הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 57374-01-16

04 אפריל 2019

לפני:
כב' השופט יגאל גלם, סגן נשיא

התובעת:
פאולה סימוביץ

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1. המומחה ד"ר דורית וינברג מתבקשת להשיב על שאלות ההבהרה הבאות:
א. אבקשך להפנותך, למאמר Cancer risks related to low dose ionizing radiation from cardiac Breast cancer risks after וכן למאמר imaging in patients after acute myocardial infroation radiation therapy for Hodgkin lymphoma influence of gonadal hormone exposure, האם לאור הממצאים המופיעים במאמרים אלו את מסכימה כי כל חשיפה לקרינה מגבירה את הסיכוי ללקות בסרטן ומהווה סיכון עודף ללקות במחלה.
המאמרים צורפו כנספח ג' לבקשה להפניית שאלות הבהרה .
ב. האם יש סף בטוח לקרינה מייננת, ואם כן מהו?
ג. אבקש להפנותך למאמר Radio epidemiological Study on Medical X Ray Workers in China בו נמצא קשר ברור ומשמעותי בין תעסוקה בחשיפה לקרינה לביל מחלת הסרטן בסין וכן למאמר breast canser risks and protacted low to moderate dose occupational radiation exposure in the us radiologic technologsits cohort 1983-2018
האם נכון כי במסגרת ביצוע פעולות השיקוף, נדרשת הרופאה הרדיולוגית לעמוד בסמוך לפציינט לכל אורך השיקוף ומול מקור רנטגן פעיל, בעוד טכנאית רנטגן נמצאת בחדר הבקרה או באזור מוגן אחר?
המאמר צורף כנספח ה' לבקשה להפניית שאלות הבהרה.
ד. האם את מסכימה כי אין קשר בין העובדה שקשר להעריך באופן ישיר את הסיכון במנות שקטנות מ- 5 מיליסיוורט לבין עצם קיום הסיכון גם ברמות הנמוכות מסף זה?
ה. בהינתן המגבלות הידועות של מדידת קרינה על ידי דוזימטר, האם את מסכימה שהסיכון לחלות במחלת הסרטן, גבוה יותר אצל עובדים המועסקים בחשיפה לקרינה, גם אם המדידות בעניינם לא הדגימו תוצאה המצביעה על חשיפה העולה על הרף המותר?
ו. בהתעלם מדוח המרכז למחקר גרעיני שורק, האם ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת כפי שאלו פורטו בהחלטת המינוי לבין המחלה ממנה היא סובלת, וכי שלילתך את הקשר הסיבתי מסתכמת רק על נתוני החשיפה של הדוזימטר?
ז. אבקש להפנותך למאמר caner risks following diagnostic and therapeutic radiation exposure in children האם יש משמעות לעובדה שהתובעת החלה לעבוד בקרבת קרינה בגיל צעיר ועבדה בחשיפה לקרינה במשך כ- 30 שנים, עוד לפני הגיעה לגיל המעבר? המאמר צורף כנספח ו' לבקשה להפניית שאלות הבהרה.
ח. כתבת בחוות דעתך כי מחלות קרינה מופיעות ברשימת מחלות המקצוע בקרב עובדים החשופים לקרינת רנטגן. האם לדעתך מחלת הסרטן ממנה סובלת התובעת הינה מחלת קרינה?
ט. בחוות דעתך הסתמכת על נתונים ממונוגרף 75 של ה- IARC האם נכון כי מונוגרף זה יצא לפני כ- 18 שנים ומאז יצאו עדכונים רבים?
י. האם ב- IARC MONOGRAPHS ON THE EVALUATION OF CARCINOGENIC RISKS HUMANS בכרך D100 יש קלסיפיקציה מעודכנת יותר של גורמים מסרטניים?
יא. לאור העובדה כי ציינת בחוות דעתך כך: "איני יכולה לקבוע זאת בוודאות שכן איני מומחית להגנה מקרינה ויש להתייחס לפרמטרים נוספים כמו מרחק וכיווניות הקרינה שאיני מומחית להם..." האם יש למנות מומחים נוספים אשר יבחנו את עניינה של התובעת כגון פיזיקאי קרינה ואונקולוג?
יב. אבקש להפנותך למאמר משנת 2004 The cancer epidemiology of radiation האם ניתן להסיק בסבירות העולה על 50% כי יש קשר סיבתי בין מחלה ממאירה אשר התגלתה אצל התובעת אשר נחשפה לקרינה, יום אחר יום, במשך כ- 30 שנים, כאשר חסרים נתונים רבים לעניין מנות הקרינה אליהן נחשפה?
המאמר צורף כנספח ז' לבקשה .
יג. האם יש בתשובותיך לעיל כדי להוביל אל המסקנה כי התובעת נחשפה במשך שנים רבות לקרינה, גם אם זעירה, אשר בהצטברותה גרמה למחלת הסרטן וכי קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת, כפי שאלו פורטו בהחלטת המינוי לבין המחלה ממנה היא סובלת?
לעניין שאלה זו אבקש להפנותך למאמר cancer risks among radiologists and radiologic cancer risks attributable to low doses. ולמאמר technologists review of epidemiologic studies of ionizing radiation assessing what we really know.
המאמר צורף כנספח ח' לבקשה .
2. מזכירות בית הדין תמציא למומחית את כל תיקה הרפואי של התובע ת, לרבות חוות הדעת הרפואית שניתנה מטעמה וכן את המאמרים המצוינים בשאלות לעיל ואשר צורפו לבקשת התובע להפניית שאלות ההבהרה.
3. המומחית מתבקשת להעביר לבית הדין את תשובותיה לשאלות ההבהרה, בתוך 30 יום מהיום.
4. שכרה של המומחית ישולם מקופת בית הדין, בהתאם לתהליך המקובל בתיקים אלה.
5. התיק יובא לעיוני ביום 5.5.19.
ניתנה היום, כ"ח אדר ב' תשע"ט, (04 אפריל 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.