הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 54054-07-18

לפני: כב' השופטת קרן כהן

המערער
רועי וכטר
ע"י ב"כ עו"ד אמיר קמינצקי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ארז בן דוד

פסק דין

לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 9.7.2018 אשר קבעה כי למערער נכות יציבה בשיעור 10% החל מיום 1.7.2016.

העובדות
המערער יליד 1987, מהנדס חשמל .

ביום 13.1.2016 נפגע המערער בתאונת דרכים שהוכרה כתאונת עבודה. המשיב הכיר בפגימות הבאות של המערער: חבלה בכף יד שמאל, כאבים בידיים, באגן משמאל וחזה מימין.
יצוין כי התאונה בה נפגע המערער הייתה תאונת שרשרת. כלומר, הרכב שנסע מאחורי המערער פגע בו והוביל לפגיעה של רכבו ברכב שהיה לפניו. כתוצאה מהתאונה נפתחו כריות האוויר.

ביום 23.4.2017 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי נכותו הצמיתה של המערער כתוצאה מהתאונה היא בשיעור 0% החל מיום 1.7.2016 .

המערער הגיש ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון בתחום האורתופדי, בתחום א.א. ג ובתחום הכירורגיה הפלסטית.

ביום 27.9.2017 זומן המערער למומחה יועץ בתחום א.א.ג (להלן: מומחה א.א.ג). מומחה א.א.ג שמע את תלונות המערער, בדק אותו ופירט את ממצאיו באופן הבא:
"תופיות תקינות. היועץ עיין בתיק רפואי ומכתב חדר המיון. בדיקת שמיעה שנעשתה לאחר התאונה מראה שמיעה תקינה 2 אוזניים עם סף תקין 2 אוזניים מימין 15 שמאל 10-45 DB.
בתאונה לא נחבל בראשו ואין ליועץ אפשרות לבצע קשר סיבתי בין תלונות טנטון לתאונה הנדונה. תיאור הטנטון הוא של טנטון טורדני אך הרושם לא של טנטון תמידי".

לסיכום קבע המומחה כי "הועדה דוחה את הערר , לדעת יועץ לא קיים קשר סיבתי בין תלונות טנטון לתאונה הנדונה".

ביום 13.12.2017 התכנסה ועדה רפואית לעררים (להלן: הוועדה) לדון בעניינו של המערער. הוועדה שמעה את תלונות המערער וטענות בא כוחו. עיקר טענות בא כוח המערער התמקדו בכך שהמערער נפגע בראשו בזמן התאונה למרות שהדברים לא תועדו במסמך השחרור מחדר המיון.

הוועדה בדקה את המערער ופירטה את ממצאי הבדיקה הקלינית באופן הבא:
"בבדיקה: בגב כף יד שמאל מעל עצם מסרק ה-III שתי צלקות אחת באורך 5 ס"מ השנ ייה באורך:4.5 ס"מ. צבען ורוד, אינן דבוקות לרקמות העמוקות, הדל קת הלטבולית רגישה למישוש. במיון מתל השומר מתאריך 13/11/16, לאחר תאונה על פי הרישום לא הייתה חבלת ראש ו/או איבוד הכרה. צילומים אשר בוצעו בחדר מיון שללו שברים. במסגרת מעקב ביצע CT צוואר אשר הראה סקולאוזיס (מילה לא ברורה – ק.כ) לשמאל, שאר הבדיקה תק ינה! במותני- בלט דיפוזי קל בגובה L4-L3, L5-L4 עם מבנה גרמי שמור ללא לחץ על השורשים.
מיפוי הראה חשד- חשד לשבר בקאטליטים בפיספורום של יד שמאל, אין תיעוד בתיק של הדמיה משלימה לאימות חשד זה.
בבדיקה מתהלך ללא צליעה, אינו משתמש בעזרים, כף יד שמאל אגרוף-פינץ או פיננס 5/5 אין עדות CRPS, צלקות שטחיות בגב כף היד, ללא פגיעה במישרים, בדיקת צוואר ללא ספאזם בשרירים פרברטרליים פלקסיה עד החזה, אקטנסיה- 50 מעלות רוטציה והטווח מלא.
אין דלדול שרירים בחגורת הכתפיים כ"ג 5/5 מבצע מעברים ללא הפרעה, יושב על מיטת הבדיקה עם כיפוף גב של 30 מעלות ומגיע עם כפות הידיים עד שוק דיסטלי, אין דלדול שרירים בגפיים התחתונות כ"ג 5/5 כולל בעמידה על קצות אצבעות, עקבים וכל אחד בנפרד, תנועות אקסטנסיה ורוטציה והטיה בטווח מלא".

הוועדה ביקשה טרם סיכום דיוניה את המסמכים הבאים: צילום כף יד שמאל AP ולטרל וכן חוות דעת נוירולוגית לאור תלונות המערער בתחום זה. הוועדה הוסיפה שלאחר קבלת המסמכים היא תתייחס לחוות דעתו של ד"ר ולן ותסכם ללא נוכחות.

ביום 23.1.2018 זומן המערער למומחית בתחום הנוירולוגי (להלן: הנוירולוגית). הנוירולוגית בדקה את המערער ופירטה את ממצאי הבדיקה הקלינית, באופן הבא:
"בבדיקה – קוהרנטי, משתף פעולה ללא קשיון עורף. מתמצא בזמן ובמקום, עונה לכל השאלות, דיבור שוטף תקין, עצבים קרני אליים תקינים בקונפרונטציה, אין הגבלה בתנועות עיניים, לא הופקה דיפלופיה, אין ניסטגמוס. הליכה באופן עצמאי ללא מרכיב טפסטי או אטקטי, ללא מאפיינים של הפרעה בטונוס או בשיווי משקל, מסוגל ללכת על קצות האצבעות והעקבים, וכן לעמוד על כל רגל לחוד ולשנות משקל. איננו.... (מילה לא ברורה – ק.כ) פלס תחושתי או א-סימטריה תחושתית בין שני הצדדים, כח גס 5/5 פרוקסימליות ודיסטלית ב-4 גפיים. ללא עדות לטמנים פורמידליים, החזרים שווים תקינים.
ללא הפרעה דרבלית, במישיש והסתכלות על הגולגולת ללא ממצא חריג למעט צלקות ישנות (לא רלוונטיות לתאונה הנדונה באזור ה-TMJ דו צדדית), הגיש חוות דעת נוירולוגית מד"ר מרק גוטקין מ-21.1.18".

הנוירולוגית לא סיכמה את מסקנותיה אלא ביקשה את התיק הנוירולוגי והכללי של התובע מקופת חולים ממועד המוקדם לתאונה.

