הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 54665-01-17

09 יוני 2017
לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

המערער
ליויו חינברג ת"ז XXXXX176
ע"י ב"כ: עו"ד יואב גפני
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 19/8/16 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה למערער נכות רפואית יציבה בשיעור 64% מיום 1/4/15 ("ההחלטה").

2. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 19/8/16, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בנוירולוגיה ומומחית ב פסיכיאטריה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער, ורשמה אותן בסעיף 6 לפרוטוקול. לאחר שעיינה במסמכים הרפואיים ובחוות דעת שהונחו לפניה, הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, שממצאיה פורטו בסעיף 7 לפרוטוקול. למערער נקבעה, כאמור נכות בשיעור 64%, לפי הפירוט הבא:
נכות בשיעור 40% בגין פרקינסון חצי גוף בצורה בינונית, לפי פריט ליקוי 29(9)(א)(II)
נכות בשיעור 5% בגין שלפוחית השתן, לפי פריט ליקוי 23(2)(א)(I)-(II)
נכות בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בתנועות ע"ש מותני לפי פריט ליקוי 37(7)(א)
נכות בשיעור 20% בגין הפרעות במצב הרוח, חרדה, דחק, ברמיסיה עם סימנים קליניים קלים, צורך בטיפול תרופתי, הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי, וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה, לפי פריט ליקוי 34(ב)(3)
נכות בשיעור 10% בגין מצב לאחר התקף לבבי חריג, מסוגל לעבודה רגילה ללא הפרעות וללא הגבלות, לפי פריט ליקוי 9(1)(ג)(I)
נכות בשיעור 0% בגין עודף משקל, לפי פריט ליקוי 14א(2)

טענות הצדדים

3. לטענת המערער, הוועדה לא נימקה את החלטתה בעניין הסחרחורות; לא הסבירה מדוע אינה מקבלת את מסקנתה של ד"ר שלזינגר בחוות דעתה מיום 3/1/16, ולא התייחסה לתלונה על כאבי ראש. למערער טענות נוספות במישור האורטופדי, בנוגע למגבלות בכתף ימין, מרפק ימין, ברכיים ושורש כף יד ימין. כמו כן, נטען שהוועדה לא התייחסה לדחיפות במתן שתן, ולא קבעה נכות מתאימה למצבו בתחום זה.

4. בתשובתו לערעור הסכים המשיב, כי נפל בהחלטת הוועדה פגם המצדיק השבת עניינו של המערער, על מנת שהוועדה תדון בתלונותיו על כאבי ראש, ותדון באופן מפורט ומנומק בחוות דעתו של ד"ר שלזינגר, מיום 3/1/16, בנושא הסחרחורות.

5. על יסוד ההסכמה האמורה נותרו לבירור יתר טענות הערעור, אשר בנוגע אליהן סיכמו הצדדים את טיעוניהם בכתב.

דיון והכרעה

6. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בהודעת הערעור, בתשובת המשיב ובתגובת המערער, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין יתר טענות הערעור להידחות, ויש לקבל את הערעור בהתאם להסכמת המשיב.

נכות אורטופדית

7. המערער טען, כי בהתאם לממצאי הוועדה בדבר נוקשות פרקית בשתי הברכיים, בשורש כף יד ימין, במרפק ימין ובכתף ימין, יש לקבוע לו נכות בגין הגבלות אלו במובחן מההפרעה הנוירולוגית והנכות שנקבעה בגין מחלת הפרקינסון. לפי הטענה, שגויה קביעת הוועדה, כי בצורה פסיבית המערער מסוגל להגיע לטווח תנועות מלא, וממצאים אלה כשלעצמם מקנים נכות במישור האורטופדי.

8. מפרוטוקול הוועדה עולה, כי נערכה למערער בדיקה אורטופדית, והוועדה פירטה את ממצאיה כדלקמן:

"נוקשות פרקית בשתי הברכיים, ושורש כף ימין, מרפק ימין, כתף ימין, אך מסוגל בצורה פסיבית להגיע לטווח תנועות מלא בכל המפרקים הנדונים".

9. טענת המערער לפיה הנוקשות הפרקית אמורה להקנות לו נכות אורטופדית הינה טענה המכוונות כנגד קביעות רפואיות וכנגד אופן עריכת הבדיקה הקלינית ושיקול הדעת הרפואי-מקצועי של הוועדה. הוועדה הסבירה, כי בעת הבדיקה הגופנית המערער מסו גל להגיע לטווח תנועות מלא ותקין של כל המפרקים, ולכן היתה בדעה שאין לקבוע לו נכות אורטופדית מעבר לנכות שנקבעה בגין מחלת הפרקינסון. מדובר במסקנה רפואית ברורה ומנומקת, ולא עלה בידי המערער להצביע על טעות משפטית בקביעה זו.

נכות בגין תסמונת התעלה הקרפאלית

10. לטענת המערער, בדיקת EMG מיום 26/7/15 הדגימה תסמונת תעלה קרפ אלית משמאל, ולאור ממצא אובייקטיבי זה היה על הוועדה להפנותו לבדיקת מומחה כף יד.

9. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה, כי הוועדה עיינה בבדיקת EMG מיום 26/7/15, וקבעה , כי אין בממצאיה כדי להצדיק קביעת נכות רפואית, מהטעם שהממצאים הקליניים אינם תואמים את ממצאי הדימות. כלל ידוע הוא שבדרך כלל עדיפים ממצאי בדיקה קלינית על ממצאי דימות, לעניין הערכת היכולת התפקודית בפועל. כמפורט בסעיף 7 לפרוטוקול, הוועדה בדקה את המערער בנוגע לקיומה של תסמונת התעלה הקרפ אלית, וקבעה:

"בבדיקת טריגר של התעלה הקרפאלית מצד שמאל לא נמצאה עדות קלינית למעורבות של העצב המידאני בתעלה הקרפאלית. מסוגל לבצע אופננציה. אין ירידה בהיקף שרירים המעוצבבים על ידי עצב זה. הבדיקה הקלינית אינה מתאימה לממצאי בדיקת EMG ואינה מצדיקה נכות רפואית. הממצאים הנוספים כפי שתוארו בבדיקה הקלינית, נובעים מההפרעה הנוירולוגית שממנה הוא סובל, ולא דורש אחוזי נכות נפרדים בשטח האורטופדי ".

10. לאור מסקנתה המנומקת של הוועדה, לפיה אין עדות קלינית לתסמונת התעלה הקרפאלית משמאל; שעה שממצאי הדימות אינם תואמים את הממצאים הקליניים, והוועדה העדיפה את ממצאיה שלה על פני ממצאי בדיקת ה- EMG – הרי שלא מצאתי טעם מוצדק להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה, לפיה אין למערער נכות בגין תסמונת התעלה הקרפ אלית.

11. אין לקבל את הטענה שהיה על הוועדה להפנות את המערער לבדיקת מומחה כף יד. בהרכב הוועדה נכלל מומחה בנוירולוגיה, והוועדה ערכה למערער בדיקה נוירולוגית מקיפה שממצאיה פורטו לעיל, לרבות בנוגע לאפשרות קיומה של תסמונת התעלה הקרפאלית.

12. לאור האמור, נדחות טענות המערער במישור הנוירולוגי.

נכות בגין דלקת שלפוחית השתן

13. לטענת המערער, המומחית מטעמו ד"ר סיגל שוורץ התייחסה בחוות דעתה, מיום 20/7/16, לעניין דחיפות במתן שתן, אולם הוועדה כלל לא התייחסה לרכיב של דחיפות במתן שתן. לפי הטענה, מצבו תואם נכות בשיעור 20%, ולא 5% כפי שקבעה הוועדה.

14. טענת המערער לפיה היה מקום להעניק לו נכות בשיעור גבוה יותר בגין דלקת בשלפוחית השתן הינה טענה המכוונת כנגד שיקול דעתה של הוועדה בקביעת הנכות. התאמת פריטי הליקוי המנויים בתוספת לתקנות למצבו הרפואי של הנפגע היא עניין המסור לוועדה, בהתאם לידע הרפואי המקצועי המצוי בידה, ואין זה מסמכותו של בית הדין להתערב בקביעותיה הרפואיות.

15. כעולה מפרוטוקול הוועדה, נקבעה למערער נכות בשיעור 5% בגין דלקת שלפוחית השתן, לפי פריט ליקוי מותאם 23(2)(א)(I)-(II). פריטי ליקוי אלה דנים ב"דלקת כרונית של שלפוחית השתן". ס"ק I קובע 0% נכות בגין "דלקת קלה, ללא הפרעות", ואילו ס"ק II קובע 10% נכות בגין "דלקת קלה, עם תאי מוגלה בשתן עם תכיפות בהטלת שתן ביום ובלילה". עינינו הרואות, כי פריט הליקוי המותאם שיישמה הוועדה בעניינו של המערער מתייחס לתכיפות במתן שתן, ומכאן שנדחית הטענה שהוועדה התעלמה מרכיב דחיפות ותכיפות במתן שתן.

16. ד"ר סיגל שוורץ, מומחית ברפואה תעסוקתית, ציינה בחוות דעתה מיום 20/7/16, כי מצבו של המערער תואם נכות בשיעור 20%, לאמור: "דלקת בינונית, עם תכיפות בהטלת השתן ביום ובלילה, עם כאבים ועוויות". לדעת ד"ר שוורץ, קיימת "דחיפות ותכיפות במתן שתן עד כדי אי נקיטה". אולם, עיון בתיעוד הרפואי, היינו סיכומי ביקור של הרופא המטפל המומחה באורולוגיה, מיום 22/12/14 ומיום 24/7/15, מלמד, כי אין ממצא בדבר כאבים ועוויות, וההפרעה של שלפוחית השתן קשורה למחלת הפרקינסון. אי לכך, לא מצאתי כי קיימת סתירה בולטת או אי התאמה ניכרת בין ממצאי הוועדה לבין פריט הליקוי שיושם. לכן, אין מקום להתערבות בית הדין בעניין זה, וטענת ערעור זו נדחית אף היא.

סוף דבר

17. לאור כל האמור, הערעור מתקבל בחלקו ועניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 19/8/16, על מנת שתדון בתלונות המערער על
כאבי ראש וסחרחורות. הוועדה תשוב ותעיין בחוות הדעת של ד"ר שלזינגר, מיום 3/1/16. הוועדה תתייחס באופן מפורט ומנומק לאמור בחוות הדעת בעניין הסחרחורות, באופן שגם מי שאינו בקיא ברזי הרפואה יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה, ותשקול אם יש מקום לקבוע למערער נכות בתחום זה.
המערער ובאי כוחו יזומנו להופיע בפני הוועדה ויתאפשר לה ם לטעון בפניה בנושא כאבי ראש וסחרחורות.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

18. משהתקבל הערעור על פי הסכמת המשיב, ונדחו יתר טענות הערעור – אין צו להוצאות.

19. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו סיוון תשע"ז, (09 יוני 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .