הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 59813-05-16

22 אוקטובר 2019

לפני:

כב' השופטת איריס רש
נציג ציבור (עובדים) מר סאבר שהאב
נציג ציבור (מעסיקים) מר אבי פרלה

התובע
הישאם עבד
ע"י ב"כ: עו"ד עאסי נדים
-
הנתבע
ביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד וירג'ניה מנסור

פסק דין

1. מונחת לפנינו תביעה להכרה במחלת הסרטן בכליה הימנית ובלבלב כמחלת מקצוע או כפגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק).

2. הנתבע דחה את תביעת התובע במכתבו מיום 22.8.2013 מהנימוקים הבאים: לא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביאו להתפתחות המחלה; לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין תנאי עבודתו; המחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

על כך הוגשה התביעה שבפנינו.

רקע עובדתי:

3. ביום 23.5.2017 מונתה ד"ר קרין ציקל-שלום על מנת שתיתן חוות דעתה בשאלת קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו וזאת על יסוד הסכמת הצדדים למינוי מומחה רפואי על בסיס התשתית העובדתית הבאה:
א. התובע יליד 6/3/1977, ובזמנים הרלוונטיים לגילוי סרטן הכליה היה בן 36 שנים.
ב. מתקופה 1994 ועד 1999 עבד התובע כאיש אחזקה ורתך מכונאות תעשייה במפעל "איתנית-ישאסבסט".

  1. בעבודתו במפעל זה עבד התובע בתדירות 5 ימים בשבוע מ 8 עד 10 שעות ביום.
  2. במסגרת תפקידו הנ"ל התובע נכנס לתוך המערבלים, הכבשים, המשאבות וכן למתקן המגרסה לצורך תיקון, חיתוך, ריתוך ו/או שבירת גושי האסבסט שהצטברו במכונות הנ"ל.
  3. בנוסף לחשיפתו לאסבסט, במסגרת עבודתו באחזקה שביצע התובע במפעל אסבסט הוא היה חשוף לגזים שפלטו מעבודת הרתכות בה השתמש באלקטרודות ציפוי ליציקת פלדה מסוג Z-2010, עם מסיכת ריתוך.
  4. בתקופת עבודתו זו, התובע היה חשוף לחומר האסבסט, יבש ורטוב, ולגזים שנדפו בשעת ריתוך וחיתוך, במגע ידיים, נשימה , אוירה מלאה בחומר ואבק האסבסט והחומרים הכימיים שנדפו בשעת ריתוך.

ג. בתקופה שבין 1999 ועד 2013 – התובע עבד כשכיר ועצמאי, רתך מוסמך לריתוך צינורות מתכתיים, וביניהם – SMO, נירוסטה, כרום, STAINLESS STEEL, SUPER DUPLEX, HASTELLOY , ברזל, ברזל מצופ ה בציפוי אלקטרוליטי שמוציא עשן סמיך ומחניק.
ד. להלן פירוט לענין עבודתו של התובע בחומרים המתכתיים הללו:

  1. בשנת 1999-2000 – עבר התובע הכשרה מקצועית, לקידום ענייני ריתוך צנרת.
  2. בשנת 2000, במפעל חום קור בע"מ – עבר התובע השלמה לצורך הסבה מקצועית בעבודת ריתוך צינורות מתכתיים.
  3. משנת 2000 עד 2001, "שמר מתכת בע"מ" – עבד בעבודה שולחנית בריתוך פחים ומכלולים ביניהם אלומניום, נירוסטה, ברזל, ברזל מצופה בציפוי אלקטרוליטי שמוציא עשן סמיך ומחניק .
  4. בשנת 2001, מפעל קרן סטיל בע"מ – עבד בעבודה שולחנית בריתוך נירוסטה ואלומיניום, לתקופה בת 5 חודשים לערך.
  5. בשנת 2002, חברת קרניל לעבודות מתכת בע"מ – עבד בריתוך צינורות מתכת נירוסטה וברזל לתקופה בת שנה לפחות.
  6. בשנת 2004, אדאל הנדסה בע"מ – עבד בריתוך צינורות מתכת ומיכלים נירוסטה וקרבון לתקופה של חודש ימים.
  7. בסוף שנת 2004, שמר מתכת בע"מ – עבד כרתך למשך 7 חודשים לערך, עבודה שולחנית ריתוך פחים, אלומיניום, נירוסטה, ברזל
  8. בשנת 2005-2006 : אציקסון יבגני רתכות: עבודת מסגרות וריתוך צינורות מתכת אלומיניום ונירוסטה וברזל, לתקופת בת שנה לערך.
  9. שנת 2006, רואן חברה קבלנית לעבודות מתכת – עבד בריתוך צינורות וריתך צנרת כרום ונירוסטה מסוג האסטילוי, HASTELLOY במפעל תרופות תקופה קצרה.
  10. בשנת 2007, נאסר נאיף וניסים מתכות בע"מ – עבד לתקופה בת חצי שנה לפחות, ריתוך צנרת נירוסטה, כרום וצינורות ברזל, ריתוך קוי גז.
  11. בשנת 2007 , פ.ס אזריק 200 בע"מ – אותו קן שהצטרך השלמה דרך נאיף נאסר מתכות בע"מ – השלים את ריתוך הקו דרכם. בכל אזור היתה חברה אחראית על הקו, והמשיך ריתוך באותו קו מאחר וחייב להיות אותו רתך.
  12. בשנת 2007, סאמי זעטוט עבודות מכתב בע"מ – עבד כרתך בריתוך צינורות לתקופה של חודש ימים לפחות – ריתוך צינורות נירוסטה, כרום וברזל.
  13. בשנת 2007, כ.ק מתכות בע"מ – עבד ברתכות צנרת נירוסטה, ניקל וכרום, צינור בקוטר גדול, סביבה סגורה, לתקופה בת חודשיים לערך, ונדרש לרתך בתוך הצינורות ונירוסטה, במפעל כרמל אולפינים שנמצא במתחם בתי זיקוק.
  14. בתחילת שנת 2008, עודה בהג'את – עבד כרתך צינורות ב super DEPLEX, SMO, נירוסטה לתקופה בת 2-3 חודשים לערך.
  15. בשנת 2008, עלי את חמודי (קבלן משנה) – עבד דרכם במפעל כור מתכת, ריתך צינורות מתכתיים SUPER DUPLEX ו – SMO ו נירוסטה, למשך שנתיים לערך, במחלקה סגורה, ללא אורור, כדי למנוע ערבוב גזים שפוגע בטיב הריתוך. ובנוסף עבד דרך הקבלן בחברת כור מתכת באשקלון, ונאלץ לעבוד בתוך הצנרת בפנים ללא אורור ולמשך שעות ארוכות.
  16. בשנת 2010, אחמוד מוחמד עלי – קבלן לעבודות ריתוך – עבד בריתוך צינורות נירוסטה, כרום, קרבון, לתקופה בת חודשיים לפחות באופן רצוף.
  17. משנת 2011-2013 כעצמאי – במרבית ולפעמים באותו יום נאלץ לרתך יותר משלוש סוגים של מתכות הנ"ל, בבתי זיקוק חיפה, בתי זיקוק אשדוד, אינטל קריית גת, בתחנת כח באשקלון, במפעל כור מתכת וכו'.
  18. בחלק גדול מעבודתו זו עבד התובע בסביבה סגורה.

