הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 43211-11-16

01 ינואר 2020

לפני:

כב' השופטת מיכל פריימן
נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב שטיין

התובע
חליל יוסף
ע"י ב"כ עו"ד יונס סלווה
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ח. פולגר לוי

פסק דין

מר חליל יוסף (להלן – התובע), יליד 1952, הגיש למוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) תביעה להכיר בליקוי ממנו הוא סובל לטענתו בגבו כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – החוק).

הנתבע דחה את תביעת התובע, בנימוק כי לא הוכח שאירע לתובע אירוע תאונתי ו/או אירועים תאונתיים זעירים, וכן כי מבחינה רפואית לא הוכח קשר בין הליקוי ממנו סובל התובע לטענתו, לבין תנאי עבודתו.

על כך הוגשה תביעה זו.

עיקר טענות התובע

לטענת התובע , משנת 1977 ועד לשנת 2016 הוא עבד בבית החולים לגליל המערבי בנהריה כ"עובד מחסן/מכבסה" במשרה מלאה, 5-6 ימים בשבוע ומספר שעות נוספות מידי חודש.
לטענת התובע, הוא סובל מליקוי בגבו, שנגרם לו על דרך המיקרו-טראומה כתוצאה מתנאי עבודתו .

3. התובע טוען כי עבודתו כללה את הפעולות הבאות:

א. פריקה והעמסה של כביסה (מלוכלכת ונקייה) בעגלות ובדולבים – מהרצפה ומהמדפים לעגלות, ולהיפך.

ב. גרירת וסחיבת עגלות – קשירתן ושחרורן לטרקטור שבאמצעותו הוא היה משנע אותן .

ג. עליית מדרגות עם משא בידיים – עד פעמיים ביום.

4. התובע טוען כי משקל המשאות אותו היה עליו להרים הגיע עד ל-200 ק"ג.

5. התובע טוען כי לצורך ביצוע המטלות שהוטלו עליו, היה עליו לכופף וליישר את גבו מספר רב של פעמים ביום.
כך לדוגמא כאשר הרים את הכביסה המלוכלכת מהרצפה אל הדולב, וכאשר הרים מהדולב כביסה למדפים הוא כופף ויישר את גבו.
בנוסף, כאשר היה עליו לחבר את העגלה לטרקטור היה עליו להתכופף וכך כאשר היה עליו לנתק את העגלה.
כמו כן, הוא היה סוחב חבילות במדרגות עד פעמיים ביום וגם לשם ביצוע פעולה זו היה עליו להתכופף.

טענות הנתבע

6. הנתבע טוען כי לא הוכחו תנועות חוזרות ונשנות בעבודתו של התובע במכבסה של בית החולים.

7. הנתבע מוסיף וטוען כי אין ספק שעבודתו של התובע הייתה עבודה פיזית קשה, אולם אין בה את התשתית העובדתית הנדרשת להוכחת קיומה של פגיעה על דרך תורת המיקרו-טראומה;
התנועות אותן ביצע התובע בעבודתו לא חזרו ונשנו בתדירות גבוהה, לא פעלו על אותה נקודה בגבו של התובע, ולא היו הגורם לליקוי הנטען בגבו של התובע.

8. הנתבע טוען כי מבחינה עובדתית, במהלך הדיון בבית הדין נסתרה גרסת התובע .

ביחס לאיסוף, העמסת ופריקת הכביסה הנתבע טוען כי הוכח שאת הכביסה המלוכלכת לא התובע היה מרים, אלא היא הייתה נשפכת דרך פיר שהיה במחלקות מסוימות לתוך עגלה , ובמחלקות בהן לא היה פיר – היה כ וח עזר שהעמיס לתובע את העגלה.

בנוסף לכך, העבודה בסידור הכביסה הנקייה מהמדפים אל העגלה לא הייתה רצופה; המשקל של כל ערימה מערימות הכביסה היה שונה; הכביסה הייתה מונחת בגבהים שונים ועל כן הפעולות לא היו "דומות במהותן"; עבודתו של התובע הייתה מגוונת וכללה פעולות נוספות רבות.

ביחס לפעולת גרירת וסחיבת העגלות הנתבע טוען כי הוכח שבמהלך גרירת העגלות לא היה צורך לכופף את הגב.
בנוסף לכך, התובע גרר את העגלות מטרים ספורים בלבד ומכל מקום הוכח כי פעולה זו נעשתה ללא כיפוף הגב.

הנתבע מוסיף וטוען כי טענת התובע שהיה עליו להתכופף בעת חיבור העגלות עלתה לראשונה רק בסיכומיו ולא נתמכה בראיה כל שהיא, ועל כן אין להתייחס אליה כלל.

ביחס לעלייה במדרגות, הנתבע טוען כי מדובר בפעולה שנעשתה בתדירות נמוכה והי יתה זניחה ביחס ליתר עבודת התובע, משכך אין לבסס על פעולה זו עילת מיקרו-טראומה.

9. בשים לב לאמור, סבור הנתבע כי לא הוכחה תשתית עובדתית ועל כן יש לדחות את התביעה כבר בשלב העובדתי ומבלי להזדקק לחוות דעתו של מומחה רפואי בעניין.

דיון והכרעה

11. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק הגענו לכלל מסקנה כי אף שעבודתו של התובע כללה עבודה פיזית, לא מתקיימת בענייננו תשתית עובדתית למינוי מומחה רפואי כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה.

12. "כידוע על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרו-טראומה על המבוטח להוכיח קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה.
לעניין זה נקבעו בפסיקה העקרונות הבאים:

א. אותן תנועות " חוזרות ונשנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא " זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" [ עב"ל ( ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, [פורסם בנבו] פד"ע לה 529 (1999)].
ב. תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אלו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו [ עב"ל ( ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (20.12.2007)], אך עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונשנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" [ עניין אשר יניב].
ג. יש לאבחן בין פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה [ עב"ל ( ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (28.7.2002)]. יחד עם זאת, במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה [ עב"ל ( ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (17.8.2006)].

13. עוד הודגש בפסיקה כי אין בכוחה של עבודה פיזית וקשה להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים"[דב"ע ( ארצי) מו/64 - 0 אבשלום מיכאלי - המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם), כפי שצוטט בדב"ע ( ארצי) מח/77 - 0 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע יט 538 (1988)] ".

(עב"ל 4208-10-16 מרדכי קרוטמן – המוסד לביטוח לאומי , מיום 24/1/18; סעיפים 12-10).

14. במקרה שלפנינו לא שוכנענו כי תנאי עבודתו של התובע ענו על התנאים הנדרשים על פי תורת המיקרו-טראומה, שכן התובע עבד עבודה מגוונת, ולא שוכנענו בקיומן תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הגב ברציפות ובתדירות העונה על תנאי תורת המיקרו-טראומה.

15. התרשמנו כי עדותו של התובע הייתה מגמתית, תוך ניסיון להאדיר את ביצוען של תנועות כיפוף ויישור של הגב.
כך, לדוגמא, התובע טען בתצהירו כי היה אוסף כביסה מלוכלכת ממחלקות ביה"ח "כאשר העבודה כללה איסוף כביסה פזורה ושקיות כביסה מהחדר של הכביסה בכל מחלקה, להרים אותם ולשים על הדולבים הנגררים ומהדולבים אל העגלה..." (סע' 9 לתצהיר).

בפועל, מהעדויות התברר, כי בחלק ממחלקות ביה"ח ישנו פיר לתוכו זורקים את הכביסה המלוכלכת.
התובע כלל לא ציין קיומו של פיר זה.

במחלקות בהן לא היה פיר, הכביסה המלוכלכת הייתה מוכנסת לעגלה או עגלות אותן אסף התובע, כאשר אפשר והייתה גם כביסה על הרצפה, אזי נדרש התובע להתכופף ולאסוף אותה לתוך עגלה.

התובע טען כי נדרש לגרור את העגלות המלאות בכביסה אולם מדובר בעגלות על גלגלים, להן ידיות אחיזה והתובע לא נדרש להתכופפות לשם העברתן ממחלה ואליה.

16. מהעדויות שהונחו לפנינו עלה כי התובע היה אוסף את הכביסה המלוכל כת בשעות הבוקר מהמחלקות השונות במשך כשעה וחצי.
התובע היה עובר בין המחלקות ואוסף את הכביסה המלוכלכת. בחלק מהמחלקות, כאמור, הכביסה הייתה נזרקת לפיר ולעיתים הייתה כביסה נוספת מונחת בעגלה או על הרצפה. התובע היה אוסף את הכביסה לעגלה עם גלגלים ומושך אותה למרחק של עד כ-50 מטר כדי לחברה לטרקטור. התובע לא נדרש להתכופ ף כדי להזיז את העגלה.

במחלקות בהן לא היה פיר היה התובע אוסף את עגלות הכביסה המלוכלכת ולעיתים גם מרים כביסה מהרצפה ומערימה על העגלות, אותן משך וחיבר לטרקטור כאמור.
התובע היה מחבר כ-4 עגלות כל פעם לטרקטור ומובילן למכבסה. סה"כ היה התובע מעביר כ-15-20 עגלות בסבב הבוקר.

הכביסה שהייתה מוכנסת לפיר הייתה נשפכת לתוך עגלה שמוקמה בתחתית הפיר. כשהעגלה הייתה מתמלאת היא הייתה מוחלפת בעגלה ריקה חדשה. לעיתים, בשל עומס כביסה, בעת החלפת העגלה, כביסה נוספת שהייתה בתוך הפיר ה ייתה נופלת על הרצפה והיה צורך להרימה, פעולה שארכה כרבע שעה להערכת התובע.

התרשמותנו מהעדויות, כי איסוף הכביסה כאמור היה כרוך בעיקר בשינוע העגלות, כאשר איסוף ידני של הכביסה היה חלק שולי שלא הצריך התכופפויות מרובות, ודאי לא בחזרתיות העונה על תנאי המיקרוטראומה.

16. גרירת העגלות לא הצריכה התכופפות, למעט בעת חיבורן לטרקטור ופירוקן ממנו. החיבור והפירוק מהטרקטור הינה פעולה קצרה שנעשתה במספר עגלות לא גדול, כ- 4 עגלות בכל פעם, ב – 3-4 סבבים. התובע כלל לא ציין פעולה זו בתביעתו ובתצהירו, דבר המעיד על היותה שולית וזניחה.

17. לאחר סבב איסוף הכביסה המלוכלכת מהמחלקות, מרבית עבודתו של התובע התבצעה במחסן הכביסה, בסידור כביסה נקייה לעגלות לשם העברתה למחלקות.
בחדר הכביסה עבודת התובע הייתה מגוונת – התובע נדרש להביא חבילות כביסה נקייה מגבהים שונים לגבהים שונים כאשר כל חבילה הכילה כביסה מסוג אחר כגון סדינים, ציפיות, שמיכות, והייתה במשקל שונה.
המשקלים נעו בין ק"ג ספורים לחבילת סדיניות ועד ל-10-15 ק"ג לחבילת שמיכות.
התובע סידר במקביל מספר עגלות, לפי סוג הכביסה שנדרש לכל מחלקה. לעיתים היה התובע מעביר את חבילות הכביסה לאמבטיות על גלגלים ומהן מעביר את החבילות לעגלות הגדולות שהיו מחוץ למחסן הכביסה.
העבודה במחסן נמשכה לגרסת התובע כשעתיים שלוש.

על פי עדות מר כהן, העבודה לא הייתה אינטנסיבית והיו בה הפסקות ממושכות , בגין המתנה לכביסה נקיה וכיוב'. בסידור הכביסה לעגלות עסקו 4 עובדים, והם חילקו ביניהם מי יצא לפיזור העגלות למחלקות.
התובע נשאל האם ההעמסה היא ברציפות או שיש מצב שהוא ממתין לכביסה שתהיה מוכנה והשיב: "זה מורכב, קשה לענות על זה" (עמ' 5).

לאחר מילוי הכביסה הנקייה בעגלות, התובע או עובד אחר היו מפזרים את העגלות במחלקות ומשאירים אותן שם . בבניין המכבסה תוך שימוש במעלית ולמבנים האחרים באמצעות הובלה בטרקטור באותה דרך בה נאספו העגלות מהמחלקות.

גם בחלק זה של עבודת התובע, אף שמדובר בעבודה ידנית ופיזית, לא שוכנענו כי מדובר ברצף פעולות חוזרות ונשנות, דומות במהותן אשר פעלו על אזור מוגדר ומסוים בגבו המקימות תשתית למיקרוטראומה.

18. התובע טען עוד, כי נדרש לעלות ולרדת במדרגות עם חבילות או ארגזי כביסה במשקל 10-30 ק"ג מהמחסן למתפרה כפעמיים עד חמש פעמים ביום.

בסיכומיו טען כי מדובר רק בפעם עד פעמיים ביום, תוך נשיאת כ-10 ק"ג בלבד.

אין מדובר ב"פעולות חוזרות ונשנות" ואף לא ניתן לבודד פעולות אלה מחמת זניחותן ביחס ליתר פעולות התובע בעבודתו. לפיכך, אף בעלייה והירידה במדרגות אין בכדי להקים תשתית עובדתית שעונה על התנאים הנדרשים לפי תורת המיקרו-טראומה.

19. אמנם התובע עבד בעבודתו שנים ארוכות ואמנם עבד בעבודה פיזית ו אולם, אין די בעובדות אלו בנסיבות העניין בכדי להביא לכך שתקום לו תשתית עובדתית למיקרו-טראומה.

20. אשר על כן, התביעה נדחית.
אין צו להוצאות.

21. לצדדים הזכות לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, ד' טבת תש"פ, (01 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר זאב שטיין
נציג מעסיקים

מיכל פריימן
שופטת