הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 57151-07-18

26 יוני 2019

לפני:

כב' הנשיא, השופט אלכס קוגן

המערערת
ודיאן גאנם
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב אסעד
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 14.05.18 (הוועדה), אשר קבעה למערערת נכות יציבה בשיעור 0% בגין צלקת החל מ- 15.05.16. (ההחלטה)

רקע עובדתי
המערערת ילידת 1995. ביום 14.04.16 נפגעה המערערת בתאונת דרכים שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימות שהוכרו הן: " חבלת פנים, צוואר, חזה, ברך ימין וכאבים בכ...".

ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה ביום 03.04.17 כי לא נותרה למערערת נכות כתוצאה מהתאונה, קרי 0% נכות. על החלטה זו הוגש ערר מטעם המערערת.

הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 14.05.18, על מנת לדון בערר המערערת. הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת לפיהן היא סובלת מהגבלות בצוואר, לא נמצאת בטיפול אורתופדי והפנתה לבדיקת CT שעברה " לפני שבועיים".

הוועדה התייחסה לבדיקת ה- CT ע"ש צווארי מיום 10.04.18 ולפיה קיימים "שינויים ניוונים קלים במספר חוליות ללא פתולוגיה חבלתית" וערכה למערערת בדיקה קלינית שממצאיה פורטו בסעיף 7 לפרוטוקול כדלקמן:
"ימנית דומננטית, לורדוזיס צווארי שמור, בכפיפת הצוואר מגיעה עם הסנטר לבית החזה, יישור הצוואר 80 מעלות, סיבוב לצדדים 80 מעלות לכל צד, הטייה 35 מעלות דו"צף אין ספזם של השרירים הפרא-ורטברלים"

בסיכום דיון קבעה הוועדה כי "לנוכח ממצאי הבדיקה וצילומי הדימות דוחה את הערר"

על החלטה זו של הוועדה הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים
להלן בתמצית פירוט טענות המערערת:
המערערת סובלת ממגבלות תפקודיות בעלות השפעה מכרעת על יכולת תפקודה בחיי היומיום.
הוועדה התעלמה מכלל המסמכים הרפואיים, לרבות הבדיקות שהונחו בפניה ואשר מעידות על מצבה הרפואי של המערערת בעקבות וכתוצאה מהתאונה.
הוועדה לא נימקה את קביעתה בדבר דרגת הנכות בשיעור 0%.
בבדיקה הרפואית של הוועדה נפלו פגמים, הבדיקה היתה שטחית וללא ממצה והתעלמה מהתיעוד הרפואי לרבות בדיקת ה- CT.

מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות. יש לדחות טענות המערערת בכל הנוגע למצבה הרפואי לאחר התאונה בהיותו טיעון רפואי מקצועי, ועוד כזה בלתי מבוסס, אשר בית הדין לא מתערב בו. יש לשים לב, כי ממילא הבדיקה הקלינית של צוואר המערערת, בהתכנסות הוועדה מיום 14.05.18 תקינה לחלוטין.
יש לדחות טיעוני המערערת בכל הנוגע לאיכות ומשך הבדיקה.
יש לדחות טיעוני המערערת בדבר הנימוק של הוועדה שכן ראשית אין לנתק את החלטת הוועדה מממצאי בדיקתה ומשהבדיקה תקינה אין מקום להרחבה והחלטת הוועדה אשר אמנם קצרה, ממצה בנסיבות העניין.
יש לדחות טענות המערערת לעניין הצלקת שכן המערערת לא טענה בפני הוועדה לעניין הצלקת. יש גם לדחות טיעוני המערערת לעיין ממצאי הבדיקה שכן הוועדה מפרטת את בדיקתה.
במסגרת הדיון שהתקיים ביום 13.03.19 חזרו הצדדים על עיקר טענותיהם בהודעת הערעור וכתב התשובה. ב"כ המערערת הוסיף כי המדובר בבחורה בת 22 כשבדרך כלל אנשים בגילה צריכים להניע את הצוואר לפחות ב- 90 מ עלות, וזאת לפי התקנות וניסיונו של ב"כ המערערת. עוד נטען כי איך אפשר להסביר 3 בלטי דיסק עם לחצים על השק התקאלי ואיך אפשר להסביר שמדובר בשינויים ניווניים תוך התעלמות מוחלטת כי מדובר בתאונה קשה יחסית עם פגיעה צווארית מוכחת. מדובר בבחורה צעירה שלא אמורים להופיע אצלה שינויים ניווניים בגיל זה.
לעניין ברך ימין- נטען כי המערערת לא נבדקה כלל.
ב"כ המשיב הסכים להחזיר את עניינה של המערערת לדיון לעניין הצלקת והברך על מנת לבצע בדיקה קלינית ותקבע את ממצאיה תוך התייחסות לטענת המערערת בהקשר זה בנימוקי הערר שהוגש מטעמה מיום 27.11.17.
לעניין הצוואר- טען ב"כ המשיב כי לא נפלה כל טעות משפטית על יד הוועדה. הוועדה ביצעה בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה לעניין סיבוב, כיפוף והטיה וקבעה כי לאור הבדיקה הקלינית אין מקום לקביעת נכות.
הוועדה גם התייחסה לבדיקת CT ועל כן יש לדחות את טיעוני ב"כ המערערת בהקשר זה. המדובר בטיעון רפואי, פענוח בדיקת ה- CT מסור לשיקול דעתה של הוועדה וכידוע הפסיקה מורה כי הנכות נקבעת על בסיס בדיקה קלינית ולא על בסיס בדיקת הדמיה.
יש לדחות טיעוני ב"כ המערערת ופרשנותו כי על סמך ממצאי הוועדה עצמה היה על הוועדה לקבוע נכות, המדובר בטיעון רפואי בלתי מבוסס אשר מובא לבית הדין "בידיים חשופות".
ב"כ המערערת שב וטען כי על פי ממצאי הוועדה עצמה המדובר בהגבלה קלה כך גם על פי ממצאי בדיקת ה CT לא מדובר בשינויים ניווניים, שכן מדובר בבחורה צעירה ובלטי דיסק כאלה אינם שינויים ניווניים.

דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בהתאם להסכמת המשיב בדיון מיום 13.03.19 וזאת לעניין הצלקת וברך ימין.
בכל הנוגע לטענות המערערת לעניין צוואר- לא מצאתי טעם משפטי המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה ודין ערעור המערערת בהקשר זה להידחות, ולהלן טעמיי לכך-

ממקרא הפרוטוקול עולה כי הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת, עיינה בתיעוד הרפואי והתייחסה לממצאי בדיקת ההדמיה וערכה בדיקה קלינית מקיפה שכוללת כיפוף, יישור, סיבוב לצדדים והטיה אשר נמצאה תקינה. בנוסף, הוועדה מציינת כי בבדיקה נמצא לורדוזיס צווארי שמור וכי אין ספזם של השרירים הפרא-ורטברלים.
אכן בסיכום הדיון הוועדה מסכמת את החלטתה בשורה אחת אך אין לנתק את קביעת הוועדה מהתייחסותה לממצאי בדיקת ההדמיה וממצאי בדיקתה הקלינית שעה שהיא קובעת כי לנוכח ממצאי הבדיקה וצילומי הדימות היא דוחה את הערר. המ דובר בהחלטה תמציתית אך ברורה המושתתת על ממצאי בדיקתה הקלינית. שוכנעתי, כי הוועדה קבעה את מסקנותיה באופן ברור, תוך עיגון קביעותיה הרפואיות בממצאי בדיקתה הקלינית ובדיקות הדימות, ולכן לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.
יש לדחות טיעוני המערערת לעניין פיענוח בדיקת ההדמיה (CT), המדובר בטיעון רפואי. מקובלת עליי טענת המשיב כי פיענוח בדיקת CT מסור לשיק ול דעתה של הוועדה ובית הדין לא יתערב בשיקול דעתה הרפואי מקצועי של הוועדה, מה גם ממילא נכות נקבעת על בסיס בדיקה קלינית שכאמור נמצאה תקינה. יש גם לדחות טיעוני המערערת בדבר היותה צעירה וכי אנשים בגילה צריכים להניע את הצוואר לפחות ב- 90 מעלות וזאת על פי התקנות וניסיונו האישי של ב"כ המערערת. עם כל הכבוד, המדובר בטיעון רפואי מובהק אשר נתון לשיקול דעתה הרפואי, המקצועי והבלעדי של הוועדה ורק שלה.

מכאן יש לדחות טיעוני המערערת כי נפלו פגמים בבדיקה הרפואית שערכה הוועדה וכי הבדיקה היתה שטחית וללא ממצה. המדובר בטיעון רפואי מובהק, בכל הנוגע לקביעותיה המקצועיות של הוועדה הרפואית לעררים, כלל ידוע הוא כי בית הדין לעבודה אינו נוטה להתערב בהן, כל עוד לא נפל בהליך פגם של ממש. ההכרעה בשאלה כיצד תקבע הוועדה את ממצאיה – על אלו בדיקות תסמוך וכיצד תשקלל את כלל הממצאים – היא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הוועדה, ובית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה המקצועי.
לסיכום- מדובר לטעמי בהנמקה ברורה המבוססת על שיקולים רפואיים-מקצועיים, המצויה בגדר מתחם הסבירות. לא מצאתי פגם משפטי בהחלטה של הוועדה המצדיק התערבותו של בית הדין.

סוף דבר
לאור כל האמור, הערעור מתקבל באופן חלקי, בהתאם להסכמת המשיב, בנושאים: צלקת וברך ימין, כך שעניינה של המערער ת יוחזר ל וועדה הרפואית לעררים, באותו הרכב, בנושא הצלקת וברך ימין. הוועדה תבצע בדיקה קלינית ותקבע את ממצאיה תוך התייחסות לטענות המערערת, בהקשר זה, בנימוקי הערר שהוגש מטעמה מיום 27.11.17.
המערעת ובא כוחה יוזמנו לוועדה לטעון טענותיהם.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.
הואיל והערעור התקבל בהתאם להסכמת המשיב כאמור, אינני עושה צו להוצאות.

לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ג סיוון תשע"ט, (26 יוני 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .