נקבעה למנוח החל מיום 27.11.1991 דרגת נכות של 60%, גרם לפטירת המנוח?
יודגש, כי בעת מתן תשובת לשאלה ב', מופנית תשומת לבו של המומחה לכך כי " גרימה" אין משמעה בהכרח גרימה בלבדית, אלא די בכך שהפגיעה בעבודה בצירוף גורמים נוספים הביאה למות המנוח; כמו כן, מבחינת מידת הגרימה הנחוצה לקביעת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בעבודה לפטירה, יש צורך בהשפעה משמעותית של הפגיעה בעבודה על קרות המוות.
5. על מצבו הרפואי של המנוח ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים: א. תיק רפואי משירותי בריאות כללית; ב. תיק רפואי מהמרכז הרפואי "הגליל המערבי"; ג. תיק רפואי מהמרכז הרפואי "בני ציון".
6. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין , על המשתמע מכך. הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו. למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.
7. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית הדין וגם ישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
8. כב' המומחה מתבקש להשתדל לתת חוות דעתו מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 ימים מקבלת החלטה זאת.
9. עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 21 ימים לבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 ימים להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש. ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחה שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 ימים להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן הם יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.
10. תשומת לב הצדדים מופנית לכך שצד אינו רשאי לפנות באופן ישיר אל המומחה בכל עניין שהוא, ובכלל זה אינו רשאי להמציא למומחה מסמכים באופן ישיר. ככל שצד מסוים סבור כי יש מקום לפנות למומחה בעניין מסוים או להגיש לו מסמכים, עליו להגיש תחילה בקשה מנומקת לבית הדין, תוך המצאתה לצד שכנגד, וכל פניה אל המומחה ובכלל זה המצאת מסמכים, תיעשה על ידי בית הדין, זולת אם בית הדין הורה אחרת. ככלל, המומחה אשר מונה על ידי בית הדין, אינו בודק את בעל הדין שעניינו הופנה אליו, אלא אם המומחה מבקש זאת, או אם בעל הדין הגיש בקשה מנומקת בעניין זה לבית הדין ובית הדין נעתר לבקשה.
11. מותב בית הדין מסמיך את אב בית הדין לנסח ולהפנות למומחה שאלות הבהרה, וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, והכל כפי שהדבר יידרש.
12. שכר טרחתו של המומחה ישולם על ידי בית הדין, כמקובל.
13. להמשך טיפולה של המזכירות.
ניתנה היום, כ"ח תשרי תש"פ (27 אוקטובר 2019), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' ורד קאופמן
נציג ציבור (עובדים)

טל גולן
שופט

מר רפאל להבי
נציג ציבור (מעסיקים)