ה. מרבית הצינורות המתכתיים הנ"ל, מורכב מתערובות של יסודות כימיים, מסוכנים וביניהם: פחמן, מנגנז, פוספור, זרחן, סיליקון, כרום, ניקל, מוליבנדום, קרבון, ברזל, אלומיניום, קדמיום, גופרית, פוליפרופלין, חנקן ועוד...כמצויין בנספח א', צינורות מתכתיים ורכיב הכימי של כל אחת מהן.
ו. לאורך עבודתו עבד התובע בשיטות ריתוך , שיטת – SMAW ( ריתוך באמצעות קשת חשמלית בין האלקטרודה המצופה והחומר המתכתי), שיטת MIG & TIG (ריתוך באמצעות אלקטרודת טונגסטן ולקטרודות מכתב וקשת חשמלית הנגרמת ע"י ארגון מיונן).
ז. לריתוך הצינורות המתכתיים השתמש התובע באלקטרודות וחוטי ריתוך ויטאליות (רגילות), אלקטרודות דלות פחמן ואלקטרודות מעושרות מצופים בחומרים כימיים.
מרבית האלקטרודות מורכב מתערובת של חומרים כימיים – פחמן, מנגן, צורן, ניקל, מוליבדין, כרום, נאוביום וברזל ועוד...כמצוין בנספח ב' – סוגי אלקטרודות ורכיב הכימי של כל אחת מהן.
ח. ולהלן סוגי אלקטרודות בהן עבד התובע:
אלקטרודות P100/2507+P12, E2594, E2209, 2507+625 ALLOY, 2205 ALLOY ( ERNICRMO-3), E-NICRMO , E-NICRMO-10, E-NICR-4. לריתוך מתכת HASTELLOY ,SUPER DUPLEX, SMO ו- TIG 309, TIG 310 גם לריתוך צנרת כרום.
אלקטרודות רוטיליות: Z-9 ( E-6013ׁׁׂׂׂ), Z-5 ( E-6012), Z-14 ( E-6013), Z-15 ( E-6013 – ריתוך ברזל וצינורות וכו'.
אלקטרודות לחדירה עמוקה: Z-910 ( E-9010-G), Z-610 (E-6010) – ריתוך צינורות מתכת.
אלקטרודות מסוג Z-18 (E-7024), Z-16 ( E-7014), Z-21 ( E-7024). ריתוך פחים.
אלקטרודות דלות מימן: Z-4 ( E-7018), Z-2 ( E-7018), Z-X70 ( E-9018G), Z502 ( E 8018 B6), Z-52 ( E-11018 G), Z-31S ( E-8018-B2) – ריתוך קונסטרוקציות ברזל וצינורות מתכתיים.
אלקטרודות לריתוך פלדות אל חלד (נירוסטה): Z-307 R ( E-307-16), Z-308L (16- E-308 L) Z-309S ( E-309L-16), ER-316L , Z-308LVD ( E-308L-17), Z-316B ( E-316L-15 ), Z-312 ( E16-312), Z-318 ( E15-318), Z-320 ( E385-16MOD), TIG 309 , TIG310 .
אלקטרודות ליציקה מתכות וברזל: Z-GS, E-NICI, E-NICI .
אלקטרודות לחירוץ וחיתוך צנרת ברזל וכרום אלומיניום: Z-CARBON, Z-72, Z-71 (פחם).
אלקטרודות לאחזקה לכל סוגי הפלדות: Z-2440, Z-2010, Z-2100, Z-2601.
אלקטרודות טונגסטן לריתוך בגיבוי גז ארגון – EWLA-2, EWZR-8 .
אלקטרודות לריתוך פלדה ומכתבת – TIG 80SB2, TIG80S, TIG70S6 .
מוטות לריתוך ניקל בגיבוי גז ארגון – TIG5356, TIG80SNI2, TIG90SB3 .
ט. התובע עבד באלקטרודות ומוטי ריתוך הנ"ל המתאימה לסוג ריתוך הצנרת, כמצוין לעיל. במהלך עבודתו עבד התובע עם כפפות ומסיכת ריתוך ולעיתים נאלץ לפתוח אותה לבדיקת נקודת הריתוך וכו'.
עותק מחומר צינורות המתכת כולל הרכבם הכימי וכן סוגי האלקטורודות וחוטי ריתוך כולל הרכבם הכימי מצורף כנספח א' להחלטה.
י. התובע נחשף באופן מתמשך ורציף לחומרים כימיים מסוכנים ולגזים רעילים ולאדים שנפלטים מהחומרים הנ"ל כולל רכיבם הכימי בשעת ריתוך, חיתוך והשחזה, באופן יומי, בתדירות 5-6 ימים בשבוע, למשך 6- 7 שעות מתוך 10 שעות עבודה, לתקופה בת 15 שנה לערך, דרך מגע יד, נשימה, אווירה וסביבה מלאת אותם חומרים כימיים.

4. ביום 11.6.2017 המומחית השיבה לשאלות בית הדין להלן – חוות הדעת) וכדלקמן:

"מהן מחלותיו של התובע?
התובע אובחן כסובל ממחלה ממארת של הכליות מסוג RENAL CELL CARCINOMA.
מחלת התובע
סרטן הכליה
חומרים מסוג אסבסט כרום וניקל אינם גורמים לסרטן הכליה. מכך ניתן לקבוע כי החומרים אליהם נחשף התובע אינם קשורים למחלה בה לקה. כך שהקריטריון הבסיסי של חשיפה לחומרים מסרטנים הגורמים לסרטן הכליה, אינו מתקיים במקרה ייחודי זה.
בהתייחסות לחשיפה לאסבסט היא אינה באה בחשבון ואין כל היגיון ביולוגי שגרמה לסרטן הכליה לפי IARC MONOGRAPH 100 C אסבסט אינו קשור לסרטן הכליה. חשיפה לגורמים אליהם נחשף כרתך כגון ניקל וכרום, אף היא אינה רלוונטית לממאירות בה לקה התובע מאחר וניקל גורם מסרטן וודאי לחלל האף ולריאות וכרום מסרטן וודאי לריאות. אין כל בסיס מדעי לתחלואה בסרטן הכליות כתוצאה מהחשיפה בעבודתו.
השאלות הנשאלות ודיון:
RENAL CELL CARCINOMA.
לא.
לא.
לא.
מענה מתייתר".

5. התובע ביקש להפנות למומחית שאלות הבהרה ולאחר דיון בתגובת הנתבע הופנו למומחית שאלות הבהרה רבות תוך הפניה למאמרים וספרות מקצועית .
ביום 1.10.2017 השיבה המומחית כי חלקם הגדול של החומרים אליהם נחשף התובע במהלך עבודתו אינם מסרטנים וכן כי כל המאמרים אליהם הפנה התובע אינם משקפים מדעית קיומו של קשר סיבתי בין סרטן הכליה לבין עבודה בריתוך. עוד הבהירה המומחית כי אסבסט כמו גם עישון אינם גורמים לסרטן הכליה. המומחית עמדה על כך שהחשיפות של התובע לחומרים אליהם נחשף במהלך עבודתו אינן ידועות כגורמות לסרטן הכליה וכי העדר גורמי סיכון לחלות בסרטן אינו שולל שפרט יחלה בסרטן ללא סיבה ידועה.

6. ביום 18.1.2018 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום האונקולוגי ו/או האורולוגי וזאת על מנת שיחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי שבין חשיפת התובע לחומרים כפי שפורטו במסגרת רשימת העובדות המוסכמות לבין סרטן הכליה והתפתחות סרטן הלבלב על ידי גרורות מהכליה.

7. לטענת התובע המומחית ברפואה תעסוקתית ד"ר קרין ציקל שלום דוגלת באסכולה מחמירה ולפיה חשיפת התובע לאסבסט ולחומרים כימיים בריתוך אינה גורמת לסרטן הכליה ממנו סובל התובע וזאת בניגוד לקביעות רציניות ממרכזים רפואיים עולמיים, חשובים, מוכרים ומפורסמים בעלי מעמד רפואי גבוה המייצגים אסכולה מקלה יותר. המומחית התייחסה למאמרים שהוצגו בפניה באופן חלקי והתעלמה מהמסקנות בדבר קיומו של קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין אסבסט וחומרים כימיים הנובעים מריתוך צינורות מתכתיים.
התובע הוסיף כי בנסיבות המקרה קיימת נחיצות לקבלת נקודת מבט נוספת בתחומים הנזכרים על מנת לשמוע השקפה רפואית אחרת בתחום השנוי במחלוקת במדע הרפואי. טענת התובע מתבססת בין היתר על השוני בשאלת הקשר הסיבתי בין חוות דעת המומחה מטעמו שהינו כירורג אורולוגי לבין חוות דעת המומחית מטעם בית הדין שהינה רופאה תעסוקתית.
עוד נטען כי לתובע אין גורמי סיכון למחלה ולכן רק תנאי העבודה יכולים להסביר את התפתחות המחלה אצל התובע בגיל צעיר. המומחית מטעם בית הדין לא נתנה תשובה מספקת לשאלת הבהרה שהופנתה אליה בדבר העדר גורמי סיכון ותלתה את מחלה במזלו הרע של התובע. בנוסף, העלה התובע טענות שונות בנוגע לחלקיות המענה לשאלות ההבהרה.

8. הנתבע מצדו התנגד לבקשה. לטענתו, המומחית השיבה לכל השאלות וקביעתה מבוססת על ספרות רפואית ידועה. בתשובותיה לשאלות ההבהרה הבהירה המומחית את הערכתה המדעית למאמרים אליהם הופנתה על ידי התובע. עוד נטען כי מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית הינו המומחה המתאים לבירור שאלת הקשר הסיבתי שבין הליקוי ממנו סובל התובע לבין החומרים להם נחשף התובע בעבודתו. התובע לא הסביר מדוע מומחה בתחום האונקולוגיה או האורולוגיה עדיף על מומחה תעסוקתי לצורך בירור הקשר הסיבתי.
המומחית מטעם בית הדין לא ציינה בחוות דעתה כי יש מקום להפניית שאלה כזו או אחרת למומחה בתחום אחר.

9. ביום 12.4.2018 ניתנה החלטה ולפיה בנסיבות המקרה יש הצדקה למנות מומחה רפואי נוסף בתחום האונקולוגיה על מנת לבחון האם קיימת אסכולה אחרת ביחס למחלת התובע . זאת, מאחר ש התובע, רתך במקצועו, עבד בשנות ה -90 כחמש שנים במפעל איתנית –ישראסבסט שם נחשף לאסבסט ולחומרים כימים נוספים הנובעים מפעולת הריתוך ובהמשך עבד כ -14 שנים כרתך עצמאי והיה חשוף לגזים ולחומרים כימיים מסוכנים כמפורט בהרחבה בתשתית העובדתית המוסכמת. בשנת 2013 התובע אובחן כחולה בסרטן הכליות.
המומחית קבעה בחוות דעתה מיום 9.6.2017 כי קיימים מאמרים רבים בנוגע לקביעת הקשר הסיבתי והיא הסתמכה על קביעה של ה – IARC, כמקובל בתחום הרפואה התעסוקתית, לפיה החומרים להם נחשף התובע אינם גורמים לסרטן הכליה. במענה לשאלות ההבהרה לא ניתן הסבר להתפרצות המחלה אצל התובע גיל צעיר ובהעדר גורמי סיכון כגון עישון וגנטיקה.

10. לפיכך ובהתאם להחלטה מיום 12.4.2018 מונה המומחה בתחום האונקולוגיה פרופ' רפאל קטן לשם מתן חוות דעת רפואית נוספת בעניינו של התובע בהסתמך על העובדות המוסכמות שהוגשו מטעם הצדדים ביום 13.3.2017 כאמור לעיל . המומחה הנוסף הגיש את חוות דעתו ביום 11.06.2017 וקבע:

"מהן מחלותיו של התובע?
בשנת 2013 עבר מר הישאם עבד כריתה של סרטן הכליה RENAL CELL CARCINOMA, CLEAR CELL.
הייתה כנראה גרורה בלבלב שנכרתה בתחילת 2017. אין לי נתונים לגבי מצבו של מר הישאם עבד כיום.
שאלה ב': האם ניתן לקבוע בסבירות מעל ל- 50% כי קיים קשר בין חשיפותיו של התובע למחלתו? (מדובר בעיקר על חשיפה לאסבסט ועיסוק בריתוך).
לפי ה IRAC הזרוע של ארגון הבריאות העולמי לקביעת הקרצינוגניות, הרי שאסבסט כלל לא מוזכר כגורם אפשרי לסרטן הכליה; ועל כן למרות שאסבסט הינו קרצינוגני לרקמות מסוימות (כמו קרו הריאה), הוא אינו נחשב לקרצינוגני לסרטן הכליה.
לגבי העיסוק בריתוך, קובע ה IRAC שלאדי הריתוך WELDING FUMES יש ראיות מוגבלות שהם מעלים את הסיכון לסרטן הכליה. באחד המאמרים המעודכנים נמסר שבמחקר בנקודה נמצא שלעוסקים בריתוך יש כשלושים אחוזים יותר סרטן הכליה מאשר באוכלוסייה רגילה. אמנם המחברים מסכמים שלא ברורה מידת הקרצינוגניות של חשיפה לאדי ריתוך ויש צורך במחקרים נוספים.
ה- IRAC מחלק את הגורמים השונים לסרטן לפי קבוצות: כאלה שיש עבורם הוכחה מספקת שהם גורמים לסרטן, ולכאלה בעלי הוכחה מוגבלת להיותם גורם לסרטן.
נראה לי שניתן לומר שאם עבור אדי הריתוך יש רק הוכחה מוגבלת, אז הסבירות היא פחות מ- 50% שאדים אלה הם הגורם לסרטן הכליה.
שאלה ג': האם סרטן הכליה הינו מחלת מקצוע?
למיטב ידיעתי לא.
שאלה ד': האם תנאי עבודתו גרמו לפגיעות חוזרות ונשנות שהביאו למחלתו?
ספק רב.
שאלה ה': האם לחשיפה לאדי הריתוך "השפעה משמעותית" (של 20% ומעלה) על הופעת סרטן הכליה?
לפי חלק מהמחקרים- התשובה חיובית, אך ארגון הבריאות העולמי, באמצעות ה- IRAC, קובע שאין מספיק ראיות לכך".

11. מטעם התובע הופנו לפרופ' קטן שאלות הבהרה רבות. במענה לשאלות ההבהרה ציין המומחה כי לפי הטבלה של ארגון הבריאות העולמי, שצורפה לחוות הדעת, ישנם שלושה גורמים כימיים/ פיזיקליים לסרטן הכליה : עישון, קרינה ותרי-כלורו-אתילן. אלה הם גורמים כימיים/ פיזיקליים, אך ישנם גורמים שכיחים אחרים והם: נטייה גנטית, יתר-משקל, נטילת תרופות נוגדות כאבים, ציסטות בכליה. עוד צוין כי הדעה המקובלת כיום היא שסרטן לא "נגרם" מגורם זה או אחר, אלא הוא תוצאה של טעות, מוטציה גנטית, שקורית באופן מקרי, רנדומלי, בעת חלוקת תאים. הטעויות האלה מוגברות עקב חשיפה לקרצינוגניים אך במקרים רבים (וכנראה ברוב מקרי סרטן הכליה) לא מוצאים "גורם" חיצוני להופעת הסרטן. פרופ' קטן הבהיר עוד כי אמנם קיימים מאמרים התומכים בקרצינוגניות של עבודת רתכים ואולם ה - IARC (הזרוע של ארגון הבריאות העולמי) לא שוכנע והכליל את החשיפה לאדי הריתוך (welding fumes) כגורם שיש לו ראיות מוגבלות לקרצינוגניות. גם לגבי חשיפה לקדמיום נקבע כי על פי ה - ה – IARC, ישנן עדויות מוגבלות לקרצינוגניות של קדמיום לכליה. עוד הודגש על ידי המומחה כי אי אפשר להסתמך על מאמרים בודדים מפה ומשם ויש להסתמך על קביעות ה- IARC . העדר גורמים ידועים (כמו עישון או סיפור משפחתי) אינם מוכיחים שקיים "גורם" אחר, סרטן נגרם לעתים קרובות (ולפי חלק מהמחקרים, ברוב המקרים) מתהליך סטוכסטי, ללא גורם חיצוני.

12. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

טענות הצדדים

13. לטענת התובע בסיכומיו, קביעות המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית הדין התבססה רק על קביעת IARC לפיה נשלל קשר סיבתי בין החומרים אליהם נחשף התובע לבין מחלת סרטן הכליה שהתגלתה אצלו . עצם העובדה כי על פי קביעת ה – IARC אין ראיות מספיקות לקיומו של קשר סיבתי בין חשיפה לחומרים אליהם נחשף התובע להתפתחות/הופעת מחלת סרטן הכליה, אינה שוללת קיומו של קשר סיבתי בין החשיפה לב ין המחלה. המומחים מטעם בית הדין דוגלים באסכולה המחמירה עם התובע בהשוואה לאסכולה אחרת מקלה ומתעלמים ממחקרים המאשרים קשר בין החומרים להם נחשף התובע בעבודתו לבין מחלת סרטן הכליה ואשר מצדיקים סטייה מחוות דעת המומחים מטעם בית הדין . התובע תומך את טענותיו בחוות הדעת של ד"ר אליאס אסחאק, מומחה בתחום האורולוגיה ולפיה קיימים מאמרים המבססים קשר סיבתי בין חשיפה לאסבסט ולגזי הלחמה וריתוך לבין התפתחות מחלת סרטן הכליה ובפרט ב העדר קיומם של גורמים אחרים להתפתחות המחלה. לטענת התובע, בנסיבות המקרה קיימת סיבתיות עובדתית מדעית עמומה בשאלת קיומו של הקשר הסיבתי בין החשיפה לחומרים לבין המחלה. העמימות נובעת מחסר מחקרי בכל הנוגע לעצם האפשרות של גרימת הפגימה מהסוג שממנה סובל התובע כתוצאה מהחשיפה לחומרים במהלך העבודה. על פי הפסיקה והספרות המשפטית בתחום הנזיקין ובפרט בע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ' יצחק קרישוב פ"ד נח (5) 215 (ניתן ביום 2.6.2004) (להלן – ענין קרישוב) בנסיבות כאלו אין בחסר המחקרי כדי להכריע את גורל התביעה ויש להבחין בין סיבתיות עובדתית מדעית לבין סיבתיות משפטית הכוללת בחובה שיקולים נוספים כגון חלוקת סיכונים הוגנת, הרתעה יעילה וכיוצא באלו שיקולים הרלוונטיים להליך הספציפי כמו גם רמת הוודאות השונה הנדרשת בין קביעת עובדות מדעיות –רפואיות לבין קשר סיבתי משפטי. על פי הלכת קרישוב באותם מקרים שבהם לא ניתן להגיע למסקנה משפטית באמצעות השיטה המתמטית מוטל על בית המשפט לפסוק על יסוד השיטה האינדוקטיבית הווה אומר על יסוד ניסיון החיים והשכל הישר תוך הכרה בכך שפתרון משפטי מעשי במקרה הקונקרטי אינו יכול להמתין תמיד להתפתחויות בעולם המדעי. יש להחיל את הלכת קרישוב מק ל וחומר בתחום הביטחון הסוציאלי ובפרט לאור העקרונות ולפיהם הספק צריך לפעול לטובת המבוטח וכי במקרה של שתי אסכולות רפואיות יש להעדיף את זו הנוחה למבוטח. בעניינו של התובע לא קיימים גורמי סיכון להתפתחות המחלה ולנוכח גילו הצעיר בעת התפרצות המחלה המסקנה המתבקשת היא כי הוכח קשר סיבתי בין תנאי העבודה והיקף החשיפה המרובה של התובע בגיל צעיר לאסבסט ולחומרים היוצאים בפעולת הריתוך לבין מחלת סרטן הכליה והתפתחות סרטן הלבלב.

14. מנגד, לטענת הנתבע, יש לקבל את חוות דעת המומחים אשר מונו ע"י בית הדין. שני המומחים קבעו כי לא מתקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין סרטן הכליה והלבלב ממנו הוא סובל, ועל כן יש לדחות התביעה.

דיון והכרעה

15. הלכה פסוקה היא שלצורך הכרה בליקוי כפגיעה בעבודה, על המבוטח להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי. לצורך הכרעה בשאלת קיומו של קשר סיבתי, נעזר בית-הדין במומחים-יועצים רפואיים אשר עליהם לבחון את הרקע הרפואי של המבוטח ואת העובדות המתארות את תנאי העבודה אשר, לטענתו, גרמו להתהוות הליקוי.

16. הכלל הוא כי בית הדין מסתמך על חוות הדעת של המומחים מטעמו ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן לפסוק בניגוד לחוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית הדין תוך הנמקה מלאה וכפי שנקבע בפסיקה:

"הלכה פסוקה היא כי בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין.
בית דין זה כבר פסק, כי חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן."

17. שני המומחים שמונו מטעם בית הדין, ד"ר קרין ציקל-שלום מומחית בתחום הרפואה התעסוקתית ופרופ' רפאל קטן מומחה בתחום האונקולוגיה קבעו במפורש כי אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע וחשיפתו לחומרים שפורטו במסגרת העובדות המוסכמות לבין מחלת סרטן הכליה ממנו הוא סובל. כאמור, ד"ר ציקל שלום קבעה כי אסבסט כרום וניקל אינם גורמים לסרטן הכליה ועל כן החומרים אליהם נחשף התובע בעבודתו אינם קשורים למחלתו. במסגרת המענה לשאלות ההבהרה הבהירה המומחית כי יתר החומרים אליהם נחשף התובע כגון פחמן, מנגן, פוספור, זרחן, סיליקון, מוליבנדום, קרבון, ברזל, גופרית, פוליפרופילן וחנקן אינם חומרים מסרטנים. זאת ועוד. בהתייחס למאמרים שצורפו על ידי התובע ציינה המומחית כי כל המאמרים אינם משקפים מדעית קיום קשר סיבתי של סרטן הכליה בקרב רתכים, ריתוך צנרת וכיוצא בזה, בין לנוכח העדרו של העדר קשר צולב משמעותי בין החשיפה לבין המחלה, בין לנוכח מועד פרסום המאמר לעומת מאמרים מאוחרים יותר ששללו את מסקנות המחקר ובין לנוכח העובדה שחלק מהפרסומים שצורפו אינם בגדר מאמר או מחקר רפואי. המומחית הבהירה כי ברוב המקרים של סרטן הכליה הסיבה להופעת המחלה אינה ידועה. גם פרופ' קטן קבע כי אין קשר סיבתי בין סרטן הכליה ממנו סובל התובע לבין החומרים להם נחשף בעבודתו זאת מאחר ועל פי הספרות המקצועית המקובלת (IARC) האסבסט אינו מאוזכר כלל כגורם אפשרי לסרטן הכליה ולגבי אדי הריתוך יש רק הוכחה מוגבלת שהם מעלים את הסיכון לסרטן הכליה ועל כן לא ניתן לקבוע קיומו של קשר סיבתי של 50% ומעלה בין חשיפה לאדי הריתוך לבין מחלת סרטן הכליה. פרופ' קן התייחס בחוות דעתו לאחד המחקרים המעודכנים שנערך בקנדה שמצא כי לעוסקים בריתוך יש כשלושים אחוזים יותר סרטן הכליה מאשר באוכלוסייה רגילה ואולם המחברים מסכימים שלא ברורה מידת הקרצינוגניות של חשיפה לאדי הריתוך ויש צורך במחקרים נוספים. במענה לשאלות ההבהרה הדגיש המומחה כי אי אפשר להסתמך על מאמרים בודדים מפה ומשם ויש להסתמך על קביעות של ה – IARC. גם פרופ' קטן הבהיר במענה לשאלות ההבהרה כי הדעה המקובלת כיום היא שסרטן לא "נגרם" מגורם זה או אחר, אלא הוא תוצאה של טעות, מוטציה גנטית, שמתרחשת באופן מקרי, רנדומלי, בעת חלוקת התאים וכי במקרים רבים וכנראה ברוב מקרי סרטן הכליה לא מוצאים " גורם" חיצוני להופעת הסרטן. העדר גורמים ידועים (כמו עישון או סיפור משפחתי) אינם מוכיחים שקיים "גורם" אחר; סרטן נגרם לעיתים קרובות (ולפי חלק מהחוקרים, ברוב המקרים) מתהליך סטוכסטי, ללא גורם חיצוני.
לטעמנו, אין הצדקה לסטות מחוות דעתם של שני המומחים שמונו על ידי בית הדין . המומחים הסתמכו על הספרות המקצועית המקובלת של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן הפועלת מטעם ארגון הבריאות העולמי (IARC) לקביעת קשר סיבתי בין חשיפה לחומרים שונים לבין התפתחות מחלת הסרטן לסוגיה. שני המומחים התייחסו למאמרים שהוצגו על ידי התובע והבהירו מדוע לדעתם הם אינם מספיקים לצורך ביסוס קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובע לבין מחלתו.

18. לא מצאנו שהמומחים מטעם בית הדין דגלו באסכולה מחמירה. "אסכולה רפואית" הוגדרה בפסיקה באופן הבא:

"כאמור, "אסכולה רפואית" בפסיקתנו עד כה, נחשבה ל"דעה המקובלת שנקבעה כמבוססת במרכזים רפואיים חשובים, והינה על דעת מומחים מוכרים בעולם, והיא מוצגת כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד, ומבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על הופעת קשר סיבתי כאמור, להבדיל מהשערות ואפילו השערות שלא הופרכו על ידי מחקרים".
על כך יש להוסיף, כי גם דעה רפואית המופיעה כמקובלת בעיתונים הרפואיים הראשיים ובאתרי המידע הרפואיים המקוונים העיקריים, הכוללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קיומו של קשר סיבתי, עשויה להיחשב כאסכולה עדכנית" (ההדגשות במקור- א.ר).

המאמרים השונים שצורפו על ידי התובע אינם עולים כדי אסכולה רפואית הן לנוכח הממצאים המלמדים על קשר שאינו מובהק בין חשיפה לחומרים אליהם נחשף התובע לבין מחלת סרטן הכליה והן לנוכח היותם פרסומים ישנים שאינם הדעה המקובלת כיום.

19. באשר לטענות התובע ולפיהן לפי הלכת קרישוב עלינו לקבוע קיומו של קשר סיבתי גם אם אין בנמצא מחקר רפואי-מדעי התומך באופן חד משמעי בגרסתו נציין כי בבקשה לדיון נוסף ב ענין קרישוב הבהירה השופטת ביניש (כתוארה אז) בדחותה את הבקשה כי "העובדה שדעת הרוב התבססה על נסיבותיו הייחודיות של עניינו של קרישוב מצמצמת את תחומיה של ההלכה . יתרה מזאת, בענין קרישוב ניתן משקל רב בדעת הרוב לכך שמחצית מעובדי המוסך בו עבד קרישוב נפטרו מסרטן –עובדות שלא קיימות ו/או לא הוכחו בענייננו. מכל מקום, ב ענין קרישוב הסתמך בית המשפט העליון על חוות הדעת הרפואיות, דבר שלא ניתן לעשות בענייננו לאור אמירותיהם המפורשות של המומחים שמונו על ידי בית הדין .

20. אשר על כן, התביעה נדחית.

21. כמקובל בדיני ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

22. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג תשרי תש"פ, (22 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר אבי פרלה
נציג מעסיקים

איריס רש, שופטת

מר סאבר שהאב
נציג עובדים