הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 46477-08-16

06 פברואר 2020

לפני:

כב' השופטת איריס רש
נציג ציבור (עובדים) מר אלי עשור שעבין
נציג ציבור (מעסיקים) גב' ענבל רוור

התובע
בשיר שהאב
ע"י ב"כ: עו"ד אלבר נחאס
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד צחי רטר

פסק דין

1. מונחת בפנינו תביעת התובע ששמש כעובד כללי במאפיה במשך שנים רבות החל מחודש 11/1996 ועד לחודש 10/2011 (כולל) להכרה בפגימ ות של התובע בעמוד שדרה מותני וצווארי כמחלות מקצוע או לחילופין כפגיעה בעבודה מכח תורת המיקרוטראומה.

2. התביעה נדחתה על ידי הנתבע מהנימוקים הבאים: לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה; מבחינה רפואית לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי העבודה למחלה; המחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
לאחר הגשת תצהיר עדות ראשית מטעם התובע ביום 16.10.2007 הסכימו הצדדים למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה על בסיס העובדות המפורטות להלן.

3. ואלו העובדות המוסכמות:
א. התובע יליד 11.10.1965.
ב. התובע עבד במאפיית "אחים שהאב" החל מחודש 1/1996 ועד ליום
31.10.2011.
ג. בזמן עבודתו ביצע התובע פעולות כדלקמן (הפעולות תועדו בסרטוני וידאו שצולמו ע"י התובע במקום עבודתו לצורך המחשה והוגשו על 2 דיסקים בצירוף לתצהירו של התובע).

  1. לפני הכנת פיתות בתחילת המשמרת וגם לאחר מכן לפני הכנת לחמניות ומאפים אחרים היה מביא שקי קמח במשקל 30 קג' (עד שנת 2005 המשקל של שקי קמח היה 60 קג' ואז עובד אחר עזר לתובע להרים אותם, אך שקים במשקל 30 ק"ג הרים התובע לבד) מחדר סמוך ושופך אותם למכונת לישה שהינה בגובה כמטר וחצי. ללישה אחת של פיתות דרושים 2-3 שקי קמח. כל בוקר היה התובע מביא ומרים מינימום 4-6 שקים ובמשך היום היה מרים עוד שקים בהתאם לכמות המאפים הדרושה. (מצ"ב תמונת מכונת לישה ושקי קמח מתיק שצולמו ע"י חוקרת מטעם המל"ל כנספח א' 1).
  2. לאחר שפיכת קמח היה התובע מוסיף חומרים למכונת הלישה ומביא דליי מים ושופך אותם למכונת הלישה. משקל דלי מלא הוא כ- 16-18 ק"ג. בקיץ היה מביא הדליים מחדר קירור במרחק של כ 6-7 מטר ממכונת הלישה (העובדים היו ממלאים את הדליים ושמים אותם בחדר קירור בסוף היום או במהלך היום ע"מ שהמים יתקררו) ובחורף היה ממלא את הדליים מהברז ושופך אותם ישירות למכונה.

ניתן לצפות בפעולות המתוארות בסע' א'-ב' בסרטון בקובץ וידאו המסומן באות א'.
3. אחרי שמכונת לישה עוצרת, בתוכה יש גוש בצק ענק והתובע חתך ממנו בעזרת סכין גושים קטנים יותר של 10 קג' בערך והרים אותם וזרק לתוך משפך של מכונה שעושה כדורי בצק ונמצאת ליד. התובע חתך כך 20 גושים בערך לאחר לישה אחת. העבודה דרשה כיפוף קל כדי להוציא הבצק מהמכונה שהיא בגובה מטר וחצי בערך והרמת ידיים כדי לזרוק הבצק למשפך.
ניתן לצפות בפעולה הנדונה בקובץ וידאו המסומן באות ב'.
4. בזמן הפנוי בזמן עבודת מכונת לישה וגם לאחר מכן היה התובע מסדר מגשים לפני סידור הפיתות על מגשים. מגשים לפיתות הינם קרשים מעץ ובד, עליהם שמים בצק פיתות לאחר פתיחה. (מצ"ב צילום מדף פיתות מתיק המל"ל כנספח א'2).
ישנן 3 עגלות עם 50 קרשים בכל עגלה, 150 קרשים סה"כ (מצ"ב צילום העגלות מתיק המל"ל כנספח – א'3). בהתחלה, היה התובע מביא את העגלה ליד המכונה שפותחת פיתות, היה מוציא קרשים בחבילות במהירות, מסדר את הפיתות שיוצאות ממכונת הפתיחה על הקרשים במהירות על מנת שהפיתות לא יפלו על הרצפה (הפיתות יוצאות מהמכונה על סרט נע (מצ"ב תמונה מתיק המל"ל כנספח – א'4) ומחזיר הקרשים המלאים בפיתות קרש קרש חזרה לתוך העגלה. גובה העגלה כ - 2 מטר, וגובהו של התובע הינו 1.65 מטר. לצורך הוצאה והחזרה של הקרשים ביצע התובע הן תנועות כיפוף בהתאם לגובה וכמות הקרשים מלמטה והן תנועות הרמה מעל כתפיים בהתאם לכמות הקרשים מלמעלה. משקל קרש מלא בפיתות הינו כ 3-5 ק"ג.
נוסף לכך ביצע התובע תנועות סיבוב חצי גוף בזמן הוצאת הקרשים והשמתם על משטח ליד סרט מכונת הפתיחה.
ניתן לצפות בפעולות ובתנועות המתוארות בסע' ד' בקבצי וידאו המסומנים ג' 1- ג' 2.
כל בוקר בזמן הכנת פיתות סידר התובע 3 עגלות לפחות ולעיתים, לרבות בסופי שבוע ובהזמנות מיוחדות נדרש לסדר כמות כפולה או גבוהה יותר. אחרי מילוי העגלות משאירים הפיתות לתפוח משך כחצי שעה.
5. מדליקים תנור קצת לפני סיום התפיחה ואז התובע היה מעביר העגלות ליד התנור ולוקח קרש קרש ומעביר ידנית פיתה פיתה לפס נע שנכנס לתנור. ושוב התכופף התובע לצורך לקיחת קרשים מלמטה ומרים ידיים להוצאת הקרשים המלאים בפיתות מלמעלה, וחוזר על אותה כמות התנועות המתוארות בסע' ד' לעיל. התובע היה שם כל קרש על משטח מולו ומעביר פיתה פיתה על סרט הזמנה, העבודה נעשתה במהירות על מנת שלא יהיה חלק ריק בסרט ההזנה ועל מנת שהפלטה לא תתחמם בזמן יציאת אש בתוך התנור והבצק שיושם עליה בעתיד לא יישרף. בזמן ביצוע פעולות חזר התובע גם על תנועות סיבוב המתוארות בסע' ד' לעיל.
ניתן לראות בפעולות ובתנועות מתוארות בסע' ה' בקובץ וידאו המסומן באות ד'.
6. לאחר שפיתות נאפו ועובד אחר היה מחזיר אותם לעגלה, התובע יחד עם העובדים האחרים היה מביא את העגלה לדלפק ומסדר את הפיתות בשקיות של 5,10,20 יח'. גם לפני האריזה היה צורך להוציא המגשים מעגלה.
בתקופה האחרונה בה עבד התובע היה ייצור פיתות פעם אחת ביום, אך בסופי שבוע ובהזמנות מיוחדות היה ייצור כפול משולש ואף יותר. בשנים קודמות כמות הייצור בימים רגילים היתה גבוהה יותר.
7. לאחר הכנת פיתות עבר להכנת לחמניות. תהליך הכנת לחמניות דומה להכנת פיתות, רק המגשים של לחמניות עשויים לא מקרש אלא מברזל עם רשת וכל עגלה מכילה 16-18 מגשים, העגלות הינן בגובה של כ – 2 מטר, משקל כל מגש ריק כ – 2 ק"ג. 28 לחמניות במגש (מצ"ב תמונות מתיק המל"ל – תמונות המגשים כנספח א' 5 ותמונות העגלות כנספח א' 6). העבודה דורשת ביצוע אותן תנועות של הוצאת המגשים סידור/מילוי המגשים בלחמניות והחזרתם לעגלה. אותן תנועות כיפוף והרמה כשמדובר על מגשים הנמצאים בחלק תחתון או העליון של העגלה. לאחר סידור הלחמניות על מגשים שמים אותם בקירור ואופים מאוחר יותר, או בערב או בהמשך היום, תלוי בהזמנות ובכמות. לאחר ההכנה מסדרים הלחמניות בשקיות (בדומה לפיתות).
ייצור לחמניות היה פעמיים- שלוש ביום ויותר בסופי שבוע ובהזמנות מיוחדות. אפיה נעשתה לרוב בערב אך לפעמים גם במהלך היום.
ניתן לצפות בסידור לחמניות על מגשים לאחר שהן יוצאות ממכונה שמכינה אותן בצורת אליפסה בקובץ וידאו המסומן באות ה'.
8. לאחר ייצור היה התובע מנקה סביבת עבודה יחד עם עובדים אחרים. היה צורך לרדת עם שפכטל ולגרד אשפה מהרצפה לפני שמטאטאים וכך היה התובע מגרד משך כ 15 דקות על הברכיים. התובע ביצע עבודה זו יחד עם עובד נוסף ולאחר מכן היו מטאטאים. שטיפת רצפה נעשתה פעם בשבוע.
ניתן לצפות בתנועות המתוארות לעיל בקובץ וידאו המסומן באות ו'.
9. במשמרות ערב בהן עבד התובע 3 פעמים בשבוע, עסק התובע באפיית לחמניות, עוגיות ובגטים, כאשר לצורך האפייה היה מוציא המגשים מהקירור ומעביר לתנור, וכך שוב חוזר על אותן התנועות של הוצאה והחזרה של מגשים. לפעמים היה התובע מכניס עגלה שלמה לתנור ולפעמים היה מעביר מגש מגש לתוך התנור, תלוי בהזמנה.
מגשי בורקסים ועוגיות הינם מגשי ברזל שמסודרים על עגלות עם 16-18 מגשים בדומה למגשים של לחמניות, הבדל היחיד הוא הצורה של המגשים. משקל מגש מלא בבורקסים או עוגיות הינו כ 6 קילו. התובע היה אופה יותר מ 15 מגשים במשמרת ערב. לאחר האפייה היה מוציא את המגשים ומסדר למכירה. (מצ"ב תמונת חדר קירור ותנור אפיה מתיק המל"ל כנספח – א' 7).
ניתן להתרשם מסביבת עבודתו של התובע בסרטונים בקבצים המסומנים ז'1-ז'2.
10. התובע ביצע מילוי גז כשהגז היה מתרוקן כפעמיים בשבוע (ב- 5 שנים אחרונות רק התובע עסק בהחלפת בלוני גז במקום עבודתו). התובע היה לוקח בלוני גז ריקים שמשקלם כ 39 קג', מוציא אותם מהכלוב, וסוחב בלונים מלאים במשקל כ – 87 קג' שנמצאים במרחק 10-12 מטר, ומרים אותם לגובה של כ – 10 ס"מ על מנת לשים בתוך הכלוב. התובע היה מרים את הבלונים המלאים לבד. (מצ"ב תמונות מתיק המל"ל – בלוני גז כנספח א' 8 וארון בלוני גז שם שמים הבלון בתוך הכלוב כנספח א' 9).
11. התובע היה פורק סחורה של קרטונים עם בצקים קפואים של בורקסים יחד עם עובדים נוספים. בשנים אחרונות (משנת 2008 בערך) הספק היה מגיע פעם בשבוע ומכניס כל הקרטונים (כ – 120 קרטונים) על משטח לתוך מאפיה והתובע יחד עם עובדים נוספים (2-4 עובדים) היה מרים הקרטונים ומכניס אותם למקפיא. הקרטונים היו במשקל 6 ק"ג. לפני שנת 2008 היה מגיע הספק כפעמיים בשבוע בממוצע.
ניתן לצפות בקופסאות עם בצקים קפואים בקובץ וידאו המסומן באות ח'.
12. עד שנת 2010 בערך עסק התובע גם בהרמת ארגזי לחמניות (כ- 5 ארגזים בחלוקה אחת בממוצע) במשקל 6-8 קג' (50 לחמניות + 2 קג' משקל ארגז פלסטיק עצמו), הרמתם, לקיחתם מהמאפיה וסידורם ברכב לצורך חלוקה. התובע ביצע פעולה זו כל יום, פעמיים ביום בממוצע.
13. נוסף לתנועות שתוארו בסעיפים קודמים, במהלך עבודתו נדרש התובע, מידי פעם, כאשר לא עסק בעבודות האחרות לבצע פעולות של הרמת משאות ונשיאתם. כך למשל, נדרש להרים קופסאות עם בקבוקי שתייה במשקל כ – 10 ק"ג.
ד. ימי עבודתו של התובע היו ימים ב' עד שבת (כולל), במשמרות של 8-10 שעות ביום החל מ 6:00 בבוקר ועד 14:00 ובנוסף לכך 3 פעמים משמרות ערב מ - 17:00 עד 22:00 ושעות נוספות לפי הצורך.

4. בהמשך להסכמת הצדדים מיום 16.10.2017, ניתנה החלטה על מינויה של ד"ר סוזנה הורביץ, מומחית לאורתופדיה, כמומחה-יועץ רפואי בתיק זה (להלן- המומחית), על מנת שתחווה את דעתה בדבר קיומו או העדרו של קשר סיבתי רפואי בין תנאי העבודה של התובע לבין הפגימות מהן הוא סובל בעמוד השדרה המותני והצווארי .

5. ביום 23.12.2017 התקבלה חוות דעתו של המומחית ולפיה אין קשר סיבתי בין הפגימות של התובע בעמוד השדרה לבין תנאי עבודתו וזאת לנוכח העובדה שהתובע החל לסבול מכאבי צוואר וגב לאחר כשנה וחצי מתחילת עבודתו במאפייה ובהעדר עדות לאירוע של טראומה שיכול היה לגרום לכאבים ולבקע דיסק בגובה L5-4 שהודגם אצל התובע בסמוך לאותה תקופה.

6. ביום 3.06.2018 הופנו למומחית שאלות ההבהרה הבאות:

בקשר לפגיעה בעמ"ש צווארי:

1. בחוות דעתך ציינת כי "ביום 31.1.14 נרשם על ידי מומחה לניתוחי עמוד שדרה, שאליו הופנה התובע, על מנת שישקול טיפול ניתוחי, כי בדיקת CT עמוד שדרה צווארי הדגימה מספר בלטי דיסק ללא היצרות התעלה וכי בדיקת EMG לגפיים עליונות היתה תקינה. מרישום זה אני מסיקה שפענוח מומחה זה לניתוחי עמוד שדרה שונה מהותית מפענוחים קודמים. על רקע זה לא ראה המומחה סיבה לניתוח בעמוד שדרה צווארי, אלא הוא המליץ על טיפולי פיזיוטרפיה."
בחוות דעתך אין התייחסות לממצאים שנקבעו על ידי ד"ר מרום , אורתופד, בביקור מיום 28.4.2013 שם נקבע, בין היתר, "בבדיקה: סימנים של רדיקולופטיה שמאלית. ספרלינג חיובי. ללא חסר מוטורי.
ירידת תחושה לפיזור C5-6 שמאל.
בגובה C5-6 לצד שמאל קיים בקע פורמינלי – ניתן לבצע צריבה."
אשר על כן, כב' המומחית מתבקשת להתייחס לממצאיו של ד"ר מרום ולהבהיר האם לאור ממצאים אלו חל שינוי בחוות הדעת ולפיה אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הפגימה בעמ"ש צווארי. תשומת לב המומחית לכך שהתובע הופנה לד"ר סלים חורי, נוירולוג, לצורך העלאת סף הכאב וכן כי ד"ר חורי ציין שלא עמדו בפניו ממצאי בדיקת MRI צווארי שביצע התובע לאחרונה.
2. האם לביצוע הפעולות המתוארות בסעיף 3ג' להחלטת המינוי במשך התקופה המופיעה בסעיף 3ב' להחלטה יש השפעה בשיעור 50% ומעלה על הפגימה של התובע בעמוד השדרה הצווארי ו/או החמרתה?

ובקשר לפגיעה בעמ"ש מותני:

3. האם לביצוע הפעולות המתוארות בסעיף 3ג' להחלטת המינוי במשך התקופה המופיעה בסעיף 3ב' להחלטה יש השפעה בשיעור 50% ומעלה על כאבים בגב התחתון ו/או החמרתם?
4. ציינת כי בקע בגובה L4-5 נמצא לראשונה ב- CT מיום 15.2.99. בהתאם לשאלת ביה"ד בהחלטת המינוי סע' 4ב: גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים". התובע עבר ניתוח שאיבת דיסק בשנת 2011, 12 שנים לאחר בדיקת CT מיום 15.2.99. ו-14 שנים ממועד תחילת עבודתו בשנת 96. האם קיים קשר סיבתי בין החמרת מצב התובע במשך שנים עד כדי הצורך בביצוע ניתוח לבין עבודתו והפעולות שביצע בעבודתו? והאם לדעתך סביר להניח כי באם לא היה התובע ממשיך לעבוד בעבודתו במשך השנים הוא לא היה מגיע למצב בו היה נאלץ לעבור הניתוח? באם תשובתך חיובית נבקש כי תתייחסי לשאלות ג' –ה' בהחלטה על המינוי.

7. במענה לשאלות ההבהרה ציינה המומחית כי בראש המסמך מיום 28.4.2013 מופיע שמו של ד"ר מרום ואולם המסמך חתום על ידי ד"ר נעום אסעד. בבדיקת MRI צווארי מיום 6.3.13 אין אזכור לבקע דיסק פורמינלי ונרשם במפורש, כי מדובר בהיצרות של פורמינה נויראלית 6C-5 על רקע ניווני. גם מומחה לניתוחי עמוד שדרה לא התרשם בבדיקתו מיום 31.1.14, כי מדובר בבקע דיסק שמאלי בגובה 6C-5, ולא ראה סיבה לניתוח של עמוד שדרה צווארי.
לנוכח הרישום בדבר רקע ניווני, שאינו תוצאת טראומה, המומחית חזרה על עמדתה כי אינה מוצאת קשר סיבתי בין הממצא לבין עבודתו של התובע. עוד ציינה המומחית שהיא מוצאת דימיון רב בין פענוח הבדיקות משנת 1999 לבדיקות משנת 2011-2012, ומכיוון שהתובע החל לסבול מכאבי גב תחתון כבר כשנה וחצי מתחילת עבודתו במאפיה, ובהיעדר עדות לאירוע של טראומה שיכולה היתה לגרום לכאבים בגב תחתון, היא אינה מוצאת השפעה מסוג של גרימה או החמרה בסבירות העולה על 50%, על כאבי גב תחתון שנגרמו עקב העבודה.

8. לאחר מתן התשובות לשאלות ההבהרה הוגשה בקשה למינוי מומחה נוסף. לטענת התובע, חוות הדעת של ד"ר הורביץ והמענה לשאלות ההבהרה מצביעים על "דביקות יתר" לדעתה הראשונית ואי נכונות לבחון קביעותיה בשנית. עוד נטען כי ד"ר הורביץ טעתה משקבעה שד"ר נעום אסעד חתום על המסמך הרפואי מיום 28.4.2013 ובכל מקרה תשובתה לשאלת ההבהרה הראשונה הייתה לקונית ולא התייחסה לתוכן המסמך של ד"ר מרום שם הוא מסביר ומפרט את הממצאים שנצפו בבדיקת ה – MRI וכי קיים בקע פורמינלי. עוד נטען כי ד"ר הורביץ לא התייחסה להבדל שבין הפענוח של הבדיקה לפענוח של ד"ר מרום, מומחה לניתוחי עמוד שדרה. התובע הוסיף כי בכל מקרה הרקע הניווני אינו שולל קיום מיקרוטראומה. כך גם, המומחית טעתה וסברה כי ד"ר סלים חורי, נוירולוג בהכשרתו הינו מומחה לניתוחי עמוד שדרה ועל כן נתנה משקל רב לקביעתו. גם המענה לשאלה 4 הינו לקוני, חסר פירוט ואינו מתייחס לשאלה במלואה. ד,ר הורביץ לא טרחה להסביר מדוע היא מוצאת דמיון בממצאי בדיקת הדימות משנת 1999 ו – 2012 ולא הבהירה האם חלה החמרה.

8. הנתבע מצידו התנגד לבקשה בטענה כי לא מתקיימים הטעמים שנקבעו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בנוגע למינוי מומחה נוסף. ככל שהתובע מבקש להבהיר את הרישום של ד"ר מרום, ניתן לעשות כך באמצעות הפניית שאלות הבהרה נוספות. בענייננו לא נותרו ספקות כלשהם או אי בהירויות באשר לחוות הדעת המפורטת והמנומקת של המומחית.

9. ביום 19.5.2019 התקבלה החלטה על מינוי מומחה נוסף וזאת לנוכח התשובות החלקיות והלא מפורטות שניתנו על ידי המומחית במענה לשאלות ההבהרה באופן שהקשה על בירור קיומו או העדרו של קשר סיבתי רפואי בין הפגימות של התובע בעמוד השדרה לבין תנאי עבודתו במאפייה לרבות העדר הסבר מספק להחמרה שחלה במצבו של התובע משנת 1999 והאם ההחמרה נובעת מתנאי העבודה ועל יסוד כך שהמומחית דוגלת באסכולה מחמירה ולפיה רק אירוע טראומתי יכול לגרום לפגיעה בעמוד השדרה המותני והצווארי. לפיכך, ביום 19.5.2019 מונה ד"ר נחמיה בלומברג, מומחה האורתופדיה כמומחה נוסף.

10. ביום 18.6.2019 התקבלה חוות דעתו של ד"ר בלומברג ולפיה נקבע קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגימה בעמוד שדרה מותני והשפעה משמעותית של תנאי העבודה על פגימה זו. לעומת זאת, נדחה קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגימה בעמוד שדרה צווארי וזאת לאור תיעוד בודד לכאב צווארי, כאב שלא נשנה ולא הצריך ברור הדמיתי, תאונת הדרכים שעבר התובע בשנת 2004 במהלכה נחבל בגב ובצוואר והעובדה שעיקר התלונות על הצוואר הופיעו לאחר תום העבודה במאפייה.

11. ביום 9.9.2019 הופנו למומחה שאלות הבהרה מטעם התובע וכדלקמן:

"1. בחוות דעתך נקבע כי "קיים תיעוד בודד לכאב צווארי, כאב שלא נישנה ולא הצריך בירור הדמייתי". אבקש להסב תשומת ליבך כי התובע ביצע בדיקת CT מיום 5/2/12 אשר הדגימה שינויים פצטאליים קשים משמאל ו בקע דיסק אחורי מרכזי שמאלי ב – C4-C5 (הממצא מוזכר גם באישור רופא תעסוקתי מיום 8/3/12 והמוזכר בחוות דעתך) וכן עבר בדיקת MRI מיום 6/3/13 שלפי אישור ד"ר ליאור מרום מיום 28/4/13 נראה ב MRI בקע פרומינאלי והיצרות פרומינאלית קשה וד"ר מרום המליץ על ניתוח צריבה של הדיסק.

ה – CT ה – MRI ואישור ד"ר מרום מוזכרים בחוות דעתך ונבקשך להתייחס לממצאים שבבדיקות ובמיוחד לרישום בדבר קיום בקע ולהמלצה לביצוע ניתוח, וזאת לאור קביעתך כי הכאב צווארי לא הצריך בירור הדמייתי.

2. האם התנועות אותן ביצע התובע בעבודתו ושתוארו בהחלטת המינוי ותועדו בסרטוני וידאו, לרבות תנועות הרמת המגשים מעל גובה הראש ובגובה הראש והכנסתם לעגלה והוצאתם ממנה, עלולות לגרום ו/או להשפיע על יצירת פגיעה דיסקאלית בעמ"ש צווארי (מיקרוטראומה)?

3. האם בהעדר כל גורם אחר שיכול להשפיע על פגיעה בעמ"ש צווארי של התובע (מלבד תאונת הדרכים משנת 2004), התנועות שביצע התובע בעבודתו במאפייה במשך שנים האם יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו  או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו על הליקוי בצוואר?
12. ביום 6.10.2019 השיב המומחה לשאלות ההבהרה. המומחה הסביר כי בתקופת עבודתו של התובע הכאב הצווארי לא הצריך ברור הדמייתי נוסף ותיעוד כאבי הצוואר היה מועט ביותר וניתן לספירה על יד אחת. במהלך תקופת העבודה, בשנת 2004, התובע היה מעורב בתאונת דרכים שהובילה לכאבי צוואר. רק ביום 23.1.2012, מספר חודשים לאחר שהתובע פסק לעבוד תועדו כאבי צוואר משמעותיים עם נימול והגבלת תנועות. לאור תלונה זו, התובע נשלח להדמיה מתקדמת.
עוד הבהיר המומחה כי התנועות שביצע התובע בעבודה עלולות להוביל לכאב במנגנון של מיקרוטראומה ואולם דלות התיעוד בתקופת העבודה והתגברות הכאבים רק לאחר סיומה אינם תומכים בקשר סיבתי בין הפגימה בגב לתנאי העבודה. בשאלה האחרונה הסכים המומחה כי קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הפגימה בצוואר ואולם לא מדובר בהשפעה משמעותית לנוכח שינויים שחיקתיים בעמוד השדרה הצווארי הנפוצים בגילו של התובע.

13. על יסוד חוות דעתו של ד"ר בלומברג הסכים הנתבע להכיר בפגיעה של התובע בעמוד השדרה המותני כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה ועל כל ניתן תוקף של פסק דין להודעת הנתבע בסיכומים שהוגשו מטעמו ביום 14.1.2020.
הצדדים חלוקים על ההכרה בפגימה בעמוד השדרה הצווארי. בסיכומיו חולק התובע על ממצאים רפואיים שנקבעו על ידי המומחה. לטענתו, בניגוד לקביעת המומחה הממצאים בגין הפגימה בעמוד השדרה הצווארי לא החלו בעשור החמישי לחיי התובע אלא זמן רב לפני כן והפגיעה בצוואר בתאונת הדרכים הייתה פגיעה קלה שלא הצריכה טיפול ממושך. עוד נטען כי קביעת המומחה כי השפעת העבודה אינה משמעותית אינה משכנעת ואינה מבוססת ובמיוחד בהעדר "מדידה מדויקת של הגורמים השונים.

14. הנתבע מצידו טוען כי דין התביעה בגין עמוד השדרה הצווארי להידחות. לטענתו, התובע אינו מוסמך להתייחס לקביעות ולממצאים רפואיים. עוד נטען כי שני המומחים שללו את הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לפגימה בגב ולשכיחות הימצאות בלטי דיסק בעמ"ש צווארי עם התקדמות הגיל ולאחר העשור החמישי.
הלכה פסוקה היא כי בשאלות שברפואה בית הדין מייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה שמונה על ידו והוא אינו סוטה מחוות דעתו של המומחה אלא קיימת הצדקה יוצאת דופן.

15. לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים ובחוות הדעת לא מצאתי הצדקה לסטות מחוות דעת המומחים ולפיה ההשפעה של תנאי העבודה על הפגימה של התובע בצוואר אינה משמעותית וכי ההשפעה העיקרית על התפתחות המחלה היא השפעת הגיל והשינויים הניווניים בעטיה . שני המומחים התייחסו לכך שהתיעוד הראשון לכאבי צוואר היה בחודש יוני 2004 בסמוך לאחר תאונת הדרכים שעבר התובע ובה נחבל בגב ובצוואר וכי במהלך כל תקופת העבודה היה תיעוד אחד נוסף של כאבי צוואר בשנת 2007 שבגינו התובע הופנה ל – CT עמוד שדרה צווארי שנמצא תקין. מאותה תקופה ועד לתום תקופת העבודה היו תלונות צוואר בודדות בשנת 2011 כשעיקר התלונות התמקדו בגב התחתון. רק ביום 23.1.2012 כשלושה חודשים לאחר תום תקופת העבודה סבל התובע מכאבי צוואר במשך 3 שבועות עם נימול ביד שמאל והגבלה בתנועה. אמנם, ד"ר בלומברג נקט בגישה מקלה לעומת ד"ר הורביץ ובמענה לשאלות ההבהרה היה מוכן להכיר בקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הפגימה בצוואר ואולם כאמור עמדתו הייתה שהשפעת תנאי העבודה אינה השפעה משמעותית לעומת השפעת הגיל.
אשר על כן ועל יסוד חוות הדעת הרפואיות, התביעה להכרה בפגימה בעמוד שדרה צווארי כפגיעה בעבודה מכח תורת המיקרוטראומה – נדחית.

16. לנוכח העובדה שהפגימה בעמוד שדרה מותני התקבלה, הנתבע ישא בהוצאות התובע בסך 2,500 ₪ שישולמו בתוך 30 ימים.

ניתן היום, י"א שבט תש"פ, (06 פברואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

ענבל רוור
נציגת מעסיקים

איריס רש, שופטת

אלי עשור שעבין
נציג עובדים