הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 43760-06-14

20 ספטמבר 2018

בפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובע:
יוסף צלאח
ע"י ב"כ: עו"ד אלי הכהן ואח'

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ו. מנסור גבארין ואח'

החלטה

לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר בפגיעה של אירוע מוחי כפגיעה בעבודה.
ביום 3/4/18 התקבלה חוות דעתו של ד"ר ארנון קרני בעקבות החלטת בית הדין מיום 8/3/18.
ביום 10/7/18 התקבלה בקשה מטעם התובע להעביר למומחה שאלות הבהרה.
נציין כבר עתה כי אנו סבורים שמספר שאלות ההבהרה אותם מבקש התובע להפנות אל המומחה הינו מופרז וחורג מהמקובל.
בתגובתו התנגד הנתבע להפניית שאלות 1, 4, 6ז', 7ב', 7ד' ו- 7ה', 8 ו- 9 מהטעם שהמומחה השיב לשאלות שנשאל , השאלות תיאורטיות והיפותטיות, לא נועדו להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת ו ניסוחן אינו תואם לעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין מיום 8/3/18. הנתבע אינו מתנגד להפניית שאלות 2 ו- 7א' וכן שאלות 3, 5, 6 א-ו, 7ג' בכפוף לשינוי ניסוח. ביחס לשאלה מס' 1 הנתבע מתנגד לכך שהמומחה יקבל ויאשר את תוצאות המאמרים המפורטים בשאלה אולם אינו מ תנגד לכך שהמומחה יעיין בהם ויתייחס לאמור בהם.
בפסיקה נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את כל שאלות ההבהרה, למעט שאלה מס' 6ג' והסיפא של שאלה מס' 8 , באשר הן עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. כמו כן, לא התרנו את שאלת 9 ב' מאחר והיא אינה ברורה.
לנוכח האמור בתגובת הנתבע ובשים לב לאמור בחוות דעת המומחה מצאנו לנכון לשנות את ניסוח שאלות 1- 9 .נציין בהקשר זה כי בחוות דעתו קבע המומחה שהתובע עבר שבץ מוחי ובהחלטת המינוי מיום 8/3/18 נקבע כי הייתה קיימת חריגות מסוימת ולא מובהקת באירוע הוויכוח בעבודה ולא צוין כי הסימנים שהופיעו אצל התובע לאחר אירוע הוויכוח הם מובהקים להופעת שבץ מוחי . ביחס לשאלה מס' 1 מצאנו כי על המומחה להתייחס לאמור בשני המאמרים שצורפו לבקשה בלבד. ככל שחפץ הנתבע בהתייחסות המומחה למאמר ומחקרים רפואי ים נוספים בחוות דעת פרופ' רכס, יתכבד וימציאם לעיונ ם של המומחה ובית הדין , עד ליום 10.10.18, כאשר יובהר כי איננו מתירים המצאה של יותר מ 5 מאמרים/מחקרים רפואיים. כן מקובלת עלינו טענת הנתבע לפיה על המומחה להתייחס לאמור במאמרים תחת לקבלם ולאשרם. איננו מתירים את הפניית שאלה מס 6ג' משאנו סבורים כי מדובר בשאלה שיש בה כדי "להתווכח" עם מסקנות המומחה וכן קיימת הכבדה מיותרת על המומחה . ככל שסבור הת ובע כי קיימים מאמרים שונים הסותרים את קביעת המומחה יתכבד וי מציאם לעיונם של המומחה ושל בית הדין. איננו מתירים את הסיפא לשאלה מס' 8 משאנו סבורים כי יש בשאלה זו משום הכבדה מיותרת על המומחה. אין זה מתפקידו של המומחה לכמת סיכונים כמפורט בשאלה.
על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:
הנך מופנה לעובדות המקרה שבהחלטת המינוי, שם בסעיף 9 נקבע: "כשעתיים לאחר הוויכוח התובע חש ברע, תפקודו לא היה ממוקד והוא אף איבד את שיווי המשקל בעת שהלך לשירותים ונפל על הרצפה."
הנך מופנה למאמרים המצורפים לבקשה (סומנו "1" ו- "2") המפורטים בחוות הדעת של פרופ' רכס:
"Triggering risk factors for ischemic stroke" אשר חקר את הקשר בין שבץ מוחי וחשיפה לשבעה טריגרים פוטנציאליים בזמן ערות בחלון זמן של שעתיים לפני קרות השבץ המוחי ואשר מסקנתו היא כי: "Negative emotions, anger, and sudden changes in body posture in response to starteling event appear to be independent triggers for ischemic stroke."
וכן למאמר הנוסף המצ"ב:
"Outbursts of anger as a trigger of acute cardiovascular events: a systematic review and meta-analysis",
אשר מציג את ממצאיו של מחקר מטא אנליזה שיטתי אשר תוצאות היא: "all studies found that, compared with other times, there was a higher risk of cardiovascular events in the 2 h following outbursts of anger", ומסקנתו היא: "There is a higher risk of cardiovascular events shortly after outbursts of anger"
נא התייחסותך לתוצאות ומסקנות המאמרים הנ"ל.
בפתחו של חלק הדיון בחוות הדעת (עמוד 2 שורות 6-8) קבעת כי לא יתכן שהאירוע החריג הוביל לבואו של השבץ המוחי וששבץ מוחי מטבעו יכול להתחיל בצורה קלה ו להחמיר במהלך יממה.
הנך מופנה לשאלת בית הדין בסעיף 17.2 להחלטת המינוי- שם מוגדר בפירוש כי גם החמרת מצב הליקוי עקב האירוע מיום 9.4.13 משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
בהנחה שהאירוע החריג אכן לא היה הגורם לשבץ המוחי , אנא אשר כי קיימת סבירות של מעל ל 50% כי האירוע החריג תרם להחמרתו של השבץ המוחי .
ראה דבריך בעמ' 2 שורות 10-11 כי "לא ברור [...] כיצד המשיך להיות פעיל בעבודתו עד שעות הבוקר של 10.4.13" ובשורות 11-12 כי "לכן עולה סברה [...] ורק למחרת בבוקר חזרו ביתר שאת." [ההדגשות לא במקור מ.ט.].
בהתייחס לעובדות שנקבעו על ידי בית הדין, האם יש בעיתוי הופעת התסמינים כשעתיים בלבד לאחר האירוע בין 24:00 ל 1:00 בלילה ולא רק בבוקר יום 10.4.13- כדי לשנות עמדתך בנוגע לקשר הסיבתי בין האירוע החריג לשבץ המוחי– בין אם על דרך של גרימה או של החמרה?
על פי סעיף 12 להחלטת המינוי- "... בעת שהתובע התקבל בבית החולים הוא סיפר כי הוא הרגיש חולשה חדה בפלג גוף שמאל "שהחל אתמול אחר הצהריים", דהיינו לפני תחילת המשמרת מיום 9.4.2013".
על פי סעיף 9 להחלטת המינוי -"כשעתיים לאחר הוויכוח התובע חש ברע, תפקודו לא היה ממוקד והוא אף איבד שיווי משקל בעת שהלך לשירותים ונפל על הרצפה" , היינו בין השעות 24:00 ל 1:00.
בתיאור העובדות שבהחלטת בין הדין אין תיאור או התייחסות להגבלה רפואית כלשהיא של התובע במועד תחילת המשמרת ועד לקרות אירוע הוויכוח בעבודה.
בהינתן כל האמור לעיל, האם ניתן להניח כי ביום 9.4.13 לקה התובע בשבץ מוחי קל או חולף אשר לא מנע ממנו להגיע דרך שגרה לעבודתו באותו יום בשעה 18:00 ולעבוד כרגיל עד לאירוע הוויכוח בעבודה?
אנא הבהר את האמור בעמ' 2 פסקה 2 לחוות דעתך. האם מדובר בשבץ מוחי קל וחולף והאם נכון להניח כי לו היה מדובר בשבץ מוחי שאינו קל או חולף היה הנתבע נזקק לבדיקה רפואית עוד לפני לכתו לעבודה ב 9.4.13 ב 18:00 או כבר בשעות הראשונות של המשמרת?
האם השבץ המוחי שעבר התוב ע במהלך המשמרת וכשעתיים לאחר הוויכוח החריג , היה אירוע איסכמי מובהק שהיה משמעותי בהרבה יותר ביחס לאירוע שעבר ב 9.4.13 עד כי היה צורך דחוף באשפוזו של התובע?
..
האם השבץ המוחי התרחש בסמיכות זמנים מובהקת לאחר הוויכוח בעבודה ?
האם מקובלת כיום האסכולה הגורסת כי עקה חדה ( ACUTE STRESS) המלווה בהתרגשות או בהתרגזות חריגה יכולה לגרום לשבץ מוחי?
האם נכון כי השפעת "אירוע נפשי" היא מירבית במועד התרחשותה והיא דועכת בהדרגה במרוצת השעות שלאחר מכן כאשר מקובל כי מעבר ל - 24 שעות השפעה זו אינה מתקיימת עוד?
לנוכח האמור בשאלה 8.6.3 לעיל, כיצד תכמת את השפעת האירוע הנפשי כשעתיים לאחר התרחשותו?
האם קיומם של גורמי סיכון וסקולריים שהיו בתובע לחלות בשבץ מוחי גורמים בעיקרון "הגולגולת הדקה" לכך שהוא חשוף יותר לשינויים הפיזיולוגים הכרוכים באירוע נפשי חריג מאשר אדם בן גילו שאינו לוקה בגורמי סיכון אלה?
האם תקבל את האפשרות כי התובע לקה בשבץ מוחי חולף או קל ביותר, קודם לתחילת עבודתו במשמרת, וכי בסמיכות זמנים מובהקת לאחר האירוע הנפשי החריג בעבודה חלה החמרה במצבו עקב כך?
..
בחוות דעתך קבעת כי התובע סבל מגורמי הסיכון סכרת ויתר לחץ דם (עמוד 2 שורה 22 לחוו"ד). האם ג ורמי סיכון אלה מעלים את הסיכון לאירוע איסכמי עקב מצב דחק יחסית לאדם שאין לו את גורמי הסיכון הללו?
בהתעלם מההנחה שהתובע סבל מ- TIA בשעות אחר הצהריים של יום 9.4.13, אנא אשר כי אירוע של אוטם CVA בסמוך ולאחר אירוע דחק ( ACUTE STRESS) נגרם קודם כל על רקע המצב הפיזיולוגי הפארא-מורבידי שיוצרת התשתית התחלואתית (גורמי הסיכון) וכי אירוע הדחק הוא רק גורם ההדק- הטריגר לעיתוי שבו ארע האירוע.
האם ה- TIA הוא אינו גורם וודאי ל CVA אלא "גורם מבשר"- נתון סטטיסטי שנמצא במחקרים אפידמיולוגיים רטרוספקטיביים בהם התברר שאנשים שסבלו מ CVA דיווחו על TIA בתקופה שקדמה ל- CVA?
האם ה TIA שבו לקה התובע ביום 9.4.13 הופיע על ר קע גורמי הסיכון הטבעיים וללא קשר לעבודה?
לנוכח תשובותיך לשאלות 8.7.2-8.7.4 לעיל , האם בענ יינו של התובע מתקיים מבחן האלמלא- אלמלא אירוע חריג של דחק בעבודה לא היה מופיע ה - CVA בחלון זמן של שעתיים ממועד האירוע החריג- הוויכוח החריג בעבודה?
בעמוד 2 שורות 19-20 לחוות הדעת ציינת נתונים סטטיסטיים לגבי הסיכון ללקות בשבץ מוחי לאחר TIA. אנא הסבר את משמעות הנתונים- האם משמעות הנתונים הנ"ל הינה לדוגמא:
כי 3.5-9.9% מהאנשים שהיה להם TIA ילקו בתוך יומיים בשבץ מוחי;
או-
כי הסיכון ללקות בשבץ מוחי בתוך יומיים למי שהיה לו TIA עולה ב 3.5-9.9% ביחס לסיכון שלו ללקות בשבץ מוחי לפ ני ה TIA;

באם משמעות הנתונים הנה כאמור באופציה א' – האם המשמעות היא שבין 91.1%- 96.5% מהאנשים לא ילקו בשבץ מוחי, דהיינו להופעה של השבץ המוחי אצל התובע בתוך חלון זמן של שעתיים אחרי אירוע דחק הייתה השפעה מכרעת בנוגע למבחן האלמלא- שאלת עיתוי קרות השבץ המוחי ?

...
אנא אשר כי לנוכח הקביעות בסעיף 9 להחלטת המינוי (כשעתיים לאחר האירוע חש ברע, תפקוד לא ממוקד, איבד שיווי משקל ונפל על הרצפה) לו לא היה לתובע TIA לפני השבץ המוחי, היית קובע כי קיים קשר סיבתי על אף גורמי הסיכון של התובע, לנוכח סמיכות הזמנים המובהקת של שעתיים בין האירוע החריג לשבץ המוחי.
לעיוני 12.10.2018.
בסמוך להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ט, (20 ספטמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.