הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 64925-02-18

11 ספטמבר 2019

בפני: כב' השופטת איריס רש
נציג ציבור (עובדים) מר אלי עשור שעבין
נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי פרלה

התובע:
פילו אברהם
ע"י ב"כ: עו"ד פסקל

-

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רטר

החלטה

1. לפנינו תביעה במסגרתה מבקש התובע להכיר בפגימה בגב כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) מכח היותה מחלת מקצוע או על פי עקרון המיקרוטראומה.

2. התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתב מיום 14.2.2017 בנימוק כי לא הוכחה תשתית מיקרוטראומתית, לא הוכח קשר סיבתי רפואי בין המחלה לבין תנאי העבודה והמחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

3. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ובמועד הדיון נשמעה בפנינו חקירתו הנגדית.
מטעם הנתבע העיד מר הרצל ביטון, מנהל מפעל פקר מתכות בו עבד התובע מאז שנת 2011, שנחקר בפנינו בחקירה ראשית ונגדית.
בתום החקירות הנגדיות ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה.

ואלו העובדות הצריכות לענייננו:

4. התובע, יליד 1/8/57, נהג משאית (15 טון) במקצועו.

5. התובע עבד בחברת פקר מתכות בע"מ כנהג משאית (15 טון) המוביל מתכות מסוג של ברזל החל מיום 13.1.2011 ועד ליום 19.10.2016. בפועל, עבודת התובע הסתיימה ביום 22.2.2016. קודם לתחילת עבודתו כעובד של חברת פקר, התובע הוצב לעבודה בחברה באמצעות קבלן כח אדם וזאת החל מחודש פברואר 2010.

6. התובע עבד בחברת פקר מערכות במשך 5 ימים בשבוע, 12 שעות עבודה ביום.

7. עבודת התובע הייתה כרוכה בהובלת ברזל ומתכות ללקוחות החברה בכל רחבי הארץ. ביום עבודה ממוצע התובע חלק סחורה ב – 9 נ קודות חלוקה במפעלים באזור הדרום והצפון, כאשר עד לשנת 2014 עיקר העבודה של התובע התבצע באזור הדרום ש כלל נקודות חלוקה בבאר שבע ובשדרות. העבודה באזור הדרום כוללת גם העמסה של סחורה בקרית מלאכי בתום חלוקת הסחורה אצל הלקוחות. העמסת הסחורה ארכה כשעה כשהתובע עומד על המשאית ודוחף את הסחורה התלויה על המנוף כדי לכוון במדויק את מיקום הורדת הסחורה על גבי המשאית .

8. בעת העמסת הסחורה לצורך אבטחת המטען התובע מותח רצועות מסביב לסחורה מקצה לקצה על מנת שהסחורה לא תזוז. בכל נקודת חלוקה, לאחר פריקת חלק מהסחורה, התובע נדרש לקשירה מחודשת של המטען.

9. ארגז המשאית עליה נהג התובע מורכב מפלטה ישרה עם דלתות מסביב, 4 דלתות מכל צד + דלת אחורית. בכל נקודת חלוקה לצורך פריקת הסחורה, התובע נדרש לפתוח ולסגור את דלתות המשאית, בממוצע פתיחה של 3-4 דלתות בכל נקודת חלוקה. משקל כל דלת כ -30 ק"ג. לצורך פתיחת הדלת, התובע היה מכה עם פטיש על הפין שסוגר את דלת המשאית, מחזיק את הדלת בשתי ידיים תוך נשיאת משקל הדלת ומוריד אותה למטה עד לגובה ארגז המשאית . פתיחת הדלת או סגירתה נמשכת בין חצי דקה לדקה וחצי.התובע אינו מבצע את פעולת פריקת או העמסת הסחורה עצמה. פריקת הסחורה אצל הלקוח נעה בין 10 דקות לשעה . בתום החלוקה, התובע סוגר את הדלתות , על ידי התכופפות לכיוון הדלת, הרמתה באמצעות סיבוב על ציר וסגירת הפינים במכת פטיש.

10. בחודשי החורף, מחודש אוקטובר ועד לחודש אפריל, בעת העמסת הסחורה ולאחר סיום פריקה בנקודת חלוקה, התובע היה צריך לכסות את המשאית עם ברזנט, לפתוח את הברזנט, לפרוס אותו לאורך כל המשאית על הסחורה ולאחר מכן לקשור אותו. בעת פריקת סחורה בנקודת חלוקה, התובע נדרש לשחרר את הקשירה, לקפל/לגלגל את הברזנט ובסיום הפריקה לפרוס שוב את הברזנט ולקשור אותו . משקל הברזנט בכלל כ – 35 ק"ג ומשקלו עולה שהוא סופג מים.
פריסת וקשירת הברזנט בתחילת יום העבודה נמשכת כ- 20 דקות ובכל נקודת חלוקה כ – 5 דקות .

11. הירידה מהמשאית נעשית על ידי קפיצה/ניתור מהמדרגה הנמוכה.

12. המשאיות עליהן נהג התובע היו משאיות משומשות מסוג דאף בנות 3-4 שנים. המשאיות היו מצוידות בבולמי זעזועים ובמערכות הידראוליות. כיסא הנהג היה מתכוונן קדימה ואחורה.

13. הנהיגה התבצעה על כבישים רגילים – סלולים .
לא נעלם מעינינו כי בחקירה חוזרת טען התובע כי הנהיגה באזורי תעשייה הייתה כבישים משובשים ובדרכי עפר ואולם כשהתבקש על ידי בית הדין לנקוב בשמות אותם המפעלים, התובע טען כי אינו יכול להשיב לשאלה לאור מצבו הרפואי והתרופות אותן הוא נוטל. למעט לעניין זה בנוגע לכבישים המשובשים, זכר ונו של התובע היה תקין לחלוטין והוא לא טען כי אינו זוכר ו/או אינו מסוגל להשיב לשאלה כזו או אחרת מחמת מצבו הבריאותי, כך שאין בידינו לקבל את הנמקת התובע לאי יכולתו לנקוב בשמות המפעלים שדרכי הגישה אליהן הן בכבישים לא סלולים/משובשים.

דיון והכרעה

14. הלכה פסוקה היא כי על מנת להכיר בפגיעה כתאונה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה יש להוכיח, תחילה, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק בלתי הדיר, עד שהצטברותם של אותם הנזקים הזעירים זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. יסודותיה של פגיעה כזו, בדומה לפגיעה בעבודה הינם שניים - האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל פגיעה כזו [(עב"ל (ארצי) 383/08 אדיבי- המל"ל, סעיף 9 לפסק הדין (18.11.2008) וההפניות שם].

15. בעב"ל (ארצי) 25130-01-11 יושבאייב - המל''ל (17.06.2012) (להלן- "עניין יושבאייב") חזר בית-הדין הארצי על העקרונות הנדרשים לצורך הוכחת תשתית עובדתית של מיקרוטראומה וכדקלמן:
"הלכה פסוקה היא לעניין הוכחת יסודות תורת המיקרוטראומה, כי יש צורך בין היתר, בהוכחת קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע (עב"ל 266/98 מזרחי - המל''ל, טרם פורסם (ניתן ביום 11.1.2000); דב"ע מו/0-64 מיכאלי - המל''ל (לקט 53.88)).
כפועל יוצא מכך, על הנפגע להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 שבח - המל''ל, טרם פורסם (ניתן ביום 28.7.2002)). בנוסף הובהר בפסיקה, כי התנועות צריכות אמנם להיות זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת אלא די בכך שהתנועות היו "זהות במהותן", דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף עד שבסוף נוצר נזק ממשי ( בג"צ 4690/97 המל''ל - בית- הדין הארצי לעבודה, פד"ע נג(2) תשנ"ט 529, 541-542 (1999); עב"ל 313/97 המל''ל - יניב, פד"ע כרך לה 529, 533-534 (2000)) (להלן- עניין יניב)).

כן נקבע בפסיקה בנוגע לתדירות הפעולות החוזרות, כי 'תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע' (עניין יניב, עמוד 533), וכי הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות אלו אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו (עב"ל 465/07 יהודאי -המל''ל, טרם פורסם (ניתן ביום 20.12.07))" (עניין יושבאייב, סעיף 8 לפסק הדין).

16. בית הדין הארצי חזר ועמד על התנאים הנדרשים לצורך הוכחת תביעה מכח תורת המיקרוטראומה בעב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נח (ניתן ביום 22.12.2014) וכדבריו:
"על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)". (ההדגשות במקור – א.ר.).

לאור עקרונות מנחים אלו, נבחן, אפוא, האם התובע הניח תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה.

17. ביחס לעבודת הנהגים, בית הדין הארצי הכיר בכך שתנאי העבודה של הנהגים עלולים לגרום לפגיעות בגב לפי תורת המיקרוטראומה. כך למשל, בענין יניב נקבע כי תנאי העבודה של נהגים מקצועיים, הנוהגים במשך שנים רבות בכבישים משובשים מספר שעות מידי יום מהווים תשתית עובדתית מספקת למיקרוטראומה גב לנוכח זעזועי הנסיעה והשפעתם המצטברת על עמוד השדרה. בפסיקה מאוחרת יותר ב עב"ל 66671-10-13 חדד נ' המל"ל (ניתן ביום 14.5.20105) (להלן – ענין חדד) מנה בית הדין הארצי את תנאי העבודה של נהג שאותם יש להביא בחשבון לצורך קביעה אם יש תשתית עובדתית למיקרוטראומה והם: תקופת העבודה כנהג, מספר שעות הנהיגה ביום, טיב הדרכים שבהם נהג, טיב הרכב שבו נהג המבוטח והימצאות בולמי זעזועים ברכב, מיקומו של כיסא הנהג ברכב, ואם יש בו בולמי זעזועים אם לאו. בענייננו, התובע אמנם נהג שעות ארוכות במשך תקופה של 6 שנים ואולם , התובע נהג בכבישים סלולים, כך שלא הוכח כי התובע סבל מזעזועים בגב בזמן הנסיעה ובפרט משעה שנהג במשאית בת 3-4 שנים, מצוידת בבולמי זעזועים ומערכות הידראוליות. למותר לציין כי עצם הישיבה במשאית בפני עצמה, אינה מהווה תשתית עובדתית למיקרוטראומה ולפיכך, אנו דוחים את התביעה בכל הנוגע לעבודת הנה יגה.

18. שונים הם פני הדברים בנוגע לפעולות שביצע התובע הכרוכות בהרמת משאות כבדים כגון ספיגת משקל הדלתות בעת פריקה של סחורה בנקודות החלוקה, בכל נקודה בממוצע פתיחה וסגירה בין 3-4 דלתות ובכ – 9 נקודות חלוקה, כך שבמהלך יום עבודה ממוצע, התובע ספג למשך פרק זמן קצר של חצי-דקה-דקה וחצי משקל של כ -30 ק"ג במשך 54-72 פעמים ביום . זאת, בנוסף לקשירת הסחורה ולפריסת הברזנט וגלגולו בחודשי החורף בתחילת יום העבודה ובכל נקודת חלוקה מידי יום ביומו באופן שגרם לנזק מצטבר. לאור האמור, לאור האמור, אנו קובעים כי התובע הניח תשתית עובדתית ראשונית לבחינת פגיעתו על-פי תורת המיקרוטראומה ויש מקום למינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו לגבי הקשר הסיבתי בין עבודת התובע הכרוכה בפעולות המבוצעות על ידו בעת העמסה או פריקה של המשאית לבין הפגיעה בגב ממנה הוא סובל .

19. החלטה על מינוי המומחה תינתן בנפרד.
ניתנה היום, י"א אלול תשע"ט, (11 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר אבי פרלה
נציג מעסיקים

איריס רש, שופטת

מר אלי עשור שעבין
נציג עובדים