הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 45238-06-16

לפני:

כב' השופט נוהאד חסן
נציג ציבור (עובדים) - מר אליעשור שעבין
נציג ציבור (מעסיקים) - מר עמירם אלון

התובעת:
ד"ר פדילה אבו פול, ת.ז. XXXXXX676
ע"י ב"כ עוה"ד אלונה שימקין ואח'

-

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד רויטל חן, המחלקה המשפטית

פסק דין

1. בפנינו תביעתה של ד"ר פדילה אבו פול (להלן: " התובעת") כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") להכיר בליקוי בעמוד שדרה מותני וצווארי, כפגיעה בעבודה, כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה- 1995 (להלן - " החוק").

2. הנתבע דחה את תביעתה בטענה , כי לא נמצא, כי עקב אופי עבודתה נגרם לה נזק פיזיולוגי/גופני ואי כושר לעבודה, והכל כעולה ממכתב הדחיה מיום 14.4.16.

3.       ביום 14.5.17 ולאור הסכמת הצדדים, מינה בית הדין את ד"ר דוד אנג'ל, מומחה בכירורגיה אורטופדית, לשמש מומחה יועץ רפואי בעניינ ה של התובע ת, וזאת על סמך העובדות המוסכמות והשאלות שלהלן:

"העובדות:
א. התובעת ילידת שנת 1969.
ב. התובעת הינה בעלת רישיון לעסוק ברפואת שיניים, משנת 1996.
ג. התובעת עבדה כרופאת שיניים שכירה במסגרת קופ"ח מכבי, במשך 10 חודשים, מחודש 7/02 ועד 4/03. התובעת עבדה במכבי 3 ימים בשבוע, 6 שעות ביום, והיתה לה סייעת בתקופה זו.
ד. החל משנת 2003 ואילך התובעת עובדת כרופאת שיניים עצמאית ובכל שנות עבודתה (למעט במספר חודשים), עובדת ללא סייעת.
ה. בין שנת 2003 ל-2005 התובעת עבדה במרפאתה 3 עד 4 ימים בשבוע, בסה"כ 7 שעות ביום עם פיצול - דהיינו 4 שעות בבוקר משעה 09:00 עד 13:00, לאחר מכן הפסקה של 3 שעות במהלכן נסעה לביתה, ובערב עבודה של 3 שעות נוספות משעה 16:00 עד 19:00.
משנת 2005 ואילך התובעת עובדת 5 ימים בשבוע, בסה"כ 7 שעות ביום עם פיצול כפי שצוין לעיל בסעיף ה'.
ו. התובעת מטפלת בממוצע בכ-10 מטופלים ביום. הטיפול בכל מטופל נמשך בממוצע כ-30 דקות.
ז. בעת ביצוע עבודתה התובעת יושבת על כיסא אורטופדי על גלגלים, שניתן להגביהו ולהנמיכו. הכיסא נמצא מימינו של המטופל והמטופל שוכב על כיסא שאף אותו ניתן להגביה ולהנמיך והתובעת מטפלת בו כאשר פיו של המטופל נמצא בגובה ידיה.
ח. מגש החומרים, הכלים והמכשירים נמצא מול התובעת, מימינה.
ט. מאחורי התובעת ישנן 5 מגירות ובהן חומרים שונים, מסודרים לפי סוגי הטיפולים השונים, אותם נדרשת התובעת להוציא בהתאם לצורך במהלך הטיפול בכל מטופל (כפי שניתן לראות בתמונה המצ"ב).
י. משמאל למטופל ישנו מכשיר סקשן ומצלמה אורלית, מוצץ רוק וברז שטיפה, והתובעת נאלצת להטות את הגוף במהלך הטיפול לכיוון שמאל כ-7-8 פעמים לגבי כל מטופל, לצורך ביצוע פעולות נדרשות עם המכשירים סקשן שאיבה ומים.
יא. בעת הטיפול בכל מטופל התובעת מבצעת תנועות של הטיית הגוף לכיוון מגש הכלים הנמצא מימין (כ-8 פעמים לגבי כל מטופל), וכן מטה את הגוף תוך כיפוף לכיוון מגירות החומרים והכלים הנמצאות מאחוריה כמצוין בסעיף ט' (כ-3-5 פעמים לגבי כל מטופל), ואז חוזרת שמאלה כדי לטפל במטופל. המדובר ב-5 מגירות, מגובה של 10 ס"מ מהריצפה ועד לגובה של 90 ס"מ."

"השאלות:
א. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת כעצמאית משנת 2003 ואילך, בכל הקשור לתנועות החוזרות ונשנות של הטיית גופה של התובעת לצדדים, ובין הליקוי בו לקתה בעמוד שדרה מותני או החמרתו?
ב. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת חיובית - האם לתנאי העבודה השפעה משמעותית על הליקוי (השפעה משמעותית היא בשיעור של 20% ומעלה)? "

4.      המומחה, ד"ר אנג'ל, השיב על השאלות שהופנו אליו, וקבע בחוות דעתו מיום 5.6.17, כדלקמן:

"א. בגב התחתון של התובעת נמצא בלט דיסק בגובה L5-S1. תנועות הגב התחתון לכל כיוון יכולות לתרום למחלת גב תחתון (כמו הרבה מאוד פעולות שאנו עושים במשך החיים). ניתן לכן להגיד שיש קשר סיבתי כלשהו בין העבודה למחלת הגב.
ב. אין בעבודתה המתוארת כולל רכינה לפנים והטיות לצדדים כדי לגרום נזקים בלתי הפיכים בגב במידה שתצדיק קביעת קשר סיבתי בין מחלת הגב לעבודתה. התנועות הן בטווח הרגיל של תנועות עמוד השדרה ואין העברת כוחות או עומסים ניכרים לגב. בלט בדיסק זה הינו שכיח בגילה של התובעת. השפעת העבודה על גרימה או החמרה במחלתה הינה פחותה מ-20%."

5.       ביום 6.9.17 נעתר בית הדין לבקשת התובע ת, והפנה למומחה את שאלות ההבהרה שלהלן:

"א. האם עמדה בפניך חוות דעתו של ד"ר אבו פול מטעם התובעת? הנך מתבקש לעיין בה, לרבות בספרות הרפואית המאוזכרת בה ולהשיב במנומק – האם יש באמור בחוות הדעת כדי להביא לשינוי במסקנתך, לפיה השפעת תנאי עבודתה של התובעת על גרימת/החמרת מחלתה הינה פחותה מ-20%?
ב. הנך מופנה לעובדה י"א בסעיף 3 להחלטת המינוי מיום 14.5.17 ולתמונות המרפאה. האם תיאור זה מבטא תנועות שהינן בטווח הרגיל של תנועות עמוד השידרה או שמא מבטא תנועות החורגות מהטווח הרגיל, ואשר השפיעו על גרימת/החמרת מחלת הגב של התובעת השפעה משמעותית (בשיעור העולה על 20%)?
ג. התובעת ילידת שנת 1969. בחוות דעתך ציינת כי התובעת סובלת מבלט דיסק בגובה L5-S1 וכי בלט בדיסק זה הינו שכיח בגילה של התובעת.
אבקשך לנמק קביעתך זו תוך התייחסות למיקום השינויים שנמצאו אצל התובעת והפניה לספרות מקצועית רלבנטית."

6.      בחוות דעתו המשלימה מיום 17.9.17 השיב המומחה לשאל ות ההבהרה כדלקמן:
"א. כן. קראתי את חוות הדעת של ד"ר אבו פול. איני מסכים עם דעתו. ישנם מאמרים רבים שתומכים או מתנגדים להכרה בקשר סיבתי בין מחלת גב תחתון לעיסוקים שונים. הספרות בשני הכיוונים מוכרת לי. יש לשקול כל מקרה לגופו. לדעתי מקרה זה אינו אפילו גבולי. להערכתי השפעת העבודה כאן פחותה מאוד מ-20% הנדרשים.
ב. כן. קראתי את ההחלטה וראיתי את התמונות. כן התנועות הן בטווח הרגיל של תנועות עמוד השדרה ואין העברת כוחות או עומסים ניכרים לגב.
ג. יש עבודות רבות שבדקו את השכיחות של בלט דיסק בגבהים השונים ובגילים שונים. העבודות מצאו אחוז גבוה מאוד של בלטי דיסק אפילו בנבדקים שאין להם כאבי גב (ברור שכשבודקים אנשים שיש להם כאבי גב האחוזים אפילו גבוהים יותר). למשל מאמר מ-NEJM על תוצאות MRI בחוברת 331 מס' 2 ביולי 1994. מאמר אחר מ- JBJS 1990, 72, 403-408. מאמר נוסף מ J NEUROSURG SPINE 11:501-507 2009. "

7.      בד בבד עם הגשת הסיכומים, הגישה התובעת ביום 23.11.17 גם בקשתה למינוי מומחה רפואי אחר/נוסף, בקשה אשר התנגד לה הנתבע וזאת במסגרת סיכומיו ואשר הוגשו ביום 26.12.17 והצדדים ביקשו לראות בבקשה ובתגובה, כסיכומים בכתב מטעמם.

תמצית טענות התובעת:

8.         א.   התובעת טענה בסיכומיה, כי מדובר היה בחוות דעת כללית ותמציתית ביותר ואינה עולה בקנה אחד, לא עם העובדות ולא עם החומר הרפואי בעניינה של התובעת, ועל כן לא ניתן להסתמך עליה לצורך דחיית התביעה.

ב. לאחר שחוות דעתו המקורית נעדרת כל התייחסות לחוות דעת המומחה מטעם התובעת, שהינה מפורטת ביותר, הרי גם כאשר התבקש להגיב באופן מנומק לחוות הדעת, לא עשה המומחה כן והסתפק בחזרה על עמדתו מבלי להתמודד עם הספרות הרפואית אשר הוצגה במסגרת חוות דעתו של הרופא מטעם התובעת, ועם המאמרים המתייחסים ספציפית לעבודת רופאי השיניים אשר צוטטו בחוות דעתו של ד"ר אבו פול; חזרת המומחה על קביעתו כי התנועות שביצעה התובעת בעבודתה כרופאת שיניים הינן בטווח הרגיל, תמוהה ביותר. לא רק נוכח האמור לעיל המתואר במאמרים, אלא, בפרט נוכח תיאור מסכת העובדות המפרטת את מבנה המרפאה ואת הטיות הגב של התובעת ממצב ישיבה תוך כיפוף למגירות הכלים הנמצאות מאחוריה. קביעת המומחה כי מדובר בתנועות בטווח הרגיל אינה מנומקת או מתייחסת לאותו פירוט מיוחד והיא רק נשללת ודומה כי המומחה כלל לא היה ער לתנועות המיוחדות או שהיה מקובע בעמדתו הראשונית, עמדה אשר חורגת מקביעות של מומחים רפואיים אחרים, בתיקים של מבוטחים וכמצוטט בבקשה.

ג. לא ניתן למצוא בחוות דעתו של ד"ר אנג'ל כל התייחסות לעובדה כי התובעת עבדה במשך השנים ללא סייעת, ועל כן היקף התנועות שביצעה היה גדול בהרבה מכל מקרה של רופא שיניים העובד בדרך כלל עם סייעת ויכול להיעזר בה לשם הושטת כלים או חומרים בחלק מזמן עבודתו.

ד. מכל האמור לעיל, יש לקבל את התביעה על סמך חוות דעתו של ד"ר אבו פול – המומחה מטעם התובעת, ולחילופין למנות מומחה רפואי אחר/נוסף וזאת לאור התעלמותו של המומחה ממסכת העובדות לעניין תנאי עבודתה של התובעת, וכן לאור העובדה כי המומחה דוגל באסכולה מחמירה עם התובעת.

תמצית טענות הנתבע:

9. א.       לטענת הנתבע, יש לאמץ את מסקנות חוות דעתו של ד"ר אנג'ל בעניינו של התובע ת, ולדחות את התביעה.

ב. במקרה דנן אין כל הצדקה למינוי מומחה רפואי/נוסף, שכן המומחה לא חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו ע"י בית הדין, והוא אף נתן מענה לכל השאלות שהוצגו לו, ואשר הינן חיוניות להכרעה בהליך והוא אינו דוגל באסכולה מחמירה עם התובעת בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר.

ג. המומחה קבע בחוות דעתו, כי בגב התחתון של התובעת נמצא בלט דיסק בגובה L5-S1 וכי אמנם תנועות הגב התחתון יכולות לתרום למחלת גב תחתון כמו הרבה מאוד פעולות שעושים במשך החיים ועל כן ניתן לומר שקיים קשר סיבתי כלשהוא בין העבודה לבין מחלת הגב, אך מנגד קובע המומחה, כי אין בעבודתה המתוארת, כולל רכינה לפנים והטיות לצדדים, כדי לגרום נזקים בלתי הפיכים בגב במידה שתצדיק קביעת קשר סיבתי בין מחלת הגב לבין עבודתה, שכן התנועות הן בטווח הרגיל של תנועות עמוד השדרה ואין העברת כוחות או עומסים ניכרים לגב, וכי בלט בדיסק זה הינו שכיח בגילה של התובעת, ועל כן, הגיע המומחה למסקנה כי השפעת העבודה על גרימת או החמרת מחלתה של התובעת הינה פחותה מ-20%.

ד. בתשובותיו לשאלות ההבהרה, נתן המומחה מענה ברור לשאלות שהופנו אליו, תוך שהוא שב על עמדתו ומציין, בין היתר, כי עיין בחוות דעתו של ד"ר אבו פול מטעמה של התובעת, וכי אינו מסכים עם דעתו, וציין, כי ישנם מאמרים רבים שתומכים או מתנגדים בהכרה בקשר סיבתי בין מחלת גב תחתון לעיסוקים שונים וכי הספרות בשני הכיוונים מוכרת לו, אלא שיש לבחון כל מקרה לגופו; ובאשר לתובעת, דעתו של המומחה היתה כי אין מדובר במקרה גבולי ולהערכתו השפעת העבודה במקרה זה הינה פחותה מ-20%.

ה. תשומת הלב לעובדה, כי גם לאחר שהמומחה ראה את תמונות המרפאה שהוצגו לו, חזר על קביעתו כי התנועות המתוארות הינן בטווח הרגיל של תנועות עמוד השדרה וכי אין העברת כוחות או עומסים ניכרים לגב.

ו. המומחה אף הפנה בתשובותיו לספרות הרפואית הרלבנטית ואשר לפיה, בלט דיסק ממנו סובלת התובעת הינו שכיח בגילה.

ז. חוות דעתו של המומחה, לרבות תשובותיו לשאלות ההבהרה, הינן ברורות, מנומקות ומפורטות, והמומחה השיב לכל השאלות עליהן נשאל, וניתנו בהסתמך על העובדות המוסכמות שנקבעו בהחלטת בית הדין ועל כרטיסיה הרפואיים של התובעת.

ח. תפקידו של המומחה הינו לחוות דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי הנטען בעמוד שדרה מותני של התובעת לבין תנאי עבודתה, וכי מרגע שנשלל על ידו קיומו של קשר סיבתי כאמור, אין זה מתפקידו לחוות דעתו בשאלת מקורו של אותו ליקוי.

ט. יש לבחון כל מקרה לגופו ואין להקיש לענייננו מפסק הדין שצירפה התובעת בעניין ד"ר פלדמן, שכן מדובר במבוטח אחר עם ליקוי אחר ותשתית עובדתית שונה.

י. ככל שהתובעת טוענת כי מדובר באסכולה בה דוגל המומחה וכי קיימת אסכולה שונה בסוגיה זו, הרי שטענה זו כלל לא הוכחה על ידה כנדרש בפסיקה, ואין בפסק הדין שצורף על ידה, כדי להוכיח קיומה של אסכולה, כאמור.

יא. לאור כל האמור לעיל, הרי שאין כל הצדקה למינוי מומחה רפואי נוסף/אחר ויש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה

10.      על מנת להכיר בפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה, לאחר שהונחה תשתית עובדתית מספקת, יש לבדוק שלושה נושאים:
"האחד, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי; השני, האם הפגיעה נעשתה במנגנון המיקרוטראומה; השלישי, מידת ההשפעה של תנאי העבודה על מידת הליקוי ביחס לגורמים האחרים."

עוד נקבע, כי
"לגבי הקשר הסיבתי, כאשר מדובר במיקרוטראומה, אזי חובת הוכחתו בסבירות העולה על 50% מוטלת על המבוטח."
(בר"ע 7293-06-13 המוסד לביטוח לאומי נ' יעקב סיטרוק (15.7.13)).

11. לאחר שעיינו בכל כתבי הטענות ונספחיהם, בחוות הדעת ובחוות דעתו המשלימות של המומחה ובשאר המסמכים בתיק, לא מצאנו כל הצדקה למינוי מומחה רפואי נוסף/אחר ואין להכיר בתובע ת כמי שנפגע ה ב"תאונת עבודה" כמשמעה בסעיף 79 ל חוק הביטוח הלאומי, וזאת לאור חוות דעתו המפורטת והמנומקת של המומחה.

12. מדיניות בית הדין ביחס למינוי מומחים נקבעה בהנחיות בדבר מומחים יועצים רפואיים, מיום 26.6.17, ואש נכנסו לתוקף ביום 4.7.17.

13. א. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף, אם מצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו (סעיף 17 להנחיות בדבר מומחים יועצים רפואיים, מיום 26.6.17 ואשר נכנסו לתוקף ביום 4.7.17).

מינוי מומחה נוסף לא יעשה כדבר שבשיגרה אלא רק כאשר תחושת השופט היושב לדין הינה כי אין בידו להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה וכי נותרו ספקות או שאלות בלתי מוכרעות גם לאחר חוות הדעת (רע"א 337/02 רונית מזרחי נ. כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פד"י נו' (4) 673).

ב. מינוי מומחה "אחר" משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. על כן, לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים שבגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: נמצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו ע"י בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; המומחה מתנגד לאסכולה רפואית שעליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלבנטית; נפל פגם אישי במומחה; או טעם אחר שיירשם (סעיף 18 להנחיות בדבר מומחים יועצים רפואיים, מיום 26.6.17 ואשר נכנסו לתוקף ביום 4.7.17).

14. לאחר עיון בבקשה, במסמכים הרפואיים, בחוות דעתו של המומחה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, לא מצאנו כי במקרה שבפנינו התקיימה סיבה כלשהי המצדיקה מינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף.

15. נראה לבית הדין, כי כל מטרת הבקשה של התובעת, הינה לתור אחר מומחה אחר, שאולי כן יקבע קשר סיבתי בעניינה, ולדעת בית הדין אין זו הדרך הראויה לפעול בעניין זה.

16. מעיון בחוות דעתו של ד"ר אנג'ל ומתשובותיו לשאלות ההבהרה, אין להסיק, כי המומחה חרג באופן מהותי מהעובדות אשר נקבעו ע"י בית הדין, בניגוד לנטען ע"י התובעת; המומחה קיים דיון בעניינה של התובעת בכל הקשור לפגימתה, וקבע כי אמנם יש קשר סיבתי כלשהוא בין עבודתה לבין מחלת הגב ממנה סבלה, אולם, השפעת העבודה על גרימתה ו/או החמרתה של המחלה הינה פחותה מ-20%.

המומחה נתן מענה לכל השאלות שהוצגו ע"י בית הדין, הן בהחלטת המינוי והן בשאלות ההבהרה אשר הופנו אליו.

17. מכל המקובץ עולה, כי בית הדין אינו תמים דעים עם מסקנותיה של התובעת בכל הקשור למינוי מומחה רפואי אחר ו/או נוסף, ובעניין זה, מקובלים על בית הדין טיעוני הנתבע בתגובתו.

18. המומחה נתן חוות דעת מפורטת, מנומקת, המסתמכת על המסמכים הרפואיים שהיו בפניו, ועל מסקנותיהם של הרופאים המטפלים בזמן אמת; המומחה נתן את חוות דעתו תוך התייחסות למסגרת העובדתית שנקבעה ע"י בית הדין, תוך מתן מסקנות רפואיות ברורות ומבוססות, ואין לראות במסקנות אלה, כי המומחה נעול בדעתו, כטענת התובעת.

19.     לאור קביעתו הבהירה והחד משמעית של המומחה בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה, כי אין בעבודתה המתוארת של התובעת והכוללת רכינה לפנים והטיות לצדדים, כדי לגרום נזקים בלתי הפיכים בגב, במידה שתצדיק קביעת קשר סיבתי בין מחלתה בגב לבין תנאי עבודתה, וכי התנועות הן בטווח הרגיל של תנועות עמוד השדרה, שכן אין העברת כוחות או עומסים ניכרים לגב - אין כל מנוס מדחיית התביעה.

20. המומחה קבע עוד בחוות דעתו, כי בלט הדיסק ממנו סבלה התובעת הינו שכיח בגילה וכי השפעת העבודה על גרימתה או החמרתה של המחלה, הינה פחותה מ-20%.

21. המומחה אף התייחס לאמור בחוות דעתו של ד"ר אבו פול – הרופא מטעם התובעת, וקבע, כי אינו מסכים עם דעתו, שכן ישנם מאמרים רבים שתומכים ומתנגדים בהכרה בקשר הסיבתי בין מחלת גב תחתון לעיסוקים שונים, וכי המומחה מכיר את הספרות ביחס לדעות אלו, אך לטעמו, יש לשקול כל מקרה לגופו, וכי עניינה של התובעת אינו אף לא מקרה גבולי, ולהערכתו השפעת העבודה בעניינה פחותה מאוד מ-20 האחוזים הנדרשים, וזאת גם לאור העובדה, כי התנועות שביצעה התובעת הן בטווח הרגיל של תנועות עמוד השדרה ואין בהן העברת כוחות או עומסים ניכרים לגב.

22. המומחה קבע עוד, כי יש עבודות רבות שבדקו את השכיחות של בלט דיסק בגבהים השונים ובגילאים השונים, ואשר מצאו אחוז גבוה מאוד של בלט דיסק אפילו בנבדקים שאין להם כאבי גב, וכי ברור שכשבודקים אנשים שיש להם כאבי גב, האחוזים אפילו גבוהים.

23. מכל האמור לעיל עולה, כי לא מצאנו כל נימוק או טעם המצדיק שלא לאמץ את חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין.

24.     באשר למשקל שמייחסים בתי הדין לעבודה, לחוות דעתו של המומחה יועץ רפואי, קבע בית הדין הארצי לעבודה:
"... חוות דעת מומחה מטעם בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו, אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעת המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעל הדין ."
(ראה: עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי בוארון, פס"ד של כב' השופט פליטמן מיום 15.5.07).

25.     בשים לב לאמור בחוות דעת המומחה - התובעת לא השכיל ה להוכיח "פגיעה בעבודה" ותביעת ה נדחית בזאת.

26.     אין צו להוצאות.

27.     לצדדים הזכות לערער על פס"ד זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסה"ד .

ניתן היום, 11 בינואר 2018, כ"ד בטבת תשע"ח, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר אליעשור שעבין
נציג ציבור עובדים

נוהאד חסן, שופט
אב"ד

מר עמירם אלון
נציג ציבור מעסיקים