הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 56958-11-18

17 יולי 2019

בפני: כב' השופט נוהאד חסן

התובע:
אילן רדמי
ע"י ב"כ: עו"ד מאור אביטל

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
באמצעות המחלקה המשפטית
רח' פלי"ם 8, חיפה 33095
טל' 04-XXXX781 פקס' 04-XXXX931

החלטה
1. מינוי מומחה רפואי:
ד"ר דוד יפה מומחה בכירורגיה אורתופדית/ כירורגיה של כף היד מרח' אנטוקולסקי 7, תל אביב 6404401 מתמנה בזה לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת בתוך 30 ימים ממתן החלטה זו, באמצעות הפקסימיליה, לפקס' מס' 04-XXXX057.

2. בעל דין המבקש להתנגד למינוי המומחה שמונה בתיק זה, יעשה כן בהודעה מנומקת שתוגש למזכירות בית הדין, בתוך 7 ימים.

3. אם, וככל שמי מן הצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו, או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

4. מובהר בזאת, כי הצדדים אינם רשאים לפנות אל המומחה באופן ישיר, אלא אך ורק באמצעות בית הדין.

5. מסמכים רפואיים:
א. תיק רפואי קופ"ח כללית – תיק כללי, אורתופדי ותעסוקתי.
ב. מסמכים רפואיים שצורפו לכתב התביעה.
ג. סרטונים שהוגשו לתיק ומתארים את הפעולות אשר מבוצעות ע"י התובע כמנופאי.

6. להלן העובדות:
א. התובע יליד שנת 1963.
ב. התובע עובד בחברת החשמל מזה כ-32 שנים החל מחודש 02/1987 ועד היום.
ג. ידו הדומיננטית של התובע הינה ימין.

עבודתו כפועל רשת עליון בין השנים 1987-1997:
ד. בין השנים 1987-1997 עבד התובע במחלת ביצוע רשת עליון.
ה. התובע עבד 5 ימים בשבוע 8.5 שעות ביום לרבות שעות נוספות.
ו. התובע ביצע עבודה פיזית בין 4-5 שעות ביום עבודה במצטבר כאשר הפעולות העיקריות היו: פתיחה וסגירה של ברגים באמצעות פטיש אוויר ומפתחות פתוחים בתנועות סיבוביות, הרחבת חורים באמצעות פטיש ודורן (מעין איזמל) או מקדחה, מתיחת כבלים באמצעות רצ'אט (מכשיר מתיחה).
ז. התובע עשה שימוש בכלים רוטטים אשר כוללים: פטיש אוויר, ומקדחה כ-3 שעות ביום ושעתיים נוספות עם הכלים הידניים כגון ראצ'ט, פטיש, דורן ומפתחות פתוחים.
ח. העבודה עם כל הכלים פרט לכלים הפתוחים התבצעה על ידי שתי הידיים, במפתחות הפתוחים באמצעות יד ימין.

עבודתו כמנופאי בין השנים 1997-2019:
ט. במסגרת עבודתו כמנופאי ביצע התובע את הפעולות הבאות:
י. הפעלת המנוף באמצעות 2 ג'ויסטיקים והזזתם לעמלה למטה ולצדדים. הפעלת הג'ויסטיקים מתבצעת בין שעתיים לארבע שעות עבודה ביום במקטעים של כחצי שעה עד שעתיים.
יא. כמו כן במצטבר ולא ברציפות כשעה מיום העבודה התובע קושר את הציוד על המשאית באמצעות ראצ'ט (כלי מתיחה).
יב. בנוסף ובתדירות של כשבועיים בחודש ובימים לא רציפים עוזר התובע לעובדים בשטח ועובד עם פטיש אוויר לצורך פתיחה וסגירת ברגים, של עמודי חשמל וזאת בפרק זמן מצטבר של בין שעתיים לשלוש שעות עבודה.
יג. התובע אובחן כסובל מסוכרת כמפורט בתיקו הרפואי.

7. השאלות

לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:
ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו  או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח,  בסבירות של 50% ומעלה .
שנית – ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע הבהרה זו, הינך מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בכפות ידיים ?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, מתבקש המומחה להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)?
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ה. האם המחלה ממנה סובל התובע נכללת ברשימת מחלות המקצוע בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד - 1954 "?
ו. ככל שהתשובה חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל בידיו?
כלומר, האם הנך יכול לשלול בסבירות של מעל 50 אחוז שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו?

8. המומחה מתבקש ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין, על המשתמע מכך.

9. המומחה מתבקש לבסס את חוות דעתו על העובדות שנקבעו בהחלטה זו ועל המסמכים הרפואיים המצורפים, מהם ניתן ללמוד על מצב בריאותו של התובע.

10. לתשומת לב המומחה יוער, כי הכלל בבית הדין לעבודה, שאין בודקים את התובע, אלא אם באופן חריג מבקש זאת המומחה.

11. המומחה מתבקש להעביר את חוות הדעת לפקס' מס' 04-XXXX057.

12. שכר טרחת המומחה ישולם מקופת בית-הדין, כמקובל.

13. מזכירות בית הדין תדאג להמציא העתק החלטתי זו, הן למומחה והן לצדדים.

14. לעיון ביום 28.08.19.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ט, (17 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.