ביום 28.3.2018 דנה הנוירולוגית בשנית בעניינו של המערער. הנוירולוגית עיינה בחוות דעתו של הנוירולוג ד"ר גוטקין ופירטה את קביעותיו. בסיכום חוות הדעת נכתב כך:
"הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר גוטקין מיום 21.1.2018, נוירולוג אשר כתב: 'למרות שבמכתב שחרור רשום כי שולל חבלה בראש, שולל איבוד הכרה, בכל זאת התרשמתי שאכן איבד הכרה לאור דיווח על תקופה שאינו זוכר – תקופה של אמנזיה'. עוד כותב ד"ר גוטקין : 'מר וכטר זוכר שנכנס לרכב עומד והדבר הבא שהוא זוכר שהוא נמצא ברכבו עם אנשים מסביבו שמנסים להוציא אותו מהרכב'.
בבדיקה על פי חוות דעתו של ד"ר גוטקין אין חסר נוירולוגי כלשהו. בעיון במכתב חדר מיון שיבא מתאריך 13.1.2016 נכתב: 'שולל חבלת ראש, שולל איבוד הכרה'. בדיקה נוירולוגית הייתה תקינה ואף מצוין כך במכתב חדר מיון: 'בבדיקה נינוח ללא רגישות ע"ש צווארי, גבי ומותני מניע צוואר לכל צד ללא ניפוח עצבי. כוח גס תקין בארבעת הגפיים. כף יד שמאל – לטרציה שטחית'. במכתבו של רופא המשפחה מיום 24.1.2016, כ-8 ימים לאחר התאונה (ד"ר ביפס) מצטטים את ד"ר גרשונוביץ נוירולוג שכתב בסעיף התלונות: 'החולה איבד את הכרתו, כאבי ראש ללא הקאות, סבל מבחילות וסחרחורות...' בבדיקה גופנית לעומת זאת כותב ד"ר גרשונוביץ שבדיקה נוירולוגית תקינה.
סיכום ומסקנות: לאור המסמכים שצוטטו לעיל בזמן אמת! אין כל עדות לאובדן הכרה או פגיעה ישירה בראש או לחסר נוירולוגי בחדר מיון שיכולים להצביע על זעזוע מוח. גם אם הייתה אנמנזה של רגעים מסוימים סביב התאונה אין הדבר בשל עצמו מזכה באחוזי נכות בתחום נוירולוגי בנכות צמיתה. עצם העובדה שבדיעבד נכתב שאיבד הכרתו אינה משנה את העובדה שתועדו בזמן האמת כפי שצוטט. לאור העובדה שמדובר בתלונות סובייקטיביות בלבד בתחום הנוירולוגי שלא ניתן לאמוד באופן אובייקטיבי, או לפי סרגל כלשהו ולומר שלא מתקיימים התנאים למתן נכות בגין כאבי הראש, קובעת הוועדה נכות צמיתה מבחינה נוירולוגית 0% לפי ס' מותאם 29(6)(א)".

ביום 9.7.2018 התכנסה הוועדה בפעם השנייה לדון בעניינו של המערער . המערער הסכים בתחילת הדיון להחליף את הרכב הוועדה בשל הפסקת עבודתו של אחד מפוסקי ה וועדה. הוועדה עיינה בצילום כף יד שמאל וציינה "מבנה גרמי תקין, אין עדות לאובטאו וקטריטיס במפרקים, אין עדות לגופים זרים בכף היד".

לאחר מכן סיכמה הוועדה את מסקנותיה בנוסח הבא:
"הוועדה עיינה בחוות דעת של א.א.ג. פרופ' ברוורמן מיום 27.09.17, מקבלת מסקנותיו שאין קשר סיבתי בין התלונות והטנטון לתאונה הנדונה.
לעניין הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר לויאב כירורג פלסטיקאי מתאריך 11.06.17 ומקבלת אותה. ממצאיו דומים לממצאי הוועדה בבדיקתה את התובע ב- 12/17, מדובר בצלקת מכאיבה בגב כף היד והוועדה קובעת 10% לפי סע' 75(1)(ב) מיום 1/7/16.
מבחינה אורתופדית, בבדיקת הוועדה לא נמצאו מגבלות תנועה או חסרים נוירולוגיים המזכים בנכות. בדיקות ההדמיה אינן מראות ממצאים טראומתיים למעט בלטי דיסק דיפוזיים בגב מותני , צילום כף יד שולל שברים או גופים זרים. אם היה שבר התחבר ללא ממצא. הבדיקה הגופנית שוללת ממצאים המזכים באחוזי נכות.
הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר גד ולן אך אינה מקבלת את מסקנותיו, מאחר שלא מצאה את מגבלות הגב והצוואר המתוארות בחוות דעתו. כמו כן, הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר ליאנה מתאריך 28/3/18, מקבלת את מסקנותיה 0% לפי סע' 29(6)(א) מותאם בגין התלונות הסובייקטיביות של כאבי הראש מ- 1/7/16.
הועדה קובעת שהנכות הזמנית תואמת את מצבו כפי שנקבע בדרג I".

לסיכום נקבע כי נכותו של המערער היא בשיעור 10% בלבד.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

טענות הצדדים
ואלה טענות המערער בתמצית:
התחום הנוירולוגי – הנוירולוגית שגתה מכיוון שלא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר גוטקין כראוי והתעלמה מהממצאים האובייקטיביים שהוצגו לפניה לרבות בדיקת מיפוי עצמות מיום 11.9.2016 . הוועדה התייחסה רק למסמך השחרור מחדר מיון בלבד. מנגנון הפגיעה, דהיינו פגיעת רכב מאחור ופתיחת כרית האוויר, מצביע על פגיעת ראש.
תחום א.א.ג – מומחה א.א.ג שלל קשר סיבתי בין התאונה לטנטון ממנו סובל המערער ללא הנמקה עניינית. מומחה א.א.ג קבע שלא הייתה חבלת ראש למרות שמבדיקת מיפוי עצמות עולה שהייתה חבלת ראש. המומחה לא קבע נכות בגין טנטון בטענה שלא הייתה ירידה בשמיעה, למרות שפריט ליקוי 72(4(ד)( II) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 אינו דורש ירידה בשמיעה.
חוות דעת ד"ר ולן – הוועדה לא התייחסה התייחסות עניינית לחוות הדעת. הוועדה לא ביצעה בדיקה דומה לבדיקתו של ד"ר ולן ולכן הנמקתה סתמית. על הוועדה לבצע בדיקה קלינית חוזרת בתחום האורתופדי תוך התייחסות לכל הבדיקות שביצע ד"ר ולן.

ואלה טענות המשיב בתמצית:
התחום הנוירולוגי – הנוירולוגית התייחסה לחוות דעתו של ד"ר גוטקין אולם לא קיבלה את האמור בה. הנוירולוגית העדיפה את הדיווחים "בזמן אמת" כאשר הגיע למיון על פני דיווחים מאוחרים יותר. המערער ביצע את בדיקת מיפוי העצמות תשעה חודשים לאחר התאונה ולכן היא אינה רלוונטית.
תחום א.א.ג – מומחה א.א.ג קובע שלא הייתה חב לת ראש. קביעתו כי הטנטון אינו תמידי היא קביעה רפואית מקצועית הנמצאת בתחום סמכותו. המשיב הוסיף וטען שעל פי כותרת הסעיף לצורך קביעת נכות בגין טנטון יש צורך בעקומת שמיעה אופיינית, דהיינו ירידה בשמיעה.
חוות דעת ד"ר ולן – אופן ביצוע הבדיקה הרפואית מצויה בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ואין להתערב בשיקול דעתה.

הכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להידחות, כמפורט להלן.

כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. עוד נקבע כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהן.

הלכה היא כי אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, שהיא גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה. בעניין לביא נפסק כי "ההנמקה צריכה שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם שבית הדין יוכל לעשות זאת ולעמוד על כך אם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק".

כמו כן, הוועדה הרפואית לעררים חייבת להתייחס לחוות הדעת הרפואיות המוצגות בפניה התייחסות "עניינית ומנומקת". וכך פסק בית הדין הארצי:
"אין להסיק מהאמור שוועדה רפואית לעררים חייבת לפרט ארוכות על שום מה שוללת היא את חוות הדעת שהוגשה לה. הדרוש הוא שהתייחסותה תהיה 'עניינית ומנומקת'... וניתן להוסיף: מנומקת כמתבקש בנסיבות המקרה. יש ותעודה רפואית ישנה, שאינה משקפת עוד את מצבו של הנפגע, תידחה במלים קצרות או אף מהנימוק שהנאמר בה אינו משקף יותר מצב קיים, ויש והוועדה הרפואית לעררים תידרש, כדי לסתור מסקנה שבחוות-דעת אחרת, להקדיש דיון מעמיק ומפורט בסוגיה הנדונה, הכל לפי המקרה".

לעניין התחום הנוירולוגי – הנוירולוגית בדקה את המערער ופירטה את ממצאי הבדיקה הקלינית. כמו כן, הנוירולוגית התייחסה באופן מפורט לחוות דעתו של ד"ר גוטקין אולם דחתה את האמור בה. הנוירולוגית העדיפה את תוכנו של מסמך השחרור מחדר המיון מכיוון שהוא נכתב ב"זמן אמת". באותו מסמך נשללו אובדן הכרה, פגיעה ישירה בראש וחסר נוירולוגי שיכולים להצביע על זעזוע מוח. הנוירולוגית הוסיפה שגם אם הייתה אנמנזה של רגעים מסוימים סביב התאונה בהם התובע אינו זוכר מה קרה, עדיין אין בכך כדי לזכותו באחוזי נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי. הנוירולוגית הבהירה שהעובדה שבמסמכים רפואיים המאוחרים למסמך השחרור מחדר המיון נכתב שהמערער איבד את הכרתו, אינה משנה את העובדה שב"זמן אמת" לא היו תלונות על חבלת ראש או על איבוד הכרה.
מכאן, שהנוירולוגית התייחסה לחוות דעתו של ד"ר גוטקין באופן ענייני וממצה ולא מצאתי כי נפל פגם משפטי בעבודתה.

לעניין טענת המערער שלפיה מנגנון הפגיעה, דהיינו פגיעה מאחור ופתיחה של כרית האוויר, מצביע על פגיעת ראש, אציין כי דינה להידחות, משתי סיבות: האחת, במסמך השחרור מחדר המיון יש פירוט של מנגנון התאונה ו אף צוינה העובדה שנפתחה כרית האוויר ולמרות זאת נכתב שלא הייתה חבלת ראש. השנייה, מעיון בחוות דעתו של ד"ר גוטקין עולה שהוא אינו מבסס את התרשמותו שהמערער נפגע בראשו על מנגנון הפגיעה אלא על דיווח המערער שהוא לא זוכר פרטים מהתאונה. כאמור, הנוירולוגית התייחסה לעניין זה וקבעה על סמך בדיקות נוירולוגיות שביצע המערער סמוך לתאונה שאין באנמנזה של רגעים מסוימים סביב התאונה בהם המערער אינו זוכר מה קרה, כדי להצביע על נכות צמיתה בתחום הנוירולוגי.

לעניין בדיקת מיפוי העצמות מיום 11.9.2016 אציין כי אכן הנוירולוגית לא התייחסה לבדיקה זו, אולם ההלכה היא כי לא מוטלת עליה חובה להתייחס לכל אחת מהבדיקות שביצע המבוטח. הנוירולוגית העדיפה לבסס את חוות דעתה על הבדיקות שבוצעו למערער סמוך לתאונה – בדיקה בחדר מיון בה נכתב כי לא הייתה רגישות בעמוד השדרה צווארי , הגבי והמותני וכי המערער מניע את הצוואר לכל צד ללא ניפוח עצבי וכן בדיקת נוירולוג ית תקינה שבוצעה לאחר התאונה כפי שצוטטה במסמך רפואי של רופא המשפחה. נזכיר, כי בדיקת מיפוי העצמות בוצעה כשמונה חודשים לאחר התאונה. קביעת הנוירולוגית היא קביעה רפואית מובהקת.

בנסיבות אלה, אני סבורה כי לא נפל פגם משפטי בעבודת הנוירולוגית, שכן החלטתה מובנת וברורה וניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה.

תחום א.א.ג – מומחה א.א.ג ערך למערער בדיקה קלינית מקיפה שנמצאה תקינה. המומחה ציין כי בדיקת שמיעה שבוצעה לאחר התאונה הצביעה על שמיעה תקינה בשני האוזניים וכי בדיקת שמיעה נוספת מיום 21.7.2017 מצביעה על ליקוי שמיעה זעיר ביותר, אולם סף השמיע ה תקין בשתי האוזניים (עד 15 דציבל). המומחה הוסיף וציין כי המערער לא נחבל בראשו ולכן אין קשר סיבתי בין התלונות על טנטון לבין התאונה. כמו כן, ציין המומחה שתיאור הטנטון הוא של טנטון טורדני ומהתרשמותו לא מדובר בטנטון תמידי.
קביעת המומחה היא קביעה רפואית ברורה ומובנת וניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה, בניגוד לטענת המערער.

כמו כן, מעיון בחוות דעת המומחה לא מצאתי כי הוא קושר בין הירידה בשמיעה לבין הטנטון. המומחה בחן אם הייתה ירידה בשמיעה ובנוסף אם המערער סובל מטנטון. המומחה שלל קשר בין הטנטון לתאונה מכיוון שלא הייתה חבלת ראש כפי שנכתב במסמך השחרור מחדר המיון , זאת ללא קשר לעובדה שלא מצא ירידה בשמיעה.
קביעת המומחה היא קביעה רפואית מובהקת ואין לבית הדין את הכלים או הסמכות להתערב בה.

בשולי הדברים אציין כי לא נעלמה מעיני מחלוקת הצדדים באשר לצורך בקיומה של ירידה בשמיעה על מנת לקבוע נכות בגין טנטון, אולם אין צורך להכריע בה נוכח קביעת המומחה שאין קשר סיבתי בין התאונה לבין הטנטון בהיעדר חבלת ראש בזמן התאונה ולא בשל היעדר ירידה בשמיעה.

חוות דעת ד"ר ולן - הוועדה התייחסה לחוות דעתו של ד"ר ולך באופן מפורט ומנומק. הוועדה דחתה את מסקנותיו של ד"ר ולן מכיוון שלא מצאה את מגבלות הגב והצוואר שתוארו בחוות דעתו. ואכן מעיון בפרוטוקול הוועדה מיום 13.12.2017 עולה כי ממצאי הוועדה שונים ממצאיו של ד"ר ולן , ונפרט: בנוגע לצוואר נקבע ש"בדיקת צוואר ללא ספאזם בשרירים ... עד החזה, אקטנסיה – 50 מעלות, רוטציה והטווח מלא" ובנוגע לגב נקבע ש"יושב על מיטת הבדיקה עם כיפוף גב של 30 מעלות ומגיע עם כפות הידיים עד שוק דיסטלי, אין דלדול שרירים בגפיים התחתונות, כ"ג 5/5 כולל בעמידה על קצות אצבעות....". על יסוד בדיקה זו קבעה הוועדה שלא מצאה מגבלות תנועה או חסרים נוירולוגית המזכים בנכות. אי לכך, מובנת קביעת הוועדה כי היא אינה מקבלת את מסקנותיו של ד"ר ולן בשל השוני בממצאים הקליניים. כידוע, ההלכה היא כי קביעה בדבר שוני בממצאים דיה כדי לצאת ידי חובת הנמקה עניינית ומנומקת.
אי לכך, לא נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה באופן ההתייחסות לחוות דעתו של ד"ר ולן.

לעניין טענת המערער שלפיה היה על הוועדה לבצע בדיקה דומה לבדיקתו של ד"ר ולן אציין כי דינה להידחות שכן נפסק ש אופן הבדיקה ומשך הבדיקה הם נושאים מתחום הרפואה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהם.

בנסיבות אלה, לא מצאתי כי נפל פגם משפטי בעבודת הוועדה.

סוף דבר
הערעור נדחה.

משמדובר בערעור בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

על פסק הדין ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ט אדר ב' התשע"ט, (26 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .