הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 53346-05-17

07 נובמבר 2018

לפני: כב' השופטת איריס רש
נציג ציבור (עובדים) גב' טובה אוגוסט
נציג ציבור (מעסיקים) מר טרודי עמאר

התובע:
מאיר זריהן
ע"י ב"כ: עו"ד פרדיס

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רטר

החלטה

1. מר מאיר זריהן (להלן- התובע) הגיש תביעה להכרה במחלת הריאות ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע, כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק).

2. הנתבע דחה את תביעת התובע במכתבו מיום 11.5.2017, בנימוק כי לא הוכחו אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין תנאי עבודתו וכי מחלתו התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. על כך הוגשה התביעה שבפנינו.

3. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו עליו נחקר בפנינו בחקירה נגדית וכן זימן לעדות את מר יוסף קרחי, מנהל מחלקת ביצוע רשת בחברת החשמל, שהעיד בפנינו בחקירה ראשית ונגדית.
לאחר תום פרשת הראיות, ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה.
ואלו העובדות הרלוונטיות העולות ממכלול הראיות:

4. התובע, יליד 1959, עובד בחברת החשמל משנת 1984.

5. עד שנת 2013, התובע עבד במחלקת ביצוע רשת. התובע מלא את התפקידים הבאים: פועל במשך כעשר שנים , ראש צוות במשך 4 שנים, סגן מנהל עבודה במשך כ – 9 שנים, מנהל עבודה כ – 7-8 שנים.
משנת 2013 ואילך התובע עובד כמנהל עבודה בכיר במחלקת אחזקת רשת.

6. התובע עבד במשרה מלאה, 5 ימים בשבוע, 11.5 שעות ליום ולעיתים גם בשעות נוספות בהתאם לצורך.

7. במסגרת עבודתו התובע עסק בהקמת רשתות מתח גבוה, פירוק רשתות קיימות והרכבת רשתות חדשות, בניית תחנות טרנספורמציה, הקמת ארונות חלוקה ממתכת, פיברגלס ובקלית, תיקון כבלים ושנאים שרופים ו/או מקולקלים, הקמה תיקון ופירוק של עמודי חשמל וצביעת עמודי חשמל .

8. כ – 60% מהיקף העבודה התבצעה באתרים ושטחים פתוחים כגון אתרי בנייה, כבישים, שטחים עירוניים וכדומה, בעוד כ – 40% מהעבודה בוצעה בשטחים סגורים כגון מנהרות תשתית, מפעלים, תחנות טר נספורמציה וכיוצא בזה.

9. עד למחלת התובע במחלת הריאות, חלק ניכר מעבודת התובע, כ- 4 שעות ביום, הייתה כרוכה ב הקמה ו/או פירוק וחיתוך של עמודי חשמל. בשטחים פתוחים . אחת לשבוע, התובע היה חותך עמודים. לטענת התובע, בעת חיתוך העמודים, הוא שאף אבק מתכתי ואבץ והיה חשוף לפליטת עשן פיח מהמשאית. עוד טען התובע כי בעת חיתוך עמודים עשויים מברזל ו/או אבץ באמצעות משחזת דיסק, רתכת וברנר היו נפלטים גזים וניצוצות של אבק מתכתי. בחיתוך איזוטרמי נפלט עשן.
לאחר הקמת העמוד וסגירת הברגים, התובע רסס את הברגים באבץ וצבע את העמודים. אחת ליומיים היה צובע 3 עמודים במשך 3 שעות בממוצע . העבודה התבצעה במרחק של כ – 3 מטרים ממשאית מנוף פועלת ובמרחק של כ – 10 מטרים מגנרטור .

10. עבודת התובע כללה גם תיקון של כבלי חשמל שרופים או מקולקלים של עמודי חשמל, עבודה זו התבצעה במשך כ -3-4 שעות, 3 פעמים בשבוע. תיקון של עמודי חשמל שרופים היה ארוך יותר ונמשך כ -5 שעות. בעמוד שרוף נשרפו רכיבים ממתכת, חרסינה, כבלים מפלסטיק, נחושת ומתכות למיניהן. חלק מהעבודה נעשתה בגובה על העמוד שגובהו עד 24 מטר לפרוטוקול . גם עבודות אלו התבצעו במרחק של כ – 3 מטרים ממשאית מנוף/במת הרמה פועלת .

11. פעמיים בשבוע, במשך כ -3 שעות התובע עסק בניתוק של נתיכים שרופים או תיקון קצר חשמלי בפילר (ארון חשמלי), העשוי מפיברגלס או מתכת שבתוכו מחוברים כבלים לפסי נחושת ומבדדים עשויים בקלית. העבודה בוצעה עם מנתק נתיכים מבקלית. לטענת התובע, בעבודה זו הוא נחשף לגזים הנפלטים מכבלים מצויים PVC, לחומרים הנפלטים מנחושת ובקלית.
עוד טען התובע כי בעת העבודה בתחנת טרנספורמציה היא היה חשוף לחומרים הפורצים מעמודי חשמל ומנתכי ניתוק מפוליאסטר או נתקי נתיכים מחומר מבדד עם בקלית.

12. בעבודה במנהרות או תחנות תת קרקעיות, התובע עבד עם כבלים מצופים בפוליתילן במשך כ – 4 שעות ביום. העבודה הייתה כרוכה בחימום הכבלים על ידי ברנרים. לטענת התובע בעבודה זו הוא נחשף לפוליתילן.

13. העבודות בוצעו באמצעות מנופים, גנרטורים, קונגו, מקדחות, משחזת דיסק, מכשירי חיתוך כולל חיתוך איזומטרי , ברנרים ומסור שרשרת .

14. בעבודות צבע, בקידוחים בקירות, בליטושים ובחיתוך איזוטרמי התובע עשה שימוש במסכת פנים מסוג נשמית. בעבודות של חיתוך עמודי חשמל, התובע השתמש במסכת מגן מפלסטיק, שאינה אטומה, לצורך הגנה על העיניים.

15. התובע עישן סיגריות למעלה מ – 20 שנים ועד לשנת 2003. בחמש השנים שקדמו להפסקת העישון, התובע עישן 2-3 קופסאות סיגריות בשלושה ימים.

16. בשנת 2016 התובע אובחן כחולה במחלת ריאות מסוג פיברוזיס ריאתי.

דיון והכרעה

17. לפי ההלכה הפסוקה על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית "מתאימה"; השני, קיומו של קשר סיבתי בין אותה תשתית עובדתית לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה במסגרת אותה תשתית עובדתית נגרמו פגיעות זעירות המצטברות יחדיו לכדי ליקוי גופני. עוד נקבע שרק משהוכחה התשתית העובדתית "המתאימה" יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (היסוד השלישי). במקרה של עלית מיקרוטראומה של חשיפה לחומרים מסוכנים נדרש מהנפגע להוכיח תשתית עובדתית הכוללת נתונים אודות חשיפה חוזרת ונשנית לחומרים, החומרים להם נחשף הנפגע, סוג החומרים ומידת החשיפה לאותם חומרים; קיומו של קשר סיבתי פוטנציאלי בין אותה תשתית עובדתית לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; פגיעות זעירות חוזרות ונשנות המצטברות יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית המתאימה יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ רפואי.

18. עם זאת, כפי שנקבע על ידי בית הדין הארצי לעבודה לנוכח המורכבות העומדת בפני תובע להוכיח מה טיבם המדויק של החומרים המזיקים להם נחשף והיקף החשיפה, ניתן במקרים מתאימים לבחון את קיומו של הקשר הסיבתי בין המחלה לבין תנאי העבודה גם באמצעות חוות דעתו של המומחה הרפואי. לענייננו, יפים הדברים שנקבעו על ידי כב' השופט אילן איטח (כתוארו אז) לאחרונה בעניין מועדים לשמחה וכדלקמן:

"בהתאם להלכה העקרונית בנוגע למיקרוטראומה, גם במקרה של פגיעות שהם תוצאה של חשיפה לחומרים במסגרת העבודה, נדרש מהנפגע להוכיח תשתית עובדתית "מתאימה". תשתית עובדתית זו כוללת נתונים אודות החשיפה ה"חוזרת ונישנת" לחומרים. נקבע כי אין בחשיפות בודדות בלתי מאותרות בזמן ובמקום המנותקות בזמן זו מזו כדי לעלות כדי תשתית עובדתית "מתאימה". כן נקבע כי על הנפגע להוכיח מהם החומרים להם נחשף ומה מידת החשיפה לאותם חומרים.
בהקשר זה, ובהיקש משהשאלה ששאל חברי השופט (כתוארו אז) יגאל פליטמן בעניין אודת פאנוס, מתעוררת השאלה כיצד יוכיח עובד את חשיפתו לחומרים החשודים כפוגעים?
שאלה זו מתעצמת כאשר מציאות החיים מלמדת כי לרוב מעסיקים אינם מנהלים רישום של זהות החומרים ומידת החשיפה אליהם, בין אם אי הרישום הוא פועל יוצא של הפרת חובת רישום ובין אם העדרה של חובה כאמור. קושי זה לפניו ניצבים תובעים גדול עשרות מונים בהנתן כי לרוב סוג פגיעות כאמור עשוי להיות תולדה של חשיפה מהעבר הרחוק, ואף הרחוק מאד, ולרוב אף נמשך על פני שנים לא מעטות. האם הקושי הראייתי גוזר, בהכרח ותמיד, את דחיית התביעה?
דומה שאין צורך להכביר מילים על כך שמדובר בתוצאה שאין הדעת סובלתה. בעיקר משום שבשלב קביעת התשתית העובדתית לא תמיד ברור מהי מידת החשיפה (תדירות, ריכוז וכיוצ"ב) שעשויה לגרום, אם בכלל, למחלה. זאת ועוד, לא אחת נמצא כי סוג העיסוק מוכר ככזה הנפגע מחומרים המקובלים בעיסוקו. מידע זה לרוב מצוי בידי הרופא המומחה היועץ לבית הדין (לרוב הרופא התעסוקתי, אך לא רק). על רקע זה נקבע, בהיקש מהנפסק בעניין אודת פאנוס, כי כאשר קיימת תשתית עובדתית לחשיפה לחומרים מזיקים "ורק היקף החשיפה אינו ברור לחלוטין" "ניתן לבחון את קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי גם באמצעות חוות דעתו של המומחה הרפואי".
אין משמעה של הקלה ראייתית זו כי נזנחו יסודות עילת המיקרוטראומה במובן זה שגם חשיפות לא מהותיות וספורדיות יענו על יסודותיה. אלא שבין העדרו של פירוט מדוייק ובין דחיית התביעה רק בשל כך המרחק רב ואינו מחוייב המציאות. אכן לא מן הנמנע כי לאחר שימונה המומחה הרפואי הוא יקבע כי אין בתשתית הקיימת כדי לבסס קשר סיבתי. במקרים שכאלה, החסרון הראייתי ירבוץ לפתחו של הנפגע עליו הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי. במקרים מתאימים יתכן שלאור חוות הדעת יהיה צורך לחדד את התשתית העובדתית ולהשלימה."

19. לאחר שבחנו את מסכת הראיות שהוצגה לנו, השתכנענו שהוצגה לנו תשתית עובדתית מספקת לצורך מינוי מומחה, אף שבמקרה שלפנינו לא ברור מהו הסוג המדויק של החומרים אליהם נחשף התובע, וזאת בהתחשב בפרק הזמן הממושך בו עבד התובע ובסוג העבודה.
כאמור בפרק העובדתי, מעדותם של עדי התובע עלה כי התובע עם אמצעי מיגון באופן חלקי בסביבת עבודה בה נפלטו פיח ועשן, גזים, אבק ועשן על בסיס יומיומי מפעול ות ההקמה, החיתוך, הליטוש והצביעה של עמודי החשמל כמו גם מפעולות האחזקה והתיקון של כבלים, נתיכים ופילרים שרופים ומהעבודה בסמיכות למשאית ולגנרטור פועלים.
בנסיבות אלו ובהתאם להלכה הפסוקה, ניתן לבחון את קיומו של הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה למחלה גם באמצעות חוות הדעת של המומחה הרפואי.

20. ההחלטה בדבר מינוי מומחה רפואי תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשע"ט, (07 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר טרודי עמאר
נציג מעסיקים

איריס רש, שופטת

גב' טובה אוגוסט
נציג עובדים