הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 40572-09-18

03 יוני 2019
לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

המערער
סמיר גאנם
ע"י ב"כ: עו"ד אמיר גאנם
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 31.7.18 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער נכו יות זמניות בשיעורים משתנים לתקופה שמיום 20.3.18 ועד 30.9.18 ("ההחלטה").

הרקע העובדתי

2. המערער יליד 1980, הועסק כעובד מחסנאי. המערער נפגע ביום 19.12.17 באירוע, אשר הוכר על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה הינה "שבר ב פטישון פנימי עם תזוזה קרסול שמאל".

3. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער, ביום 28.5.18, נכויות זמניות לפי הפירוט הבא:

50% נכות זמנית מיום 20.3.18 ועד 2.5.18
100% נכות זמנית מיום 3.5.18 ועד 31.5.18
50% נכות זמנית מיום 1.6.18 ועד 30.9.18

המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו.

4. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 31.7.18, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בכירורגיה ומומחה בנוירולוגיה. לאחר שהקשיבה לתלונות המערער, רשמה הוועדה את נימוקי הערר מפי בא כוחו.

הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, שממצאיה פורטו בעמ' 5 לפרוטוקול כדלקמן:

"בבדיקה: כוח גס ותחושה שמורים בגפיים תחתונים. צבע עור וחום תקין. היקף שוקיים – 1 ס"מ בצד שמאל, היקף קרסוליים + 2 ס"מ בצד שמאל, קשתות כפות רגליים שמורות, צלקת ניתוחית באזור פנימי קרסול שמאל הגלידה היטב. סימן טינל שלילי. הפעלת קרסול שמאל הגבלה ביישור – 10 מעלות עקב הכאבים, כיפוף ללא הגבלה, הפעלת מפרק סבטלארי ואצבעות כף רגל שמאל ללא הגבלה, עמידה מלווה בכאבים ".

לסיכום קבעה הוועדה, כי לנוכח ממצאי הבדיקה הקלינית וממצאי בדיקות הדימות, מדובר ב"מצב לאחר שחזור פתוח וקיבוע פנימי שבר פטישון פנימי על ידי פינים וחוטי מתיחה, על רקע פגיעת מעיכה כף רגל וקרסול שמאל". הוועדה קיבלה את הערר וקבעה למערער נכויות זמניות כמפורט להלן:

50% נכות זמנית מיום 20.3.18 ועד 2.5.18
100% נכות זמנית מיום 3.5.18 ועד 30.6.18
75% נכות זמנית מיום 1.7.18 ועד 31.7.18
50% נכות זמנית מיום 1.8.18 ועד 30.9.18

טענות הצדדים

5. טענת הערעור היא, שהמערער נמצא באי כושר זמני מלא ולכן שגתה הוועדה כשקבעה לו נכויות זמניות בשיעורים נמוכים מ-100%. נטען, כי הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים שהונחו לפניה, וכי החלטתה אינה מנומקת ואין בה הסבר לקביעת הנכויות הזמניות בשיעורים שונים ולתקופה כה קצרה.

6. לטענת המשיב, התערבות בית הדין בהחלטת בוועדה רפואית בקביעת נכויות זמניות היא מצומצמת יותר מאשר בקביעת נכות צמיתה. לפי הטענה, הערעור אינו מצביע על טעות משפטית והוא מכוון כנגד קביעות רפואיות.

דיון והכרעה

7. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות ואין טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

8. כעולה מדו"ח הוועדה, אירעה למערער תאונת עבודה ביום 19.12.17, והוועדה תיארה את אירוע התאונה כך: "פגיעת מעיכה כף רגל וקרסול שמאל". למערער שולמו דמי פגיעה לתקופה שמיום 20.12.17 ועד 19.3.19, והוועדה קבעה לו נכויות זמניות מיום המחרת, היינו מיום 20.3.19. בנוגע לחבלה ולמהות הפגימה ציינה הוועדה, כי המערער עבר "שחזור פתוח וקיבוע פנימי שבר פטישון פנימי על ידי פינים וחוטי מתיחה". קביעה זו עולה בקנה אחד עם האמור בהודעת הערעור ועם המסמכים הרפואיים שעמדו לעיון הוועדה. כעולה מסיכום אשפוז מבית החולים רמב"ם מיום 3.5.18, המערער עבר ניתוח קיבוע של שבר פטישון פנימי. בעניין זה קיבלה הוועדה את הערר וקבעה למערער נכות זמנית בשיעור 100% לתקופה שמיום הניתוח ולמשך כחודשי ים, היינו מיום 3.5.18 ועד 30.6.18. נוסף על כך קיבלה הוועדה את טיעוני הערר וקבעה למערער דרגת נכות זמנית בשיעור 75% מיום 1.7.18 ועד 31.7.18. זאת ועוד: בדיון בוועדה התלונן המערער על כאבים ברגל ובא כוחו ציין שהמערער "עדיין נמצא בטיפולים, סובל מכאבים". ניכר מהחלטת הוועדה שנתנה דעתה לתלונות המערער ולטענה זו הואיל ונקבעה דרגת נכות זמנית עד ליום 30.9.18 (כאשר הוועדה התכנסה ביום 31.7.18). רוצה לומר: לדעת הוועדה מצבו של המערער במועד בדיקתו אינו סופי והוא עודנו סובל מנכות זמנית.

9. על פי ההלכה הפסוקה, ועדה רפואית הדנה בנכויות זמניות, להבדיל מנכות צמיתה, רשאית לשקול "שיקולים מקלים מאלה שנשקלים על ידה במסגרת הדיון בנכות צמיתה, בשל היותו של ההליך בשלביו המקדמיים" (בר"ע (ארצי) 28403-12-12 המוסד לביטוח לאומי – רותם מלחי, מיום 11.8.2013). עוד נקבע בפסיקה, כי בקביעת דרגת נכות זמנית הוועדה משוחררת מהסתמכות על מבחני הנכות, והיא רשאית לפעול על פי שיקול דעתה המקצועי-רפואי. עם זאת, לא מדובר בפטור מלא מהחובה לנמק, ואין בקביעה זו כדי להפוך את ההחלטות בנושא נכות זמנית לחסינות מפני ביקורת שיפוטית. בעניינו של המערער החלטת הוועדה מבטאת קביעות רפואי ות מנומקות וסבירות , ולא מצאתי, כי קיימת סתירה או אי התאמה בין ממצאי הוועדה כמפורט לעיל ובין מסקנתה בנוגע לנכויות הזמניות של המערער בעקבות תאונת העבודה.

סוף דבר

10. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

11. אין צו להוצאות.

12. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"ט, (03 יוני 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .