הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 45271-03-19

24 יולי 2019
לפני:

כב' השופטת דניה דרורי

המערער
דוד מימון
ע"י ב"כ: עו"ד וקים וקים
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בענף נפגעי עבודה מיום 18.2.19 (להלן – הוועדה). הוועדה קבעה שלמערער נותרו 68% נכות בעקבות פגיעה בעבודה מיום 18.8.15.

רקע עובדתי
2. המערער, יליד 1973, נפגע בעת נפילה מגובה בעת התקנת מזגנים ביום 18.8.15. האירוע הוכר כתאונת עבודה. הפגימות שהוכרו הן: שבר בעצם הסקרום, שבר בעצם שוק שמאל, שבר של עצם הסטאלוס, כף רגל שמאל ושבר של עצם עקב ימין ומתיחה במרפק שמאל.

3. ועדה רפואית קבעה למערער, בהחלטתה מיום 26.6.18, נכות יציבה בשיעור 45%. לאחר הפעלת תקנה 15 נקבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 68 % מיום 1.11.17 . המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו.

4. הוועדה נושא הערעור התכנסה לישיבה ראשונה ביום 10.1.19 . בהרכב נכללו מומחים בתחומים אורטופדיה, נוירולוגיה וכירורגיה. במסגרת ישיבתה הראשונה ערכה הוועדה בדיקה קלינית שממצאיה תוארו בסעיף 7 לפרוטוקול. הוועדה קבעה למערער נכות בגין צלקות בכתף שמאל ובקרסול, ולשם סיכום הדיון ביקשה הוועדה את המסמכים הבאים: צילום עמוד שדרה מותני וצילום מכוון לחוליה 2L; צילום של עצם הסקרום, לצורך התייחסות לדרגת הדחיסה; צילום עדכני של קרסול וכף רגל שמאל; צילום כתף שמאל עקב פער בתיעוד ופיענוח בדיקות הדימות שנערכו כשנה קודם לכן . נוסף על כך, הפנתה הוועדה את המערער ליועץ-מומחה באורולוגיה לצורך התייחסות לתלונות המערער בתחום האורולוגי.

5. המערער נבדק על ידי מומחה-יועץ בתחום ה אורולוגיה ביום 13.2.19. היועץ ד"ר בולקיאר ערך בדיקה קלינית שממצאיה תוארו בסעיף 5 לחוות הדעת. בסעיף הסיכום קבע היועץ, כי אין קשר סיבתי בין ההפרעות במתן שתן מהם סובל המערער ל בין התאונה הנדונה.

6. הוועדה התכנסה לישיבתה המסכמת ביום 18.2.19, ללא נוכחות המערער. הוועדה אימצה את האמור בחוות דעת היועץ האורולוג והותירה את החלטת הוועדה מדרג ראשון על כנה. לפיכך, נקבעה למערער דרגת נכות רפואית בשיעור 68% (לאחר הפעלת תקנה 15) מיום 1.11.17.

הערעור וטענות הצדדים
7. בערעור נטען, בתמצית, שהוועדה לא התייחסה לצילומי הרנטגן ולבדיקות הדימות שהיא עצמה ביקשה לקבל; לא התייחסה לטיעוני הערר בכתב הערר מיום 18.10.18; לא קיימה דיון בחוות הדעת של ד"ר שטארקר מיום 25.6.18; בסיכום הליקויים הרפואיים לא נכללה הנכות בגין צלקות. בדיון בבית הדין הוסיף המערער וטען שבסיכום החלטתה לא התייחסה הוועדה לנכות בגין עמוד שדרה צווארי, וכן לא התייחסה לטענת המערער בנוגע לתחולת הנכות.

8. בכתב התשובה הודיע המשיב על הסכמתו להחזיר את עניינו של המערער לוועדה בהרכבה הקודם על מנת שתתייחס לנושאים הבאים: מגבלה בתנועת כתף שמאל; שבר בחוליה 2L; שבר בחוליה 5S עם תזוזה ניכרת; הפרעה בתפקוד כף רגל ימין; מגבלה בעמוד השדרה המותני; צלקות בהתאם לקביעות הוועדה בפרוטוקול מיום 10.1.19; הוועדה תידרש באופן מנומק לחוות הדעת מטעם המערער מאת ד"ר שטארקר מיום 25.6.18.

אשר לטענות המערער שהועלו בדיון, הסכים המשיב שהוועדה תידרש לטענת המערער כי יש לקבוע לו נכות זמנית עד למועד התכנסות הוועדה; כן תתייחס לצילומים ולממצאי הדימות; בתום הדיון תידרש למלוא הליקויים של המערער ובין היתר תתייחס לצוואר.

9. המערער עמד על כך שבית הדין יורה לוועדה להתייחס באופן מנומק ומפורט לכתב הערר שהגיש בא כוחו ביום 18.10.18. כאן המקום לציין, כי המערער אף עמד על כך שעניינו יוחזר לוועדה בהרכב חדש, אולם במעמד הדיון הסכים שההכרעה בנוגע להרכב הוועדה תישאר לשיקול דעתו של בית הדין.

דיון והכרעה
10. למקרא הודעת הערעור ו כתב התשובה, ולאחר שנתתי דעתי לפרוטוקולי הוועדה ולחומר שבתיק, שוכנעתי כי הסכמת המשיב כוללת את כל הנושאים והטיעונים אליהם נדרשת הוועדה להתייחס, ואין מקום להורות לוועדה להתייחס לכלל הטענות והנימוקים בערר, מעבר לאותם נושאים שיפורטו במפורש בפסק-דין זה.

11. כתב הערר המפורט כולל טיעונים שיקבלו ביטוי מלא בהוראות פסק-דין זה (כמפורט בסעיף 15 ל הלן), ומשכך לא יהא זה יעיל להפנות שוב לנימוקי הערר.
כך, למשל, בסע' 1 לערר טען המערער בנוגע לתחולת הנכות שנקבעה מיום 1.11.17, ולכך תידרש הוועדה עת תדון בטענה שיש לקבוע למערער נכויות זמניות עד למועד התכנסותה.
בסע' 2 לערר טען המערער שנותרה נכות בעקבות שבר בעקב ימין והפרעה קלה בתפקוד כף רגל ימין. בעניין זה הוסכם, כאמור, שהוועדה תדון בטענה להפרעה בתפקוד כף רגל ימין, כולל התייחסות לצילומי רנטגן ולחוות דעתו של ד"ר שטארקר.
בסע' 3 לערר נטען למגבלה בעמוד שדרה מותני, וגם לנושא זה נדרשת הוועדה להתייחס, לרבות בדיקות דימות וחוות הדעת מטעם המערער.
בסע' 4 לערר נטען לגבי שבר בחוליה הסקראלית, והוועדה ממילא מתבקשת לבחון את הטענה לשבר בחוליה 5 S עם תזוזה ניכרת.
בסע' 5 לערר טען המערער לנכות בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה צווארי. כעולה מפרוטוקול הוועדה מיום 10.1.19, נערכה בדיקה לעמוד שדרה צווארי , כך שטענה זו נבחנה וזכתה להתייחסות הוועדה. המשיב אף הסכים שהוועדה תתייחס בהחלטתה לליקוי זה ותבחן אם יש בממצאים כדי להצדיק קביעת נכות.

12. אשר לנטען בסע' 6 לערר: לטענת המערער, הוועדה הרפואית מדרג ראשון טעתה בקביעתה בתחום האורולוגי. בעניין זה הפנתה הוועדה את המערער לבדיקת יועץ מומחה באורולוגיה, ולכן אין בטענות הערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון כדי להצביע על טעות משפטית בפעולתה של הוועדה הרפואית לעררים.

13. בסע' 7 לערר טען המערער בנוגע לצלקת. כאמור, הוועדה קבעה למערער נכות בגין צלקת, בישיבתה ביום 10.1.19, אולם נכות זו נשמטה מהחלטתה המסכמת. אי לכך, הוסכם שהעניין יוחזר לוועדה על מנת שתשלים החלטתה בנקודה זה. בסעיף 8 לערר התייחס המערער לחוות הדעת של ד"ר שטארקר, וגם בעניין זה הסכים המשיב שנפלה טעות בהחלטת הוועדה ועליה להידרש באופן מנומק ומפורט לחוות הדעת מטעם המערער.

14. אשר להרכב הוועדה: לא מצאתי, כי בנסיבות המקרה דנן יש הצדקה להשבת עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש. הלכה פסוקה היא, שדרך המלך בקשר להחזרת עניינו של המבוטח לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה באותו הרכב. רק במקרים נדירים בהם עולה חשש של ממש, כי הוועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות, או במקרים חריגים אחרים, מועבר העניין לוועדה בהרכב אחר (ראו: עב"ל 778/08 מיכאל דהן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 19.10.09 בפסקה 7; עב"ל 231/09 ד"ר אריה קופפרברג - המוסד לביטוח לאומי, מיום 21.10.09, בפסקה 8 וההפניות שם).
מעיון בהחלטת הוועדה, בטענות הצדדים, ומכלל המסמכים שבתיק לא הוכח כי הוועדה "נעולה" בדעתה, ואין מדובר בנסיבות חריגות אחרות המצדיקות את העברת הדיון לוועדה בהרכב אחר. הוועדה קיימה את ישיבתה הראשונה ביום 10.1.19, אולם לא סיכמה את הדיון בעניינו של המערער מאחר שהפנתה אותו לבדיקות נוספות. בישיבתה המסכמת ביום 18.2.19 לא נתנה הוועדה דעתה לפרוטוקול הקודם, ומכאן הטעויות שנפלו בהחלטתה. כאמור, לא היתה מחלוקת בין הצדדים כי טעויות אלו מצדיקות השבת עניינו של המערער לוועדה, אולם אין ל ומר, כי מדובר בהתנהלות פסולה או בפגם חמור המצדיק החלפת הרכב הוועדה.

סוף דבר
15. לאור כל האמור, עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכבה מיום 18.2.19, על מנת שתפעל באופן הבא:
(1) תידרש במנומק לטענות המערער ולתלונותיו בנוגע לליקויים הבאים ותקבע האם יש בממצאים הנוגעים לתלונות אלה כדי להצדיק קביעת נכות , כל זאת בין השאר תוך התייחסות לממצאי דימות בהם ביקשה לעיין בהחלטתה מיום 10.1.19:
א. מגבלה בתנועת כתף שמאל;
ב. שבר בחוליה 2L;
ג. שבר בחוליה 5S עם תזוזה ניכרת;
ד. הפרעה בתפקוד כף רגל ימין;
ה. מגבלה בעמוד השדרה המותני;
(2) תקבע נכות בגין צלקות בהתאם לקביעות שצוינו בפרוטוקול הישיבה מיום 10.1.19;
(3) תדון במנומק בחוות הדעת של ד"ר שטארקר מיום 25.6.18;
(4) תדון בטענת המערער לפיה יש לקבוע נכות זמנית עד למועד התכנסות הוועדה;
(5) תסכם החלטתה בנוגע למלוא הליקויים הנטענים של המערער, לרבות בעניין עמוד השדרה הצווארי.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת באופן שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה.
המערער יזומן להופיע לפני הוועדה, גם באמצעות באי כוחו.

16. בנסיבות העניין, הסכמתו המפורטת של המשיב פורטה במסגרת כתב התשובה, עוד בטרם התקיים דיון בערעור; לנוכח השלמת הטיעון בעל פה מטעם המערער, הסכים המשיב להחזיר את העניין לוועדה גם בנושאים שהועלו בדיון. אין לכן הצדקה לחרוג מהכלל לפיו לא תפסקנה הוצאות בהליכים המסתיימים בהסכמה. אי לכך, אין צו להוצאות.

17. לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"א תמוז תשע"ט, (24 יולי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .