הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 6388-11-18

לפני: כב' השופטת קרן כהן
התובעת:
עדנה זהבי
ע"י ב"כ עו"ד פרידה דהן
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד הדס אהרוני
החלטה
המינוי:
אני ממנה בזאת את ד"ר דיויד יפה, מרח' אנטוקולסקי 7 תל אביב לשמש מומחה –יועץ רפואי (להלן: המומחה) כדי ליתן חוות דעתו בעניינה של גב' עדנה זהבי (להלן: התובעת) בשאלות שיפורטו להלן וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת ההחלטה.

מערכת העובדות המוסכמות אשר על בסיסן מתבקשת חוות דעתו של המומחה :
התובעת ילידת יולי 1968.
התובעת עבדה בחברת בזק מחודש 10/2002 ועד לחודש 3/2019 בתפקידים הבאים: נציגת מוקד טלמרקטינג, נציגת מוקד שירות לקוחות 199 ונציגת שיבוץ במוקד טכנאים.
התובעת עבדה 5 ימים בשבוע, 8 שעות ביום עם שעות נוספות. אחת לשבועיים שלושה עבדה התובעת גם בימי שישי.
במהלך יום העבודה היו לתובעת שתי הפסקות של חצי שעה כל אחת. לעיתים ולפי הצורך יצאה התובעת רק להפסקה אחת של חצי שעה בצהריים.
היד הדומיננטית של התובעת היא יד ימין.
עבודתה של התובעת כללה מענה לשיחות טלפון נכנסות ועריכת שיחות טלפון יוצאות ובמקביל תיעוד פרטים שונים בתוכנות מובנות . התיעוד כלל שימוש בעכבר, גרירה של נתונים, הקלדה של נתונים בשדות מובנים והן במלל חופשי.
התובעת ביצעה את ההקלדה בשתי הידיים.
השימוש בעכבר נעשה באמצעות לחיצה עם אצבע יד ימין על הלחצן הימני וגם על הלחצן השמאלי, לפי הצורך.
התובעת טיפלה במהלך יום עבודה בכ-90 עד 100 שיחות נכנסות ויוצאות ולפעמים יותר.
עד שנת 2008 לערך, השימוש בטלפון היה באמצעות מענה לשפופרת . התובעת הושיטה את יד ה הימנית לשפופרת, הרימה אותה והצמידה אותה לאוזן כ שהיא נשענת עם המרפק על השולחן. לעיתים התובעת הייתה אוחזת את השפופרת באמצעות כתף ימין והראש.
משנת 2008 לערך הוחלפה השפופרת באוזניה והתובעת לא נדרשה להרים שפופרת או לאחוז בה.
בזמן ההקלדה המרפקים של התובעת היו שעונים על השולחן וכן שורש כף היד.
ההקלדה התבצעה במשך כל שעות היום תוך כדי השיחות ובנוסף בוצעו עבודות עורף שכללו טיפול בהזמנות והקלדה של נתונים בדוחות.
בסוף שנת 2016 הוחלפה המקלדת של התובעת ממקלדת רגילה למקלדת ארגונומית.
התובעת עברה ניתוח במרפק ימין בחודש 12/16 לשחרור עצב כליאה אולנ ארית.
על מצבה הרפואי של התובעת ניתן ללמוד מהכרטיסים הרפואיים.

השאלות בהסכמת הצדדים עליהן מתבקש כב' המומחה לענות:
מהו ליקויה של התובע ת בידיה?
האם ניתן לקבוע בסבירות מעל 50% קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובע ת לליקויים מ הם היא סובל ת?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין עבודת התובעת לליקוי ממנו ה יא סובלת.
אם התשובה לשאלה הקודמת (3.2) חיובית, וקיים לדעתך קשר סיבתי בין העבודה לליקויים, האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי ליקויה של התובע ת עקב עבודת ה נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה ל ה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקוי ה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)?
אם התשובה לשאלה הקודמת (3.3) חיובית, האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקוי ה של התובע ת?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה היא בשיעור 20% ולמעלה).

מצ"ב המסמכים כדלקמן:
תיק רפואי כללי, אורתופדי, נוירולוגי ותעסוקתי של התובע ת – קופת חולים כללית .
סיכום ניתוח מיום 5.12.2016 – נ/2.
רישום רפואי מיום 5.12.2012 – נ/3.
תוצאות בדיקות מעבדה – ת/1א ו-ת/1ב.
תוצאות בדיקות EMG מיום 10.7.2016 ומיום 11.5.2017.
חוות דעת רפואית של ד"ר אברהם משיח.

ההחלטה תומצא לצדדים (ללא החומר הרפואי) ולמומחה בצרוף החומר הרפואי.

לעיון ביום 10.7.2019.

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ט, (22 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.